Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘מקום’

מונחים טופוגרפיים שונים השתלבו באתוס הציוני והם ההר, העמק והגבעה. "למות או לכבוש את ההר", כתב ז'בוטינסקי בהמנון בית"ר. 'ההר' הוא יעד עליון, קשה להשגה. 'העמק' היא מילת המפתח של אתוס ההתיישבות. ל'גבעה' מעמד ייחודי שראוי להרחיב עליו את הדיבור. אם ההר הוא סמל למאמץ הכיבוש ההרואי, הגבעה היא סמל למאמץ הכיבוש המתמשך, האפור.

בתנ”ך מופיעה 'גבעה' 59 פעמים כמילה מקבילה ל'הר'. על פי שימושיה אין ביטחון שהיא היתה נמוכה מהר, וזאת גם על פי צירופים כגון 'גבעה נישאה' (ישעיהו ל 25), והתקבולות הרבות בין 'הר' ל'גבעה'. לצד זה נקראו מקומות רבים בארץ ישראל גבע, גבעה, גבעון ואף גבעא, המחזקים את היותה של הגבעה מקום נוח להתיישבות, והא ראיה שלא נמצאו יישובים שלשמם נקשר 'הר' פרט לעיר הר-חרס שבנחלת דן.

על מעמדה של הגבעה באתוס הציוני מעידים שירים רבים, וגם בהם הגבעה היא המקום הקרוב, שעליו יושבים וניתן להגיע אליו. אלכסנדר פן כתב: "אדמה-אדמתי/ רחומה עד מותי/ רוח רב חרבוניך הרתיח./ ארשתיך לי בדם/ שאדם ונדם/ על גבעות שיך-אברק וחרתיה". השיר נכתב לזכרו של השומר אלכסנדר זייד, הדמות המרכזית במיתוס השומר העברי. שאול טשרניחובסקי כתב: "אומרים: ישנה ארץ/ עמודיה שבעה/ שבעה כוכבי לכת/ צצים על כל גבעה". ביאליק כתב בשירו הראשון "אל הציפור": ומה שלום הירדן ומימיו הבהירים/ ושלום כל ההרים, הגבעות?". שיר שכתב אברהם ברוידס על יוסף טרומפלדור נפתח במילים "עלי גבעה שם בגליל/ יושב רועה ובפיו חליל". יורם טהרלב כתב: "אמר אז יואל סלומון/ ושתי עיניו הוזות/ אני נשאר הלילה פה/ על הגבעה הזאת". נעמי שמר כתבה בשירה "חורשת האקליפטוס": "כשאמא באה הנה יפה וצעירה/ אז אבא על גבעה בנה לה בית".

על פי ההבחנה הנהוגה היום בין ההר הגבוה והגבעה הנמוכה ממנו, בישראל מעט הרים והמוני גבעות, ולרובן אין שם. על כך כתב עמוס קינן ב"שושנת יריחו": "כל מה שצריך כדי לראות גבעה אנונימית, שהיא כמו כל גבעה, הוא לרדת מן הכביש וללכת עשרה מטרים — ולכל גבעה אנונימית יש סיפור אנונימי". הקרבות הרבים על גבעות אנונימיות הונצחו בסרט המיתוס "גבעה 24 אינה עונה". כמו כל מיתוס גם הוא זכה לטיפול סטירי-פרודי הולם ב"גבעת חלפון אינה עונה" של אסי דיין. הגששים תרמו למילון הגבעות את המוצר הייחודי "טיל קרקע-גבעה". מלחמת ששת הימים תרמה למיתוס את "גבעת התחמושת".

מיתוס הגבעות מתגלה גם במעט הגבעות שזכו לשמות, רבים מהן בהקשרים צבאיים. סמוך לגבול מצרים אפשר למצוא את שרשרת הגבעות "שריונים, רגלים, קשרים, חבלנים". בדרך מרוגלית לגוש עציון אפשר לדלג מ"גבעת הקרב" ל"נחל גבעות", לא רחוק מכפר ג'בעה, תזכורת לשיטת קריאת שמות יישובים על פי יישוב ערבי סמוך. גבעת ארנון, היא גבעה 113, נקראת על שם הסייר ארנון יעקב, שמצא בתש"ח שביל נסתר אל הגבעה. היא נמצאת ליד צומת גבעתי, על שם חטיבת גבעתי, שאימצה את הכינוי של מפקדה ומייסדה, שמעון אבידן. לא רחוק ממנה נמצאת "גבעת תום ותומר", המנציחה שניים מהרוגי אסון המסוקים. על כנה עומדת באזור ההוא משטרת עירק-סואידן, שנקרא גם "המפלצת על הגבעה".

בעשורים האחרונים מזוהה הגבעה עם ההתיישבות ביהודה ובשומרון, ובעיקר עם מה שקרוי 'ההתיישבות בעומק השטח', המזוהה עם קבוצות נחושות מתוך תנועת המתנחלים. המתנחלים בגירסת שנות האלפיים חידשו את מיתוס הגבעות בתנאים של מחלוקת עמוקה. למשל, גבעה 26 באזור חברון שבה נרצח נתי עוזרי ופונתה אחר כך, הפכה לאורך תקופה קצרה לסמל התורן למאבק המתנחלים. "על כל הזוועות עולה הנבלה בגבעה 26", קוראת קבוצת מתנחלים ומזמינה להפגנה: "ניפגש בגבעת ממרא". כך במאבק על "גבעת יצהר" שבמרכזו עמדו קבוצות צעירים שכונו "נוער הגבעות", וצה"ל פעל כנגדם במסגרת מבצע "גבעה חשופה".

שרשרת הגבעות החמה ביותר בארץ המתנחלים בעשור האחרון היא באזור ההתנחלות איתמר, הקרוי גם "גבעות איתמר". על כל גבעה הוקם מאחז. למאחז נוסף בשרשרת קוראים "גבעות עולם", שם שנתן לו "שריף הגבעות" מאיתמר אברי רן. "גבעות עולם" הוא צירוף מקראי, דברי חבקוק בפסוק האפוקליפטי "וַיִּתְפֹּֽצְצוּ הַרְרֵי־עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם" (ג 6). "גבעות עולם" הוא גם שם חברת אנרגיה הנסחרת בבורסה, ותרה אחרי נפט בארץ ישראל. דומה שסיפורה של 'גבעה' משקף יותר מכל את גלגולי האתוס הציוני מראשיתו ועד השבר הפנימי הכרוך בהתיישבות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ושעליהם ניטש בין היתר השיח על מעמדה ועתידה של מדינת ישראל.

הכל, כרגיל, מצוי בתנ"ך. שם כבשו גבעה פה ושם, אבל מכולן נחקקה בזכרון פרשת "פילגש בגבעה" (שופטים יט-כא). גבעה היא עיר מקראית ובעקבות פרשת הפילגש שהתרחשה בה נלחמו אלה באלה עד זוב דם ישראל ובנימין. הפרשה הזו מסתיימת במילים "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", ויש הרבה מה ללמוד ממנה על המצב הישראלי, מגבעתיים וגבעת המורה ועד "גבעת יצהר".

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

 

Read Full Post »

בשבוע הבא יחזרו תלמידי ישראל ללימודים: ילדי הגן יעלו לכיתה א', ותלמידי כיתות ב'-י"א יעלו לכיתה הבאה. הביטוי 'עלה כיתה' מציין תפיסה מטפורית שלפיה הלימודים הם מסע במעלה מקום גבוה, כמו הר. החיים עצמם נתפסים כמסע, ועל כך מעידים גם מילים וביטויים כלליים העוסקים בהתפתחות הילד והאדם לאורך חייו, כגון: הִתְקַדֵּם, עשה כִּברת דרך.

לפועל 'התקדם' יש כמה משמעויות: המשמעות הבסיסית היא 'עבר קדימה', וממנה נגזרה המשמעות המופשטת: 'התפתח, השתפר, השתכלל' (משמעות מופשטת נוספת היא 'עלה במעמד, בדרגה, בעמדה').  בשפה האנגלית אחד התרגומים של המילה 'להתקדם' הוא to progress. מקורו של הפועל הזה (וגם של שם העצם progress – התקדמות, קִדמה), בפועל הלטיני progredi , שפירושו 'הלך קדימה'. הפועל הלטיני הזה מורכב מהיסודות pro (קדימה) ו-  gradi(ללכת). מאותו פועל לטיני נגזר גם שם העצם הלטיני gradus שפירושו 'צעד, מדרגה, שלב בסולם' וגם 'דרגה'. ממילים לטיניות אלה נתגלגלה באנגלית המילה grade, שיש לה בין היתר משמעויות חשובות בתחום החינוך – גם 'כיתה' (למשל: כיתה א' היא first grade) וגם 'ציון'.

הילד המתפתח מתקדם במסע זה ועובר ציוני דרך, מעין 'תחנות' במסלול ההתפתחותי. בפסיכולוגיה נהוג לתאר 'תחנות' אלה כשלבים. המעבר מהגן לכיתה א' ומבית הספר היסודי לחטיבת הביניים מתוארים כמעבר לשלב התפתחות מתקדם יותר. המשמעות הראשונית של המילה שָׁלָב היא 'מדרגה בסולם'.  למילה 'שלב' יש משמעות מופשטת: 'דרגה בהתפתחות; פרק זמן מסוים בהתפתחות '. גם התפתחות הילד נתפסת אפוא כסולם שבו הילד הולך ועולה. המילה רָמָה קרובה למילה 'שלב' בחלק ממשמעויותיה. משמעותה הפיזית הראשונית היא 'אזור גבוה' (כמו רמת הגולן), ולכן גם היא מציינת את מושג העלייה לגובה.ויש לה כמה משמעויות מופשטות הרלוונטיות גם לתחום החינוך: 'דרגה של איכות, כמות או עוצמה, הנמדדת ביחס לסולם ערכים נתון' (לדוגמה: במבחני הבנת הנקרא נמדדת רמת ההישגים של תלמידי בתי הספר בארץ);וכן –  'שלב או דרגה בהתקדמות בתחום מסוים' (למשל: דני שובץ לרמת מתקדמים בקורס לאנגלית, ורוני – לרמת מתחילים(. בעקבות המשמעות המקורית, המציינת מקום גבוה במיוחד, למילה 'רמה' יש משמעות נוספת: 'דרגה גבוהה במיוחד של טיב או של איכות', ולכן אפשר לתאר בית ספר טוב כ"מוסד חינוכי בעל רמה"; ובלשון הדיבור –על רמה.  

גם למילה 'מדרגה' יש שימוש מטפורי דומה בביטוי קפץ מדרגה. הפועל 'קפץ' מציין התקדמות מהירה במיוחד כלפי מעלה. מהשורש של המילה 'מדרגה' נגזרו גם המילים דַּרְגָּה, מִדְרָג  (היררכיה) ועוד. בצבא במקום לעלות כיתה, עולים בסולם הַדְּרָגוֹת.

באנגלית אחת המילים המקבילות ל'שלב' היא step . מילה זו פירושה גם 'מדרגה' וגם 'צעד'. גם בעברית המילה 'צעד' משמשת במובן 'שלב משלבי פעולה או תהליך מסוים'. הביטוי צעדים ראשונים מתאר הן את צעדיו הראשונים של הפעוט והן את 'השלבים הראשונים בהשתלשלות אירועים כלשהי'. שימוש מטפורי זה במילה 'צעד' ניכר גם בביטויים צַעד אחר צעד (שלב אחר שלב), צעד גדול קדימה, בצעדי ענק, בצעדי צב ועוד.

אסיים בברכה לתלמידים, למורים ולהורים – עלו והצליחו!

Read Full Post »

בימים אלה מציינים שישים ושמונה שנים לקוּם המדינה, כלומר: לתקומת מדינת ישראל. מלחמת העצמאות מכונה גם מלחמת הקוממיות. מילים אלה נגזרות מהשורש קו"ם, כמו הפועל קָם.

לפועל 'קם' יש משמעויות בסיסיות המתארות חוויות גופניות: נעמד על הרגליים, או התעורר מהשינה. היכולת לעמוד בקומה זקופה היא חוויה אנושית מכוננת, המבוססת על ההתפתחות האבולוציונית. בני האדם נוהגים לקום בכל בוקר משנתם. אם הם נופלים, הם משתדלים לקום שוב על רגליהם; והם גם רוצים ללכת בקומה זקופה. מהחוויה הגופנית הבסיסית הזו נובעות משמעויות מופשטות רבות של השורש קו"ם.

המילה קוֹמְמִיּוּת מופיעה במקרא פעם אחת: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם […] וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" (ויקרא כ"ו י"ג). בפסוק זה המילה משמשת כתואר פועל שפירושו: בקומה זקופה (גם המילה 'קוֹמה' נגזרת מהשורש קו"ם), כלומר: בראש מורם, בגאווה. תואר הפועל הזה מופיע בעיקר בהקשרים של שיבת העם לארצו (גם בתפילה: "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו"), ולכן הוא משמש גם כשם עצם שפירושו 'זקיפות קומה' לאומית, כלומר: עצמאות מדינית.

אפשר למצוא קשר בין חלק ממשמעויותיו הרבות של הפועל 'קם' ושל פעלים אחרים מאותו שורש למובן הספציפי של קום המדינה. אחת המשמעויות של פועל זה היא נוסד, נבנה, צמח, כמו בפתיחת מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי". במקרא הפועל 'קם' מופיע פעמים רבות, בין היתר במובן של חזרה לחיים אחרי המוות: " הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא  אִם-רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה" (תהלים פ"ח י"א). לימים נוצר הביטוי קם לתחייה. נהוג להשתמש בביטוי זה ולהתייצב מול האויבים, מה שמכונה בלשון ימינו 'כוח עמידה': "וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כ"ו ל"ז).

תקומת המדינה נחשבת להגשמת החזון הציוני. לפועל 'קם' יש משמעות נוספת – התגשם, התבצע, יצא לפועל, התממש; התרחש, התחולל, כמו בפסוק המקראי הידוע: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב-אִישׁ  וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם" (משלי י"ט כ"א).  משמעות זו מודגשת בביטויים קם ונהיָה (הדבר) ובלשון השלילה – לא יקום ולא יהיה (המבוסס על "לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה", ישעיהו ז, ז).

הקמת המדינה הייתה כרוכה במרד ובהתקוממות. הפועל 'התקומם' פירושו 'התמרד', כלומר: קם נגד מישהו. הביטוי קם על (מישהו) פירושו תקף אותו, למשל: "אויביך הקמים עליך" (דברים כ"ח ז), ומכאן נגזרה המשמעות של שם העצם קָם כ'אויב'. בדומה לכך, קם במישהו פירושו מָרַד בו: "כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ" (מיכה ז ו). גם משמעויות אלה נובעות מהמשמעות הפיזית הבסיסית: מי שמורד באחר מעז להתייצב נגדו, לעמוד מולו בראש זקוף. אחת ממשמעויותיו של הפועל קוֹמֵם (הנגזר אף הוא מאותו שורש) היא: עורר או הסית למרד; עורר התנגדות. פועל זה משמש גם במובן השיב דבר הרוס למצבו הקודם, לדוגמה: "וְחָרְבוֹתֶיהָ [של ירושלים] אֲקוֹמֵם" (ישעיהו מ"ד כ"ו).

קיומה של מדינת ישראל אינו מובן מאליו. מהשורש קו"ם נגזר גם הפועל קִיֵּם, בחילופי ו' ו-י'. בביטוי 'לקיים הבטחות' משמעותו היא: 'לגרום לכך שהדבר המובטח יקום ויהיה', ומכאן הביטוי נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. משמעות נוספת של פועל זה היא נתן חיים או השאיר בחיים; למשל: באמרת חז"ל "וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין לז ע"א) ובברכה "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ והגיענו לזמן הזה". שם הפעולה של הפועל הזה הוא קִיּוּם. מפועל זה נגזר התואר קַיָּם, שפירושו גם 'חי', כמו בביטוי חַי וְקַיָּם, וגם 'בעל תוקף מחייב' (כלומר: דבר שחייבים לקיים אותו), כמו בביטוי שָׁרִיר וְקַיָּם.

מהשורש קו"ם נגזרו שתי מילים חשובות נוספות: מקום ויְקוּם, וכל אחת מהן ראויה לעיון נפרד.

יום עצמאות שמח!

קום

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: