Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חתול אשפתות’

שתי חיות המחמד המובילות הן כידוע כלבים וחתולים. כל אחת מהן מייצגת טיפוס יחסים אחר, מנוגד בתכלית. הכלב אוהב קרבה, חיבוק, ליקוק ובמקרים קשים נביחה מאיימת ונשיכה. החתול הוא הטיפוס המרוחק, המרוכז בעצמו, קר הרוח. אוהבי כלבים ואוהבי חתולים מאכלסים שתי קבוצות שכמעט אין ביניהן חפיפה.

כמו הכלב, גם החתול זכה להתנחל בלשון בדרכים רבות. המילה 'חתול' עצמה מופיעה בלשון חז"ל, לצד המילה הארמית 'שונרא', ומקורה במילה הארמית חתולא. מעבר לכך אין ל'חתול' עקבות בשפות המוכרות לנו. שונרא, שיש לה גם מקבילה בערבית, יוחדה מן החתול למשמעות חתול בר או חתול פרא כבר בתלמוד, שנאמר "הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה שונרא [במקום שקראו לו שונרא] – נעשית לו שירה נאה, שינרא – נעשה לו שינוי רע". בעברית החדשה יוחד השם 'שונָר' לחתול הבר, לינקס.

לצד אלה עורר החתול את דמיונם של מעניקי השמות לבעלי חיים ולצמחים. תת-משפחה של זוחלים היא חבורת נחשים הקרויה 'עיני החתול'. דג החתול הוא שמו העברי של הדג הגדול והמפחיד משהו catfish. רכיכות הקרויות גם מסרקיות נקראות 'מסרק כף החתול'. בעולם הצמחים 'זנב החתול' הוא סוג עשב המזכיר קנה סוף, ונקרא כך על שם מעין זנב אדום היוצא מן הגבעול שלו. הפרח 'ציפורני החתול' נקרא כך בעקבות צורת הפרי של הפרח.

החתול צץ גם בעולם הרפואה, וכך זכינו למחלת עור הקרויה 'שרטת החתול', ונגרמת בדרך כלל בעקבות שריטה של חתול, בעיקר אצל ילדים. 'תסמונת יללת החתול' היא תופעה גנטית של מחסור בכרומוזום 5 אצל תינוקות, הגורם להם בין היתר להשמיע יללה גבוהה המזכירה יללת חתול. בתחום הימאות אפשר למצוא את עוגן החתול המשמש למעגן כלים קטנים, ובתחום החינוך הגופני את התרגיל 'גבנון החתול', עמידה בגב קמור. הסברים מיותרים.

מעמד מיוחד יש לחתול כשמגיעים לעולם המין. בעוד האשה השנואה היא כלבה, כלבתא או ביץ', האשה הנחשקת היא חתולת מין. המקור, איך לא, בצרפתית: chatte en chaleur (חתולה מיוחמת). תנועותיה של האשה הארוטית 'חתוליות', ובאנגלית היא קרויה pussy-cat, כאשר pussy משמשת בסלנג גם ככינוי לאיבר המין של האשה, וגם לחתולה. ולמה נקראה כיכר ציון 'כיכר החתולות'? האם על שם נערות המסתובבות שם, ואולי עדרי חתולים? בכל מקרה, המילה נהגית במלעיל כיאה לירושלמים. החתול הזכר קרוי ביידיש קוטער, והוא הפך שם נרדף למתבכיין עקב נוהגו לבכות בעת הייחום, או כמו שאומרים ביידיש, ער טרענט און וויינט, הוא דופק ובוכה. החתול זכה גם לדימויים פחות מחמיאים כשמדובר באנשי הרחוב. 'חתול אשפתות' הוא דימוי לחסר בית המשוטט ברחובות, ועל אדם חסר השכלה אך שולט בחוקי המציאות אומרים שיש לו 'חוכמה של חתול רחוב'. בעולם הפשע זוכים לכינוי 'חתול' או 'חתול מטפס' פורצים המפליאים בטיפוס על קירות ומרזבים.

התלמוד מרבה לעסוק בחתולים, וביחסיהם עם חיות אחרות. רבי יוחנן אומר: "אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול – שמפייס ואחר כך בועל". מטבע הלשון "משחק של חתול ועכבר" נפוץ בשפות רבות, וגם מהווה בסיס לסדרה המצוירת המיתולוגית טום וג'רי. מכאן גם הפתגם הידוע, שיש לו גירסאות בשפות רבות: כשהחתול מסתלק העכברים שמחים.

המדרש מסביר מדוע עכברים פוחדים מחתולים. הסיפור מתחיל בימי אדם הראשון, שבהם חיו החתול והעכבר יחד בשלום. יום אחד, מספר המדרש, "נכנסה תחרות בלבו של עכבר על חתול, והלך אצל אדם. אמר לו: אדוני, תן לי רשות על החתול להורגו, שהוא גנב וקוביוסטוס. אמר לו אדם: הואיל וסיפרת עליו לשון הרע תהיה לו למאכל. מיד קפץ החתול על העכבר והרגו". בהמשך נמלט העכבר, אבל השניים נפגשו בתיבת נוח. החתול גילה את מקום העכברים בתיבה, נשך את העכבר, וזה רץ לנוֹח. נוח תפר את הקרע, ולכן על פי המדרש הוא נקרא איש צדיק. סיפור השנאה בין הכלב לחתול נובע על פי המדרש מקרב טריטוריות וקנאה עוד מימי אדם הראשון.

החתול צץ בכמה מטבעות לשון מובילות, רובן ככולן מתגלגלות בשפות ותרבויות שונות, וקשורות באמונה על כוחו של החתול, המוכרת גם מהתרבות המצרית הקדומה. הביטוי "עבר ביניהם חתול שחור" שמקורו ביידיש נובע מהאמונה התפלה על כוחו המאגי של החתול השחור. בפולקלור היהודי-ספרדי בירושלים נהגו לומר: "חתולה שחורה הנקרית בדרך היא סימן לסכנה קרובה". על כך שר יעקב שבתאי בשיר 'שונרא':  "יש אומרים שידוע כי חתול שחור מזל ביש הוא מביא, אך עד כה רבותי, המזל הביש הוא דווקא לחתול".

שתי אמרות משלימות זו את זו. האחת בנויה על הניסיון: "החתול תמיד נופל על הרגליים", ומכאן שיש אנשים הדומים בעניין הזה לחתול. השנייה היא שלחתול יש תשע נשמות, וגם היא דימוי לאנשים המצליחים לחזור ולקום על רגליהם לאחר כישלונות. האמרה הזו מוכרת באנגלית כבר מהמאה ה-16, ומקורה בכך שהחתול יכול ליפול ללא פגע מגובה רב בזכות הכריות על כפות רגליו.

האמרה 'קנה חתול בשק' מקורה בהווי השווקים במאות קודמות, שבהם נהגו נוכלים למכור חתולים בתוך שק, כאילו היו חזירונים, ומכאן הגירסה האנגלית a pig in a poke – חזרזיר באמתחת. מקור הניב בצרפתית והוא מופיע לראשונה בטקסט מהמאה ה-14, ומייחסים אותו לנישואין שבהם החתן אינו רואה את הכלה לפני החתונה. בשימוש הצרפתי קיימת דו משמעות, שכן בשפה זו כמעט כל צירוף הכולל את המילה חתול (chat) מקורו בחתולה (chatte), שהוא גם כינוי לאיבר המין הנשי, ממש כמו באנגלית.

ומה קורה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת? ברור שלא יישאר ממנה הרבה, אם בכלל. לפתגם הזה גרסאות חלופיות שונות. ביידיש אומרים: אין שולחים משלוח מנות באמצעות חתול. יהודי תימן אומרים: אין שמים חתול שומר על ריאה. בפרסית: נותנים לחתול לשמור על הבשר. באנגלית מרחיקים לכת: נתן לדראקולה לנהל בנק דם. ובערבית: מפסיד מי שנתן לקוף לשמור על כרמו.

וזה הזמן לשאלה המסקרנת, איך זה ולמה הסקרנות הרגה את החתול. האמרה האנגלית הזו מתייחסת לנוהגו של החתול לתחוב את אפו בכל מקום, והיא לקוחה ממחזה של בן ג'ונסון "איש איש ומזגו" משנת 1598. האמרה שובצה במחזהו של שייקספיר "מהומה רבה על לא דבר", שבו נכתב: הדאגה הרגה את החתול. בנוסח המוכר היום היא צוטטה לראשונה בכתובים בסיפור של או הנרי. לאמרה המקורית חלק שני: "הסקרנות הרגה את החתול, שביעות הרצון החזירה אותו".

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

חתול

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: