Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דירה’

ברשומה הקודמת נכתב על נוכחות הרוסית במילון הישראלי ובסלנג. השפעת הרוסית ניכרת גם במה שקרוי "שאילת משמעות", אם כי כאן לגרמנית השפעה גורפת בהרבה. כך למשל נקראה בעבר עניבת הגבר "דג מלוח". המקור הוא ברוסית, גם ככינוי למזון הכבוש וגם ככינוי ללבוש. נתן אלתרמן כותב באחד מפזמוניו: "באנו הנה יחד ברכבת יום שישי, יש לי דג מלוח וקרחת ותסרוקת לראשי".

אחד המונחים שזכו למעמד מרכזי בשיח הפוליטי ציבורי בישראל הוא 'ממלכתי' כשם תואר ו'ממלכתיות' כמונח. לביטוי הזה אחראי דוד בן-גוריון, שהיה כאמור דווקא יוצא פולין. ב-28 באוקטובר 1928, בהרצאה במגדיאל, דיבר בן-גוריון על "המעבר מתנועה שאינה קובעת אלא דעות והשקפות, לתנועה … המטפלת בדאגות ממלכתיות, יישוביות, תרבותיות ומקצועיות". את המילה הזו ירש מן השפה הרוסית שבה 'ממלכתי' היא gosudarstveni. גוֹסוּדַר פירושה 'מלך', 'שליט', גוֹסוּדַרְסְטְבוֹ היא 'ממלכה', וכן 'מדינה' – גם אם אין בה מלך. מדינת ישראל נקראת ברוסית גוֹסוּדַרְסְטְבוֹ איזראיל, מילולית – ממלכת ישראל. וכך, בחשאי, נכנס רעיון המלוכה לשפת הדמוקרטיה הישראלית.

מדוע אנו אומרים למי שחוגג יום הולדת כי הוא "חוגג עשרים (או שמונים) אביבים", וזאת בלי קשר לעונה שבה נולד? נראה שיש כאן השפעה רוסית עקיפה. ברוסית נהוג לדבר על 'קיצים' ולספור את שנות חיי האדם בקיצים. נראה שהקיץ הרוסי הזכיר לעולים דווקא את האביב הישראלי.

ועוד דוגמה מפתיעה. מדוע נקראים האנשים מקרב ציבור הנבחרים להחליט בשאלות עובדתיות במשפט באנגליה ובארה"ב 'מושבעים'? השימוש במילה 'מושבעים' בהתייחסות למערכת המשפט מוקדם מאוד. הוא מקובל כבר בסוף המאה ה-19, ואפשר למצוא אותו בכתבי מנדלה מוכר ספרים ומקורו ברוסית, שם קרוי אדם שמונה לתפקיד על ידי המדינה פְּרֶיסְיַאזְ'נִי זָאסדָאטֶל – ציר או נבחר שהושבע. המילה 'מושבעים' עצמה, המתייחסת לאנשים שנשבעו לומר את האמת, מופיעה בספרות התורנית בימי הביניים, וגם בה אפשר למצוא עקבות לשימוש המשפטי המודרני. בספר חסידים מן המאה ה-12 נכתב: "מצינו מושבעים מהר סיני שלא מתו על השבועה שעברו".

שמה של בובת המשחק הנופלת וקמה "נַחוּם תָקוּם" התגלגל משם דומה מאוד ברוסית: vańka-vstan'ka, מילולית: ואנקה תקום! בירושלים קראו למשחק 'איש קם-חיש', ואילו אברהם שלונסקי בתרגומיו לסיפורי יצחק בבל טבע את 'קומה תנחומא'.

מקרה ייחודי של מפגש צליל ומשמעות בין הרוסית והעברית הוא בשמיכת הפוך המחממת אותנו בלילות החורף. השם העברי הקדום היה אמור להיות "שמיכת מוֹך". מוך הוא הנוצות העדינות בצוואר האווזים, המשמשות למילוי שמיכות משובחות. פוך, לעומת זשאת, מאז ימי המקרא, הוא איפור לעפעפיים. איך התרחש השינוי? פוּך, pux, היא מילה ברוסית, ומשמעותה דומה ל'מוך': פלומה המשמשת למילוי כרים ושמיכות, וממנה הגיעה גם אל היידיש, ומכאן, מזה למעלה ממאה שנה, לחדרי המיטות הישראליים. פוך עשויה להזכיר לוותיקי עולם התאטרון את הביטוי "נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה פֶּרָה". כך מאחלים שחקנים זה לזה לפני הצגה. מקור האיחול בברכה מקובלת בין ציידים, "שלא תצוד כלום, אפילו לא נוצה". מזכיר את "שתשבור רגל". ויש גם שיבוש ישראלי: "נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה מוּכָה".

גורל דומה מגולם בביטוי הצבאי "פילים בקנה", הלא הם גרגרי חול בקנה כלי ירייה המתגלים תמיד במסדר נשק. לאלה אין קשר לבעל החיים עב הבשר. ברוסית ובפולנית pyl' פירושה 'אבק', והדמיון בין המילה הסלאבית לעברית הוליד את הביטוי.

יש גם כמה מקרי דמיון או זהות בין מילה רוסית לעברית שהולידו בדיחות וחומר לסטיריקנים. המילה העברית תקווה מופיעה גם במילון הרוסי, אבל כאן פירושה 'דלעת'. ממש סיפור סינדרלה. דירה עברית היא ברוסית 'חור'. במילון סטירי רוסי נכתב בערך שכר דירה: "תשלום שכר עבור דירה (שהיא באמת חור)". למשפט תמים כמו "יש לי דירה בשבילך" יש באוזניים רוסיות משמעות נסתרת.

ונחתום בערוץ הראשי של מעבר בין לשונות, הלא הם תרגומי השאילה, מטבעות לשון העוברות באמצעות תרגום. הביטוי 'אחות רחמנייה' בא מרוסית: sestra miloserdiya, ועליו שרו בתנועות הנוער "אתה תהיה שם קומיסר אדום, ואני אהיה אחות רחמנייה". מקום מסודר ומוקפד נראה "כמו בית מרקחת". ברוסית: kak v apteke. אירוע מסעיר ודרמטי הוא "כמו בסרטים" – kak v kino. מצרך זול וגרוע בכמויות יש "כמו זבל"? רוסית: kak musor. מברכים אותך ב"ליל מנוחה"? המקור ברוסית: spokojnoj nochi. מאוד קר בחוץ? קור כלבים, sobachiy holod. למה כלבים? כל כך קר עד שאפילו הכלבים חייבים להיכנס הביתה.

לא מעט ביטויי שיחה יומיומית הם במקורם ברוסית. אין מילים? net slov. אי אפשר להכניס סיכה? igolku negde votknut'. לא רוצה, לא צריך? nie khotchesh, nie nado. תוך שנייה? v odnu sekundu. בקרבות אגרופים של פעם צעקו הילדים "תֵן לו בשיניים!" – זה ברוסית: daj yemu v zuby. חשבתם שהביטוי החביב 'פרצוף דורש מכה', בראשי תיבות: פד"ם, הוא ישראלי? אז חשבתם. רוסית: morda kirpicha prosit (הפרצוף מבקש לבֵנה).

'בת חווה' הוא ביטוי עברי מספרות ימי הביניים, אבל יש לו מקבילה רוסית: doch Yevy. וכאשר בת החווה מופיעה בעירום, כלומר, "בלבוש חווה אמנו", המקור רוסי למהדרין: v kostiume Yevy. הביטוי המביך 'הזדיין בסבלנות' ותיק יותר מהמשמעות המינית-סלנגית של 'הזדיין', ומקורו ברוסית: vooruzhitca terpeniyem. אחד העם נהג לשבץ אותו לא מעט במאמריו. גם הביטוי 'היגיון של ברזל' מגיע מהרוסית: zheleznaya logika, וכך גם 'סבלנות של ברזל'. מי שנזקק בחודשים הקרובים להזדיין בסבלנות של ברזל ולהצטייד בהיגיון של ברזל הוא היועץ המשפטי, ביטוי מתורגם למהדרין: yuriskonsult.

ולמתגייסים הטריים או להוריהם, בכל מקום שבו תשתקף הסיסמה "קָשה באימונים – קל בקרב", תאשימו את השפה הרוסית: tiazhelo v uchenii – lechko v boyu. אבל זו, כמו שאומרים ברוסית, כבר אופרה אחרת. eto uzhe iz drugoj opery.

Read Full Post »

ד"ר רוביק רוזנטל / מדור המבול ועד דור ה-Y

בהגדה של פסח נאמר כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הביטוי הזה מקורו במשנה, והוא מתבסס על פסוק מספר תהילים. ההגדה של פסח היא כידוע אוסף של קטעים ממקורות שונים, והיא סוכן לשוני רב עוצמה. ביטוי, פסוק, רעיון שנכנס להגדה, צץ על שולחן הסדר מדי שנה וחודר דרכו לשפה, ורשימת הביטויים שהחדירה ההגדה של פסח ארוכה כאורך המגילה.

'דור' שייכת לקבוצת מילים מן השורש דו"ר: הפועל לדור, וכן דייר, דירה, מדור, מדורה ועוד. המילה כדור המופיעה פעמיים בתנ"ך  נתפסת כצירוף: כ+דור. המשותף לכל אלה הוא המעגל: הבית העגול, המדורה העגולה, הכדור העגול – ומעגל הדורות, התפתחות האנושות באמצעות מחזורי חיים. השורש קיים גם בערבית. בשפת העבריינים מוכר הביטוי "דוּרי דוּרי", סיבוב כפול, המרמז על הוצאת עבריין סורר לחולות, והשארתו שם לנצח.

המילה "דור" אוהבת להגיע בזוגות, ולכן שוכנים באוצר הביטויים העברי נכסי צאן ברזל כמו "דורֵי דורות" (מן המדרש), "דור הולך ודור בא" (תוצרת קהלת), "דור דור ודורשיו" (מסכת סנהדרין), והביטוי המקראי "דור לדור יביע אומר". הביטוי הזה הוא חיבור שני פסוקים מספר תהילים. 'דור לדור' ("דור לדור ישבח מעשיך", קמה ד), ו'יביע אומר' ("יום ליום יביע אומר", יט ג). 'דור לדור' ו'יום ליום' עשויים בדפוס דומה, וההתכה יצרה את הביטוי החדש, הפופולרי עד היום במסכות בתי ספר ונאומים נמלצים. העקבות להיתוך מובילות לספרות ההשכלה המאוחרת. פרץ סמולנסקין כתב במאמרו "נחפשה דרכנו": "דבר לא ישוב ריקם כי יעשה ויצליח, ודור לדור יביע פעלו אשר פעל לאחיו בצר להם".  גם שני חלקי הביטוי עשו חיל. 'דור לדור' נקבע כשם לאגודה אקדמית המתמחה בהיסטוריה של החינוך בארץ ישראל. 'יביע אומר' הוא שם ספר תשובות מאת הרב עובדיה יוסף.

גלגולי הדורות יצרו בעברית מאז ימי התלמוד ועד ימינו שיטה היסטורית של חלוקה לדורות, ולדורות ניתנו שמות. המדרש מספר כי "העביר הקב"ה לפניו כל הדורות, דור הבריאה, דור המבול, דור הפלגה, דור האבות, דור מצרים". "דור המבול" הוא הדור החוטא והנכחד של תקופת התנ"ך, "דור הפלגה" הוא הדור של מגדל בבל, שבעקבות הקמתו התפלגה האנושות לעמים ולשפות. "דור המדבר" הוא הדור שיצא ממצרים ולא הגיע לארץ ישראל. שרשרת הדורות הזו נשענת על סיפורי התנ"ך מבריאת העולם עד יציאת מצרים. "דורות ראשונים" ו"דורות אחרונים" מחלקים את חכמי המשנה והתלמוד לשתי קבוצות דוריות, כשקו התפר עובר אצל יוחנן בן זכאי.

בסיפור הציוני מיוחס דור המדבר לדורות מהגרים שלא זכו להנות מפירות ההגירה. המונח "דורות ראשונים" מזכירים לנו את דור המייסדים, ו"דורות אחרונים" את דור ההמשך, בין "דור ההמשך" במפלגת העבודה ששיערו האפיר והוא נמוג, ועד דור ההמשך בקיבוצים ובמושבים, הרואה דווקא ימי פריחה בקיבוץ המופרט.

ההיסטוריה של מדינת ישראל, הסוגרת 130 שנות ציונות ושבעים שנות מדינה הספיקה ליצור  שרשרת דורות מרשימה. ראשיתה ב'דור המייסדים' או 'דור החלוצים' שזכו לכינוי המלעיג "אנו באנו", על פי השיר הציוני המלהיב "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה". דור הבנים שלחם במלחמת העצמאות נקרא דור תש"ח או דור הפלמ"ח. הם נקראו גם 'דור בארץ', להבדיל מהאבות המהגרים, על פי אסופה מרשימה של יצירות סופרי הדור הזה. מול אנשי "אנו באנו" הם זכו לכינוי "אנו אנו", על פי המנון הפלמ"ח. אחיהם הצעירים, בני דור המדינה, הם ילידי שנות הארבעים והחמישים בישראל. הם התאפיינו באימוץ ערכי ההורים, מהשומר הצעיר ועד בית"ר, ובהליכה לתנועות נוער.

הדורות הבאים זכו לשרשרת כינויים לא מחמיאים, סימן לדרכם של אנשים שבגרו להשקיף מלמעלה על הדורות הבאים. צעירי שנות השישים בישראל שלא השתלבו בתרבות תנועות הנוער נקראו "דור האספרסו". הביטוי מיוחס להוגה הדעות היהודי ארתור קסטלר, והוא נטבע בעברית על ידי הסופר ס. יזהר בנאום בוועידת מפא"י בקיץ 1960. יזהר הסביר אז שהדור דומה לאספרסו כי הוא "חריף, מהיר וזול: חוויה חריפה, שתהיה תגובה מהירה לאירוע, וזול – כי הוא שייך להמונים רבים השוקקים לאותו הדבר". באותן שנים החלו מכונות האספרסו האיטלקי להגיע לישראל. גם האמריקנים מחזיקים ביטוי espresso generation, אבל הוא מתייחס לדור של מכונות קפה. מעט מאוחר יותר הצטרף לשותי האספרסו "דור הג'ינס",  צעירי שנות השישים-שבעים בישראל, שבישרו את ראשית ההשפעה האמריקנית. מקור הביטוי בסיסמת פרסומת למשקה קל: "דור הג'ינס שותה קווינס". הסיסמה הותירה חותם בשפה, המשקה נעלם.

את העשורים האחרונים מלווים בהתאמה דור האיקס ודור ה-Y, מונחים בינלאומיים שאומצו גם בישראל. דור האִיקס הם צעירי שנות התשעים של המאה העשרים בישראל ובעולם. הם מתאפיינים בדחייה פסיבית של ערכי החברה הקפיטליסטית. בעקבות הביטוי הזה נטבעה החלופה הישראלית "דור מזוין", ביטוי שנטבע על ידי הזמר אביב גפן בשיר "עכשיו מעונן".

הדור הנוכחי המדובר הוא דור ה-Y. זהו דור שגדל בתוך מסכים ועולם דיגיטלי. בישראל ובעולם יש לו מאפיינים שונים. מחויבות פוחתת, החלפת עיסוקים, מקומות עבודה ותחומי השכלה, קשיים כלכליים וחברתיים, ויש מונים גם שפה דלה. עוז ותמר אלמוג קראו לספרם על הדור הזה "כאילו אין מחר". הדור הזה זכה בארצות שונות לשמות שונים, מזוויות שונות. חלקם מתייחסים להיבט הכלכלי. דור הבומרנג מתייחס לאנשים החוזרים בגיל עשרים פלוס לגור בבית ההורים במקום לצאת לעצמאות. בספרד קוראים להם "דור האֶלֶף יורו", וביוון "דור השבע מאות יורו", על פי הכנסתם החודשית. בבריטניה הם נקראים "דור השוכרים", כיוון שאינם מסוגלים להרשות לעצמם לקנות בית בשל המחירים הרצחניים. בסין הם נקראים "שבט נמלים", בוגרי אוניברסיטאות שאינם מצליחים למצוא עבודה, ומתגוררים בלהקות בדירות זולות בשולי הערים. בסרט וול-סטריט 2 נטבע המושג דור הנינג'ה, ראשי תיבות ninja, כלומר: no income, no job, no assets.

כינויים אחרים מתייחסים לטכנולוגיות המקיפות את הדור הזה, וגם את הבוגרים ממנו, מכל עבר: דור האֶמ.טי.וי., דור הנינטאנדו, דור הפלזמה. הרשתות החברתיות הולידו את דור הפייסבוק, דור הלייק, דור הגוגל, ובעקבות שיטפון הסלפי דור 'תסתכלו עלי' (look at me generation): דור המאוהב בעצמו ומרבה לפרסם צילומים וקטעי וידאו אישיים.

כינויים אחרים מתמקדים בפסיכולוגיה: דור הפיטר-פנים, דור העצמי או generation I, וביפן מתועדים ההיקיקומורי, צעירים המתחבאים ומסתתרים בפני החברה. בפורטוגל הם נקראים "הדור המיואש", ואחרים מכנים אותם פשוט "הדור הסתום" (dumbest generation). דור שאינו קורא, אינו צורך תרבות גבוהה אלא ג'אנק פוד רוחני, ואינו מתעניין בפוליטיקה.

האם מדובר במלחמת דורות המוכרת מאז ומתמיד, ובסופו של דבר תורם כל דור את תרומתו לחברה ולתרבות? או שמא באמת הולך ופוחת הדור? בספר "ים של שלמה" מן המאה ה-16 נכתב: "וכל שכן בזמנים, שהדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין". ימים יגידו. או שלא.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: