במערכת רב-מילים מתקבלות שאלות רבות בנושאים לשוניים. אנו נציג במדור זה שאלות נבחרות, שהתשובות עליהן עשויות לעניין גם אחרים, או לעורר דיון בסוגיה לשונית.
בעיה בדלפק הקבלה
אסור בכבלים
אי לזאת ובהתאם לכך
לחטט או לכתת
להטיל ביצי זהב
על דרקונים וחוקים דרקוניים
איריסים, יפות עיניה איריסים
תספורת חדשה
האקר סעודי ??
ההבדל בין ריאיון עיתונאי לראיון עבודה
לא תואר לה ולא הדר
זוהי הודעה מוקלטת
ארומה בניחוח עברי
מה קורה עם התוספת?
האם העתיד לוטה בערפל?
אלה השאלות ואלו התשובות
למה הַפָּרִיט אינו תקין?
האם מדובר במעשה נואל?
מי יושב בראש?
שיגעון של קופון
גְּדָל ממדים או גְּדול ממדים?
תמיכה גורפת
עוגיות טעימות ואחרות
שתי נקודות הן נקודותיים?
מה טוב לשיניים?
האם כולם נוכחים?
מתי משלמים מפרעה, ומתי מקדמה
לזוכים ביותר ממלגה אחת
עומד על קצה הלשון
מה אינו תקין באבטחת האיכות של המוצר?
בסיום שנת הלימודים, האם הוזמנתם לטקס או לטכס?
מה דודך מדוד?
למה אין snapling במילון?
שנים עשר מי יודע?
למה הכתיב 'בעייה' הוא בעייתי?
גם להאקר יש שם עברי
חמות אחת, או יותר
מוניטין טוב או מוניטין טובים?
האם אבד הכלח על הביטוי 'אבד עליו כלח'?
מה רוכשים, מינוי או מנוי?
פונים בַּמֶּחְלָף או בַּמַּחְלֵף?
האם אפשר להרפות את ידינו?
יש פיג'מה בעברית?
האם מבצעים החייאה או החיאה?
מה לרשום, צ'ק או שק?
האמנם 'לא יאומן כי יסופר'?
This page has the following sub pages.
כל הכבוד על היוזמה הנאה גדולה לקרוא עוד ועוד יישר כוח רוביק
אהבתיאהבתי
אכן, סגירת מעגל בהכנסת האות ו׳ לכאורה המיותרת, אם תכתוב ׳יזמה׳ בקמץ ולא בחולם תוכל גם לכתוב ׳יישר-כח׳ בחולם חסר. וגם אני באותה עמדת יישר-כח, שלא יובן אחרת…
אהבתיאהבתי
איך מבטאים את הרי"ש בצורת הרבים של המילה עורק? (עורקים), בשווא או בקמץ?
ועוד שאלה: האם הביטוי "מאחורי סורג ובריח" איננו שיבוש של המקור "מאחורי סוּגָר ובריח"?
אהבתיאהבתי
שלום לאה,
-בשווא: עוֹרְקִים.
-לא, "מאחורי סורג ובריח" הוא ביטוי נכון. 'סוּגַר' הוא כלוב, ואינו קשור לביטוי זה.
אהבתיאהבתי
תודה 😄
אהבתיאהבתי
איך כותבים במילה אחת אלאה אתכם-אלאיכם או אלאכם? (בגלל היוד שהיא שורשית)
אהבתיאהבתי
שלום אמה,
הצורה נכתבת בלי י': 'אלאכם'. ה-י' השורשית מופיעה בעתיד רק בצורת הנוכחות/נסתרות: תַּלְאֶינָה.
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה על מקור המילה "בינתיים", האם זה שילוב של המילים בין ו-time (זמן באנגלית)? כי זה בהחלט נשמע כך, ואם לא, מהיכן מגיעה המילה?
תודה רבה
אהבתיאהבתי
המילה "בינתיים" גזורה ממילת היחס "בין", וסיומת המילה היא הסיומת של צורת הזוגי. אין קשר בינה ובין time האנגלית.
אהבתיאהבתי
לדעתי זה בין ועתיים (זמן=עת) ועשו הלחם..
אהבתיאהבתי
אז מהיכן צצה האות ת'? הסבר לא משכנע. גם אני הייתי בטוחה שזה בין time אחד לtime אחר.
אהבתיאהבתי
שלום אמלין,
ראי את תשובתו של ד"ר רוביק רוזנטל באתר שלו בנושא זה: http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.aspx?page=42&q=10715
אהבתיאהבתי
פעם שמעתי שהאנגלית קיצרה מילים רבות כמו משפת היוונית שבה יש סיומות ׳אס׳ רבות, ומדוע יוונית? כי חתול ביוונית הוא לא פחות ׳קטולס׳ אז באנגלית הוא נהיה ׳קאט׳ במאמר מוסגר ראוי לראות את הצד החוקי שבעניין משום שגם המילה טלפון היא רק ׳פון׳ באנגלית בודאי, וכנראה גם בעברית עם כניסת הסלולר לוורידי-חיינו, עכשיו כאן אני שואל: האם במקרה שציינתי העברית העתיקה מהיוונית? שמעתי ממקורות אחדים (לא ממקורות ׳רבים׳) שהיוונית היא זו שלקחה מהעברית, אם כן ׳טיים׳ זו מילה אנגלית שבעברית אין דרך אחרת לומר אותה מאשר: זמן. ולעצם העניין: שני דברים יחדיו כאשר הם שוליים הוא בין-שתיים, או ׳בינתיים׳ כלומר ביניהם שלא לקח מהם. תודה על הסבלנות לקריאת מגילה זו.
אהבתיאהבתי
לידיעתי, המלה בינתיים היא הלחם של בין ועתיים (X2עת).
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה. כיצד כותבים ומבטאים את המילה "מתווסף" או "מתוסף", כלומר, האם מבטאים את האות ו' כהווייתה או שהיא אות ניקוד? ובכלל האם יש מילה כזאת או שזה שיבוש???
אהבתיאהבתי
שלום שניאור,
שתי הצורות תקינות. הצורה מִתּוֹסֵף (או מיתוסף בכתיב מלא) מבוססת על צורת פועל חריגה בלשון חז"ל מהשורש יס"ף (בגזרת פ"י שבה ה-י' וה-ו' מתחלפות זו בזו). האקדמיה ללשון העברית אישרה גם את הצורה מִתְוַסֵּף (מתווסף) בנטייה על דרך גזרת השלמים (כלומר כמו שורש רגיל בבניין התפעל).
אהבתיLiked by 1 person
ממתי "התרטב" הינה מילה תקנית בעברית? (מופיעה במילון)
(עד כמה שזכור לי פעם רק "נרטב" נחשבה תקנית)
אהבתיאהבתי
שלום אבי,
"התרטב" היא מילה תקנית שמופיעה, בין היתר, במדרש הרבני "לקח טוב" מימי הביניים.
אהבתיאהבתי
מדוע ישנם פעלים כגון: ניסור במסור, הברגה במברג, פתיחה במפתח אך לא פטישה בפטיש ?
(בני החליט בגיל 3.5 שזה הפועל הנכון. בעצם למה לא??)
אהבתיאהבתי
שלום עמוס,
המבנה של השפה העברית מורכב מאוד בין היתר בגלל דרך התהווּתה במשך אלפי שנים. לכן ואי-אפשר להסביר בוודאות למה שורשים שונים בשפה משתממשים רק בשם ולא בפועל.
אהבתיאהבתי
האם המשפט: "המטוס טס בגובה נמוך" תקין מבחינה לשונית? לכאורה, דבר והיפוכו
בתודה מראש
אהבתיאהבתי
שלום חגי,
מבחינה סמנטית, המילה "גובה" מציינת גם מידה ניטרלית. למשל, כשמודדים את גובהו של אדם, נשתמש במילה "גובה" גם אם נמדוד 1.60 מ' או 1.90 מ'.
בכך היא דומה למילה "חום" שמשתמשים בה בכל דרגות הטמפרטורה.
אהבתיLiked by 1 person
אני מחפשת את מקור המילה חברות. אודה על העזרה.
אהבתיאהבתי
שלום עפרית,
האם התכוונת למילה חֲבֵרוּת או חִבְרוּת (סוציאליזציה)?
אהבתיאהבתי
כולם שואלים אותי למה קוראים לי טליה במלעיל ולא במלרע.
האם שתי הצורות קיימות, ואם כן – מה פירושן?
אם לא, למה דווקא טליה במלרע וגילה ודליה במלעיל?
אהבתיאהבתי
שלום טליה,
בעיקרון הגיית שמות פרטיים (בעיקר של נשים) במלעיל אינה מבוססת על דרך ההגייה המקורית של אותן מילים במשמעויות אחרות. למשל, גם הגייתן המקורית של "גילה" ו"דליה" היא מלרעית. תלוי איך את מעדיפה שיהגו את שמך.
מעבר לכך, למילה "טליה" יש במקרה שתי משמעויות מילוניות שונות, האחת-עברית מקורית במלרע (צורת נקבה של "טלה"), והאחרת- מילה מלעילית שמקורה בצרפתית ופירושה "היקף המותניים". מקור השם הפרטי במילה העברית.
אהבתיאהבתי
יש אופציה נוספת של: "טל" כמו טל הבוקר + יה (אחד משמות הבורא)
אהבתיאהבתי
ציינת כי לטליה שתי משמעויות ולכן מלרע.
לשם גילה (אלמגור), לעומת זאת, שלוש משמעויות שונות
* שמחה
* כמה שנים היא חיה
* מה שעשה קולומבוס לאמריקה
ובכ"ז מבטאים במילעיל, מלבד, כמובן, כתבי טלוויזיה שהופכים כל מה שזז, למלרע – קילומטר'ים, דמוקרט'ים, ואפילו את כבודן של עכ'ו ו יפ'ו הם מחללים למלרע.
אהבתיאהבתי
שלום,
תהיתי מה מקור המיךה 'פטרון' או 'פטרונות': האם המילים שאובות משפות לטיניות, או שמא מקורן בתקופות קדומות של העברית?
תודה
אהבתיאהבתי
ישר כח ענק לרוביק!
אהבתיאהבתי
שלום
האם המילה "יושנים" תקנית?
אהבתיאהבתי
שלום ורד,
המילה "יושנים" אינה תקנית. צורת הבינוני (ההווה) התקנית היא יָשֵן ביחיד (במשקל פָּעֵל), ובנטייה: יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
אהבתיאהבתי
הדסה,
את מוזמנת לראות את התשובה כאן
http://screencast.com/t/01c5cEKwO8Lj
אהבתיאהבתי
מה מקור הביטוי "האמא מטופלת בשלושה ילדים"?
האם אין כאן היפוך בין פעיל לסביל?
אהבתיאהבתי
שלום אלי,
מקור הביטוי בתלמוד: "מטופל ואין לו" (תענית טז ע"ב), במובן אדם הנושא בעול גידולם של ילדים רבים (שאין לו אמצעי פרנסה). צורת הסביל בביטוי זה היא סוגיה סמנטית ראויה לעיון מיוחד.
אהבתיאהבתי
"מטופל" הוא (שריד מלשון המשנה) מי שטפלים לו או נטפלים אליו ילדים. טפל הינו צמוד, דבוק, מצורף, כגון: טפל לפת. אבל המטופל (סביל)- צריך גם לטפל, וכאן הוא אכן פעיל… הו, כמה שהוא פעיל!
אהבתיאהבתי
בהמשך לתגובתי מאתמול: ילדים בערבית: אטפל (אטפאל) ובעברית שרדו רק ה"ט" וה"פ" = טף
אהבתיאהבתי
מה נכון לומר: האור /הרדיו דלוק או דולק?
אהבתיאהבתי
שלום דבי,
שתי הצורות נכונות.
אהבתיאהבתי
שלום לי יש שאלה ואין לי גישה לתשובות אפשריות, אני תוהה האם יש קשר בין המילים הבאות:
ביצוע (שרש ב.צ.ע)
בצע (במובן שלילי של תאוות ממון)
בצעה (או שמא שם העצם הוא בציעה,בוצעים את החלה, ממליחים ומניחים לפני כל סועד חתיכה) מנהגי הקידוש על הלחם.
אשמח מאוד לקבל תשובה
חג כשר ושמח
אהבתיאהבתי
שלום אורנה,
השאלה ששאלת מעניינת מאוד , אך כדי לענות עליה כראוי דרוש מחקר אטימולוגי מעמיק. אותיות השורש צ' ו-ע' יכולות לייצג עיצורים היסטוריים שונים בעברית ובשפות שמיות אחרות. לכן בלי בדיקה מקיפה במילונים מדעיים היסטוריים אין לדעת אם משמעויותיו השונות של השורש אכן נובעות מאותו שורש, או משורשים שונים שהתלכדו.
חג שמח
אהבתיאהבתי
שלום,
לגבי השם טליה רציתי להוסיף שבארמית זה ילדה קטנה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
רציתי לשאול מאין מגיע הביטוי "פנס בעין" אני מבין שזהו סלנג אבל אשמח לדעת מה מקורו.
תודה גדולה
אהבתיאהבתי
אכן, גם לו היה והעין ה׳מפונסת׳ היתה איך שהוא יכולה לראות לאחר ה׳נטרול׳ (המכה) שספגה לא מובן למה פנס ולא ׳מערה׳ לשם הביטוי, אבל בתוך כל סלנג יש רובד של אבסורד שמפאר אותו, לכן אומר את דעתי הלא מחייבת בעניין: א. העין רואה כמו פנס באופן מושאל (בפרט עם עיגול שחור סביב העין) ב. מכה לא מסנוורת כמו פנס אך גורמת לאותה תוצאה שלילית. (ובפרט עם עיגול שחור סביב העין). תודה מראש.
אהבתיאהבתי
שלום,
מישהו אולי יודע –
האם אומרים תהני עם צרה תחת ההא או עם פתח תחת ההא?
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום צפי,
הצורה התקנית היא תֵּהָנִי, ה"א בקמץ (שנהגה כמו פתח), מכיוון שזו צורת עתיד של בניין נפעל.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
שלום
נתקלתי בשירה של רחל
"אני ואתה" בביטוי עוקמני. האם יש לכם מושג, מה כוונת המשוררת?
http://benyehuda.org/rachel/Rac095.html
תודה אריה
אהבתיאהבתי
שלום אריה,
המילה עֻקְמָנִי, כפי שהיא מנוקדת בקישור שצירפת, אינה מופיעה במילון, אך סביר להניח שהיא קשורה למילים עַקְמָנִי או עוֹקְמָנִי, שתיהן מציינות שם תואר שפירושו: "שיש בו עקימות, עקום".
אהבתיאהבתי
שלום,
יש לי שאלה קצת מסובכת…
שמתי לב שיש הבדל בין אנגלית לעברית לגבי מתי עונים כן ומתי לא.
למשל, כשאני שואלת בעברית:
"אתה לא רוצה ללכת לסרט?" בדר"כ יענה האדם "כן" אם הוא אכן לא רוצה, כלומר "כן, אני לא רוצה ללכת"
באנגלית:
"so you don't want to go to the movie"
בדר"כ יענה האדם "no" בתור "no, I don't"
שמתי לב שאפילו בתרגום סרטים נוטים לתרגם הפוך תשובות כאלה.
האם יש לכך שיבה שטבועה בשפה העברית?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום שלי,
שאלתך מעניינת, אך נראה שכדי לענות עליה יש צורך במחקר בלשני מעמיק על שימושי "כן" כמילת תשובה לשאלה בעברית מדוברת.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
ברצוני לשאול לגבי המונח: "חרטה על דגלה".
מנהי הצורה הנכונה לכתוב את המילה "חרטה" – האם באות ת' או ט'?
או שניתן לכתוב את המילה בשתי הצורות?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום גיל,
ניתן לכתוב את המילה בשתי צורות הכתיב. להרחבה ראה כאן.
אהבתיאהבתי
שלום רב!
שאלתי היא מהו מקור הביטוי "הרים את הכפפה".
אהבתיאהבתי
שלום עומר,
הניב "הרים את הכפפה" מתורגם משפות אירופאיות, כגון אנגלית: to pick up the gauntlet, וכך גם הניב המקביל "זרק לו [לעברו] את הכפפה" (to throw down the gauntlet). לפי "מילון הצירופים" מאת רוביק רוזנטל (2009, עמ' 296), מקור הביטוי הוא במנהג האבירים בימי הביניים : אביר שזרק את הכפפה שלו, העשויה מפלדה, כדי לסמן שהוא מוכן לדו-קרב. מי שרצה להיענות לקריאה זו, הרים את הכפפה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
רציתי לדעת מה פירוש הצירוף "דו-שבועי"? האם המשמעות היא פעמיים בשבוע, או לחלופין פעם בשבועיים?
אשמח לדעת האם יש צירוף לכל אחת מן המשמעויות.
תודה רבה,
לביא
אהבתיאהבתי
שלום לביא,
"דו-שבועי" מוסבר כך במילון רב-מילים: "המתרחש אחת לשבועיים, המתקיים פעם בשבועיים; הנמשך שבועיים." (כלומר: לא פעמיים בשבוע).
אהבתיאהבתי
מה מקור הביטוי 'על כל פנים'? האם מהפסוק "ומחה ד' דמעה מעל כל פנים"? אם כן, מה הקשר?
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום ידידיה,
למילה "פנים" יש משמעויות רבות, ובצירוף זה משמעותה – "אופנים, דרכים, היבטים, צדדים". לפי מילון הצירופים של רוביק רוזנטל (2009, עמ' 695), הצירוף מופיע לראשונה בלשון חז"ל: "אמר לו שמואל אם תלך למלחמה מחר אל תברח ואתה דע לך כי על כל פנים תהרג" (מדרש אגדה [בובר] ויקרא כא סימן א). אין לדעת אם יש קשר לפסוק המקראי שציטטת.
אהבתיאהבתי
איך אומרים "ספונטני" בעברית?
אני יודעת שבהקשר הרפואי המילה היא "עצמוני", אבל בשימוש היומיומי המשמעות מעט שונה. האם יש למילה זו תרגום בעברית?
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום דקלה,
המילה "עצמוני" אכן משמשת רק בהקשר רפואי. ככל הנראה, למשמעות הרגילה של "ספונטני" אין מילה אחרת בעברית.
אהבתיאהבתי
משימה לאקדמיה!!
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום לך, רציתי, בבקשה, לדעת מה מקור המילה ' נשף ' איך קשורה המילה נשף למשהו שקורה בלילה?
איך קשורה המילה נשיפה למסיבה מפוארת הנערכת בלילה, כמו נשף מסכות?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום שמעון,
בלשון המקרא משמעות המילה נשף היא "ערב, לילה". יש מילונים היסטוריים המניחים קשר בין משמעות זו לבין הפועל נָשַף – משב הרוח עם רדת ערב.
אהבתיאהבתי
אני מתארת לעצמי לעצמי שיש קשר גם לינשוף- שער בלילות….
אהבתיאהבתי
אני מתארת לעצמי שיש קשר גם לינשוף- שער בלילות….
אהבתיאהבתי
במאמר על השלומיאל השתמשת בביטוי שכבר הרבה זמן מסקרן אותי. מה מקור האמירה "אז זהו, שלא"?
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
תוכלי להוסיף את שאלתך כתגובה ישירה למאמר של רוביק רוזנטל בנושא.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
ברשותכם – שתי שאלות:
1. כיצד יש לנקד את האות מ' בשאלות כמו – 'מה היה', 'מה היתה', 'מה חשוב'? אני מבינה שיש חוקים ישנים וחדשים… אבל מה לבחור? (לחוברת לילדים)
2. מהם חוקי הניקוד לשמות לועזיים, למשל 'שייקספיר' או 'בטהובן'?
תודה רבה וישר כח!
נצן
אהבתיאהבתי
שלום ניצן,
1. האקדמיה ללשון העברית אכן ביטלה את החוקים הישנים של ניקוד "מה" וקבעה במקומם ניקוד אחיד בקמץ. ככל הנראה, מוטב לנקד לפי החוקים החדשים, הפשוטים יותר.
2. העקרונות לניקוד מילים לועזיות אינם חד-משמעיים. במילון רב-מילים המילים הלועזיות נוקדו לפי כללים אלה:
1. תנועות u, o, i סומנו בחיריק מלא, חולם מלא ושורוק, בהתאמה (מִילְיוֹן, אוֹרְגָּנִי, טוּרְנִיר).
2. תנועת a מסומנת בקמץ בהברה פתוחה ובהברה סגורה מוטעמת בסוף המילה (קָטָלוֹג, דֶּמוֹקְרָט). בהברה סגורה שאינה בסוף מילה מסומנת תנועת a בפתח (פֶדֶרַצְיָה, פֶּדַנְטִיּוּת), וכן היא תסומן גם בהברה סופית המסתיימת בצרור עיצורים (מַרְק , אַבְּסְטְרַקְט). תנועת a מסומנת באל"ף גם בכתיב המנוקד כשלפניה העיצור יו"ד (לוֹיָאלִי, קְרָקוֹבְיָאק), במילים ממקור ערבי שבכתיב הערבי המקורי יש אל"ף (אִסְלָאם, עִירָאק) ובעוד מילים אחדות שכתיבן המקובל הוא באל"ף (מָאצ'וֹ, סָפָארִי ועוד) ובמיוחד כאלה שהן חד-הברתיות (פָּאבּ, וָאט , צָאר).
3. תנועת e מסומנת בסגול (פֶדֶרַצְיָה, פֶּדָגוֹג, תֶּזָה). כאשר אחרי התנועה e באה תנועה אחרת בלא עיצור ביניהן ובכתיב העברי מיוצגת תנועה זו באות אל"ף, תסומן ה- e בצירי (תּיֵאַטְרוֹן, מוּזֵיאוֹן, גֵּיאוֹגְרַפְיָה; על הכתיב ביו"ד ראה להלן).
4. דיפתונג ey מסומן בצירי והיו"ד שאחריו מנוקדת בשווא (לֵיְדִּי , גֵּיְזֶר).
5. דיפתונג eu מסומן בצירי מלא (אֵירוֹפָּה, אֵיקָלִיפְּטוּס), למעט מקרים אחדים שבהם הכתיב הנפוץ הוא אחר (נוֹיְרוֹלוֹגִי, נוֹיְטְרוֹן). במקרים אלו ציינו בהערה לכתיב התקני בצירי.
(מתוך "דבר העורכים" למילון רב-מילים, מאת י' שוויקה וח' כהן).
לפי כללים אלה יש לנקד כך את השמות האלה: שֵיְקְסְפִּיר, בֶּטְהוֹבֶן.
להשוואה ראי את כללי האקדמיה הלשון העברית לניקוד מילים לועזיות.
אהבתיאהבתי
מהי המילה העברית המתאימה למילה הלועזית "לקנפג" (כמובן שזה בהטיה עברית)?
המילה "לעצב" לא כ"כ מתאימה בהקשרה לעולם ההיטק.
אהבתיאהבתי
שלום לירן,
החלופה העברית למונח "קונפיגורציה" היא "תצורה". ככל הנראה, הביטוי המקביל ל"לקנפג" הוא "להגדיר תצורה, לקבוע תצורה" וכיו"ב.
אהבתיאהבתי
שלום. ראשית אודה על 'הפוסט' הנחמד. שנית רצוני לדעת על המילה נהיה (כ-נעשה)
אם קיימת בזמן הוה וא"כ האם תנוקד הי' בסגול או בקמץ. (נראה שהמילונים חלוקים בשתי השאלות.) תודה רבה. אשר
אהבתיאהבתי
שלום אשר,
ראשית, תודה על מחמאתך.
שנית, צורתו של הפועל "נהיה" בזמן הווה היא נִהְיֶה (י' בסגול).
אהבתיאהבתי
כמו בלשון הברכה "שהכל נהיה בדברו"(בקמץ), שדבריו של אלוקים מתקימים בכל רגע ורגע..
אהבתיאהבתי
שלום !
למה מכירה בהנחה קרויה 'מבצע' ? מה 'מבצעים' פה?
אהבתיאהבתי
שלום משה,
למילה "מבצע" יש משמעות נוספת: "פעולה או פעילות מיוחדת בהיקף נרחב שתוכננה מראש", כלומר דבר-מה מיוחד ש"מבצעים" אותו. משמעות זו מוכרת בין היתר בהקשר של מבצעים צבאיים. ואילו "מבצע" מסחרי הוא "מכירה מיוחדת של דברים במחיר מוזל", כלומר סוג מאוד ספציפי של פעולה מיוחדת.
אהבתיאהבתי
האם המילה דִּמְעָה נכתבת בכתיב חסר ניקוד עם י' או בלי י'?
מאחרושייכת למשקל קִטְלָה הייתי מצפה שתיכתב עם י' כי מילים אחרות באותה משפחה מתנהגות ככה
אהבתיאהבתי
שלום מאי,
המילה "דמעה" כמו מילים אחרות במשקל זה אינה נכתבת ב-י'. הסבר כללי לכך מצוי בכללי הכתיב של האקדמיה ללשון: "יו"ד לא תיכתב לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב".
אהבתיאהבתי
שלום,
לאחרונה נדרשתי להשתמש פעמים רבות במילים: מילגה, מינהל.
אמנם לפי הכלל הנ"ל אין הן צריכות להיכתב ב-י', אך בכתיב חסר הן אינן ברורות כ"כ.
שמתי לב שרבים כותבים אותן ב-י'.
מהו הכלל לגביהן?
בתודה,
יסמין
אהבתיאהבתי
שלום יסמין,
הכללים האלה חלים גם על מילים כמו "מִנהל" והאקדמיה ממליצה להשתמש במקרים כאלה בניקוד חלקי (מ' בחיריק).
אהבתיאהבתי
שלום,
מהו המקור למילה "הדירוּת"?
על פי מילון רב-מילים השורש הוא הד"ר. איך זה מתקשר למשמעות המילה (באנגלית – reproducibilty)?
תודה,
ורד
אהבתיאהבתי
שלום ורד,
אחת המשמעויות של השורש הד"ר היא "חזר", לפי משמעותו בארמית, ומכאן הגזרת המילה "הָדיר"- שניתן לחזור עליו, שניתן לייצר אותו באותו תהליך בתנאים שונים ועל-ידי אנשים שונים.
אהבתיאהבתי
למיטב הבנתי המילה כינה שייכת למשקל קִטְלָה, הייתי מצפה שהשורש יהיה כננ, אבל לפי האקדמיה ללשון העברית השורש הוא כנה – האם תוכלו להסביר זאת
אהבתיאהבתי
שלום רון,
לפי אתר המונחים של האקדמיה ללשון השורש הוא אכן כנ"ן. לפי דעה אחרת, שעליה מבוסס הניתוח במילון "רב-מילים", השורש הוא כ.נ.מ, כשורש המילה המקראית כִּנָּם (שמות ח יג). משורש זה נגזר גם שם התופעה "כינמת".
אהבתיאהבתי
הי
בראש הגיליון כתבתם שהתאריך הוא 30 למאי. מדוע זה
30 למאי ולא 30 במאי, כמו שאומרים 1 במאי ולא 1 למאי?
האם התחילית משתנה מהספרה 10 ומעלה?
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
שלום לילך,
אכן הצורה הנכונה היא "30 במאי", והדבר תוקן.
אהבתיאהבתי
שלום
האם יש שם בעברית לתופעה של מילים עם צליל דומה
אך משמעות שונה לדוגמא :
הארה , הערה
תודה אהוד
אהבתיאהבתי
שלום אהוד,
לתופעה זו יש שם כללי בבלשנות: מילים הומופוניות, כלומר מילים שנשמעות אותו דבר אך נכתבות אחרות ולכל כתיב יש משמעות שונה.
אהבתיאהבתי
מדוע העתקה מנוקדת הַעְתָּקָה עם שווא מתחת ל-ע' הלא ע' היא אות גרונית ולא יכולה לקבל שווא?
אהבתיאהבתי
שלום רונית,
השווא במילה הַעְתָּקָה הוא שווא נח, שיכול לבוא גם באות גרונית, ראי החלטת האקדמיה בנושא.
אהבתיאהבתי
"בעסה" או "באסה"? מה השורש הנכון ומה מקורה של המילה?
אהבתיאהבתי
שלום מתן,
הכתיב השכיח בעברית הוא באל"ף, אבל גם הכתיב בעי"ן אינו שגוי, על-פי המקור בערבית: "בַּעְצַה". המובן של המילה הערבית הוא "צרות, אסונות" (לפי מילון הסלנג של רוביק רוזנטל, עמ' 34).
אהבתיאהבתי
שאלה…
במקרה של סכנה גדולה יש לומר שמדובר ב'סכנת חיים' או שמא ב'סכנת מוות'?
אהבתיאהבתי
שלום קרן,
ניתן להשתמש בשני הצירופים.
אהבתיאהבתי
בערך "נכון" מופיע המשפט המדגים הבא:
בל נשכח שנכונו לנו עוד מאבקים רבים בזירה הבינלאומית.
כמו כן המילה "נכונו" לנו מופיע בשירה הידוע של עידית פאנק (בביצוע חנן יובל): "הימים שעוד נכונו לנו…"
שאלתי היא על אודות הצורה נָכוֹנוּ – שמבחינה דקדוקית היא צורת עבר (כמו נסוגו, נבוכו, נידונו), אך במשפטים שלעיל משמשמת לציון עתיד או הווה: הימים / המאבקים שעוד צפויים לנו.
אודה לכל מי שיוכל לשפוך לי אור על סוגיה זאת.
תומר
אהבתיאהבתי
שלום תומר,
זו אכן סוגיה מעניינת. באותו ערך כתוב שפועל זה משמש רק בצורות העבר והציווי (בציווי "היכון!"). אולי השימוש בצורת העבר נובע מתפיסת עולם שלפיה כל מה שיקרה בעתיד נקבע מראש, ואולי יש לכך הסברים אחרים.
אהבתיאהבתי
שלום,
אשמח אם תוכל לעזור לי להבין אם ישנו הבדל בין המילה הפליה ל- אפליה.
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שלום dena,
המילה "הפליה" מוגדרת כך במילון רב-מילים:
1. שם הפעולה של הִפְלָה .
• היענות לבקשתו עלולה להתפרש כהפלייתו לטובה על חשבון שאר המשתתפים.
2. צורה חלופית של אַפְלָיָה .
כלומר, ניתן להשתמש בשתי הצורות.
אהבתיאהבתי
מילון רב מילים משמש אותי רבות, הפוסט "עומד על קצה הלשון" הוא באמת דבר שאני מזדהה איתו ונתקל בו בעבודה עם רב מילים. האם אפשר יהיה להוסיף אפשרות חיפוש בהגדרות המילון, ולא רק לפי ערכים? בדרך כלל אני יכול לתאר מושג מסוים אבל יותר קשה למצוא את המילה המדויקת והטובה ביותר שקשורה אליו. המידע הזה מופיע בהגדרות למילה, אבל לא ניתן בשום דרך להגיע לשם בצורך מהירה (אם אינני טועה), והמוח לא עושה עבודה טובה כל כך…
תודה על התייחסותכם הרצינית לשאלתי.
אהבתיאהבתי
שלום עובד,
תודה על המחמאות. נעביר את אפשרות החיפוש שהצעת לבחינת צוות הפיתוח שלנו. בינתיים תוכל להיעזר בלשוניות "צירופים" ו"נרדפות" כדי לחפש מושגים הקשורים זה לזה.
אהבתיאהבתי
נהניתי, כרגיל.
במקום הביטוי win-win situation השגור בפינו, אני מציע מצב ז"ן ז"ן המבוסס על העקרון התלמודי "זה נהנה וזה נהנה" (לא להתבלבל עם "זה נהנה וזה לא חסר").
בברכה,
חיים
אהבתיאהבתי
לשם הפעולה הזחה יש 3 שורשים אפשריים: נזח, זוח וזחח
מה ההבדל מבחינת המשמעות בין 3 השורשים ושם הפעולה שנוצר מהם?
אהבתיאהבתי
שלום מאי,
מבחינה דקדוקית, משקל שם הפעולה של בניין הפעיל זהה בזגרת ע"ו (בשורש ז"וח) ובגזרת ע"ע (בשורש זח"ח), לפי החלטת האקדמיה בנושא.
לפי הניתוח הדקדוקי במילון רב-מילים, השורש של הֲזָחָה הוא ז.ו.ח, וממנו נגזר גם הפועל הֵזיח. לפועל זה יש חלופה נרדפת: הֵזֵחַ, מהשורש ז.ח.ח, שנחשב לשורש תנייני לצד ז.ו.ח.
אהבתיאהבתי
במילון אבן שושן ובמורפיקס מופיעה המילה הלנה כשהיא מנוקדת בשני אופנים שונים: הֲלָנָה הַלָּנָה – אני יכולה להבין שבמקרה הראשון מדובר בשורש לון, שם פעולה של הפעיל משקל הקטלה.
אני לא מצליחה להבין מה התצורה של המקרה השני: מה המשקל? מה השורש ומה הגזרה? למה מופיע דגש בלמד?
תודה על עזרתכם
אהבתיאהבתי
שלום רונית,
שם הפעולה הַלָּנָה והפועל הִלִּין נחשבים דוגמאות ליוצאי דופן בגזרת ע"ו (בשורש לונ) שנוטים על-דרך גזרת פ"נ (שבה אמור להיות דגש באות השנייה בבניין הפעיל תמורת ה-נ' שנשלה).
אהבתיאהבתי
שלום רב,
מה מקור המונח "צמר גפן"? מה בין כותנה לגפן?
אהבתיאהבתי
שלום רננה,
לפי מילון הצירופים מאת רוביק רוזנטל (עמ' 764), מקור הצירוף "צמר גפן" במשנה (כלאיים ז ב) במשמעות צמח הכותנה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
רציתי לשאול מהי האטיולוגיה של המילה "מעוברת" (כגון, אשה מעוברת).
האם מילה זו קשורה למשמעות של 'מעבר' (ההריון כתקופת מעבר)?
וכיצד היא קשורה לצירוף המקובל "עיבורה של עיר"?
תודה רבה,
הדסה
אהבתיאהבתי
שלום הדסה,
קשה לקבוע במדויק את האטימולוגיה של המילים שציינת, מאחר שהעיצור ע' בשורש מקביל למספר עיצורים אחרים בשפות שמיות. עם זאת יש הגורסים שמדובר באותו שורש כמו זה של "עָבַר, מעבר" והדברים ראויים לעיון נוסף.
המילה "עיבור" משמשת בכמה משמעויות, שמקורן כנראה משותף: הוספת חודש ללוח השנה, היריון ו"עיבורה של עיר" – ביטוי שציין במקור את פרברי העיר, השוליים שנוספו לה ובהיפוך המשמעות המקורית מציין גם את מרכז העיר.
אהבתיאהבתי
ראי גם את הרשומה שפורסמה לאחרונה בנושא זה:
אהבתיאהבתי
שאלה
המילה מחשב היא במשקל מַקְטֵל המציין כלים או הלחם בסיסים: מוח + שֵב?
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
זה אכן במשקל מַקְטֵל.
אהבתיאהבתי
שלום, רציתי לשאול – מה השורש של המילה "הַתְרָאָה" (כיוון שהיא במשקל "השלמה", חשבתי ת-ר-א), ואילו עוד מילים נגזרות מהשורש הזה?
תודה רבה,
עידו.
אהבתיאהבתי
שלום עידו,
המילה "התראה" נגזרת מהשורש ת.ר.י (בשם הפעולה י' מתחלפת ב-א'), השורש של הפעלים הִתְרָה והֻתְרָה.
אהבתיאהבתי
מדוע יש הבדל בניקוד בין שם הפעולה אישוש לבין שם הפעולה איתות? באישוש מוסיפים דגש חזק בע' הפועל ובאיתות לא.
זה גם לא מסתדר עם החלטת האקדמיה:
שם הפעולה של פעלים משורשי הכפולים וע"ו הנוטים בבניין פיעל במשקל פּוֹלֵל (כגון אוֹתֵת, כּוֹנֵן,
כּוֹפֵף, סוֹבֵב, עוֹדֵד, קוֹמֵם) בא במשקל פִּיעוּל – בחיריק מלא ובע' הפועל רפה. למשל: אִיתוּת, כִּינוּן,
כִּיפוּף, סִיבוּב, עִידוּד, קִימוּם.
אהבתיאהבתי
שלום חגית,
שם הפעולה אִיתות אכן נוטה במשקל פּוֹלֵל כפי שניכר מצורת הפועל בעבר נסתר – אוֹתֵת, ולכן הוא נוהג לפי הכלל שציטטת. ואילו אִשּוּש נוטה באופן רגיל (אִשֵּש), ולכן הוא מנוקד אחרת.
אהבתיאהבתי
מהי הדרך הנכונה לכתוב פעלים בבניין פיעל עבר נסתר, גזרת השלמים בכתיב חסר ניקוד- האם יש לכתוב סיפר או ספר. עם י' או בלי י'?
אהבתיאהבתי
שלום חגית,
בכתיב חסר ניקוד יש לכתוב ב-י': סיפר.
אהבתיאהבתי
מה הורש של חיווט?
מה השורש של חיוט?
אהבתיאהבתי
שלום רונית,
השורש של המילים חיוֵט וחיוּוט הוא ח.ו.ט, והוא נוטה בהן באופן רגיל (ולא כמו פעלים מגזרת ע"ו).
אהבתיאהבתי
שלום רוביק
מדוע המילה מוסיאון (האצ"ל, ההגנה..) מופיעה במקום מוזיאון, הבנתי שעומד סיפור מאחורי זה אבל לא מצאתי חומר על כך באינטרנט
אשמח אם תוכל לעזור לי בכך
אהבתיאהבתי
האם גם לפעלים סבילים יש שם פעולה?
אהבתיאהבתי
שלום רון,
לפעלים בבניינים הסבילים פֻּעַל והופעל אין שמות פעולה, אבל לחלק מהפעלים הסבילים בבניין נפעל (שיש לו עוד משמעויות מלבד זו הסבילה) יש שמות פעולה, למשל: הֵאָמְרוּת (נאמר), הֵרָצְחוּת (נרצח) ועוד.
אהבתיאהבתי
שמות הפעולה הללו נשמעים לי לא הגיוניים.
אהבתיאהבתי
האם יש קשר בין היווי להיווה?
אהבתיאהבתי
שלום רן,
אכן יש קשר, והמילה "היווי" היא שם הפעולה של הפועל "היווה" (בבניין פיעל).
אהבתיאהבתי
בהמשך לשאלה לגבי שמות פעולה של בניינים סבילים:
אני נבוך,
כיוון שלבגרות מלמדים אותנו שיש שמות פעולה לבניינם אלו:
להופעל – מֻקְטָלוּת
לפועל – מְקֻטָּלוּת
למשל:
מְחֻיָּבוּת מֻפְרָעוּת
אהבתיאהבתי
שלום ניצן,
המשקלים מֻקְטָלוּת ומְקֻטָּלוּת אינם שמות פעולה, אלא שמות מופשטים שנגזרים באמצעות הוספת הסיומת וּת לחלק מצורות הבינוני של הבניינים הסבילים. שמות אלה נגזרים רק מחלק מהפעלים בבניינים אלה, למשל מהפועל הוחזק לא נגזרת המילה "מוחזקוּת", מהפועל טֻפַּח לא נגזרת "מטופחוּת" וכן הלאה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
לחברי ולי יש סוגיה שלא הצלחנו להכריע בה: האם המילה "התנקשות" משמעותה רצח של דמות פוליטית או שמא התנקשות היא רק הנסיון לפגוע בדמות פוליטית, ומרגע שהנסיון הצליח זו לא התנקשות אלא רצח?
אהבתיאהבתי
שלום אדווה,
להלן הגדרת המילה "התנקשות" במילון רב-מילים:
תקיפה והריגה של מישהו, לרוב של דמות פוליטית או ציבורית ידועה (בעיקר בצירוף 'התנקשות בחייו').
• ההתנקשות בחייו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי בשנת 1963 היכתה את העולם בהלם.
לפי הגדרה זו אין מדובר בניסיון בלבד.
אהבתיאהבתי
האם משקל קִטֹּלֶת הוא שם פעולה של פיעל?
אהבתיאהבתי
שלום רון,
אמנם חלק מהמילים במשקל קִטֹּלֶת, כמו "ביקורת", קשורות לפעלים בבניין פיעל, אך אין זה שם הפעולה שלהן. משקל שם הפעולה של פיעל הוא קִטּוּל ("פיעול").
אהבתיאהבתי
שלום, שאלה חשובה:
האם למילה רילגיוזי יש פירוש שונה מן המילה דתי?
מעיוני נדמה לי שמשתמשים במילים באופנים שונים.
תודה
אחלה יוזמה
מאוד מעריכה ונעזרת
רז
אהבתיאהבתי
שלום רז,
תודה על המחמאות.
שם התואר "רליגיוזי" מוגדר ברב-מילים כך: "הקשור לאמונה דתית". מעבר לכך, יש המשתמשים במילה זו כשהם רוצים לדבר על אמונה או רגש דתי שאינם כרוכים באורח חיים דתי-הלכתי.
אהבתיאהבתי
הִתְחַלְחֲלוּת – למה יש חטף פתח בח' ולא שווא?
אהבתיאהבתי
שלום רות,
החטף-פתח ב-ח השנייה בא במקום שווא נע (כמו השווא הנע ב-ג השנייה במילה הִתְגַּלְגְּלוּת), ובאות גרונית תמיד יבוא חטף במקום שווא נע.
אהבתיאהבתי
האם יש שם לתופעה הלשונית הזו (תורת ההגה) כמו שיש תופעה של שיכול אותיות בהתפעל וכו'?
אהבתיאהבתי
במסגרת המחאה, החלטנו על כמה שינויי לשון ואמש נולד מילון מחאה חדש, שאשמח אם ייווצר עליו דיון, שכן אנו רואים בשפה דרך להבניית המציאות ולהבנתה, וגם כדרך להביע את המחאה באופן מאוד בולט.
-הפרטה=הפקרה
דוגמא: מערכת החינוך הופקרה לטובת קרן קרב ומרמנט.
-תקציב=תקציץ
דוגמא: לא משנה כמה ננסה לשכנע אותם, הם לא יאפשרו תקציץ חברתי.
-פריפריה= האזורים המוחלשים/ המוזנחים/ יישובי הגבול
דוגמא: אתמול באזור המוחלש בדרום, הרמנו הפגנה.
-עובדים, עבודה=עבדים, עבדה
דוגמא: אני עבד בחברת תנובה. אני עבדת באתר וואלה. עבדת נמלים. עבדי קבלן.
-כינוי שיטת השלטון הנוכחית "דמודיקטטורה"
דוגמא: מדינת ישראל היא מדינה דמודיקטטורית ויהודית לשעבר.
-כנסת= המבנה הנטוש/תיאטרון הבובות
דוגמא: אתמול עלינו לתיאטרון הבובות להפגין שם על הגדלת התקציץ.
-חברי כנסת ושרים= בובות (תיאטרון)
דוגמא: בובת הפרוטקשן, יובל שטייניץ, נועד אתמול…. בובת קדימה ציפי לבני… בבחירות לשקר כלשהו (ע"ע) אמש, נבחרה הבובה עמיר פרץ.
-משרד האוצר= משרד הפרוטקשן
דוגמא:
-ההסתדרות= ההידפקות.
דוגמא: אני חברת ההידפקות, יו"ר ההידפקות עופר עיני.
-טייקון=נפוליאון (ע"ש החזיר המנהיג למען עצמו בחוות החיות של אורוול)
דוגמא: הנפוליאון נוחי דנקנר קנה אמש את תיאטרון הבובות.
-ראש הממשלה= צווחן (ע"ש החזיר שמורח את תושבי בית החיות ומרפד את כסאו של נפוליאון)
דוגמא: הצווחן כינס היום מסיבת עיתונאים בה הודיע על שיפור התנאים לנפוליאונים.
-בכל פעם שמנסים לומר לנו שמות של הפרדות כמו ימין-שמאל, דתיים-חילוניים, יהודים-ערבים וכו'- תמיד נאמר "בני אדם", "אנשים", "ילדים", "נשים".
דוגמא: בני אדם נהרגו היום בהתקפת ילדינו (ע"ע) על רצועת עזה. בני אדם חגגו היום את שמחת בית השואבה.
-אופוזיציה= בדיחה
דוגמא: יו"ר הבדיחה, הבובה ציפי ליבני… בובת הבדיחה דליה איציק…
-שם של מפלגה= שקר כלשהו (ממליצה לצורך הנקודה הזו לראות את הפרק של הסדרה "הכל אנשים" על דוד בן הרוש מקים הליכוד… תתפלאו לראות מי הוא היה ומה נהיה מהליכוד שלו)
דוגמא: בובת שקר כלשהו חנין זועבי (או בקיצור בש"כ חנין זועבי), הבחירות לפריימריס של שקר כלשהו התקיימו היום…
-עולה חדש=פראייר חדש
דוגמא: אמש עלו מארגנטינה 3,000 פראיירים חדשים שהתקבלו בחיבה רבה אצל בובת הקליטה.
-צה"ל/כוחותינו = ילדינו
דוגמא: ילדינו נשלחו להתקיף את האנשים המצריים (מותר לציין מדינות) בתגובה על הפיגוע שהיה אתמול בדרום.
-בנק=גזלן
דוגמא: אמש התקיימה הפגנה ענקית נגד הגזלנים.
-ישיבה/אסיפה/דיון/ועדה= כינוס, התאחדות, מסיבה
דוגמא: ביום שישי תתקיים מסיבה שבה נדון על דרכי התיקון (ע"ע)
-שקל=שקר
דוגמא: עשרה שקרים חדשים
-הבורסה/ בנק ישראל= הקזינו
דוגמא: נגיד קזינו ישראל סטנלי פישר הודיע על העלאת הריבית
-תקשורת= פראבדה (ע"ש העיתון של המפלגה הקומוניסטית, ברוסית משמעות המילה "האמת")
דוגמא: אתמול התראיינו סתיו שפיר ודפני ליף אצל הפראבדה על מה שהן עשו מתחילת התיקון
-מחאה/ מאבק/מלחמה= אהבה, תשובה, תיקון, השבת הסדר, הקמת המדינה מחדש…
דוגמא: אני אזרחית (ע"ע) בהקמת המדינה מחדש כבר מהיום הראשון. הקמנו אוהלי אהבה. אנחנו משיבים את הסדר.
היום נדון בדרכי התיקון הבאות…
-פעילים= אזרחים, אנשים
אהבתיאהבתי
מה ההבדל בין רן ורנן (משקל פעל שורש רננ)?
מה ההבדל בין ברירה (משקל קטילה) לברירה (משקל קְטֵלָה), למי מהם קשור הפועל ברר?
הִתְחַלְחֲלוּת – למה יש חטף פתח בח' ולא שווא? עניתם על שאלה זו אבל לא ציינתם האם יש שם לתופעה לשונית זו, כמו שיש תופעה לשונית של תשלום דגש, שיכול אותיות וכ'
אהבתיאהבתי
שלום רון,
לגבי "התחלחלות"- הדבר נובע מהכלל הדקדוקי שלפיו במקום שווא נע באות גרונית יבוא חטף.
הפועל רָנַן (שנגזר כפועל שלם) משמש רק בצורות הבינוני (כמו רוֹנֵן) ונחשב לצורה ספרותית של הפועל רַן (בגזרת הכפולים).
בְּרֵרָה היא מילה נפוצה יותר ופירושה "בחירה", ואילו ברִירה היא הפעולה של מי שבורר. ככל הנראה, שני שמות אלה נגזרו במשקלים שונים של שם הפעולה של בניין קל.
אהבתיאהבתי
שלום לכולם,
שאלה חשובה בפי:
האם ניתן להתייחס לצמד המילים "רוב ה-X" כסמיכות (למשל: רוב הילדים, רוב היהודים, רוב האנשים)?
ובהמשך לכך, האם נכון יותר לומר: "רוב האנשים נחמדים" או שמא "רוב האנשים נחמד"?
תודה,
עמית.
אהבתיאהבתי
החלטות האקדמיה ללשון העברית בנושא ההתאם של צירופי כַּמָּת ושם מופיעות כאן.
אהבתיאהבתי
החלטות האקדמיה ללשון העברית בנושא ההתאם של צירופי כַּמָּת ושם מופיעות כאן.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
האם התשובה לשאלתו של עמית תקיפה גם עבור הביטוי "חלק מהאנשים", "חלק מהילדים" וכדו'?
חיים
אהבתיאהבתי
שלום
האם לא נכון לומר 'למלאת', כפי שלמדתי בצעירותי? לאחרונה הבחנתי כי בברכת הלבנה אנו אומרים "למלאת פגימת הלבנה".
האם זהו מקרה יוצא דופן או היתר גורף?
אהבתיאהבתי
שלום ידידיה,
הצורה הספציפית לְמַלֹּאת מצויה גם במקרא, להרחבה ראה הערת האקדמיה ללשון בנושא.
אהבתיאהבתי
שאלה
אחייניתי ילדה בת. האם אני דודה רבא/רבה או דודה רבתא? והאם יש כינוי לבת אחייניתי? אחיינית שניה?
תודה
שרי
אהבתיאהבתי
שלום שרי,
מזל טוב!
הצורה התקנית היא "דודה רַבְּתָא"', וראי תשובת האקדמיה ללשון בנושא. אין מונח בעברית לבת האחיינית.
אהבתיאהבתי
היי, שלום,
תהיתי אם יש איזהשהו קשר או גלגול בין המלים:
פילוסופיה-להתפלסף-פלספן לבין פלצן (שהמשמעות המקורית היא שונה, לא?)
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום חזי,
למיטב ידיעתי, אין קשר אטימולוגי בין "פלספן" ו"פלצן". אולי הדמיון בעיצורים בין מילים אלה משמש מניע למשחקי מילים.
אהבתיאהבתי
ואני תוהה: האם יש ביטוי בעברית היכול להיות תרגום לעברית לביטוי "That ship has sailed"?
אהבתיאהבתי
שלום נועיה,
הביטוי העברי הקרוב ביותר הוא "איחר את הרכבת", שפירושו: "החמיץ את ההזדמנות, איחר את המועד; כבר מאוחר מדי בשבילו".
אהבתיאהבתי
ל-נועיה
אולי- "את הנעשה אין להשיב" או "עבר זמנו, בטל קורבנו" ?
אהבתיאהבתי
שלום,
אשמח לקבל תשובה לשאלה שמזה זמן מעוררת ויכוח בביתנו,
אני טוענת שבתי "הולכת יחף" ואילו בעלי אומר שהיא "הולכת יחפה".
לדעתי היא יחפה אך הולכת יחף בדיוק כשם שהייתי אומרת שהיא הולכת בטל ולא הולכת בטלה…..דעתכם ?
אהבתיאהבתי
שלום רעות,
הצורה המקובלת בשפה היא "הולכת יחפה". הביטוי "הולכת יחף" נובע מתהליך של הפיכת התואר "יחף" לתואר הפועל, שאינו נוטה במין ובמספר, כפי שקרה במילה "ברור": "היא שרה ברור". ואכן, המילה "בטל" בצירוף "הולך בטל" היא תואר הפועל. ייתכן שבשלב כלשהו של התפתחות השפה גם שם התואר "יחף" יקבל מעמד של תואר הפועל, ואז גם ביטוי זה יהיה שגור בשפה.
אהבתיאהבתי
שוב שלום,
תודה על התשובה אך עדיין שאלתי נשארת פתוחה,
כתבתם "צורה מקובלת בשפה" ונשאלת השאלה האם כוונתכם למה שצריך להיות או רק ביטוי שנעשה שגור אך שגוי ?
אהבתיאהבתי
שלום רעות,
הביטוי "היא הולכת יחפה" אינו שגוי.
אהבתיאהבתי
שלום,
האם יש לומר " 'להעמיד' דברים על תיקונם "? ומה פירוש הביטוי? והיכן הוא מופיע לראשונה? תודה
אהבתיאהבתי
שלום ארי,
הביטוי המדויק הוא "העמיד דברים על דיוקם", ומשמעו – "תיקן אי-דיוקים, הציג את הדברים כפי שהם במציאות". מקור הביטוי אינו ידוע.
אהבתיאהבתי
תוך כדי קריאת כתבה פתאום תהיתי לגבי המונחים חד-סיטרי/דו-סיטרי.
מה מקור המילה "סיטרי" מאיפה היא באה?
עברה לי מחשבה שזה מגיע מ"רחוב" באנגלית (Street) אבל נראה לי שהעיוות גדול מדי.
יש רעיון?
תודה,
אייל
אהבתיאהבתי
המילה "סיטרי", מגיעה מהמילה "סטרא" שפירושה בארמית צד. בקבלה ובחסידות משתמשים הרבה ב"סטרא אחרא" = צד אחר (צד הטומאה) וסטרא דקדושה = צד הקדושה.
בברכה
שניאור
אהבתיאהבתי
שלום, הייתי רוצה לדעת מה המקור של המלים זכר ונקבה.
אני משער שהנקבה באה מלשון הנקב שבה, אך מה עם הזכר? יש לזה קשר לזכרון?
תודה על כל מה שאתם עושים!
אהבתיאהבתי
שלום משה,
תודה על המחמאה.
ככל הנראה, המילה "נקבה" אכן נגזרת מ"נקב", והמילה "זָכָר" נגזרת מאותו שורש של הפועל זָכַר (זיכרון), לפי השוואה למילים מקבילות בשפות שמיות אחרות. ההסבר הסמנטי לקשר אטימולוגי זה אינו חד-משמעי (ראה, למשל בבלוג הזה שכתוב באנגלית).
אהבתיאהבתי
שלום רב,
הייתי רוצה לדעת מה מקורו של הביטוי "חישוב סנדלרים".
תודה,
לימור
אהבתיאהבתי
שלום לימור,
הביטוי הזה לא נמצא ברב-מילים או במילוני צירופים אחרים שנבדקו.
אהבתיאהבתי
שתי שאלות:
1. מקור המילה מנצח (על תזמורת)?
2. לוודא או לוודות? מדוע?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום אלון
1. המילה "מנצח" מופיעה בלשון המקרא בספר תהילים בפסוקי פתיחה של מזמורים רבים, במשמעות של מוביל המקהלה או מנהל מוזיקלי, ומכאן נתקבלה המשמעות של "מנצח" על תזמורת.
2. הצורה הנכונה היא "לוודא", מכיוון שהשורש הוא וד"א (גזרת ל"א).
אהבתיאהבתי
שלום,
שאלה בקשר למילה "ניתנה". ( כמו ב "ניתנה לנו ארכה"):
האם ניתן להגיד על מישהי (בחורה): אַתְּ נִתָּנְת לי במתנה? (בפניה אלייה, ובתיאור שהיא ניתנה ע"י מישהו) ?
תודה מראש!
אהבתיאהבתי
שלום דוד,
הפועל "ניתן" מתייחס במשמעותו הבסיסית לאלמנטים לא "אנושיים" שניתן רק לדבר עליהם בגוף שלישי (הספר ניתן לי). עם זאת בשימוש מטפורי גם משפט כמו "אַתְּ נִתַּנְת לי במתנה" נחשב אפשרי.
אהבתיאהבתי
היי, שלום,
איזה מגניב כאן אצלכם עם כל השאלות והתשובות המעניינות האלו, רק שתדעו שהעברתי הלאה לכמה חברים…
רציתי לשאול על ביטוי ופועל, שאני לא מבין כיצד דברים התהפכו שם:
אם אני רואה מישהי, למשל, והיא מושכת אותי, זה אומר שאני נמשך אליה. עד כאן סבבה. אני יכול לגשת אליה ובנימוס או לא לומר לה- "את מושכת אותי" והיא תענה משהו כמו "נכון". אולם, אם אני רוצה להשתמש בפועל "למצוא-חן", אע"פ שאני הוא זה שרואה את היופי והחן שלה, אני הופך את המלים ואומר ש"את מוצאת חן בעיניי"..
מדוע ?
תודה,
חזי.
אהבתיאהבתי
שלום חזי,
תודה רבה על המחמאות.
ההבחנה שלך לגבי היפוך הסדר בביטוי "מצא חן בעיני מישהו" נכונה. זהו צירוף כבול מהמקרא, ובקישור הזה תוכל למצוא הסבר על משמעותו המקראית מאת רוביק רוזנטל.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אומרים 'פניני לשון' או 'פנינות לשון'? בשתי הדוגמאות הראשונות שקפצו לי לראש של מילים בנקבה עם סיומת 'ים' ברבים, יש מקרים הפוכים בסמיכות המילה (ביצי דגים, מילות קישור).
מהי הסמיכות התקינה? האם היא נקבעת לפי המין או לפי הסיומת ברבים? מהי הסיבה ליוצאי הדופן?
תודה רבה,
רועי
אהבתיאהבתי
שלום רועי,
צורת הנסמך-רבים של "פנינה" היא "פניני". תוכל למצוא התייחסות לסוגיה דקדוקית זו במאמר באתר האקדמיה ללשון.
אהבתיאהבתי
רציתי לשאול, מהו מקור המילה 'בון' שבעסקי המסעדנות?
(בון שיש בו הזמנה של שתיה לדוגמא)
אהבתיאהבתי
שלום גלית,
השימוש במילה זו בעסקי המסעדנות לא היה מוכר לנו. בספרו של רוביק רוזנטל, "הלקסיקון של החיים" (שמתאר מילים מיוחדות במגזרים ובתחומי עיסוק מסוימים) מילה זו מוגדרת כך: "תלוש המאפשר רכישה, שובר".
אהבתיאהבתי
רוביק רוזנטל היקר שלום רב,
תודה על הבלוג הנהדר, כיף לקבל עדכונים במייל על פרסום חדש ומעניין.
בעקבות שאלה של חבר, התעוררה סקרנותי לשמוע דעתך בעניין הביטויים:
"לנשום עמוק" ו "קוצר נשימה"
מדוע מקובל לתאר נשימה עמוקה במידת עומק, ואילו נשימה שטחית במידת מרחק?
בתודה, טל שנהנית מהבלוג שלך עד מאוד.
אהבתיאהבתי
שלום
"מנהל בחסד ולא בזכות"
"מנהל בזכות ולא בחסד"
"מנהל בחסדי שמים"
ויש עוד כמה צורות שניתן להפוך את הביטוי
רציתי לדעת מהו הביטוי הנכון
אהבתיאהבתי
שלום ארז,
מדובר בשני ביטויים שונים:
"מנהל בזכות ולא בחסד" – מנהל שקיבל את התפקיד בצדק, בזכות כישוריו ולא בגלל שיקולים לא-ענייניים.
"מנהל בחסד"- מנהל שמבצע את עבודתו באופן מעולה, באופן מוכשר מאוד.
אהבתיאהבתי
בקר טוב, אבש את תשובתכם לשאלתי זו- יש הרבה תפקידים המוגדרים כזכריים- מזכיר העיר, מזכיר המועצה וכו' זו הגדרת התפקיד. והיום יש נשים שמאישות תפקידים אלו, האם אשה כזו היא עדין "מזכיר העיר" או הופכת ל"מזכירת העיר" ? כמובן שהמלה מזכירה אינה בעלת הילה מיוחדת ואף פחותה בערכה ממזכיר וכו'…. אודה לתשובתכם. תודה וברכה, שרית
אהבתיאהבתי
שלום שרית,
לפי המלצת האקדמיה ללשון העברית, מוטב להפוך את כל שמות התפקידים האלה ללשון נקבה. (ואולי כך יהיה אפשר להעלות את "ערכה" של המילה "מזכירה").
אהבתיאהבתי
שאלה..
האם ניתן להגיד על טלוויזיה מקולקלת שהיא "תקולה"? האם המילה "תקול" היא שפה תקינה או לקוחה מסלנג צבאי?
אהבתיאהבתי
שלום אור,
המילה "תקול" מופיעה גם במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית.
אהבתיאהבתי
שלום רב
האם כותבים: "שמש גבוה בשמים" או "שמש גבוהה בשמים"
תודה ויום שימשי
רויטל
אהבתיאהבתי
שלום רויטל,
אף על פי שבלשון המקורות שם העצם "שמש" נוטה גם בזכר וגם בנקבה, בעברית בת-זמננו הוא נוטה בלשון נקבה בלבד: השמש גבוהה, אלא אם משתמשים ב"גבוה" בתפקיד של תיאור כללי: בשעת הצהריים נמצאת השמש גבוה בשמיים.
אהבתיאהבתי
שלום ,
יש לי שאלה: למה קוראים ל"מערוך" ב-"ע" ולא "מארוך" הרי הוא בא להאריך את הבצק ולא להעריך אותו ???
אולי פעם הוא היה בעל ערך ? אולי כי שמים את הבצק על שולחן ערוך לפני הרידוד ?
אהבתיאהבתי
שלום דובי,
בלשון חז"ל הפועל "ערך" שימש גם במשמעות של רידוד בצק, וזה הקשר ל"מערוך".
אהבתיאהבתי
נכון, הוא לא בא להעריך את הבצק, אלא בא לערוך את הבצק. את הבצק עורכים להמשך ההכנה.
אהבתיאהבתי
איך נכון לאיית:
שריטה או סריטה?
סירטוט או שירטוט?
אהבתיאהבתי
שלום רובי,
הכתיב השכיח הוא "שריטה", אך גם כתיב ב-ס' תקין. בדומה לכך, ניתן לכתוב גם "סרטוט" וגם "שרטוט" (בשתי הצורות ללא י').
אהבתיאהבתי
שלום,
כיצד יש לכתוב "תנופק", או "תונפק"?
לדוגמה: "התעודה שלך תנופק/תונפק בשבוע הבא".
תודה רבה.
אהבתיאהבתי
שלום אליהו,
שתי הצורות תקינות במשמעויות ובהקשרים שונים.
"תנופק" היא צורת העתיד של "נֻפַּק" (בבניין פֻּעַל), צורת הסביל של "ניפק", שמשמש בעיקר בצבא במובן "מסר אספקה או ציוד למי שמוסמך לקבל אותם, חילק אספקה או ציוד על-פי אישור מגוף מוסמך".
ואילו "תונפק" היא צורת העתיד של "הונפק" (בבניין הופעל), צורת הסביל של "הנפיק", שאחת ממשמעויותיו היא: "הוציא ומסר לידי מישהו מסמך רשמי כגון תעודת זהות, רשיון נהיגה, כרטיס כניסה, אישור כלשהו וכד'."
מסיבה זו על תעודה יש לומר "התעודה שלך תונפק בשבוע הבא".
אהבתיאהבתי
שלום רב!
שלוש שאלות לי ברשותכם:
א. מה מקור המילה קיבינימט?
ב. מה מקור המילה ספונג'ה?
ג. כשקוראים את הצירוף שוטר/בלש חרש או סוכן-חרש, אז זאת שין ימנית או שמאלית?
אהבתיאהבתי
שלום מיכאל,
א. מקור המילה הוא בקללה גסה ובוטה ברוסית. לפרטים נוספים ראה כאן.
ב. מקור המילה הוא בלדינו, ושם משמעותה "ספוג" (בדומה ל-sponge).
ג. הצירוף הוא שׁוֹטֵר חֶרֶשׁ (בשי"ן ימנית). פירוש המילה חֶרֶשׁ הוא "בסתר ובשקט".
אהבתיאהבתי
שלום
רציתי לדעת מה מקור המילה "ויתור" והיכן היא נזכרת לראשונה בשפה העברית
אהבתיאהבתי
שלום הדס,
הפועל "ויתר" מופיע לראשונה בלשון חז"ל. לפי מילונים עבריים היסטוריים, הוא קשור במשמעותו לשורש י.ת.ר (בתהליך של חילופי ו' ו-י' בראשית מילה) שממנו נגזרת המילה "יותר". הקשר הסמנטי בין המשמעויות הללו ראוי לעיון מעמיק.
אהבתיאהבתי
שלום אני תוהה מדוע אומרים ערוץ אחד בלשון זכר לעומת ערוץ שלש ערוץ עשר ערוץ חמש וכו בלשון נקבה תודה אהובה מזוז
אהבתיאהבתי
שלום רב אני תוהה לגבי הביטוי ערוץ אחד שנאמר בלשון זכר בעוד שאר הערוצים כמו ערוץ שלוש ערוץ חמש עשר וכו נאמרים בלשון נקבה לגבי ערוץ 2 שמעתי שרוב האנשים אומרים ערוץ שתיים אך יש כאלה שאומרים ערוץ שניים ומתעקשים זה הנכון תודה אהובה
אהבתיאהבתי
שלום אהובה,
הצירופים התקניים הם אכן: "ערוץ אחת", "ערוץ שתיים", מכיוון שאלה מספרים סתמיים, לפי קביעת האקדמיה ללשון:
"מספרים סתמיים (בתרגילי חשבון, מספרי טלפון וכיו"ב) – יש להביעם בלשון נקבה.כמספר סתמי מובעים גם שמות המספר הבאים בצירופים כגון אוטובוס (מספר) אחת,
בית (מספר) שתיים."
אגב, שמו הרשמי של הערוץ הוא "הערוץ הראשון", אולי כדי להימנע משיבוש המספר.
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה:
איך אומרים בעברית תהני או תהנה בצווי?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום נעה,
בגלל התצורה המיוחדת של פועל זה (להרחבה ראי כאן) אין לו צורת ציווי.
אהבתיאהבתי
היי, יש לי שאלה/תהייה בנוגע למילה "שנייה",
במובן של זמן- "זה ייקח שנייה אחת בלבד";
ובמובן של המספר הסידורי- "היא ניצבת שנייה מימין"
איך זה שבאנגלית (second) ובספרדית (segunda) המובנים זהים ?
(it'll only take one second; ella es la segunda a derecha)
אהבתיאהבתי
שלום חזי,
אכן יש קשר בין שמותיה של יחידת הזמן הזו בשפות השונות, לפרטים ראה את דבריו של רוביק רוזנטל בנושא.
אהבתיאהבתי
ערב טוב,
אודה לכם מאוד באם תעזרו לי פעם ולתמיד להבין מה השימוש הנכון במילים במה-בימה ובמאי-בימאי. אני יודעת את מקורן אך עדיין מבולבלת באיזו מילה להשתמש ובאיזה מקרה. מה ההבדלים ביניהן בשפה המודרנית? העניין קשור לעבודתי ולאתר האינטרנט. חשוב לי להשתמש בשפה תקינה.
תודה רבה מראש.
אהבתיאהבתי
שלום שני,
בהקשר של תיאטרון ובידור אין הבדל בין "במה" ו"בימה" וכך גם במובן של "פורום ציבורי להבעת דעות". המילה "בימה" משמשת גם בהקשר של הבימה שבמרכז בית הכנסת, ואילו המילה "במה" משמשת בלשון המקרא בהוראת "מקום פולחן".
כמו כן אין הבדל בין "במאי" ו"בימאי".
אהבתיאהבתי
שלום,
ברצוני לדעת אם ניתן לומר לפי חוקי העברית: "שלושים יום", "עשרים ילד" וכדומה.
תודה,
אהבתיאהבתי
שלום אורי,
לפי החלטת האקדמיה ללשון, שם העצם אחרי מספרים מ-11 ומעלה יכול לבוא ביחיד ("שלושים יום") או ברבים ("שלושים ימים").
אהבתיאהבתי
שלום רב, מהם שורש ומקור המלה- סבלנות? חבר שמאושפז כבר כמה חודשים מתלונן שכולם אומרים לו סבלנות ולדעתו זה בא משורש ס.ב.ל. ופרשנותו היא- כי בעצם כולם מורים לו לסבול, או לשאת את הכאבים מלשון סבל הסוחב משאות.
אנא עזרו לחבר למצוא אורך רוח ללא סבל בהחלמתו. תודה
אהבתיאהבתי
שלום שרית,
ככל הנראה, המילים סבלנות וסֵבֶל אכן נגזרות מאותו שורש, שמשמעותו המקורית היא נשיאת משא כבד (משמעות זו נשתמרה במילה סַבָּל). במילון רב-מילים סבלנות מוגדרת בין היתר כ"יכולת לשאת בשלווה ותוך שליטה עצמית מצבים מרגיזים או מתַסכּלים, סבל וכד'".
איחולי החלמה מהירה לחבר!
אהבתיאהבתי
תודה רבה, אגיד לו בכל זאת הלתאזר בסלבנות ללא סבל 🙂 תודה
אהבתיאהבתי
איך אומרים להרכיב משקפיים או לענוד משקפים
אהבתיאהבתי
שלום דבורה,
הצורה התקנית היא "להרכיב משקפיים". "לענוד" נאמר על תכשיטים ושעונים.
אהבתיאהבתי
כיצד נכון יותר לומר, 'אמת לאמתה' אן 'אמת לאמתתה'? מה ההבדל ומניין מקורות הביטויים?
אהבתיאהבתי
שלום ידידיה,
הביטוי הוא "אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ" (המילה השנייה היא צורת נטייה של "אמת" עם כינוי חבור), והוא מבוסס על הביטוי "דין אמת לאמתו" המופיע בתלמוד מספר פעמים (למשל בבא בתרא ח, ע"ב). המילה אֲמִתָּה מקורה בלשון ימי הביניים והיא מופיעה לעיתים גם בצמוד ל"אמת": "הוא [אלוהים] לבדו האמיתי ואין לאחֵר אמת כאמיתתו" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה פ"א ה"ד).
אהבתיאהבתי
שלום,
מהו המקור של המילה תחמן?
האם יש לכתוב אותה ב-ח' או בכ' (תחמן או תכמן)?
יוסי
אהבתיאהבתי
שלום יוסי,
הכתיב הנפוץ של המילה הוא "תחמן", אך גם הכתיב "תכמן" אפשרי. תוכל לקרוא עוד על מקור המילה המשוער ועל הכתיב בקטע מטורו של רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית.
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת האם יש מילה בעברית לצורת הרבים של המילה אישיות (personality). איך אומרים ואיך כותבים?
תודה,
אהבתיאהבתי
שלום קרן,
צורת הריבוי של "אישיות" היא "אִישִׁיּוּיוֹת".
אהבתיאהבתי
שלום, שלוש שאלות לי אליכם:
1. מה מקור המילה אופן- של אופניים?
2. תשבץ- למה הוא נקרא כך?
3. האם נכונה השמועה שכשהמציאו את המילים מנגינה ותזמורת התכוונו למשמעות הפוכה?
תודה,
רונית
אהבתיאהבתי
שלום רונית,
1. אוֹפַן הוא "גלגל המסתובב סביב ציר" (ובאופניים-שני גלגלים).
2. המשמעות המקראית המקורית של "תשבץ" היא "העשוי בתבנית משבצות, משובץ".
3. ראי כאן.
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת מהיכן באה המילה געגוע- האם היא באה מ"לגעת"?
תודה
דנה
אהבתיאהבתי
שלום דנה,
השורש של "לגעת" הוא נג"ע, וככל הנראה אינו קשור לשורש המילה "געגוע" (שהוא שורש מרובע- געג"ע).
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת מה מקור המילה כרזה- אני יודעת שביאליק המציא אותה אבל שאלתי היא מה עומד מאחוריה?
תודה, תמי
אהבתיאהבתי
שלום תמי,
המילה "כרזה" נגזרה מאותו שורש כמו "הכריז".
אהבתיאהבתי
שלום,
בהמשך לפוסט לגבי המילה "כושי" – מה דעתכם על השימוש במילה "יליד"? בניגוד לכושי, שהוראתה מאוד ספציפית בשפה (אני לא מדבר על ההקשר התנ"כי), המילה "יליד" נגזרת משורש דבור ושגור. יש הטוענים כי השימוש במילה זו הוא פטרנלי ומתייחס לעמים מסויימים כילדים, כזקוקים להשגחה. אני אומר – ברור שהמילה באה מאותו שורש וברור שהיא קשורה למילה "ילד" – אבל אין זה אומר שיש לה נימה גזענית (שהרי אנחנו אומרים "הוא יליד 62'" או "הוא יליד ירושלים" בנימה נייטרלית). באנגלית המילה native הוצאה מחוץ לפוליטיקלי קורקט – אבל האם אין הדבר משום שהוראתה וה"שורש" שלה ייחודים לשיח הפטרנלי המערבי (בדיוק כמו "כושי" או "ניגר")?
אשמח לשמוע איפה אתם מעמידים את "יליד" על הציר של התקינות הלשונית.
תודה
אהבתיאהבתי
שלום רב,
המידה שבה מילה (כמו 'יליד') נחשבת 'פוליטיקלי קורקט' או לא, משתנה בין קהילות שונות והקשרי שפה שונים. במילון רב-מילים יש שתי הגדרות למונח "ילידים", אחת ניטרלית והאחרת במובן שלילי:
1. כינוי לגזעים או לשבטים בני ארץ לא מערבית; כינוי לילידי ארץ אשר הייתה למושבה של מדינה אחרת.
2. כינוי מזלזל כלפי תושביה של ארץ מסוימת מצד מדינה או קבוצת אוכלוסייה הנותנת להם חסות, תמיכה וכד'.
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין הביטויים "פושט יד" ו"פושט רגל" – הראשון ברורה לי משמעותו המילולית, אבל מה מהיכן הגיע "פושט רגל"?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
הביטוי "פשט את הרגל" מקורו במשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שילבין ראשה" (כתובות יג ה). גם מקור הביטוי "פשט יד" במשנה, והוא אכן קשור למובן המילולי: "פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית" (שבת א א).
אהבתיאהבתי
ב"הספד" אנחנו מספרים בשבחו של הנפטר ומה אנחנו "הפסדנו"..
רצינו לדעת האם הקשר בין המילים (אותיות זהות בסיכול אותיות) הוא מקרי
או שיש ענין לשוני של מילים עם אותם אותיות בסיכול שמשמעותם קרובה
ואם כן – האם יש לכם דוגמאות נוספות למילים עם משמעות קרובה באותיות זהות בבסיכול.
והאם מבחינה לשונית ניתן להספיד לעצמו או רק בפני ציבור.
בתודה!
אהבתיאהבתי
שלום רותי,
ברוב המקרים אין הוכחה לקשר היסטורי בין שורשים בעלי אותן אותיות בסדר שונה, וכך גם לא לגבי 'הספד' ו'הפסד'.
מבחינה סמנטית, פעולת ההספדה היא פעולה תקשורתית בין דובר לנמען ולא בין אדם לעצמו.
אהבתיאהבתי
היי,
שמתי לב שבעיתונים לאחרונה רשום "תיאטרונים" כצורת הרבים של "תיאטרון" ותהיתי מה קרה למילה "תיאטראות" כי זכרתי שהיא הצורה הנכונה, ואני מניח שהעיתון לא טועה, אז.. שינו את החוקים או משהו ?
אהבתיאהבתי
שלום חזי,
שתי הצורות נחשבות תקינות (הצורה תיאטראות לקוחה מלשון חז"ל), ראה את דבריו של רוביק רוזנטל בנושא.
אהבתיאהבתי
שלום ,
רציתי לדעת אם יש מילה בעברית שמתארת את המקצוע 'רוקח בשמים' ?
כמו perfumer באנגלית
אהבתיאהבתי
שלום צ'אבי,
התשובה נמצאת במורפיקס: http://www.morfix.co.il/perfumer.
אהבתיאהבתי
שלום, יש לי שאלה – מה מקור הפתגם "לצאת מהכלים"? אני כמובן יודע את הפירוש של הפתגם, אבל מעניין אותי הסיפור שעמד מאחוריו, שיצר אותו. תודה
אהבתיאהבתי
שלום רב,
כך כתב רוביק רוזנטל בספרו 'מילון הצירופים' על ביטוי זה (עמ' 410):
מקור הצירוף ביידיש: "ארוסייגן פון כי כלים. יש סברה שהצירוף היידי נוצר כהנגדה לצירוף המקראי נחבא אל הכלים".
אהבתיאהבתי
עד כמה שאני מבין, הכוונה היא ל"כלי השכל". ויציאה מהכלים פירושה "להשתגע".
אהבתיאהבתי
הבן שלי בן 10 פריק של השפה העברית שואל: למה אומרים "בית קברות" ולא בית קברים? ואם כבר.. מה זה בכלל קברות?
אהבתיאהבתי
שלום רונית,
הצורה "קברות" היא אחת מצורות הריבוי של "קבר" (לצד "קברים"). הצירוף "בית קברות" מקורו בלשון חז"ל, והמילה תמיד מופיעה בו בסיומת -ות.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובה. יש לי עוד אחת.. למה מר חשוון?
חג שמח ושנה טובה!
אהבתיאהבתי
עד כמה שידוע לי, כיון שאין בו שום חג או מועד, לכן נקרא מר חשוון.
אהבתיאהבתי
שלום,
האם ידוע על מילים שלוין קיפניס הגה/הוסיף/חידש בשפה העברית?
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אין בידינו רשימה מרוכזת של מילים שחידש קיפניס, אך לפי אתר האקדמיה ללשון העברית , מייחסים לו את חידוש המילה 'שקדייה'.
אהבתיאהבתי
בבוקר אני עושה לביתי קוקו אחד או שתי קוקיות.
האומנם הקוקו הופך לנקבה ברבים? יש עוד מקרים כאלו בעברית?
אהבתיאהבתי
שאלה: האם נכון להשתמש במילה "לקלח" כגון אני הולך לקלח את הילד או שצריך לומר לרחוץ
אהבתיאהבתי
שלום רב,
ניתן להשתמש בשני הפעלים: "לרחוץ" (אימא רחצה את אחי התינוק באמבטיה והשכיבה אותו לישון) ו"לקלח" (אבא קילח אותי וחפף לי את הראש).
אהבתיאהבתי
תהיתי מהו השורש של המילה מותר האם הוא זהה לשורש של המילה מותר?
אהבתיאהבתי
שלום נטלי,
אם התכוונת למילה 'מותר' שהיא ההיפך מ'אסור', השורש שלה הוא נת"ר.
אהבתיאהבתי
לרוביק השלום והברכה,
המתגייס הצעיר שלי מתעקש כי המילה "קדר" הינה ראשי תבות של "קליטה דרך הרגלים".
לי ברור שזה פיתוח מאוחר של סלנג צבאי.
אשמח לדעת מהו מקור המילה קדר או קאדר במשמעות טרטור.
בתודה מראש
מיכל
אהבתיאהבתי
רוביק שלום, אני עובדת הרבה עם ישראלים דוברי אנגלית ושמתי לב שהטעות הנפוצה ביותר שישראלים עושים בדיבור (יותר מאשר בכתיבה) היא Its depend במקום It depends.
מדוע ה"אינטואיציה העברית" שלנו מעיפה אותנו שוב ושוב אל עבר אותה טעות מרגיזה באנגלית?
אהבתיאהבתי
שלום ליבי, אולי טעות זו נובעת מהמבנה של הביטוי המקביל בעברית: 'זה תלוי', מבנה שמקביל למבנה של It is… באנגלית, או שאולי פשוט בדיבור חופשי באנגלית (כשהיא אינה שפת האם של הדובר) יש בלבול בין It ו-Its.
אהבתיאהבתי
שאלה: מה הם הבריקדות האלה שעולים עליהם???
אהבתיאהבתי
שלום שניאור,
בריקדה (או מתרס בעברית) היא "מחסום מאולתר המוקם בחיפזון ברחוב או במעבר צר כדי לחסום את הדרך או כדי להסתתר מאחוריו במהלך מאבק", והביטוי נובע מהנוהג להקים בריקדות בעת התקוממויות עממיות בצרפת.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שלום,
קודם כל, יוזמה מבורכת, יישר כוח!
רציתי לשאול מה מקור המילה "חוויה" והאם היר קשורה בדרך כלשהי למילה "חיים"?
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
שלום שלומית,
לאחרונה פרסמה האקדמיה ללשון העברית מאמר בנושא זה:
אהבתיאהבתי
שלום,
מה שורש המילה "הלאה" ומה התהליך כדי להסיק את השורש נכונה באופן כללי?
תודה.
שלמה
אהבתיאהבתי
שלום שלמה,
למילה 'הלאה' יש מספר צורות ניתוח שונות לפי הניקוד: הפועל הֶֶלְאָה (עייף, התיש) בבניין הפעיל משורש לא"י ותואר הפועל הָלְאָה (קדימה), מילה שהשורש שלה אינו ידוע. כדי למצוא את שורש המילה בפעלים מן הגזרות השונות (כמו הלאה מגזרת ל"י) יש ללמוד את חוקי נטיית הגזרות.
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת מה המקור למשפט :" לינו ולבוקר משפט" ?
מצאתי משפט דומה בירמיה " דינו לבוקר משפט"
יש / אין קשר ביניהם?
ומה הפרוש שלהם?
תודה מראש.
אהבתיאהבתי
שלום חיה,
ככל הנראה המשפט ששאלת עליו הוא שיבוש של 'דינו לבוקר משפט' (ירמיהו כא יב). הביטוי בהקשר המקורי שלו הוא קריאת זירוז לעם ולמנהיגיו לערוך משפט צדק ולהפסיק את מעשי העושק. ממנו נגזר הביטוי "לַבּוקר משפט" – "אמירה מליצית שמשמעותה: בבוקר יתבררו הדברים; מוטב לדחות את בירור העניין לבוקר."
אהבתיאהבתי
האם שמות ערים ומדינות, כגון פרו, פורטוגל, בנין וכו', שומרות על הדגש התחילי גם לאחר הוספת אותיות קישור או יחס בתחילתן (כגון: ובפרו, או לבנין וכו')
אהבתיאהבתי
שלום עומרי,
כללי בג"ד כפ"ת אינם חלים על שמות לועזיים, ולכן ההגייה של ב ו-פ דגושות נשמרת גם לאחר הוספת אותיות שימוש.
אהבתיאהבתי
מהי באמת הקופסא שבשורש הביטוי "לחשוב מחוץ לקופסא"
יוסי ר.
אהבתיאהבתי
שלום יוסי,
מדובר בתרגום מילולי של הביטוי think outside/out of the box באנגלית. משמעות הביטוי היא לא לחשוב בתבניות מקובעות.
אהבתיאהבתי
1. מה מקור המילה "שייבה" (בעברית "דיסקה")?
2. מדוע להכות עד חורמה, להחריב, זה "להכות שוק על ירך"? אם מדובר בהכנעה הרי שהיה צריך להיות "ירך על שוק" משום שהירך עליונה יותר.
תודה
מנשה
אהבתיאהבתי
שלום מנשה,
1. מקור המילה בגרמנית Scheibe.
2. מקור הביטוי במקרא: "וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה" (שופטים טו ח). פרשני מקרא שונים הציעו הסברים שונים לניב זה.
אהבתיאהבתי
שלום,
מהו השימוש הנכון בביטוי: "נפגשנו לפני שבוע פחות יום"? לדוגמא, אם היום יום שלישי, האם "שבוע פחות יום" משמעו יום שני (כלומר לפני 8 ימים) או יום רביעי (לפני 6 ימים)?
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום שוהם,
כשאומרים 'לפני שבוע פחות יום' זה אכן לא ברור, אולי מוטב להשתמש בביטויים מדויקים כמו 'לפני שמונה/שישה ימים' על מנת לוודא שהצד השני יבין.
אהבתיאהבתי
שלום, נתקלתי במשפט ״לא יכון שלום״ ורציתי לדעת אם יש קשר בין יכון העברי ל״יכון״ (יהיה) הערבי. בכלל מעניינת המילה יכון, היא קשורה לנכון, היכון, מוכן , לא? תודה!!
אהבתיאהבתי
שלום יפתח,
ככל הנראה, יש קשר לפועל הערבי. 'ייכון' הוא צורת העתיד של 'נכון' (פועל בבניין נפעל), ו'היכון' היא צורת הציווי שלו, ומאותו שורש נגזרת המילה 'מוכן' (צורת בינוני של בניין הופעל). להרחבה ראה מאמר בנושא באתר האקדמיה ללשון.
אהבתיאהבתי
שלום.
מה פירוש המילה קלגס?
האם היא נאמרת בהקשר למלמת העולם השנייה או לנאצים?
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום עילם,
פירוש המילה 'קלגס' היא "חייל אכזר השייך לצבא כובש ומדכא". נוטים להשתמש בה בהקשר של הנאצים וכן בהקשרים אחרים.
אהבתיאהבתי
שלום,
חבר אמר לי שהביטוי "להפוך את היוצרות" בא התפילת "היוצר" של האשכנזים (לפני קריאת משע בשבתות מיוחדות) שהשליח ציבור טועה ואומר את ה"יוצר" של שבת אחרת בקמום: הוא הפך את היוצרות.
איכשהו ההסבר הזה לא משכנע אותי. לי זה נראה קשור ליוצרות של רכיבת סוסים. מה דעתך?
אהבתיאהבתי
שלום אהרן,
גם במילון רב-מילים מקור הביטוי מוסבר כך:"על יסוד נוסח ההערה הרשומה במחזורי תפילה אשכנזיים והמורה להחליף את סדר אמירת היוצרות (=הפיוטים) כאשר יום טוב חל בשבת".
אהבתיאהבתי
שאלה – המילה "אולימפיאדה", במידה והיא נגזרת מהמילה "אולימפוס", מה משמעות של התוספת "יאדה" והאם ניתן להשתמש בתוספת זו גם למילים אחרות כגון: "תבוריאדה" או "ארבליאדה" במובן של מרוץ או הפנינג.
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
דן אלמגור כתב שני מאמרים בנושא זה, המצויים באתר האקדמיה ללשון העברית: ,
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Pages/DanAlmagor1995.aspx
אהבתיאהבתי
איך מנקדים את המילה ״כבדי״ בצירוף ״כבדי נעליים״ – kivdey או kvedey?
אהבתיאהבתי
kivdey.
אהבתיאהבתי
שלום,
מדוע בעברית אומרים
שני עטים, שלושה עטים… מאה עטים
אבל "עט אחד" ?
מדוע סדר המילים משתנה עבור יחיד?
באנגלית two pens הוא בדיוק כמו one pen.
אהבתיאהבתי
שלום ליבי, זו שאלה מעניינת שהתשובה אליה מורכבת וקשורה בהיסטוריה של שם המספר בעברית. להרחבה ראי מאמר של האקדמיה ללשון בנושא.
אהבתיאהבתי
אני שמחה לראות ששוקק פה במשיבון והתשובות מגיעות חיש קל.
אך בכל זאת – במאמר רק רשום (לפי הבנתי) שכך זה היה מאז ומתמיד, מספר המונה 1 הוא פשוט יחיד ומיוחד.
אולי ישנה איזשהי השערה מדוע עברית (וערבית) מתנהגות כך בעוד אנגלית וחברותיה שומרות על עקביות בין כל מספרי המונים?
אהבתיאהבתי
ואם מוסיפים את ו' החיבור – "וכבדי נעליים" – אז צריך לנקד vekivday. נכון?
אהבתיאהבתי
לא, vexivdey (הגיית ה-כ משתנה אחרי הוספת ו' החיבור)
אהבתיאהבתי
שלום
בימים האחרונים יש דיון סביב "המינהלת לזהות יהודית" שרוצה להקים בנט. שאלתי היא האם קיימת בעברית המילה "מינהלת" כעומדת בפני עצמה? האם אין זה שיבוש של "מנהלה" בהטיית סמיכות?
תודה מראש,
הדס
אהבתיאהבתי
שלום הדס,
ככל הנראה, זה שיבוש שהשתרש בז'רגון המקובל בממשלה וברשויות המקומיות. לפי אתר המונחים של האקדמיה ללשון, צורת הנפרד התקינה היא רק 'מנהלה'.
אהבתיאהבתי
מיהו נאה ומהיכן הוא מגיע במשפט –
נאה דורש נאה מקיים
אהבתיאהבתי
שלום שי, ניב זה מבוסס על קטע בתלמוד הבבלי: יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים (חגיגה יד ע"ב). המילה 'נאה' משמשת בניב זה כתואר הפועל שפירושו "היטב, באופן טוב; יפה, בסדר".
אהבתיאהבתי
אהלן.. אשמח לקבל עזרה זה ממש דחוף
המשפט:ניהיה לנו פחות נחמד.
האם המילה "נהיה" משמשת כנשוא? או כאוגד?
אהבתיאהבתי
שלום לינוי,
יש ויכוחים בקרב בלשנים שונים איך לנתח משפטים מהסוג הזה. אחת האפשרויות היא לנתח את 'נהיה' כנושא סתמי+אוגד ואת 'נחמד' כנשוא.
אהבתיאהבתי
שלום. אשמח אם מישהו יוכל לענות על שאלתי:
מהו המקור הדקדוקי למילה "שֵׁם" והאם קיים קשר למילה "נשמה"?
תודה רבה ויום טוב!
שולה.
אהבתיאהבתי
שלום שולה,
למילה 'שֵם' יש מקבילות בכל השפות השמיות (למשל בערבית אִשְׂם) ומניחים שהיא נגזרת משורש דו-עיצורי קדום, ואין לה קשר ל'נשמה' משורש נש"מ.
אהבתיאהבתי
שאלה קצת מטופשת:
אמי נוהגת להשתמש בביטוי "חוגג בנמל".
למשל, לתיאור רמת ניקיון ירודה, היא תאמר ש"הבית חוגג בנמל".
מדובר בצברית ילידת 54,
שאלתי היא: האם ידוע על שימוש בביטוי זה, בקרב החתך המתאים?
כמו כן, אם לביטוי מקור מוכר כלשהו, אשמח להכירו.
אהבתיאהבתי
שלום יאיר,
ביטוי זה ומקורו אינם מוכרים לנו. אולי תוכל לשאול את אמך.
אהבתיאהבתי
שלום רב, האם למילה 'הרמוניה' יש מילה מקבילה בעברית?
אהבתיאהבתי
שלום לירז,
האקדמיה ללשון מציעה את המילה תֹּאַם ('תואם' בכתיב מלא) כחלופה ל'הרמוניה'.
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת האם ידוע לכם מה מקור הביטוי "אכלו לי, שתו לי", מתי החל השימוש בו, באיזה הקשר במקור וכו'.
תודה!
אהבתיאהבתי
מקור הביטוי הוא בצבא. בזמן מסדר כוננות (בעיקר אצל חיילים קרביים) המפקד בודק, שהכל תקין אצל החיילים, כולל מימיות מלאות. לא פעם, כשחניך נתפס עם מימיות ריקות, הוא טוען להגנתו: "המפקד שתו לי", כלומר, אני את שלי מלאתי, אבל בדיוק לפני המסדר, מבלי ששמתי לב, עובר אורח מקרי, או איזה מרגל רוסי, שתה לי את המים. ה"אכלו לי" בא כתוספת צינית של המפקד, כתגובה לדברי החייל: "שתו לי…"
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה:
השורש ח.ט.פ. יכול להיות סביל ופעיל באותן המלים.
לדוגמא: חטפתי סנדביץ' על הדרך אבל אז חטפתי על הראש מאשתי כי הוא היה מיועד לילד.
הכיצד ?
אהבתיאהבתי
שלום ניסן,
הערתך נכונה ואכן הפועל 'חטף' יכול לשמש הן כסביל והן כפעיל. אולי המשותף בין שתי המשמעויות הוא מושג הבעלות- "חטף" הוא גם "לקח (משהו) במהירות ממישהו, בדרך כלל נגד רצונו תוך שימוש בכוח" וגם (בלשון הדיבור) "קיבל" משהו כמו נזיפה בביטוי 'לחטוף על הראש', 'לחטוף מכה בברך' וכו'. בשתי המשמעויות לאדם ה'חוטף' יש בעלות מוחשית או מופשטת-על הרכוש שחטף או על ה'מכה, מחלה, נזיפה' וכו'.
אהבתיאהבתי
שלום,
מה המקבילה למילה "תיאבון" המתייחסת למשקה כמו שתיאבון מתייחס למזון. איני מתכוון לצמא שהיא המקבילה לרעב.
אהבתיאהבתי
לניסן
אני רק תשובה. לדעתי החטף שאתה מדבר עליו הוא סלנג, ולכן לא רלוונטי מבחינת הכללים הרגילים. שהרי היה צריך להיות: לקחתי כריך בדרכי לעבודה, אך אז אשתי צרחה עלי, כמו שרק היא יודעת לצרוח, כי הכריך היה מיועד לילד – אפשר לחשוב…
אהבתיאהבתי
תודה לך עומרי על ההארה.
גם אשתי טוענת שמדובר בסלנג ואני חושב שאילו רק חשבתי בעצמי על כריך במקום סנדביץ' בוודאי הכל היה מסתדר מאליו, אלא שאז הייתי רוצה לאכול אותו ובהמשך הייתי אוכל אותה בצעקות מאשתי ואז שוב הייתי ממולכד.
עדיף כבר לצום.
אהבתיאהבתי
אני משתמשת בעבודה שאני כותבת במילה אפליה. מהם הטיות המילה לעבר? הם איפלו או שיש צורך לעבור למילה הפליה ואז הם היפלו?
אהבתיאהבתי
שלום, המילה היא הִִפְלוּ (צורת עבר של בניין הפעיל באחת הגזרות, כמו הִרְבּוּ, הִשְׁקוּ).
אהבתיאהבתי
שלום,
האם מילת היחס 'לפני' היא צורת נסמך?
אם כן, הצירופים דוגמת 'לפני כחודש', 'לפני כשנה' וכו' הם שגויים?
אהבתיאהבתי
שלום מיכל,
מבחינה היסטורית, מילה זו נגזרה מצורת הנסמך של 'פנים', אבל היא משמשת כמילת יחס לכל דבר ולא כשם עצם בנסמך (ומכאן- הצירוף 'לפני ש…').
אהבתיאהבתי
האם מישהו יודע מה מקור המילה לנשנש?
ענת
אהבתיאהבתי
שלום ענת,
מקור המילה מן המילה 'נאש' ביידיש, שמשמעותה 'דברי מתיקה'.
אהבתיאהבתי
שלום,
אני מחפשת מידע בכלל ומאמרים בפרט על הסוגה של ספרי בישול. וגם מידע ומאמרים על השפעתו של ועד הלשון בראשית ימי תחיית הלשון על הלשון הנהוגה.
אהבתיאהבתי
שלום, בעברית יש מילות כלח כמו: ישב על המדוכה, הון תועפות, גשם זלעפות, עני מרוד, לטכס עצה, המילים הן מהמקרא, האם תופעה זו קיימת אך ורק בעברית? ומה גורם להתכלחות מילים.
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שלום חן,
'מילות כלח' הן מילים שנשתמרו רק כחלק מצירופים מסיבות היסטוריות וסמנטיות שונות (אגב, מקורן של מילים אלה אינו רק במקרא אלא גם בלשון חז"ל וברבדים אחרים של העברית ההיסטורית).
תופעה זו קיימת גם בשפות אחרות, ראה דיון על 'מילות כלח' באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Fossil_word.
אהבתיאהבתי
כאשר רוצים לקבוע ביום ראשון פגישה ליום שלישי, למשל, האם נכון לציין את יום הפגישה כיום השלישי הבא, או שמא יש לציין כיום השלישי הקרוב. לכשמציינים שבוע/חודש/שנה הבא/ה ברור שמתכוונים לזה הקרוב. כלומר אם מציינים בשנת 2013 משהו שאמור להתרחש בשנה הבאה, זה ברור שהכוונה לשנת 2014. מה לגבי ימים? נראה לי, שאם הייתי מציין, כמו בדוגמה שבתחילת הפסקה, שהפגישה תתקיים ביום שלישי הבא, אנשים יבינו כאילו מדובר על יום שלישי בשבוע הבא.
אשמח אם תתייחסו לסוגיה זו.
אהבתיאהבתי
שלום שינר,
התשובה לשאלה זו אינה קשורה בתקינות לשונית אלא במנהגים חברתיים בקבוצות שונות, ולהרחבה ראה כאן:
https://www.safa-ivrit.org/timesplaces/haba.php
אהבתיאהבתי
שלום,
נתקלתי במילה נָרוק, אך לא מצאתי אותה במילון. מה משמעותה?
אהבתיאהבתי
שלום,
מה ההבדל בין המילים: 'אז' ו- 'אזי'?
אהבתיאהבתי
שלום טליה,
המילה 'אז' משמשת גם בשפה הכתובה וגם בלשון הדיבור, ואילו 'אזי' מופיעה בעיקר בשפה כתובה, ויש לה גם משמעות נוספת: "כי אז, במצב כזה".
אהבתיאהבתי
שלום,
הייתי מעוניינת לדעת מנין, לדעתכם, התגלגל השימוש בביטוי "חופר" בעברית החדשה, כאדם שמדבר ללא הרף, מציק וכו'?
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום מיה,
השימוש במילה 'חָפַר' במשמעות זו קשור לביטוי "עשה חור בראש". ראי גם את דבריו של רוביק רוזנטל בנושא.
אהבתיאהבתי
שאלה:
איך מנקדים את המילה מזרה מהביטוי "מבט מזרה אימה"?
אהבתיאהבתי
שלום יפעת,
כך מנוקדת המילה 'מזרה' במבני סמיכות: מ' בשווא, ז' בקמץ, ר בצירי.
אהבתיאהבתי
היי לצוות רב מילים,
רציתי להעיר לעניין "מִנהלת" ו"מִנהלה" – המשמעות של מנהלת, שהיא עגה, היא תקנית בצורה "מנהלה" (בנסמך מנהלת). למשל: מִנהלת הפרויקט. מציעה להוסיף לערך "מנהלה". ראו נא במאגר המונחים של האקדמיה.
ד"ש
שלומית סבן
אהבתיאהבתי
שלום לצוות רבמילים,
אני נתקל מידי פעם במילה "לאכסן" במובן של הנחת חפצים במחסן. א. האם אפשר להשתמש במילה זו במובן זה בנוסף למובן הידוע של שיכון או אירוח אנשים/בעלי חיים? ב. האם קיים פועל למילה "מחסן?"
אהבתיאהבתי
שלום שינר,
הפועל התקין לציון הנחת חפצים במחסן הוא "לאחסן", ראה את דברי האקדמיה ללשון בנושא.
אהבתיאהבתי
רציתי לשאול מה מקור השימוש בשם "אקונומיקה" לנוזל הלבנה בישראל?
האם בגלל מחירו הזול? באנגלית Bleach..
אהבתיאהבתי
שלום עידו,
המילה 'אקונומיקה' היא שם מסחרי במקורה, וניתן לשער שהוא קשור ל'אקונומיה' במובן כלכלה וחיסכון.
אהבתיאהבתי
לדעתי מקורו מהמילה הלועזית ECHO (הד) כי את הדי צעקתך כשהחומר נשפך עליך שומעים בכל חלל הבית.
אהבתיאהבתי
שלום! רציתי לשאול האם יש קשר בין הביטוי "סיפורי בדים" לבין המילים האנגליות fabricate ו-Fabrication (שמגיעות מהמילה האנגלית לבד – fabric).
אהבתיאהבתי
המילה בדים בביטוי "סיפורי בדים" היא מלשון בדייה ולא מלשון בד=אריג
אהבתיאהבתי
אם כך ניתן להסיק שהמילה "לפברק" היא סוג של ניסיון (בקריצה) "לעברת" את המילה האנגלית fabric?
אהבתיאהבתי
שלום,
המילה 'לפברק' היא גרסה מעוברתת של הפועל fabricate. מקור הפועל הזה והמילה fabric במילה הלטינית fabrica שפירושה 'בית מלאכה'. כמו כן למילה "בדים" בביטוי "סיפורי בדים" אכן אין קשר למילה "בד" במובן 'אריג'. לסיכום, הקשר בין המילים בעברית ובאנגלית אינו ברור.
אהבתיאהבתי
הבנתי את זה, אבל נראה שיש כאן קישור מוזר. הרי מי שבודה סיפורים מליבו (ועוסק בבדיון) הוא בדאי. הרי יש קשר בין המילה fabrica כבית מלאכה לבין Fabric כבד שיצרו אותו מאריגת חוטים. ואם יש קשר בין המילה fabric לבין fabrication, מדוע שלא יהיה אותו הקשר בין בד לבין בדיה?
אהבתיאהבתי
מה גם שבעברית קיים הביטוי "לרקום סיפור" – שוב הקישור בין בדייה לבין פעולה הקשורה לבד.
אהבתיאהבתי
מהיכן לקוחה השפה העיברית?
אהבתיאהבתי
שלום לצוות רבמילים,
האם קיים כלל לגבי הגיית שמות בעברית במלעיל או במלרע, כמו: משה, יעקב וכד'?.
אהבתיאהבתי
שלום שינר,
ההגייה התקנית והמקורית של רוב השמות האלה היא במלרע, אבל ההגייה הרווחת כשקוראים לאנשים בשמות אלה היא במלעיל, ראה את הפוסט של רוביק רוזנטל בנושא.
אהבתיאהבתי
שלום!
מה פירוש הביטוי "ממני והלאה"? לא הצלחתי למצוא תשובה לשאלה הזו באינטרנט.
תודה
אהבתיאהבתי
שלום אסף,
כך הביטוי "ממנו והלאה" מוגדר ברב-מילים: "רחוק ממנו או מליבו; לא מעניין אותו."
אהבתיאהבתי
מה מקור המילה "דיקט"? לפי המצלול וההקשר דומה שמקורה בגרמנית. אבל לא מצאתי שום עוגן לשוני לסברה.
אהבתיאהבתי
שלום עופר,
אכן מקור המילה הוא בגרמנית.
אהבתיאהבתי
אהלן רוביק,
השאלה שלי היא לגבי המשפט הבא:
"אין זה נבון ליישם את מדיניות המחזור במתכונה הנוכחי כרגע".
זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בניסוח הזה, שנראה לי נכון לחלוטין: 'מתכונה' – המתכון שלה.
אך האם נכון להשתמש במילה 'מתכון' בהקשר הזה, או שעדיף לכתוב "אין זה נבון ליישם את מדיניות המחזור במתכונתה הנוכחית כרגע"? כלומר, להשתמש במילה 'מתכונת'.
אשמח לתשובה, ועד אז – שיהיה שבוע נהדר.
אהבתיאהבתי
שלום ליאור,
נראה שהמילה 'מתכונתה' (מתכונת) תהיה ברורה יותר בהקשר הזה.
אהבתיאהבתי
היי רוביק,
שאלתי היא בקשר לביטויים 'לפנים משורת הדין' ו-'לפנאי ולפנים' (או לפני ולפנים?):
להבנתי, לפנאי ולפנים מעיד על מבחוץ ומפנים, במשמעות של לחלוטין, כלומר – לפנאי זה ההפך של לפנים. אז האם ניתן לומר שההפך של 'לפנים משורת הדין' הוא 'לפנאי משורת הדין'?
אהבתיאהבתי
שלום ליאור,
אין קשר בין שני הביטויים. לביטוי 'לפניי ולפנים' יש מספר משמעויות: בלשון חז"ל הוא משמש כינוי לקודש הקודשים; כינוי מליצי למקום הפנימי ביותר, החשוב והמרכזי ביותר; על כל חלקיו, כולל החלקים הפנימיים והנסתרים ביותר. כלומר, אין לביטוי זה משמעות של 'מבחוץ'.
אהבתיאהבתי
היי רוביק
מה קובע את הגיית השם של אדם או ישוב יעקב או פתח תקוה???
מה קובע הגייה מלרעית או מלעלית של שמות?? מנהג המקום או סטנדרט לשוני כלשהו?
אילן
אהבתיאהבתי
שלום אילן,
ראה את תשובתנו לעיל לשינר בנושא זה.
אהבתיאהבתי
שלום,
נהנית לקרוא ולהחכים כאן..
שאלה לי: אומרים/כותבים "נותר מספר נושאים לדיון" או "נותרו מספר נושאים לדיון"?
תודה לתשובתך.
אהבתיאהבתי
נותרו.
אהבתיאהבתי
השלום עליכם,
רציתי לשאול מה מקור הביטוי "תורה מונחת בקרן זוית וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול"?
אשמח לתשובתכם,
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום מיה,
מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "ותורה מה תהא עליה הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד" (קידושין סו ע"א).
אהבתיאהבתי
הביטוי כפי שכתבת אותו הוא בעצם משני מקורות שונים המדברים על התורה.
הקטע הראשון: "תורה מונחת בקרן זוית.." מקורו במסכת קידושין כמצוין בתגובה של רב מילים.
הקטע השני: "וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול". מובא באבות דרבי נתן בתחילת פרק מ"א.
אהבתיאהבתי
מהי השפה היהודית המוזכרת בתנ"ך (כמו בדברי אליקים לרבשקה "ואל תדבר עמנו יהודית…") האם מדובר בעברית? ואם כן, מתי היה ה"מעבר" מהכנענית לעברית.
אהבתיאהבתי
שלום עמרי,
המילה 'יהודית' בפסוק שציטטת מציינת את לשונם של תושבי יהודה וירושלים. יש הגורסים שלשון זו הייתה דיאלקט מקומי של השפה העברית שדוברה באותה תקופה באזור נרחב יותר וכונתה "שפת כנען", למשל פרופ' משה גושן-גוטשיין: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/yehudit-4.htm.
אהבתיאהבתי
שלום רוביק,
יש לי שתי שאלות:
1. 'פרק כף היד' או 'מפרק כף היד'? דלקת פרקים או מפרקים?
2. המילה "אינו" (אינה, איננו וכו'), יכולה להיאמר בכל הזמנים?
שבוע טוב, תודה רבה על תגובותיך לשאלותי הקודמות.
אהבתיאהבתי
שלום ליאור,
1. הצורה התקנית בשני המקרים היא 'מפרק'.
2. המילה 'אינו' מיועדת לשימוש בזמן הווה בלבד.
אהבתיאהבתי
פרק הוא מקטע מעין חוליה ומפרק הוא נקודת חיבור מעין ציר.
אהבתיאהבתי
אביה
בויכוח עם חברה. האם נכון לכתוב ללא ניקוד: מיים, שמיים… או עם י' אחת?
אהבתיאהבתי
שלום אביה,
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון, יש לכתוב מילים אלה ב-י' אחת: מים, שמים. עם זאת במילון רב-מילים המילה 'שמים' נכתבת ביו"ד כפולה: 'שמיים' כדי להבחינה מהמילה 'שָׂמִים'.
אהבתיאהבתי
שלום רב!
אני מבקשת לברר האם הצורת יחיד של עוגיות נקראת עוגיה או עוגית?
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שלום מירית, שתי הצורות ('עוגייה' ו'עוגית') אפשריות.
אהבתיאהבתי
אמא שלי, ששפת האם שלה היא ספרדית, מאד מוטרדת מצמד המילים "לעלות למעלה" או "לרדת למטה". הרי ברור שאי אפשר "לעלות למטה".
בספרדית זה מאד פשוט – יש מילה אחת (subir) שמתארת גם את הפועל וגם את תואר הפועל.
באנגלית זה go up. וברור שתואר הפועל כאן מתאר את הכיוון.
מדוע ולמה זה התקבע ככה בעברית?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
גם בעברית רצוי להשתמש בפעלים 'לעלות' ו'לרדת' ללא תוארי הפועל 'למעלה' ו'למטה', וצירופים כמו 'לעלות למעלה' נוצרו בלשון הדיבור.
אהבתיאהבתי
אמא שלי, ששפת האם שלה היא ספרדית, מאד מוטרדת מצמד המילים "לעלות למעלה" או "לרדת למטה". הרי ברור שאי אפשר "לעלות למטה".
בספרדית זה מאד פשוט – יש מילה אחת (subir) שמתארת גם את הפועל וגם את תואר הפועל.
באנגלית זה go up. וברור שתואר הפועל כאן מתאר את הכיוון.
מדוע ולמה זה התקבע ככה בעברית?
אהבתיאהבתי
ראשית, המילה תואר והמילה רובד הם שני מילים שבשטף השימוש בהם בדיבור שכחנו את סגנון הכתיבה בהם בהטיית רבים: תארים , רבדים, נהלים, עמקים, האם חייבים לפרגן לכתיב ה׳מלא׳ (במידה וזה לא סתם החלפת קמץ בחולם)? ושנית- עלייה ללא מטרה או אבחנה תיקרא לעלות סתם, וכן ירידה ללא מטרה או אבחנה תיקרא לרדת סתם וגם למה לא נאמר שזו השלמה של יחס של סמיכות (לעלות-למעלה או לרדת-למטה) דבר שדווקא בכמה שפות שהם לא עברית ישנה אריכות מסורתית בעניין? ( טו גו אפ, מה זה ללכת למעלה?…) ואז סתם יש לנו הסבר טוב לכך שזה כולל גם את הדרך וגם את המטרה לעלות- דרך הסולם למעלה- לגג האחסון. למשל.
אהבתיאהבתי
שלום.
יש לנו מחלוקת בעבודה:
מה הצורה התקנית להורות על המסת חומרים?
להמיס? לנמוס או לימוס? האם כל הצורות תקניות?
אהבתיאהבתי
שלום טל,
הצורות התקניות הן לְהָמֵס (את החומר) וכשמדברים על החומר עצמו- לְהִמֵּס (הגלידה עלולה להימס).
אהבתיאהבתי
ב"מילון הצירופים" מאת רוביק רוזנטל, מופיע הצירוף "זמנים חדשים, זמירות חדשות". בדברי ההסבר מובאים ביטויים דומים, לכאורה, משפות אחרות:
אנגלית – Other times, other manners
גרמנית – Andere zeiten, andere sitten
צרפתית – Autre temps autre manières
"וכן ברוסית" (ללא ציטוט).
אך רק ברוסית מופיעה גירסה זהה לעברית:
новое время – новые песни (בכתיב לטיני Novoe vrema – novie pesni). קרי "זמנים חדשים, שירים/זמירות חדשים". מתבקש אישור לכך שמקור הצירוף, בעברית (של תור התחייה) הוא אמנם הרוסית.
אגב, הערך במילון הצירופים מציין גם את הצירוף "זמנים חדשים, צפורים חדשות". מה מקורו הלשוני של צירוף זה?
אהבתיאהבתי
גלידה איננה נמסה – היא ניתכת.
שינוי מצב הצבירה ממוצק לנוזל הוא התכה, לא המסה.
כדי שתתקיים המסה יש צורך בממס ובמומס – תהליך שונה לחלוטין שמחייב שני מרכיבים נפרדים.
אהבתיאהבתי
תודה, שידכתם את התגובה לסעיף שאינו רלבנטי. חג שמח ארנון
אהבתיאהבתי
שלום.
מה מקור הביטוי "לגזור זמנים אחורה"?
תודה מראש.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
רואה הרבה שאלות אך לא רואה את התשובות
דבורה
אהבתיאהבתי
שלום מוטי,
אין בידינו מידע על מקור הביטוי.
אהבתיאהבתי
גלידה, כמו קרח, מפשירה.
אהבתיאהבתי
מה מקור הביטוי שהופך לרווח: "על הקשקש" ? מאיפה הוא הגיע ואיך נתגלגל לשפה המדוברת במובן: "ברגע האחרון"' "כמעט"?
אהבתיאהבתי
שלום בני,
לא ידוע לנו מניין הגיע ביטוי זה, אך ככל הנראה המשמעות שלו קשורה לכך שקשקש הוא דק מאוד, וכך הוא מציין הפרש קטן או הבדל דק, בדומה לביטויים קרובים כמו "כחוט השערה".
אהבתיאהבתי
שלום!
רציתי לשאול, האם ידוע לכם מקור מילת הסלנג הצבאית "צהוב", שפירושה חייל (בד"כ קצין) הנצמד באדיקות יתר לחוקים ופקודות?
שמעתי תאוריה שלפיה מקור המילה בצבעו הצהוב של המדבר, בו נמצא בה"ד 1, ולכן קצין צהוב הוא בעצם קצין שמתאים למודל בה"ד 1 – המודל המדברי – הצהוב.
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום אבשלום,
יש המקשרים מילה זו למשמעות של 'צהוב' ככינוי גנאי לאשכנזי, ראה למשל כאן: http://www.dorbanot.com/13851.
אהבתיאהבתי
אילו ביטויים הייתם ממליצים לי לכתיבת טקסט טיעון בבגרות על מנת להוכיח את הידע?
אהבתיאהבתי
בספר מלכים נתקלתי בביטוי כמוהו ? האם יש לומר כמוהו או כמותו? וכנל בנקבה וברבים.
מה מקור הת' בצורה כמות (כמותו, כמותה וכו')
אהבתיאהבתי
שלום טל,
שתי הצורות תקינות. להרחבה ראה מאמר של האקדמיה ללשון בנושא זה:
http://hebrew-academy.org.il/2012/02/%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%9a/
אהבתיאהבתי
תודה החכמתי
אהבתיאהבתי
שלום,
מה מקור המילה 'תמה' – רעיון מרכזי ? וכן, כיצד היא נכתבת- ת/ט ה/א ?
אהבתיאהבתי
שלום חיה,
מקור המילה ביוונית והיא נכתבת כפי שציינת: 'תמה'.
אהבתיאהבתי
סליחה מראש על הבורות. האם אכן יש כזה כלל שאין כזה דבר מילה שמסתיימת בניקוד פתח שאחריה יש אות ה', לפחות בתנך. לדוגמה המילה אימה מלשון אמא שלה וכן המילה מה , האות האחרונה שלפני האות ה' מנוקדת בקמץ בלבד? , תודה רבה מראש.
אהבתיאהבתי
שלום מוטי,
אין כלל כזה. יש פתח במילים המסתיימות ב-ה' שורשית שיש בה מפיק: גֹּבַהּ, גָּבַהּ (נהיה גבוה), נֹגַהּ, הפועל תָּמַהּ ועוד.עם זאת, האות לפני הכינוי החבור "שלה" מנוקדת בקמץ: אִמָּהּ. המילה 'מה' מנוקדת בלשון המקרא לרוב בפתח, אבל לפי החלטת האקדמיה, כיום היא מנוקדת בקמץ.
אהבתיאהבתי
אני מאוד מודה על התשובה המקצועית והברורה. כתבת שבמקרא המילה מה מנוקדת בפתח, אשמח מאוד לקבל לפחות דוגמא אחת עם מקור. המון תודות מראש.
אהבתיאהבתי
שלום מוטי,
לבקשתך – ראה את ניקוד המילה 'מה' בפסוק הידוע: "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג א).
אהבתיאהבתי
אימה = האם שלה = מנוקד: מם קמוצה, ובהא – מַפִּיק
אהבתיאהבתי
שלום! שאלה לי בנוגע לתרגום: אני מנסה לתרגם את המונח "post graduate" ללא הצלחה. הכוונה היא לקורסים מעשיים שלוקחים לאחר סיום תואר ראשון שאינם אקדמיים (כלומר לא תואר שני), רעיונות מישהו?
אהבתיאהבתי
שלום סיגל,
המונח הקרוב ביותר בעברית הוא 'לימודי תעודה'. אם אין זה מתאים, אולי אפשר לכתוב "לימודים שלאחר תואר ראשון", "קורס לבעלי תואר ראשון" וכו'.
אהבתיאהבתי
שלום,
ניסיתי לברר באינטרנט מה משמעות הביטוי "לתפוס לו בזנב" ולא מצאתי תשובה. לצערי אין באפשרותי ללכת לספריה ולבדוק את הנושא. האם תוכלו לומר לי מה משמעות הביטוי?
אהבתיאהבתי
שלום דינה,
לביטוי זה אין בהכרח משמעות מיוחדת מעבר למשמעות מילולית (תפיסת זנב של חיה).
אהבתיאהבתי
שלום רב,
הייתי רוצה לדעת למה המילה "מחוון"(לימודי-כלי הערכה לתלמיד ולמורה) נרשם עם האות "ח" ולא "כ". שהכוונה היא לכוון את התלמיד והמורה לתשובה הנכונה.
ואילו מחוון יכול יותר להתקשר ללוח מחוונים של מכוניות למשל.
אהבתיאהבתי
שלום אורטל,
המילה 'מחוון' קשורה ככל הנראה ל'חיווי' (כמו בצירוף נורית חיווי) ולא להכוונה. כמו כן, המחוון נחשב לכלי הערכה סטנדרטי כמו המחוון (אינדיקאטור) במכונית.
אהבתיאהבתי
שלום,
רציתי לדעת אם יש מישהו שיכול לענות על השאלה?…
אהבתיאהבתי
מדוע אומרים קברים (קבר ברבים) ולצידו אומרים בית קברות?
אהבתיאהבתי
למילה קֶבֶר שתי צורות רבים בלשון המקרא – קְבָרִים וקְבָרוֹת.
על זה נאמר לאלוהים פתרונים, ואולי פתרונות.
הפירוט כולו באתר האקדמיה ללשון העברית – http://goo.gl/Zxdktr
אהבתיאהבתי
הניקוד של מילים כמו הבט, הכר, התר הוא – ע"פ מישקלן – סגול + צירה, ודגש חזק באות האמצעית. לכן, כתיבתן בצורת היבט, היכר והיתר היא בגדר שגיאה גסה מבחינה דיקדוקית.
האקדמיה "המהוללת" אישרה צורה זו, והנימוק שלה היה בנוסח החביב עליה "כי כך מקובל".
מעונין לשמוע דעות בעינין זה.
אהבתיאהבתי
שלום,
מה נכון יותר להגיד : "הסיר כולו מיוצר מפלדה" או "הסיר בשלמותו מיוצר מפלדה"
תודה
אהבתיאהבתי
שלום רויטל,
נראה שאפשר להשתמש בשני הניסוחים.
אהבתיאהבתי
האם יש ביטוי בעברית המקביל לביטוי could have, would have, should have באנגלית? משהו שמבטא חרטה על מעשה/חוסר מעשה מהעבר או הזדמנות מפוספסת?
אהבתיאהבתי
שלום שולה,
ביטויים קרובים בעברית הם: "מה שהיה היה", "את הנעשה אין להשיב", "לא בוכים על חלב שנשפך".
אהבתיאהבתי
הביטויים שנשלחו מפספסים את המשמעות של אלה באנגלית שעליהם שולה כתבה. הקרוב ביותר הוא: "הייתי/היה יכול/צריך". לדוגמה: "הייתי יכול לקנות את הבגד כשהיה במחיר מוזל" או "הייתי צריך להצביע עבור המועמד השני" "המצב היה יכול להיות שונה".
בני
אהבתיאהבתי
שלום לכולם!
אני מרצה לטיפוגרפיה ולעימוד, ומשתמשת הרבה במושג caption (= מילות-הסבר לתמונות ולאיורים).
האם יש מילה מקבילה בעברית למושג זה, וכמובן – קצרה וקולעת?
בתודה מראש,
יסמין
אהבתיאהבתי
שלום יסמין,
האקדמיה ללשון קבעה חלופה ל-caption אך בתחום אחר – בטלוויזיה וקולנוע: 'כתובית מידע' או 'כתובית'.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
האם נכון לומר "אאיר את תשומת ליבו" ?
אהבתיאהבתי
שלום אורלי,
הכתיב הנכון הוא "אעיר את תשומת ליבו", אך עדיף להשתמש בפעלים אחרים כמו:"אעורר את תשומת ליבו" או "אסב את תשומת ליבו".
אהבתיאהבתי
שלום רב,
איך אפשר לשלוח דוא"ל לרוביק רוזנטל? זה נוגע לחידוש ("המצאה") של מילה חדשה בעברית.
תודה מראש,
אהבתיאהבתי
איך אומרים לבינתיים עם דגש באות ב או בלי דגש?
אהבתיאהבתי
שלום יהודית,
בלי דגש (אם כי בשפה תקנית מוטב לומר 'בינתיים' בלי ל' בכלל).
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
שלום, מה הסיבה שבמילת היחס 'על' בנטייה : עליי, עליך, בחלק מהגופים האות ע מנוקדת בפתח, ובחלקם היא מנוקדת בחטף פתח.
אהבתיאהבתי
שלום חן,
זה קשור בחוקי הניקוד. בגופים עליכם/ן, עליהם/הן האות ע' מצויה במרחק שתי הברות מהטעם (לפי כללי הדקדוק הטעם הוא בהברה האחרונה בגופיםאלה), ולכן היא מנוקדת בחטף פתח. בשאר הגופים היא מצויה במרחק הברה אחת מהטעם, ואז היא מנוקדת בקמץ (ולא בפתח): עָלֶיךָ וכו'.
אהבתיאהבתי
הי לכולכם. מעולה שי שאתר שכזה. האם ניתן לכתוב למלאות? (במקום למלא) יש מילה כזו?
אהבתיאהבתי
שלום נאוה,
תודה על המחמאות. הצורה המקובלת בימיני היא 'למלא', אך הצורה 'למלאות' מופיעה פעם אחת במקרא, ראי את דברי האקדמיה ללשון בנושא.
אהבתיאהבתי
ואם אפשר להפוך את הסדר, שהשאלות האחרונות יופיעו בראש הדף? תודה!
אהבתיאהבתי
רציתי לשאול על הקשר בין שרשרת המילים "אימון" (training) , "אמון" (trust) אמן (Amen) והאמנה (credence). במיוחד מעניין אותי הקשר בין שתי המילים הראשונות. ומי חידש את "אימון" ? לא מצאתי על כך מידע ברשת.. תודה מראש !
אהבתיאהבתי
שלום ברק,
זו שאלה מעניינת. אכן יש קשר בין כל המילים האלה. על חלקן נכתב באתר האקדמיה ללשון העברית: http://hebrew-academy.org.il/2011/03/14/%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F/.
המילה 'אימון' מקורה בלשון ימי הביניים. היא קשורה הן למשמעות של חיזוק והן למילה 'אוֹמֵן' שקשורה לגידול וחינוך ילדים.
אהבתיאהבתי
האם יש מלה כזו: אטרקציוני?
אהבתיאהבתי
אני יודעת שיש את המילה הזו אבל בסמיכות כגון אטרקציוני מים
אהבתיאהבתי
ליהודית ולידיה, אין מילה כזו. בסמיכות אפשר לומר: 'אטרקציות מים' או במילים עבריות: 'מִתקני מים', 'שעשועי מים' וכיו"ב.
אהבתיאהבתי
אומרים: לרדת למטה, לסגת לאחור, לבוא לכאן, להיכנס פנימה, לצאת החוצה, לשאול שאלה.
האם זה נחשב לכפילות ומוטב להסתפק בפועל בלבד?
ידיד דובר צרפתית אמר לי שבצרפתית אמירה כפולה זו נחשבת לדיבור המוני, ואדם שמכבד את עצמו לא ידבר כך.
אשמח לקבל את התייחסותכם, או הפנייה רלוונטית אם השאלה כבר נשאלה.
אהבתיאהבתי
שלום נעמי,
בעברית כפילות זו אינה פסולה, והיא אף מצויה פעמים רבות בלשון המקרא, למשל:
נסוג + אחור – "קשת יהונתן לא נשוג אחור" שמואל א א כב; "נסוגו אחור יבושו בושת" ישעיהו מבי ז, ועוד דוגמאות רבות.
ירד + למטה – בקהלת יש דוגמה טובה לשני הכיוונים: "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ" (קהלת ג כא).
יצא + החוצה – "ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה" (שמואל א ט כו); "ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ" (דברים כג יג).
אהבתיLiked by 1 person
האם יש מילה כזו "תעברי"?
כאשר הקלדתי בפלאפון שלי את המילה "תעברי" מתקן שגיאות הכתיב לא קיבל את זה .
תודה, אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי.
אהבתיאהבתי
תלוי אם התכוונת בציווי או בעתיד כי אם בקשת ממנה לעבור אליך עכשיו אז אומרים עברי בבקשה אבל אם זה בעתיד אז זה בסדר תעברי
אהבתיאהבתי
שלום, ותודה על האתר החשוב
מהו מקור המילה ׳עידוד׳? לא מצאתי מילה דומה בתנ״ך וגם לא בלשון חז״ל (אולי לא חיפשתי מספיק)
אשמח מאד לתשובה בהקדם
תודה רבה
אהבתיאהבתי
ראה תהלים קמו', ט'; כ' ט' ועוד.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
האם בספרות ניתן למצוא, לעיתים קרובות, את המשפט: "הולכת יחף" במקום "הולכת יחפה",
שציינתם שהביטוי אינו שגוי?
בברכה,
צילה בר-לב
אהבתיאהבתי
שלום צילה,
כתבנו שהביטוי 'הולכת יחפה' אינו שגוי, ואילו 'הולכת יחף' אינו שגור בשפה, ולכן סביר שאינו נמצא לעיתים קרובות בספרות.
אהבתיאהבתי
ראשית, תודה על התשובה המהירה. הבנתי לגמרי שהביטוי "הולכת יחפה" אינו שגוי. עם-זאת, לעתים בכתיבה יש רצון לתת ביטוי פחות שיגרתי משפת הדיבור. לכן חשבתי שאולי ידוע על ביטוי זה בספרות. אני מבינה שלא נתקלתם בכך. בכל-אופן – תודה רבה. יופי של אתר.
בברכה,
צילה בר-לב
אהבתיאהבתי
שואלת: ביחיד אומרים "קבר". ברבים אומרים: "קברים". אז למה אומרים "בית קברות"?
אהבתיאהבתי
נירה שלום,
יש בעברית מעט מילים עם שתי צורות ריבוי, דוגמת קברים/קברות: עולמים/עולמות, מעקים/מעקות, מסעים/מסעות, פלאים/פלאות, עתים/עתות ועוד.
בחלק מהמקרים האלה אין כל הבדל בשימוש באחת משתי צורות הריבוי, באחרים נתייחדה אחת מהצורות לצירופי לשון מסוימים, כגון 'בית קברות' (לעומת 'קברי צדיקים' וגם 'קברות צדיקים'), כך גם התייחדה צורת הריבוי 'עתים' לצירוף 'צוק העתים', בעוד הצורה 'עתות' שכיחה יותר בצירוף 'עתות מצוקה'.
אהבתיLiked by 1 person
היי רוביק,
אני קורא ומתמוגג. חוויה מופלאה.
יש לי שאלה שאולי אתה תוכל לפתור: היה לי דוד ששמו בבית היה שוני (חולם כמובן). הוא ברח מהבית בשנות ה40, הצטרף כנראה לפרטיזנים ביוגוסליבה כי התגלתה תמונה של מוצאים להורג בתלייה לאחר רצח היידריך והוא מופיע שם.
המשפחה היא הונגרי עברה לרומניה ומבוקרשט הוא (אחד מחמישה ילדים) ברח מהבית הדתי לחיק הפרטיזנים הקומוניסטים. אינני מצליח לאתר אותו מפני שאינני יודע את שמו הפרטי (שוני הוא שם חיבה) וכל מי שיכול להשיב לי כבר איננו. האם יש קשר ידוע בין "שוני" לשם אחר?
אהבתיאהבתי
מהו מקור הביטוי : אוהל-שם ?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
מקור הביטוי במקרא: "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם" (בראשית ט כז)
אהבתיאהבתי
האם שתי האפשרויות הבאות לכתיבת שם המשפחה קפאח /קאפח נכונות?
אהבתיאהבתי
נראה לי קאפח כי את ההברה קא מאריכים ופח הולך יותר מהר. זה מלעיל ולא מלרע
אהבתיאהבתי
מהו מקור הביטוי "נפל בפח"/"הפיל אותו בפח"
אהבתיאהבתי
שלום מימי,
בביטויים אלה משמעות המילה 'פח' אינה 'מכל' (כמו פח אשפה), אלא "מלכודת לבעלי חיים קטנים ולציפורים, העשויה בדרך כלל רשת או לולאה של חבל או של חוט מתכת". במקרא מילה זו משמשת גם במובן מלכודת מטפורית,כלומר תחבולה או מזימה, ומכאן נגזר הצירוף המקראי "טמן פח", למשל: "טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי" (תהלים קמ ו). בעברית החדשה נוצר הצירוף 'הפיל בפח' באותה משמעות (כמו 'הפיל ברשת').
אהבתיאהבתי
שלום.
אני מבקש לדעת את מקור האמירה "משנצרכין לגנב, מורידין אותו מתלייתו".
אהבתיאהבתי
פיעל עבר כתיב חסר אני יודעת שיש לכתוב י לאחר פ הפועל.האם בכתיב חסר בגזרת המרובעים גם כן???למשל:צילצל. טילפן
תודה רבהץ
אהבתיאהבתי
שלום שלומית,
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה, בגזרת המרובעים ה-י' אינה נכתבת, כיוון שאחרי פ' הפועל באה אות בשווא נח. לכן הצורות התקניות הן 'צלצל', 'טלפן' וכיו"ב.
אהבתיאהבתי
יש מילה כזאת ״ רוזי״ ? מילשון רזון? אשמח לתשובה.
אהבתיאהבתי
שלום אורשיין,
'רוזי' אינה מילה בעברית. עם זאת, במקרא מופיעה פעמיים באותו פסוק המילה רָזִי (הנהגית razi): "רָזִי-לִי רָזִי-לִי" (ישעיהו כד טז), במובן "אוי ואבוי לי". יש המקשרים בין מילה זו לשורש המילה רזון.
אהבתיאהבתי
שלום,
תהינו האם מקור המילים "מיותר" ו"לוותר" הוא השורש המשותף י.ת.ר?
אהבתיאהבתי
שלום חלי,
אכן, לשתי המילים מקור משותף באותו שורש, בחילופי ו' ו-י' בראשית המילה.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על העבודה והמסירות!
להלן שתי שאלות שברצוני לעלות:
1. משמעות המילה חף – נקי מחטא, לא אשם.
ובכן לביטוי חף מפשע אין כפילות מיותרת? כלומר מדוע נאמר "האדם בחיקרה התברר כחף מפשע" ולא " האדם בחקירה התברר כחף"?
2.הביטוי השגור בלשון הדיבור הנוגע בעיקר בהמתנות רבות בכבישים "יש הרבה תנועה". מניין הגיע? ומשמעותו לא הפוכה מהמשמעות בה משתמשים בו? אם יש הרבה תנועה, אז המכוניות נעות בכביש, או עומדות ומחכות?
תודה רבה והמשך עבודה פוריה,
שחר.
אהבתיאהבתי
שלום שחר,
תודה על המחמאה.
1. התואר 'חף' חייב השלמה של 'מ_': חף מפשע, חף מחטא וגם במשמעויות אחרות: "רעיון זה חף מכל תבונה מדינית".
2. המונח 'תנועה' משמש בהקשר זה לא במשמעות של 'תזוזה', אלא במובן 'תעבורה' (traffic ) : מצב כל כלי הרכב בדרך כלשהי.
אהבתיאהבתי
שלום,
מה השורש של הפועל "לתמרן" ומה המקור של מילה זו?
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
שלום דליה,
השורש הוא תמר"ן (שורש מרובע). ראי הסבר על מקור המילה באתר של ד"ר רוביק רוזנטל: http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8.aspx?page=12&q=5162.
אהבתיאהבתי
האם אפשר לכתוב: דנה ישבה בספה???
אהבתיאהבתי
שלום איריס,
אי-אפשר, יש לכתוב: "דנה ישבה על הספה".
אהבתיאהבתי
מה נכון לומר: "הפרש גובה בין מפלסי הריצוף", או, "הפרשי גבהים בין מפלסי הריצוף"?
אהבתיאהבתי
אני נהנית מהאתר ומהבלוגים עד בלי די!
שאלתי:
מהיכן הגיעו המילים"התחרפן" ו"התבאס" ("באסה"?)
אולי החירפון קשור לשכרות כתוצאה ממשקה חריף?
אהבתיאהבתי
שלום שיר,
המילה 'התחרפן' מקורה במילה הערבית ח'רפאן שפירושה 'סנילי'. על מקור המילה 'באסה' בערבית ראי כאן: https://blog.ravmilim.co.il/2015/02/12/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A9-%D7%AA%D7%A4%D7%A1-%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%94/
אהבתיאהבתי
שלום,
אני מנסה לגלות אם יש מילה בעברית למונח המוזיקלי הזה:
"page turner"
אדם זה "הופך" דפים עבור הפסנתרן. השאלה היא האם ישנו מונח או שמשתמשים פשוט בתרגם הישיר, "הופך דפים".
תודה
אהבתיאהבתי
אילת שלום,
למיטב ידיעתי אין מונח כזה בעברית.
אהבתיאהבתי
מאחר שבקונצרט יכול שיהיה "נשפן" או "נבלן" או "סדרן" או כל קטלן אחר אפשר שיהיה גם "הפכן".
אהבתיאהבתי
באותו הקשר, רציתי לדעת מה נכון יותר לומר (ואולי כולם) להפוך דף, להעביר דף, להחליף דף, לדפדף או לעלעל.
אהבתיאהבתי
זאת יותר שאלה של סגנון, שני הפעלים 'העביר' ו'החליף' נראים תקינים בהקשר זה. ואילו לפעלים 'דפדף' ו'עלעל' יש משמעות שונה במקצת – הדגש הוא על מעבר מהיר מדף לדף, מבלי להתעמק בתוכנם.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובות.
"להפוך דף" אינו תקין בהקשר זה?
אהבתיאהבתי
גם הצורה "להפוך דף" תקינה.
אהבתיאהבתי
האם יש מילה כזאת מועלב
מהמילה עלבון ?
אהבתיאהבתי
שלום עדי,
יש מילה כזאת, אבל היא לא נפוצה. לרוב משתמשים במילה 'נעלב'.
אהבתיאהבתי
שלום לכם.יופי של מקום.
רציתי לבקש את עזרתכם:
בספרו של עגנון אורח נטה ללון מופיע הביטוי : בול גפס.
בפרק ארבע ועשרים/ ג בחינות.
לא הצלחתי למצוא פרוש לצמד וגם לא לכ" א מהמילים.
אשמח לעזרתכם!!
תודה רבה. מירב
אהבתיאהבתי
שלום מירב,
תודה על המחמאות. ייתכן שהמילה 'גפס' היא צורה חלופית נדירה של 'גבס'.
אהבתיאהבתי
סדר טהרות מסכת פרה פרק ה' משנה ט' – "גפסים", מין טיט לחיבור אבנים, הקטע מספר על הווית המלחמה והמחסור בעיר ווינא, ולכן מדובר בעיברות של "גיפס" מגרמנית. המילה "גבס" חידוש של אב"י (הזירה הלשונית). לכן "בול גפס" = גוש מגבס. ואין לחשוד בעגנון שמא חזה את המצאת ה GPS.
אהבתיאהבתי
האם נכון מבחינה דקדוקית להגיד חזי? כלומר, החזה שלי במילה אחת
אהבתיאהבתי
שלום מיכל,
כן, אפשר להגיד חָזִי במובן 'החזה שלי'.
אהבתיאהבתי
I have read so many posts about the blogger lovers except this post is really a nice piece of writing, keep it up.
אהבתיאהבתי
שלום.
אני עובדת כרגע על עבודה חשובה מאוד בלשון לבגרות.
יש שאלה אחת שקיבלנו המתייחסת לביטוי ״הטה את הכף ״ ולא הכריע את הכף, וברצוני לשאול מהו מקורו?
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
שלום ליהי,
עימך הסליחה על העיכוב במענה. תוכלי לשלוח שאלות דחופות יותר גם למייל ravmilim@melingo.com.
לפי מילון הצירופים של ד"ר רוביק רוזנטל, הביטוי המקורי היה 'הכריע את הכף', והוא נוצר בלשון חז"ל, איך אין מניעה להשתמש גם בביטוי 'היטה את הכף'.
אהבתיאהבתי
אני נתקלת במונח רעיון עיתונאי.
האם הכתיב הוא נכון?
מה ההבדל בין רעיון לראיון בהקשר הנ"ל.
אהבתיאהבתי
שלום שולי,
הכתיב הנכון הוא ב-א': ריאיון עיתונאי (שיחה של מראיין עם מרואיין, interview). המילה ב-ע' פירושה 'מחשבה' (idea), ואין לה קשר לעיתונות בהכרח, אלא אם כן זה הופיע בהקשר מיוחד (רעיון שהגה עיתונאי) או כמשחק מילים.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אני עורכת עץ משפחה ומעוניינת לדעת כיצד יש לכתוב:
מרבית משפחתו של סבא נספתה
או מרבית בני משפחתו של סבא נספו?
(או הצעה אחרת)
תודה!
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אני עורכת עץ משפחה ומעוניינת לדעת כיצד נכון לכתוב:
מרבית משפחתו של סבא נספתה
או
מרבית בני משפחתו של סבא נספו
או
הצעה אחרת?
תודה!
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
מרבית בני משפחתו של סבא נספו
אהבתיאהבתי
שלום.
רציתי לדעת עם יש מילים כאלו "יסתנכרן" או "יסונכרן"?
ואם אין, איך אומרים "מסונכרן" בעתיד?
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
שלום שקד, להלן הסבר מתוך מילון רב-מילים:
הִסְתַּנְכְּרֵן פ' התפעל (יִסְתַּנְכְּרֵן)
אהבתיאהבתי
אפשר פשוט לכתוב לי את המילה? (אני מקווה שאני לא נשמעת חצופה מדי), כי אני די לא מבינה…..
אהבתיאהבתי
שלום שקד,
כן, הפעלים "יסתנכרן" ו"יסונכרן" אכן קיימים.
"יסונכרן" היא צורת העתיד של "מסונכרן" והמשמעות היא "מישהו יגרום לפעולה כלשהי להיות מתואמת עם פעולה אחרת".
ל"הסתנכרן" בבניין התפעל יש משמעות של פעולה הדדית (לדוגמה, "האפליקציה הסתנכרנה עם המכשיר הסלולרי החדש שלי").
אהבתיאהבתי
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אהבתיאהבתי
זה די דחוף!!!!!!!!!!!!!!!
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
1. נגמרו המים החמים אבל יש קפה חם. למה נוזל מסוג אחד הוא ברבים ונוזל מסוג אחר, ביחיד?
2. מהי הצורה הנכונה לראשי התיבות של מרכבת נדודי העיתים (מכונת זמן), מרנד"ע או מרנדה"ע?
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
1. אין בזה כלל ברור. כידוע, המילה מים מופיעה ברבים החל מסיפור הבריאה בספר בראשית.
2. ראשי התיבות האלה אינם מוכרים לנו. אפשר להשתמש בצורה הנפוצה יותר.
אהבתיאהבתי
שלום רב – בניין קל גוף ראשון/שני/שלישי נקבה: אני כותבת, את כותבת, היא כותבת. הצורה המקראית היתה, לפחות בחלק מן המקרים, אני כותבה, את כותבה, היא כותבה. בערך מתי עברה ההטיה לצורתה הנוכחית והאם יש השערות לסיבות מעבר זה?
אלף תודות מראש.
אהבתיאהבתי
"היא יושבה לחלון ושורקה שערה…" כתב ח"נ ביאליק ושר א. אינשטיין.
אהבתיאהבתי
האם יש מילה כזאת "התלחם"?
אהבתיאהבתי
האם יש מינוח בעברית שמציין את היחס בין אישה לבין האם החורגת של בעלה? היא לא נקראת חמות, נכון? יש לה שם אחר?
אהבתיאהבתי
איך נכון לומר? (כרזה לאזכרה)
במלאת שנים עשר שנים….
או אחרת?
אהבתיאהבתי
איך נכון לומר? (כרזה לאזכרה)
במלאת שנים עשר שנים….
או אחרת?
אהבתיאהבתי
שלום רב.
מזה זמן רב אני מקפידה לקרוא את המידעון שאתם שולחים ונהנית הנאה גדולה.
אני רואה שאתם מקפידים להגות נכון במיוחד מילים שמקורן אינו בשפה העברית ודווקא בשפות המזרחיות.
מכיוון שאני נמנית על יוצאי העדה המרוקאית (ילידת הארץ בת למורה ללשון ותנך) ואצלנו בהית, תמיד היתה התפלמסות בנושאי העברית, תנך והתפילה.
אני פונה אליכם בבקשה לנסות ולהטמיע אצל דוברי העברית שאינם נמנים על המזרחיים שבינינו, שלא כל מה שמקורו בשפות הערביות צריך לכתוב באות ״ח״ או לעתים ״מעברתים״ מילים ומוסיפים להן ״א״ במקום ״ע״, כמו לדוגמא במילים הבאות:
כולם הוגים:
חמסה במקום כמסה.
באסה במקום בעסה.
חנון במקום כנון (דווקא על ביטוי זה כבר ראיתי הערה בבלוג).
דוגמא אחרת מעולם הקולינריה המרוקאי.
כולם הוגים ״ראס אל חנות״, בשורוק במילה ״חנות״.
צריך להגות את המילה ״חנות״ בחולם שכן לא מדובר בחנות ממכר אלא המילה ״חנות״ בערבית מרוקאית היא תבלינים באפן כללי ולא חנות לממכר ומכאן יש להבין שזהו ראש לתבלינים ולא ראש לחנות (לממכר).
בפירוש זוהי המילה וזהו הפירוש וכולם עושים את אותה הטעות.
דודתי שהייתה בשלנית וקונדיטורית מומחית ממרוקו עוד סיפרה לנו לפני שנים רבות על ״ראס אל חנות״ שהיא תערובת תבלינים מאוד מיוחדת. בדיוק כפי שיש לתימנים חאוויג׳ ואם יושם לב לצלילים של שתי המילים, אפשר להבין שזוהי בעצם אותה המילה.
גם למרוקאים יש מילה תאומה והיא נקראת חוואייז׳.
אשמח אם תטמיעו תיקון לשגיאות אלה בקרב הציבור שכן הן רבות.
לסיום, אני מברכת אתכם על פועלכם המבורך והמשיכו כך.
כה לחי.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לשתף באימייל, כי הטופס הנדרש מופיע *רק בחלקו * בצד ימין של הדף
אהבתיאהבתי
לדעתי "בינתיים" הוא צירוף של שתי מילים: בין-שתיים
אהבתיאהבתי
האם יש קשר בין המילה סורג-סורגים לבין המילה לסירוגין?
אהבתיאהבתי
איך עגנון עצמו ביטא את שם משפחתו:
במלעיל או במילרע?
אהבתיאהבתי
האם אפשר לומר צמד כנפיים?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
המילה 'צמד' אינה מציינת בדרך כלל איברים שונים, ולכן מוטב לומר 'זוג כנפיים'.
אהבתיאהבתי
זוג מכנסיים – על זוג רגליים.
למה לא זוג חולצה – על זוג ידיים?
או זוג חזיה – על זוג שדיים (הלו, זה רדיו)?
כמה זוגות אופניים נשארו בסטוק של החנות שמוכרת אופני ילדים (תלת-אופן)?
אהבתיאהבתי
קבר (יחיד, זכר) – בית קברות (רבות, נקבה), כבר עלה ונענה.
הבעיה היא עם "בית".
בית = מבנה עם קירות, גג, דלתות, כיורים ופעמון בכניסה.
בית אריזה – בית שאורזים בו.
בית חולים – בית שחולים בו.
בית כלא – בית שכולאים בו פושעים.
בית אבות – בית שכולאים בו זקנים חפים מפשע.
בבית קברות אין קירות. אין אינסטלציה ואין פעמון. זה לא "בית".
מה רע היה ב שדה קברים, חצר קברים, אתר קבורה או יקבי ראשל"צ?
אהבתיאהבתי
שאלה: מהו ההבדל (במקורות וכיום) בין עצב לצער?
אהבתיאהבתי
מה המקור לביטוי "על הקשקש"
אהבתיאהבתי
שלום יהודה,
לא ידוע לנו מניין הגיע ביטוי זה, אך ככל הנראה המשמעות שלו קשורה לכך שקשקש הוא דק מאוד, וכך הוא מציין הפרש קטן או הבדל דק, בדומה לביטויים קרובים כמו "כחוט השערה".
אהבתיאהבתי
איך מנקדים את המילה לחיה הלחי שלה
תודה
אהבתיאהבתי
התשובה היא: לֶחְיָהּ
אהבתיאהבתי
איך מבטאים את המילה בני ברק,
מלעיל או מלרע
אהבתיאהבתי
שלום רחל,
ההגייה התקנית היא במלרע, בניגוד להגייה הרווחת במלעיל.
אהבתיאהבתי
מתי הופיעה המלה "שדרוג" בספה העברית?
אהבתיאהבתי
שלום רן,
מילה זו מתועדת במילון מונחים כללי של האקדמיה ללשון משנת 1971.
אהבתיאהבתי