בפינה זו יתרום צוות האתר של "רב-מילים" את הגיגיו על השפה העברית
ד"ר נגה פורת / מפה לאוזן
ד"ר נגה פורת / העובדות היבשות
ד"ר נגה פורת / המילה הקשה ביותר
ד"ר נגה פורת / שלח לחמך על פני האינטרנט
ד"ר נגה פורת / הכרה מלאה
ד"ר נגה פורת / מכורים למכירות
ד"ר נגה פורת / בינה למביני עניין
ד"ר נגה פורת/ שאלה של הצלה
ד"ר נגה פורת/ מחולצה ותקליט לממיר ומקליט
ד"ר נגה פורת/ שוב איתכם
ד"ר נגה פורת/ כל התשובות נכונות
ד"ר נגה פורת/ לא לבד בבידוד
ד"ר נגה פורת/ אתם קולטים
ד"ר נגה פורת/ מפלט מפליטות מקלדת
ד"ר נגה פורת/ עוד על המגילה
ד"ר נגה פורת/ שילוב חריג
ד"ר נגה פורת/ בין קודש ללשון
ד"ר נגה פורת/ הכול עוד פתוח
ד"ר נגה פורת/ על חטאים ומילים
ד"ר נגה פורת/ זֵכֶר לחורבן
ד"ר נגה פורת/ כתב הגנה
ד"ר נגה פורת/ קו התקווה
ד"ר נגה פורת/ שליחות מילונית
ד"ר נגה פורת/ סגורים על הסֶגֶר?
ד"ר נגה פורת/ ומותר לאהוב
ד"ר נגה פורת/ איסורי אסרו חג
ד"ר נגה פורת/ חודש הרחמים
ד"ר נגה פורת/ מילים נספחות
ד"ר נגה פורת/ לקט מילים ממגילת רות
ד"ר נגה פורת/ לא מסירים את הכפפה
ד"ר נגה פורת / פרשת המגילה
ד"ר נגה פורת/ הכול תלוי בַּבֵּיְס
ד"ר נגה פורת / מילים שמושיות
ד"ר נגה פורת / למי אכפת מאכיפה
ד"ר נגה פורת / מתחברים למחברות
ד"ר נגה פורת / צרות בין המצרים
ד"ר נגה פורת / בסימן קריאה
ד"ר נגה פורת / כל הארץ תיירים
ד"ר נגה פורת / מגילה על הגל
ד"ר נגה פורת / מועמדים מחזיקים מעמד
ד"ר נגה פורת / לשון לימודים
ד"ר נגה פורת / בכוננות סופגניות
ד"ר נגה פורת / מפתחים ומטפחים
ד"ר נגה פורת / התחלה במחשבה תחילה
ד"ר נגה פורת / עוד ארוכה הדרך
ד"ר נגה פורת / מילים יקרות
ד"ר נגה פורת / פורים גורלי
ד"ר נגה פורת / תקופת צינון
ד"ר נגה פורת / עריצות הערוצים
ד"ר נגה פורת / עולים כיתה
ד"ר נגה פורת / חן חן לחינמון
נגה פורת / על האצבע הקטנה
נגה פורת / ניצנים נראו בארץ
נגה פורת / גילויים במגילה
נגה פורת / שובה של הנו"ן
נגה פורת / כרוח סערה
נגה פורת / מחז"ל לחזל"ש
נגה פורת / מכתתים רגליים לכיתה
נגה פורת / חיפוש שורשים
נגה פורת / כבר קראתם?
נגה פורת / פתאום קם אדם
נגה פורת / עושים סדר
נגה פורת / סִמְכוּ עלינו!
נגה פורת / ברק בעיניים
נגה פורת / המקרה המוזר של המילה שֶל
נגה פורת / לא קלה דרכנו
נגה פורת / חד וחלק
נגה פורת / מלב אל לב
נגה פורת / סֵפֶר, סופר וספירה
נגה פורת / בחזרה לעבר
נגה פורת / יום הבוחר
מענף לענף
לראות את האור
עניין של שמיטה
על הדבש ועל העוקץ
באהבה לאוהבי העברית
ישר כמו סרגל
מֵעֵבֶר לחֵץ ולקשת
אל תחמיצו
סוד העיבור
ראש בעננים
התאווה של תאבי הדעת
כבר הסתיו עכשיו
שָנים שונות ומשונות
לחוּת שלא נָס לֵחָהּ
חום יולי אוגוסט
גאווה בלי דעות קדומות
חמישים גוונים של לָבָן
נטל ההוכחה
בין הכיסאות
חסימה על הסף
רואים את הקולות
דמי חנוכה
שירים ועלים נושרים
מלחמת מילים
לשונו של צנחן
רב-מילים ככלי עזר לכתיבת חיבור
דְּיו על הנייר
מילים מימי איכה
אוטובוסים בארגנטינה, ואיך חסכתי 200 פסו בזכות שיעורי ספרדית
גלידה טובה
שורשי המחאה
לשון נופל על לשון
תיקון כתיקונו
בין אִיזְם לאִיזְם
אדם צובר זיכרונות
כשר לפסח
מרחק נגיעה
קשר משפחתי
השפה פורחת
גשם בעיתו
רואים רחוק רואים שקוף
שמונה ימים שמנו נתן
התנועה ה"קובוצית"
התשמע קולי?
השתעבדו למילות השעבוד!
על טעם וריח
לראש ולא לזנב
ברכות ואיחולים
דברים שרואים משם
העונה המיוזעת
חיים משביתה לְשַבָּת
מפי עוללים ויונקים… (שנת העברית מזווית זערורית)
האוטו שלנו
עם או בלי ו'?
רה-ארגון
אחד הפוסטים אם לא ה-
זהו בידור!
אז מה רציתי להגיד על ההגדה
ארמגדון זה כאן?
חפשו אותנו!
"הפוך על הפוך"
יום האישה במילון
This page has the following sub pages.
האם קיימת מילה חילופית בעברית לפייסבוק ??
כגון:האינטרנט=מרשתת
יישר כוח בגין עשייה זו.בבריאות עד 120 כ-20
אהבתיאהבתי
הבן שלי הציע [בחצי צחוק] לפייסבוק –
ספר-צוף SFARTZOOF
אהבתיאהבתי
רבים משתמשים בתרגום המילולי 'ספר-הפנים' כפי שמשתמע מהשם פייסבוק שגם הוא נלקח מספר הפנים שנהוג באוניברסיטאות ארה'ב כדי להציג בספר זה תמונות עם השם מתחתן לזיהוי הסטודנטים הלומדים באותה אוניברסיטה. להווה ידוע משם הגיע המושג של המותג ואין סיבה מיוחדת לא לתרגם את זה בשפת הדדיבור או בכתב
אהבתיאהבתי
שלום אהוד,
"פייסבוק" הוא שם מותג שאין לו חלופה בעברית, בניגוד למונח הכללי "אינטרנט", שאינו מציין חברה כלשהי.
אהבתיLiked by 1 person
מר רוזנטל שלום,
השאלה : צנתור או צנטור ?
כידוע לי, המקור הוא זכריה "צנתרות הזהב" (פרק ד פסוק 12).
היתה לי התכתבות עם האקדמיה לפני מספר שנים בהקשר זה, וקיבלתי מעין הסבר מפותל הבא לקשר בין המילה catheter לבין צנתר ו/או המילה ניטור – אשר נראה לי קלוש ביותר.
אני כמובן סבור שיש צורה אחת נכונה בלבד – צנתור, בת"ו.
כיוון שאני רוצה להעלות את זה בישיבות הצוות שלנו – אשמח אם תוכל להתייחס לסוגיה.
תודה,
ד"ר אלי קרניאל
מח' פנימית ט'
בי"ח איכילוב
אהבתיאהבתי
ל"פני הדור" שכבר חז"ל ציינו שהם כפני הכלב וזהו עלבון לכלבים, וד"ל.
אהבתיאהבתי
לדעתיאפשרלתרגם זאת ל"פני הדור",
כשכבר חז"ל ציינו שהם כ"פני הכלב" וזהו עלבון לכלבים, וד"ל.
אהבתיאהבתי
רוביק רוזנטל
אנא צור קשר
0544438888
יואב
אהבתיאהבתי
אל ravmilimteam
מה מקור הצרופים: "מורת- רוח " ו"קורת- רוח"?
תודה
שמחה
אהבתיאהבתי
שלום שמחה,
הצירוף "מורת רוח" מופיע כצירוף יחידאי במקרא: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה (בראשית כו לה). יש המסבירים מילה זו משורש מ.ר.ר (בדומה ל"מרירות"), ואחרים מקשרים בינה לבין השורש מ.ר.י, שורש הפועל "הִמְרָה" (את פיו).
הצירוף "קורת רוח" קשור כנראה לשורש ק.ר.ר, במובן דומה ל"קור רוח".
אהבתיאהבתי
ערב טוב לך מר רוזנטל , רגבים לעט ובתקווה למשב צפריר האופייני לתגובה זו של הקיט.
אין ספק , כי אתה , מר רוזנטל , מהווה נר לרגליי ואור לגויים.
חדשות לבקרים אני מתעדכן ברישומי הבלוג בכיסוף לזכות בפנינה בארוקית נוספת , פרי עמלך.
ולאחר תפארת פתיחה זו , ברצוני להעלות על הפרק כמעין בעיה אשר הובילה אותי לישיבה על המדוכה ולבכייה לדורות במהלך היומיים האחרונים.
לאחרונה , כתבתי מכתב-רשמי לבא כוח (פאבליציסט ליתר דיוק) בו כללתי את הביטוי המוכר והשגור "כמות שהוא".
כברק ביום בהיר , החלתי לחוש חלחלה וחיר , כמי שכפאו שד.
נתעוררה בי השאלה האם נכון מבחינה תקנית להלחים את האות ת' לצירופי יחס נוספים כגון
כפי(ת) שהוא.
חיפשתי מענה לשאלתי , אך לשווא.
על כן , בלית ברירה , גוזל אנוכי מזמנך היקר.
רוב תודות לך ,
גוניה.
אהבתיאהבתי
תשובתו של רוביק- האות ת' אחרי כמו מופיעה גם בנטיות: 'כמותו' ו'כמותם' נפוצים בלשון חכמים לצד כמוהו וכמוהם. כמות בנפרד מופיעה במשנה, ואחריה תבוא תמיד ש' הזיקה : "פודין מעשר שני בשער הזול. כמות שהחנווני לוקח, לא כמות שהוא מוכר" (מש' מעשר שני ד ב). יש כאן השפעה ברורה של הארמית, שבה מופיעה הצורה 'כְוֶת' במשמעות כמו, בכמה מקומות בתלמוד, גם בנטיות: כוותיה (כמותו). בכל מקרה, זה לא קרה למילות יחס אחרות, וכנראה כבר לא יקרה…
אהבתיLiked by 1 person
רציתי לשאול –
מה המקור למילה שופרסל (להבדיל מסופרסל)? האם יש קשר בין שתי התיבות?
אשמח לדעת מה דעתכם?
תודה
ליאור
אהבתיאהבתי
שלום ליאור,
שם מסחרי כמו "שופרסל" אינו ערך מילוני, ולכן הוא אינו מופיע כערך במילון רב-מילים. תוכל למצוא מידע על מקור השם בערך על חברה זו בוויקיפדיה.
אהבתיאהבתי
שופרא + סל
אהבתיאהבתי
שלום!
במהלך שיחה עם חברים עלתה שאלה:
האם למילה ללפף / ליפוף וכו' יש קשר כלשהו למילה הלועזית LOOP, שמשמעותה דומה? (לולאה)
אודה לכם מאוד אם תוכלו לשפוך מעט אור על הסוגיה! 🙂
תודה, סיון
אהבתיאהבתי
שלום סיון,
למרות הדמיון הצלילי בין המילים בעברית ובאנגלית, השורש לפ"ף הוא, ככל הנראה, שורש שמי שאין לו קשר ל-loop.
אהבתיאהבתי
בעקבות פרוייקט "2 מליון סיבות", משהו שדיגדג לי בעצבים היה שאומרים "שני מליון סיבות" במקום מה שלדעתי נכון לומר "שתי מליון סיבות", ממה שזכור לי בנושא ונשוא וכל השאר, הנושא האמור הוא "סיבות" ולכן ה2 צריך להיות "שתי" ולא "שני".
אהבתיאהבתי
שלום מיטל,
המספר 2 אמור להתאים במינו למילה "מיליון" שהיא בלשון זכר, ולכן "שני מיליון סיבות" היא הצורה התקנית.
אהבתיאהבתי
לרוביק שלום !
אני מבין שאתה, בין היתר ,עורך "פנים". האם תוכל לאתר לי את
מאמרה של ד"ר תמר וולף-מונזון "ריחו המתגלגל של הרימון" (כתוב באתר זמרשת שזה גליון 52-53 משנת 2011).
חיפשתי בתוכן הגליון ולא מצאתי מאמר זה – היכן אפשר למוצאו?
אהבתיאהבתי
לרוביק ולכל הצוות,
תודה רבה על העשיה הנהדרת לאוהבי השפה העברית. האם אתם יודעים כיצד ניתן להציע מילים חדשות לאקדמיה ללשון?
תודה רבה,
עירית קינן
אהבתיאהבתי
שלום עירית,
תודה על המחמאה. תוכלי לבדוק את דרכי ההתקשרות עם האקדמיה ללשון באתר האקדמיה.
אהבתיאהבתי
אתמול, בעודי פוסע ברחובה של עיר ראיתי בחור יושב על ספסל ושקוע בטבלט שלו. לרעייתי אמרתי : הבחור מסתבלט.
אהבתיאהבתי
שלום רב
מהי באמת מהות הקופסא בביטוי-לחשוב מחוץ לקופסא…………?
אהבתיאהבתי
רוביק שלום, אני עושה עבודה בתואר שני על שפת הפייסבוק ,האם תוכל להמליץ לי על מאמרים שלך כמובן, או אף של אחרים. חייבת לציין שכמעט ולא מצאתי.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אולי אני נדחפת פה לשיח, אני מתנצלת מראש
שמי אורית, אני סטודנטית לעיצוב גרפי
במסגרת לימודיי בחרתי להתעסק בפרויקט הגמר שלי בקללות,
אני מחפשת את מקור הקללה, והמשמעות….
מקווה שתוכלו לעזור לי…
תודה על כל תשובה שתבוא
כל עזרה תתקבל בברכה
שוב תודה
נ.ב
רוביק אשמח להתייעץ איתך,
אהבתיאהבתי
שלום לצוות
האם ידוע לכם מה מקורה של המילה "תקן" כשמדובר על משרה באוניברסיטה? תודה, מיכאל
אהבתיאהבתי
שלום מיכאל,
מדובר בשימוש במילה 'תקן' במשמעות כללית יותר של הקצאת מספר משרות לארגון. יש תיעוד של שימוש זה במונחי המנהל הציבורי של האקדמיה ללשון מ-1960:
תֵּקֶן [רשימת המשרות ביחידה והדרגות הצמודות להן]
שמא יש קשר למשמעות של 'תקן' כנורמה- כמות עובדים נורמטיבית.
אהבתיאהבתי
אני מרבה לקרוא בעיתונות ולשמוע ברדיו את הביטויים, להגיב לטענות, להשיב לשאלות. אין לי ספק שזו טעות רווחת. אפשר להשיב רק לאדם, אך להשיב על השאלות, להגיב על הטענות, לענות על המכתב.
מה עושים?
אהבתיאהבתי
שלום רפי,
זו אינה טעות, וניתן להשתמש בשתי מילות היחס. ראה גם את דבריו של רוביק רוזנטל בנושא: http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/493/381.html
אהבתיאהבתי
שלום,
הייתי רוצה לדעת מהי האטימולוגיה של המילה עוגה. ידוע לי שבתקופת המקרא משמעותה של המילה הייתה סוג של מאפה, מעין לחם. מתי קיבלה המילה משמעות מעט שונה, כפי שאנו מכירים אותה היום? ומה הקשר בין המשמעות הזאת למשמעות השנייה של המילה, עיגול או מעגל. האם יש קשר בין השורש עו"ג לשורש חו"ג?
אהבתיאהבתי
שלום מיכל,
ראי מאמר של האקדמיה ללשון על הקשר בין עוגה, מעגל והשורשים עו"ג וחו"ג.
צריך לברר מתי משמעות המילה 'עוגה' הצטמצמה ממשמעות של מאפים שונים רק לזו של מאפה מתוק. גם למילה cake באנגלית יש משמעות כללית יותר של דברי מאפה שונים, בעיקר עגולים ושטוחים.
אהבתיאהבתי
האם לדעתכם זו השפעה לועזית שחלה בתקופת תחיית הלשון?
אהבתיאהבתי
שלום מיכל,
קשה לקבוע זאת מבלי לבדוק מתי בשפות לועזיות חל המעבר ממשמעות של 'דבר מאפה עגול' למשמעות של 'מאפה מתוק'. מילון בן-יהודה מציין רק את המשמעות הישנה ולצידה את המילים הלועזיות cake, gateau.
אהבתיאהבתי
מר רוזנטל, שלום. כיצד ניתן ליצור קשר עמך? ברצוני להזמינך להרצות.
אנא השיב לי בדוא"ל
yudenir@012.net.il
תודה
מרדכי
אהבתיאהבתי
גם אני זקוקה לקשר הזה. אני מנסה לחזור להרשמה שלי. שכחתי את הסיסמא וההנחיות איך לחזור אליה היא מעל ליכולותי האינטרנטיות. אני לא רוצה להזמין לזה טכנאי מחשבים שיעשה את החיבור וגם אין לי כסף לזה. (פנסיונרית של משרד החינוך) אז איך לחזור ולהיות רשומה.
כל מה שרציתי הוא להקליק על "אהבתי" וזה סיבך אותי לגמרי.
יעל אולמר
אהבתיאהבתי
הן מעל ליכולותי כמובן. סליחה על השיבוד
אהבתיאהבתי
זה לא היום שלי. סליחה על השיבוש
אהבתיאהבתי
הכיצד יש בדף שלכם "פידים" של רשומות ותגובות, ולא, נניח "מה שהזינו אחרים", או "משוב ממקורות זרים", או כדומה…? תודה.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
המילה 'פידים' בראש הדף לקוחה מהתבנית האוטומטית של מערכת WordPress.com.
אהבתיאהבתי
הי,
תהיתי האם המילה "יצאנית" ראשיתה בדינה בת לאה ויעקב שנאמר: "ותצא דינה בת לאה… לראות בבנות הארץ"?
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום שחר,
יש יסוד לסברה שזה מקור המילה. מילה זו מופיעה לראשונה באחד ממדרשי חז"ל על סיפור דינה: "כשם שהיתה לאה יצאנית: [שנאמר ותצא לאה לקראתו (בראשית ל' ט"ז), כך היתה דינה יצאנית]" וכן בפירוש רש"י לאותו סיפור מקראי. במדרשים אלה משמעותה המקורית של המילה הייתה 'אישה היוצאת הרבה מביתה', וכנראה רק בעברית החדשה היא שינתה את משמעותה והפכה נרדפת ל'זונה'.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
אהלן,
יש בטנק תא קטן לזיווד שנקרא וויוורס vivers.
לא מצאתי הסבר מספק לשם הזה.
אשמח לעזרתכם
תודה ויום נפלא לכם
אהבתיאהבתי
שלום אוהד,
מילונים אנגליים מסבירים את המילה vivers כמילה סקוטית שפירושה 'מצרכי מזון':
http://www.merriam-webster.com/dictionary/vivers.
אולי ממשמעות זו נוצרה משמעות מיוחדת של תא ציוד לטנקים.
אהבתיאהבתי
אני מחפש את מקור הביטוי הצעקה האחרונה ולא מוצא בשום מקום אשמח לדעת תודה יום טוב
אהבתיאהבתי
שלום מתן,
לפי מילון הצירופים של רוביק רוזנטל (עמ' 282) מקור הביטוי הוא בצרפתית, והוא קשור בצעקות של הכרוז המודיע על הדברים החדשים בעיר.
אהבתיאהבתי
שלום. כשהיינו ילדים (לפני כמעט 60 שנה) במקום "ללכת לטייל" היינו אומרים "הייתה" / "הייטה". מה המקור ? שנה טובה. יעקב
אהבתיאהבתי
שלום יעקב,
זו מילה ב"שפת תינוקות", או בשפה שבה מבוגרים היו מדברים לילדים קטנים, והיא מתועדת ב'מילון עולמי לעברית מדוברת' מאת נתיבה בן-יהודה ודן בן-אמוץ בלי ציון המקור.
שנה טובה!
אהבתיאהבתי
יתכן שמילת התינוקות "הייתה" באה מ Άγετε ביוונית עתיקה שמשמעותה "ללכת" או "לצעוד" (άγω). ממילה זו נוצרה ה "היידה" המפורסמת (Άιντε).
אהבתיאהבתי
חיות בשמות פרטיים
איך השתרשו שמות של חיות כמו צבי, דב, אריה, איילה וכדומה
ולמה שמות של חיות אחרות, כגון נמר, פיל, וסוס לא נכנסו לרשימת חדר היולדות ?
אהבתיאהבתי
שלום ניסן,
כנראה אפשר למצוא תשובות שונות לשאלה שלך. אולי שמות פרטיים נלקחו רק משמות של חיות שנחשבות חזקות יותר או יפות יותר (כמו איילה).
אהבתיאהבתי
היי 🙂
אפשר גם להוסיף שמות שהיו "פופולאריים" וכבר אינם כאלה, הדוגמא שכרגע עולה לי בראש היא אביו של שכם המקראי שהתהדר בשם 'חמור'.
אני מסופק אם איזה הורה יחליט לקרוא ככה לבנו..
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
שלום לכולם
האם משהוא יכול לומר לי מה פירוש הפתגם :
"דור לדור יביע אומר"
אהבתיאהבתי
שלום עפר,
לפי 'מילון הצירופים' של רוביק רוזנטל (עמ' 179) פירוש הביטוי הוא:"בני כל תקופה מעבירים מסורות וידע לדורות שאחריהם".
אהבתיאהבתי
שלום לכולם 🙂
מקווה שזהו המקום לשאול את שאלתי (אשמח אם תוכלו לכוון אותי במידה ולא..)
רציתי לדעת מהו מקור הביטוי "מילה של גבר" (כלומר בהקשר של הבטחה שאפשר לסמוך עליה..)
מודה מראש לכל עזרה,
יהודה, באר שבע.
אהבתיאהבתי
שלום יהודה,
תודה על שאלתך. ביטוי זה הוא שילוב של הביטוי "מילה של…" במובן הבטחה שאפשר לסמוך עליה, ושל המשמעות (הסקסיסטית והבעייתית) של 'גבר' במובן מישהו חזק ומכובד. באנגלית יש ביטוי דומה a man of his word.
אהבתיאהבתי
היי, תודה רבה על התגובה המהירה..
קיוויתי למשהו קצת מקיף יותר, כלומר, ברור לי השילוב, אבל מהו המקור של כל אחד מהחלקים?
מדוע "מילה של.." היא הבטחה שניתן לסמוך עליה? ממתי?
ו'גבר'? מדוע וממתי זוהי הכוונה ל"מישהו חזק ומכובד"?
אודה מאוד לעזרתכם, אין בבקשה זו לגרוע מרחשי התודה שלי לתשובתכם הראשונית.
שוב, תודה רבה,
יהודה, באר שבע.
אהבתיאהבתי
שלום יהודה,
נדרש מחקר מעמיק כדי לקבוע מתי נוספה משמעות זו למילים האלה והאם יש השפעה של שפות אחרות.
מבחינה סמנטית תיאורטית, הבטחות נאמרות במילים ולכן 'מילה' יכולה להיות גם 'הבטחה'. כידוע, המין הגברי נחשב במהלך ההיסטוריה למין החזק, למרבה הצער.
אהבתיאהבתי
לאנשי הבלוג שלום,
מה גדול יותר הקטע או המקטע?
ולדוגמה: אני נמצא בקטע 5 מקטע 3
או צריך לומר: אני נמצא במקטע 3 קטע 5
בתודה
ראובן
rubenmor@outlook.com
052-2770838
אהבתיאהבתי
שלום ראובן,
ככל הנראה, אין היררכיה חד-משמעית בין קטע למקטע. לפי אתר האקדמיה ללשון העברית, בגיאומטריה 'קטע' מציין "חלק של קו", ואילו 'מקטע' מציין "חלק של שטח או של גוף: http://hebrew-academy.org.il/2012/12/30/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%94/
אם כוונתך לקטעים מתוך טקסט, המילה 'קטע' מתאימה יותר מ'מקטע'. כדי לציין חלוקות משנה אפשר להשתמש במילים אחרות, כגון: 'פסקה' או 'סעיף'.
אהבתיאהבתי
היי לכולם 🙂
רציתי לשאול למה מוסיפים גרשיים בשמות האותיות,
לדוגמא אל"ף, גימ"ל, צד"י וכו'…?
תודה,
יהודה
אהבתיאהבתי
שלום יהודה,
כך נכתב בכללי הפיסוק באתר האקדמיה ללשון:
"בשמות האותיות – כגון אל"ף, בי"ת, וי"ו, כ"ף, צד"י, תי"ו – הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות".
אהבתיאהבתי
האם קיימת מילה "רובין" בעברית שכוונתה אבן חן?
אהבתיאהבתי
שלום זיו,
כנראה התכוונת למילה ruby באנגלית, בעברית- אֹדֶם.
אהבתיאהבתי
האם אומרים ד"ש חם (כפי שכתבתם בצירופים), או חמה (כפי שכתבתם שהמילה ד"ש היא נקבה?
אם שבת קודש זו סמיכות ולכן בא פתח תחת הבי"ת במילה "שבת", אז למה בביטוי "מוצאי שבת קודש" ניקדתם את הבי"ת בקמץ? ואיך אכן נכון לנקד?
אהבתיאהבתי
שלום דבורה,
ראשית, המילה ד"ש מוגדרת במילון כזו"נ (זכר ונקבה). לפי קביעת האקדמיה, ניתן לומר גם 'ד"ש חמה', אבל במילון בחרנו להציג את הצורה הנפוצה 'ד"ש חם': http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7
%95%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa/#target-3334
שנית, תודה על הערתך. הניקוד הנכון צריך להיות מוצאי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. נתקן זאת בהקדם.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובה, אכן בלשונית הסבר המילה "ד"ש" מוגדרת כזו"נ, אך בלשונית דקדוק כתוב שהמילה היא נקבה.
אהבתיאהבתי
מדוע משתמשים בצורת הרבים (בסמיכות) של מוצא ל"מוצאי שבת"?
אהבתיאהבתי
שלום אפרת,
השימוש בצורת הרבים זו באותה משמעות הופיע פעם אחת במקרא ונשתגר בלשון חז"ל, ראי את תשובתו של ד"ר רוביק רוזנטל בנושא: http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.aspx?page=9&q=7069
אהבתיאהבתי
מדוע הרבית של "בית" הוא "בתים" והרבים של "עיר" ערים?
מה קרה ליו"ד?
תודה.
אהבתיאהבתי
שלום אפרת,
לפי אחד ההסברים שמציעים לצורות ריבוי יוצאות דופן אלה, במקור צורות הריבוי היו 'בַּיַתִים', 'עִיַרִים'. כך נוצר רצף בעייתי של שלוש תנועות (שכן י' נחשבת לחצי-תנועה), וזה הוביל להשמטת ה-י'.
אהבתיאהבתי
שלום,
מדוע צורת הסמיכות של המילה מסעדה היא מִסְעֶדֶת- ולא מסעֲדַת-.
אהבתיאהבתי
מתוך החלטת האקדמיה ללשון – https://goo.gl/VKx0GT
כלל יז – משקלי מִפְעָלָה, תִּפְעָלָה
בשמות ממשקל מִפְעָלָה (מַפְעָלָה, מֶפְעָלָה), תִּפְעָלָה נטיית היחיד היא בדרך כלל על דרך הסגוליים.
אהבתיאהבתי
שלומות,
יש לי שאלה: האם מבנה בחצי גורן ללא גג ובו במה להצגות והופעות, אשר מקומות הישיבה ערוכים מסביב מדרגות מדרגות נחשב לאמפיתיאטרון?
אהבתיאהבתי
שלום ענבר, אף על פי שהמשמעות המקורית של אמפיתיאטרון הייתה רק מבנה עגול, כיום מקובל השימוש במילה זו גם למבנה בצורת חצי עיגול, כמו זה שתיארת. להרחבה ראי בוויקיפדיה העברית: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F
אהבתיאהבתי