בימים אלה, הימים האחרונים לפני הבחירות, המפלגות נאבקות על הקולות הצפים. כיצד קיבלה המילה קול את המשמעות של 'הצבעה' או 'פתק הצבעה'?
כידוע, המשמעות הראשונית של המילה 'קול' היא 'צליל'. ברבדים קדומים של העברית המילה 'קול' לא שימשה במובן של הצבעה. עם זאת, לפי מילון בן-יהודה כבר בלשון המקרא המילה 'קול' מציינת גם את "תוכן הדברים"; במקרא המילה מופיעה במשמעות זו זה בעיקר בצירופי מילים שנוהגים גם בעברית החדשה: העביר קול – הכריז ברבים, פרסם (כלומר: העביר מסר או תוכן), לדוגמה: "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָיִם" (עזרא י ז); שמע בקולו (ציית לדבריו של מישהו), עוף השמיים הוליך את הקול (כלומר העביר את המסר, לפי קהלת י, כ)- ניב שמשמעותו: השמועה פשטה בדרך כלשהי.
הקול הוא אמצעי התקשורת העיקרי של התרבות האנושית, ולכן הוא מסמן את התכנים ואת המסרים והרעיונות שבני אדם מביעים – גם כאשר מובעים באמצעות שימוש בקול. מכאן נגזרו משמעויות מופשטות יותר של קול במובן דעה או עמדה: ביטוי של הבעת מחאה, התנגדות וכד': "מן האולם נשמעו קולות אי-הסכמה."; כלי ביטוי: "המליאה היא קולה של הכנסת". מכאן קיבלה המילה 'קול' את המשמעות המקובלת בבחירות: ביטוי רשמי הניתן להעדפת מועמד מסוים על פני אחרים באמצעות פתק הצבעה או הרמת ידיים.
כתוצאה ממעתק המשמעות הזה נוצרו צירופים דו-משמעיים. לצד הצירוף המליצי נתן (את) קולו שפירושו השמיע קול (למשל: לשֵׁמע הידיעה המרה הוא לא התאפק ונתן קולו בבכי), מצוי הצירוף הרווח נתן (את) קולו (למישהו), כלומר הצביע בעדו.
ומי שנותן את קולו הוא המצביע – מי שמשתתף בקבלת החלטה בעניין כלשהו על-ידי הצבעה – הרמת יד, הכנסת פתק מתאים לתיבה וכד'. הפועל הצביע נגזר מהמילה אצבע, ומציין במקורו הרמת אצבע או יד על מנת לבקש רשות (בכיתה) או לבטא הסכמה או אי-הסכמה עם הצעה העומדת לדיון. מכאן נגזרת המשמעות של הבעת עמדה באמצעים אחרים מלבד האצבע, כמו פתקי הבחירות.
המילה המקבילה באנגלית לקול בבחירות או להצבעה היא vote, ואין לה קשר סמנטי להשמעת צלילים או להרמת האצבע. מילונים אטימולוגיים מקשרים אותה למילה הלטינית votum שפירושה 'נֶדֶר' או 'משאלה' וממנה נגזר גם שם העצם vow (שבועה, נדר).
נסיים רשימה זו בקול קורא לקוראי הבלוג לתת את קולם, כלומר: להביע את עמדתם בבחירות הקרובות, להצביע ולהשפיע.
נחמד!
אהבתיאהבתי
למה להרחיק נדוד לכתובים
הרי בתורה עצה יש לנו
"ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא"
אהבתיאהבתי
קול לימין קול לשמאל.אבח לאן "הספינה" מובילה את הקולות?
יצחק בן יחזקאל
אהבתיאהבתי
יפה, כרגיל. למתעניינים אוסיף שהפועל قال (קאל), מהשורש ק.ו.ל. משמעותו 'אמר'. הגרעין הסמנטי ברור, והקשר בין הקול – נושא התוכן לבין המשמעות אותה הוא נושא ברור. אפשר לשער שבשפה הפרוטו שמית נעשה בשורש הזה (לפעולת הדיבור, לתוכן/ משמעות/ לצליל עצמו), ועם התגבשות השפות – כל אחת מהן "בחרה" במשמעות אחת מבין הקיימות וויתרה על האחרות.
אהבתיאהבתי
דווקא, אם ללכת לשפה האנגלית, לא הייתי נאחזת דווקא במילה vote, אלא בביטוי האומר: This is your call, דהיינו זו ההחלטה שלך, אתה הקובע. נראה לי ממש מדהים שזה נשמע ממש כמו בעברית. זה הקול שלך.
אהבתיאהבתי
בלשון חז"ל מובא הביטוי "יצא קול" שמשמעותו יש שמועה בנושא מסוים.
אהבתיאהבתי
תמיד חשבתי שה"קול" שלי בבחירות הוא המקביל ל-VOX בלטינית (קול). בהונגרית למשל להצביע בבחירות נקרא VOKSOLNI (שם הפעולה) שמקורו בלי צל של ספק המילה VOX.
אהבתיאהבתי
גם בפרסית, להצביע = לתת קול (رای دادن)
אהבתיאהבתי
הפועל להצביע קיים גם במשמעות להורות, להצביע פיזית באצבע על דבר מסוים, עלחפץ, על אדם(0לא מנומס) או על מראה, וגם להעיר את תשומת הלב לדבר מה
אהבתיאהבתי
קודם כל אהבתי.
אצלי עלו לפני הכל מחשבות מזווית מעט שונה.
בימי קדם היתה משמעות גדולה מאוד לעוצמת הקול המושמע, זה העיד בהרבה מיקרים על גודל ועוצמת הקהל, כלאמר הכח העומד אחרי הקול, כך מתואר לא אחת ש"ריקים ופוחזים" בקולם הצליחו להשפיע על כל הציבור (אין לנו חלק בדויד… איש לאהלו ישראל) משמעותו של קול חזק היתה רבה והסכמה כללית של ציבור "נמדדה" בהרבה מקרים לפי עוצמת קולו של הקהל, התקוממות המונית התחילה תמיד בקולות מחאה ש"התריאו" על שעומד לקרות, מכאן שמי שנתן את קולו ביטא בכך את הסכמתו או מחאתו בעצם נתינת קולו, או אפשר לאמר כך, קול נוסף מוסיף לקולו הכללי של המחנה אליו הוא משתייך, בעזרת הקול פשוטו כמשמעו מעצימים גודלו וכוחו של מחנה.
אהבתיאהבתי
ועכשיו יאיר נושא את הלפיד שישרוף את כולנו
אהבתיאהבתי