מאת: נגה פורת
כפי שכתבתי בפעם הקודמת, אנחנו בעיצומה של העונה החמה ביותר. בחלק מאזורי הארץ זו גם העונה הלחה ביותר. משמעות המילה לחוּת בהקשר של מזג האוויר היא כמות אדי המים באוויר.
המילה 'לחות' פירושה גם רטיבוּת, ואחת המילים הנרדפות שלה היא לחלוחית. למילה 'לחלוחית' יש דו-משמעות מעניינת: מצד אחד, היא מציינת רטיבות או לחות מעטה (ולכן גם 'דמעות' בביטויים כמו "העלה לחלוחית בעיניו"); ומצד אחר, היא משמשת גם במובן רעננות, חיוניות, למשל: "הוא אדם יבש ומשעמם – אין בו שום לחלוחית".
ואכן, הדבר הלח והרטוב נתפס כהיפוכו של הדבר היבש, המשעמם וחסר החיים. הצירוף "עץ לח" מופיע במקרא כהיפוכו של "עץ יבש" (בין היתר, יחזקאל י"ז, פס' כ"ד). העץ הלח הוא עץ טרי, רענן, מלבלב. באופן מטפורי הלחלוחית נתפסת כסימן לחיים, למרץ ולרעננות. משמעות מופשטת זו לידי ביטוי במילה לֵחַ (הנגזרת מהשורש לח"ח, כמו המילה 'לחות'), שפירושה: לחלוחית, רעננות, חיוניות, חיות , והיא משמשת בעיקר בביטוי לא נָס לֵחו. מקורו של ביטוי זה בתיאור מותו של משה רבנו בסוף ספר דברים (ל"ד, פס' ז'): "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה". פירוש הביטוי הוא: לא תש כוחו, לא פג מִרצו; שמר על רעננותו.
מזג האוויר בימי קיץ חמים ולחים נחשב הָבִיל. מילה זו נגזרת משורש המילה הֶבֶל. בלשון הספרות משמשת מילה זו במובן אדים העולים ממים רותחים, בעיקר האדים האופפים את בית המרחץ והמשמשים להזעה. אין הבדל רב בין אדים אלה בבית המרחץ (או בסאונה) לבין אדי המים באוויר שגורמים להזעה מוגברת בימים לחים והֲבילים. מאותו שורש (הב"ל) נגזר התואר מַהְבִּיל: מעלה אדים (למשל: "ספל שוקו מהביל"). הצירוף הֶבֶל פֶּה פירושו האוויר היוצא מהפה בשעת נשימה, אד חם העולה מן הפה. בשפה מליצית המילה 'הבל' משמשת במובן דיבור, כפי שמופיע בכתבי חז"ל: "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" (שבת קיט ע"ב). דברים אלה מייחסים חשיבות רבה להבל הפה של תלמידי בית הספר הצעירים, אולי כיוון שהם מדברים על לימוד התורה.
ואולם, למילה 'הבל' יש גם משמעות אחרת לחלוטין של דבר שטות. משמעות מופשטת זו התגלגלה מהמשמעות הפיזית של 'הבל' כאֵדי מים, שהם רגעיים וחולפים מיד. כך נגזר המובן המופשט של המילה 'הבל': דבר ריק מתוכן, דבר חסר כל ערך וחשיבות. בספר קהלת נעשה שימוש נרחב במובן מופשט זה, למשל: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, פס' ב).
לא נס לחו ….
שמעתי פעם פירוש אחר ממה שהבאת לעיל, במובן לא היו קמטים בלחייו, כלומר נותר צעיר למראה. האם יתכן מ'לחי' לפרש לחיים ?
אהבתיאהבתי
שלום אורי,
ככל הנראה, אין קשר בין 'לחו' ובין 'לחי'.
אהבתיאהבתי
דווקא הפירוש הזה נשמע לי מדהים. נסיגה של הלחיים (לאדם זקן) מתאים לכהות העיניים.
יתכן והיה שיבוש במילה "לחה".
אהבתיאהבתי
למטיבי לכת:
ראה תרגום אונקלוס שם והשווה לרש"י
אהבתיאהבתי
המונח "הבל" במשמעותו כדבר שטות חסר ערך, קרוב לוודאי שנוצר מאותו שורש של "אדי מים חמים",, כי אדי מים היוצאים מהפה הם חסרי ערך ונטולי תועלת, ממש כמו האויר ב"עסקי אויר", או "אנשי רוח" במובן הפוליטי
אהבתיאהבתי
…"לא נס ליחו"=לחיים חלקות? הפירוש הזה כנראה מגיע מאותו מאור שפירש "רחב הזונה" = מוכרת מזון.
אני שמעתי "ליחו" – במובן של זרע, אותו קו מחשבה של "עוד כוחו במותניו…", שגם הוא משמעותו מינית.
אהבתיאהבתי
כה לחי!
אהבתיאהבתי
התכבדנו גם בפועל משורש "לח", באדיבות עולם התוכן של הערסים והפריחות. שם המציאו את ה"ליחוח", בהקשר של קרמים המעשירים את העור בלחות. המילה הפכה ל"מאסט" (MUST,חובה) בכל מלל-הבל על גבי אריזות הקרמים.
אהבתיאהבתי
אכן רוביק, הסבר מעניין מאד. נראה שעדיין לא נס ליחך
ויקטור אבשלום שדה
אהבתיאהבתי
אכן רוביק, עדיין לא נס ליחך
אהבתיאהבתי
עולה בדעתי הקשר הפחות נעים לליחה. אם איני טועה, אין מדובר רק בהפרשה נוזלית, כי אם גם במרה, כגון מרה שחורה, אותם חומרים שחפי היוונים העתיקים קובעים טיבו של אדם.
אהבתיאהבתי
לדעתי משמעות "הבל" כפי שמשתמשים בה ב"הבל הבלים" מקורה בעובדה שהבל פה נראה רק בתנאים מסוימים (כאשר נמצאים במקום קר מאוד) כלומר מראה ההבל אינו עקבי הוא גם אינו מציב "גוף" מוצק שמסוגל לעצור או להשפיע על משהו, כלומר, "הבל הבלים" הוא מעין אמירה רפה נשמעת לא נשמעת שאינה טומנת בחובה משמעות או השפעה של ממש.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין מה הסיפור.כמי שנולד כאן לא חם לי ולא בטיח.אין כמו הקיץ שלנו וכל חובבי הטורנדואים שיבושם להם
אהבתיאהבתי
בעניין "לא נס לחו" בהקשר של משה רבנו, עלה בדעתי ביטוי חדש על אותו משקל לתיאור מצב דומה לזה של משה רבנו, אבל בהקשר למין הנשי, הביטוי: "לֹא נָסַה לָחוּתַה".
נראה לי שהאקדמיה צריכה לאמץ זאת…מה דעתכם?
אהבתיאהבתי
המקור למילה "לחו" הוא באכדית. שם "לחום" = להיות חזק, בעל כוח, capable
אהבתיאהבתי
יישר כח! יתכן מכאן להסביר מדוע הרג קין את הבל. הבל נקרא ע"י הוריו בגין הבל פיו שהיה מגיע ישירות לבורא עולם. בעוד קין ראה אותו כ"שוטה" ומכאן נבעה הטעות.
אהבתיאהבתי
[…] בעבר כתבתי על המשמעויות השונות של 'הבל'. מילה זו אינה בלעדית לספר קהלת, אך היא אחת המילים המרכזיות בו, והיא מופיעה בו גם בצירופים הֲבֵל הֲבָלִים (פרק א, פס' ב), ויְמֵי הֶבְלוֹ – כינוי מליצי פסימי לחיי האדם, המבוסס על הכתוב: "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי" (פרק ז, פס' טו). […]
אהבתיאהבתי
[…] חלקן בלשון הדיבור וחלקן בשפה ספרותית. כפי שכתבתי כאן בעבר לחלוחית נתפסת כסימן לחיים, למרץ ולרעננות; ואילו […]
אהבתיאהבתי