מאת: נגה פורת
שביתות במדינה שלנו הן עניין שבשגרה, וכרגע אנחנו בעיצומה של שביתת הרופאים (ומי יודע מה עוד מצפה לנו…). לאוהבי השפות זו הזדמנות לזנוח לרגע את הדיון האידיאולוגי בנושא ולבחון את האטימולוגיה של המילה שביתה – בעברית ובשפות אחרות.
כידוע, במקרא הפועל שָבַת מתאר את מנוחתו של האל ביום השביעי, לאחר ששת ימי הבריאה:
"וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב ב), ומשורש זה נגזר שמו של יום השַבָּת. וזו משמעותו המקורית של הפועל: "נח מעבודתו, הפסיק לעבוד". משמעות זו מתייחסת לזכותו של כל אדם למנוחה קבועה מעבודתו, ובלשון ההלכה היא התייחדה לציון הפסקת העבודה ביום המנוחה היהודי – הלא הוא השבת. גם שם הפעולה "שביתה" מציין בלשון חז"ל וההלכה "הימנעות ממלאכה בשבת ובחג בהתאם להלכה".
בעברית החדשה נוספה למילים שביתה ושָבַת המשמעות של הפסקת עבודה שלא ביום המנוחה הקבוע, כאמצעי המאפשר לעובדים למחות על תנאי העבודה שלהם. שתי המשמעויות קשורות להפסקת עבודה ומנוחה מעבודה, אך יש הבדל ביניהן: שָבַת המקראי עוסק במנוחה מעבודה במועד קבוע, ואילו שָבַת המודרני מתאר הפסקת עבודה יזומה שיכולה להתרחש בכל זמן שהוא, ומטרתה אינה מנוחה אלא השגת מענה לדרישות העובדים.
האטימולוגיה של המונח המקביל באנגלית- שם העצם strike והפועל המקביל שונה מאוד מזו העברית. משמעותו הבסיסית היא "היכה", ויש לו משמעויות רבות נוספות. לפי מילונים אטימולוגיים באנגלית (למשל http://www.etymonline.com/index.php?term=strike), אחד ההסברים לכך נעוץ במובן נוסף של הפועל strike : "הנמיך", "הוריד"; במחאת מלחים מתועדת מ-1768 נכתב שהם הורידו את מוטות המפרשים כדי למנוע מהספינה להפליג, ומשתמשים שם בפועל strike.
הקשר האטימולוגי הזה בין "להכות" לבין "לערוך שביתה" קיים גם בשפה אחרת, שאין לה שום קשר "משפחתי" לאנגלית – בערבית. הפועל أَضْرَبَ ("אַצְ'רַבַּ" או aḍraba) בערבית פירושו "שָבַת", והוא נגזר מאותו שורש כמו הפועל ضَرَبَ ("צַ'רַבּ" או ḍaraba) שפירושו "היכה".
ההקבלה המעניינת בין שתי השפות הרחוקות יכולה ללמד אותנו על תפיסה של מושג השביתה שהיא חיובית פחות מהתפיסה המצטיירת באטימולוגיה העברית, שכאמור לעיל, מרמזת על זכותו הבסיסית של כל עובד למנוחה. במציאות הישראלית של ימינו יש מחלוקת בין שתי התפיסות: יש המתלוננים על "מכת שביתות" ויש המברכים על "זכות השביתה".
על פי השימוש במושג העברי, יש לומר כי הדר' אידלמן שובת אכילה, או שובת מזון, ולא שובת רעב. אבל, הרי הרעב באמת קנה לו שביתה בחייו של יו"ר ההסתדרות הרפואית, בימים האחרונים. שביתה היא גם אחיזה, ואולי מכאן הבלבול. אולי שמעון פרס יניא אותו משביתת האכילה, ויניע אותו לטעום משהו. האמת היא שביבי יעשה את זה הכי טוב, אבל, ביבי, בשביתת צילומים עכשיו.
הסתבכנו כאן במדינה ביולי אוגוסט, כשהחום קונה לו שביתה בכל חלקי הארץ.
אהבתיאהבתי
יש להעמיד דברים על דיוקם:
דר' אידלמן נמצא בצום ולא ברעב.
ההבדל בין צום לרעב הוא בכך שבצום הגוף משתמש ברזרבות האנרגיה שלו(למעט כמובן
נוזלים-ולכן חובה לשתות מים.), ואילו רעב הוא מצב שבו אין יותר לגוף אנרגיה מיותרת זמינה, וכתוצאה מכך הוא מתחיל
"לאכול את עצמו" היינו פגיעה במערכות חיוניות.
ראו גם ספרו של דר' מקפאדן:"הצום כמדביר מחלות".
כמובן שבתקופת הצום יש להקפיד מאוד על שתיית מים(מומלצים כאלו שהורתחו ועברו
פיסטור).
אני אישית עשיתי מספר צומים של 14עד 21 יום.
בצום האחרון נרפאתי מכיב קיבה(אולקוס).
בזמנו גם מסורבי עליה מבריה"מ השתמשו בפרקטיקה כזו.
אז שנהיה בריאים ולא נזדקק לצומות להשגת מטרותינו.
בברכה,
אריק ברהום
אהבתיאהבתי
כוכב הלכת השביעי נקרא "שבתאי", גם כן מהשורש שבת.
וכן הקשרים – שבת – שבע – שבועה על פי שבועת אברהם ואלימלך בבאר שבע (בראשית כ"א כב')
אהבתיאהבתי
על פי הנסיון המוכר לדוברי הערבית שבינינו, העובדה שהערבית והאנגלית משתמשות בשורש בעל סמנטיקה זהה או דומה לתיאור תוכן מסויים אינה מעידה דווקא על קרבה רעיונית או תרבותית ביניהן, אלא על כך שהערבית, בדומה לעברית ולשפות אחרות רבות, מתרגמות תרגומי שאילה (לפעמים תוך מוטציה או ואריאציה) מן האנגלית. לכן, אינני בטוח ש-أَضْرَبَ ("אַצְ'רַבַּ" או aḍraba) מעיד על הלך מחשבה דומה. כנראה לפנינו עוד תרגום שאילה מן הסוג "בסופו של יום" (at the end of the day) שכמעט וטאטא החוצה מן העברית את "בסופו של דבר".
איציק שניבוים
אהבתיאהבתי
בספרדית נגזרת המילה שביתה Huelga מ- follicare הלטינית שפירושו נשם, לקח אוויר או בהשאלה נח מעבודתו או ממאמץ. מעניין לציין שבקטלאנית Vaga או הפועל vagar נגזר מן השורש הלטיני Vacare שפירושו חפש ומכאן נגזר גם Vacaciones. כמה מתאים לתקופה זו של השנה.
אהבתיאהבתי
You write so hneostly about this. Thanks for sharing!
אהבתיאהבתי
האם אין קשר לפעולת הישיבה? מי שיושב אינו עובד, היינו שובת.
יש מי שעובד כל השבוע, ורק בשבת יושב בישיבה ולומד תורה.
אהבתיאהבתי
שלום רפאל,
הרעיון שלך מעניין, אך ככל הנראה אין קשר אטימולוגי בין השורשים י.ש.ב וש.ב.ת.
אהבתיאהבתי
זכור לי במעומעם שרעיון השבת במקרא הגיע מן הצורך ביום מנוחה מעבודה לפועלים העמלים כל השבוע. יכול להיות ששבת המודרני קשור לשיפור תנאי העובדים ע"י השבת המקראית
אהבתיאהבתי
יפה
אהבתיאהבתי