מאת: נגה פורת
אולי לא שמנו לב לכך, אבל בשבועות האחרונים חלה התקררות יחסית במזג האוויר ואפשר להגיד שאנו בעונת הסתיו. אחד המאפיינים הבולטים של הסתיו הוא עלי השלכת. כמו מאפיינים אחרים של הסתיו (ואולי אף הסתיו עצמו) בישראל תופעת השלכת ניכרת הרבה פחות מאשר במקומות אחרים כמו באירופה. אחד השמות של עונת הסתיו באנגלית הוא fall (בעיקר באנגלית אמריקנית), מילה שמשמעותה הראשונית היא 'נפילה' והיא מתארת גם את נפילת עלי השלכת.
עלי השלכת מופיעים בכותרת שירו הידוע של איב מונטאן (למילותיו של ז'אק פרוור) Les Feuilles mortes, 'העלים המתים' בתרגום מילולי מצרפתית, ביטוי ציורי שקשור לתפיסה העגמומית של הסתיו כשלהי חייו של אדם. באנגלית תורגם השיר ל- autumn leaves(בתרגום מילולי, 'עלי סתיו') ורק בגרסה העברית (בתרגום של נעמי שמר) מופיעה המילה המיוחדת לציון תופעה זו 'עלי שלכת'.
השלכת מופיעה גם בהרבה שירים עבריים מולחנים (אולי יותר מכפי שהיא קיימת בפועל בארץ): החל משירו הישן של יעקב אורלנד וכלה בשירו החדש (יחסית) של עמיר בניון. כמו השיר הצרפתי, לא מדובר בשירים שמחים במיוחד. גם הפזמון בשיר צרפתי אחר, Je suis malade ('אני חולה') של סרז' לאמה, עובד לגרסה עברית (תחת הכותרת "בדידות", של משה בן שאול) כ'שלכת'. המילה נגזרת במשקל קַטֶּלֶת, שבין היתר הוא משקל המחלות הידוע, אם כי הוא משמש גם לציון קבוצות של פריטים (כמו צנרת-קבוצת צינורות) ואולי זו משמעותו במילה שלכת – קבוצת העלים שנשרו, ואולי שלכת משתייכת למילים בודדות הנגזרות במשקל זה אך המשקל אינו נושא בהן משמעות מיוחדת, כמו שמנת.
השורש של שלכת זהה לשורש של הפועל השליך (הפיל, זרק למטה). היא מופיעה במקרא פעם אחת (מלבד פעם נוספת שבה היא משמשת כחלק משם אחד השערים בחומת ירושלים: 'שער שלכת'): "כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם" (ישעיהו ו יג). פרשנים וחוקרי לשון המקרא חלוקים באשר למשמעות המילה בפסוק זה. יש המזהים אותה עם התופעה הסתווית המוכרת לנו שבה העצים משליכים מעליהם את העלים, ואילו אחרים מפרשים אותה ככריתת עצים, שבמהלכה העץ מושלך לארץ.
כך או כך, בימים טרופים אלה נאחל שרק עלי שלכת ייפלו על הארץ ולא שום דבר אחר, ונוכל לשיר שירים שמחים יותר שלא מדברים על שלכת.
המילה "שלכת" מופיעה במלוא הדרה בשירו של ביאליק "הקיץ גווע":
"הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן."
ביאליק מצייר במילים. השלכת היא חלק מתיאור הקיץ הגווע.
בברכה
נורית צין
אהבתיאהבתי
"סתו" במקרא, היא כידוע עונת כל "ימות הגשמים".
עונת המעבר, שאנו מצויים בה עתה, היא העונה הכי יפה בארץ-ישראל,הקיץ המעיק עבר,החורף הקר והסוער טרם הגיע, באויר ובטבע מורגשת התרעננות מרנינה וחביבה. הצגת ה"סתו" כעונה עגמומית טובה לאירופה; ולכן השירים וההתבטאויות הספרותיות אודותיו פשוט מנותקים מהווית חיינו בארץ. וכך גם השלכת לא אמורה להיות עגומה כבאירופה.
אהבתיאהבתי
מילים נוספות על אותו משקל- גחלת, יעפת,דברת,
אהבתיאהבתי
המילה השליך מרמזת שלא עשינו כלום במבצע ענן והמבין יבין
אהבתיאהבתי
המאמר יפה ומעניין, אבל מפספס סוגייה מעניינת. מבחינה מטארולוגית, אין סתיו בישראל- יש שתי עונות מעבר, בין הקיץ לסתיו. בערבית הפלסטינית, אין מילה מקבילה ל'סתיו'.
ומבחינת הייצוג בתרבות העברית- ניסחה זאת היטב רחל שפירא – "ועל כל עלה נושר,
מסתבר יש משורר". קרי, תופעת השלכת בישראל מורגשת היטב בתרבות ובשירה, אך לא ממש נוכחת במציאות…
אהבתיאהבתי
כמי שראתה עלי שלכת בטרם נשרו אין לי ספק ששלכת היא מחלה
אהבתיאהבתי
כמי שחווה שלכת בניו אינגלנד – שלכת הי בהחלט מחלה
אהבתיאהבתי