בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

למיטב זכרוני, כך אמר אחד המפגינים בעצרות המחאה האחרונות: "אני מזיע כאן, אבל ראש הממשלה מזיע יותר". משפט זה מדגים משמעויות שונות של הפועל הזיע.

המשמעות הראשונה של הפועל היא משמעות פיזית: הפריש או פלט זיעה מן הגוף עקב חום, מאמץ, התרגשות, פחד ועוד.  לכך התכוון אותו מפגין שצעד בחום התל-אביבי והזיע. ההסבר של משמעות זו טומן בחובו את שתי המשמעויות הנוספות של אותו פועל בלשון הדיבור. משמעויות אלה אינן מציינות הזעה פיזית ממש, אלא שתיים מהסיבות להזעה: מאמץ (התאמץ והשתדל מאוד לבצע או להשיג משהו) והתרגשות (נלחץ, חשש). ההזעה שייחס אותו מפגין לראש הממשלה היא זו הקשורה בהתרגשות ובלחץ. וזו הדוגמה שהמילון מביא למשמעות של המאמץ: הוא הזיע הרבה שנים עד שהצליח לקנות דירה.

הקשר בין הזעה למאמץ ניכר גם בפועל התייזע (התייגע והתאמץ קשות במלאכתו) ובצירופים אחדים, כמו בזיעת אפיו : במאמץ רב, בעבודה קשה ומאומצת, בעמל וביגע. הצירוף הזה מבוסס על דברי האל לאדם הראשון: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג יט). חלק מהקוראים זוכרים אולי את דבריה של המורה לריקוד (בגילומה של דבי אלן) לתלמידיה בסדרת הטלוויזיה "תהילה" – לתהילה יש מחיר, וצריך לשלם אותו בזיעה. כמו כן באנגלית יש ביטוי "הפוך": no sweat שפירושו "אין בעיה", כלומר אין סיבה להתאמץ ולהזיע.

מהשורש י.ז.ע נגזרה גם החלופה העברית לסְוֶצֶ'ר  (sweatshirt): מֵיזָע, כנראה בגלל שימושו העיקרי של בגד זה לפעילות אירובית שכרוכה בה הזעה.

ולמי שמתלבט כיצד לנקד את הפועל הזיע ולהגות אותו, אין צורך להזיע: לפי החלטת האקדמיה ללשון, ניתן לנקד גם הֵזִיעַ וגם הִזִּיעַ.