מאת: נגה פורת
לאחרונה מדברים הרבה על תוכנית "רה-ארגון" בתחבורה הציבורית באזור גוש-דן. מעניין לבחון את מקורותיו של צירוף רווח זה, שיש בו הכלאה בין יסודות עבריים ולועזיים.
ראשית, מה מקור המילה "אִרגון"? מילה זו נוצרה בעברית החדשה כתרגום למילה הלועזית אוֹרְגָּנִיזַצְיָה. ממילה זו נגזר השורש המרובע א.ר.ג.נ., ואותו "יצקו" במשקל שם הפעולה של בניין "פיעל", וכך נוצר שם העצם העברי וכן גם הפועל "אִרְגֵּן". למעשה, עד לחידוש השורש הזה, העברית לא הייתה "מאורגנת" (אבל היא יכלה להיות "מסודרת" או "ערוכה").
שנית, מניין התחילית "רֶה-"? תחילית זו שאולה משפות אירופאיות, כמו re באנגלית, וזו משמעותה לפי רב-מילים: עשייה מחדש, חזרה בשנית על פעולה או הישנות של תהליך, לעיתים בצורה שונה או מנוגדת. התחילית "רֶ(ה)" משמשת לרוב במילים לועזיות שאולות בעברית, כמו: רביזיה, רפורמה וכן המילה רֶאוֹרְגָּנִיזַצְיָה. עם זאת המילון מוצא לנכון לציין כי במשמעות זו מצטרפת התחילית גם למילה העברית 'ארגון'.
ואכן, הצטרפות זו אינה מובנת מאליה ויש בה משהו זר לעברית. בשפות כמו אנגלית ניתן להוסיף את התחילית re לפעלים ולשמות עצם רבים, בתהליך המכונה גזִירה קווית (ליניארית) של מילים חדשות. הגזירה העברית השמית מורכבת יותר ומבוססת בעיקר על שילוב של שורש ומשקל. לכן אולי האקדמיה מעדיפה לתרגם את reorganization בצירוף ארגון מחדש, כלומר להפוך את התחילית "רה" למילה נפרדת "מחדש". אבל המונח רה-ארגון הוא קצר יותר, נהגה כמילה אחת, ואולי לכן הוא רווח בשיח הציבורי.
האם לא הייתה אפשרות אחרת "לְעַבְרֵת" את המונח "ראורגניזציה"? חלק משמות העצם והפעלים בתחילית re- מתורגמים בעברית בתבנית של בניין שִפְעֵל (בניין משני של בניין "פיעל" הפותח ב-ש). כך, שִכְתוב הוא כתיבתו מחדש של חומר כתוב; ובלימודי הלשון בבית-הספר חיבור מחדש של משפט הוא שִחְבּוּר. בז'רגון הצבאי נגזרה המילה שִׁרְגּוּן, והיא משמשת מעט גם בטקסטים תיאורטיים על ניהול ארגונים. ה"מחיר" הדקדוקי שמשלמים על גזִירה כזו הוא של אובדן אות השורש הראשונה א'.
'שמעו קטע!
שאלה אותי חברה היום, האם המילה נַכְּסָה הערבית, שנכנסה לז'רגון הפוליטי-פלשתיני-ישראלי לאחרונה, נגזרת מהמילה הערבית, שמשתמשים בה בעגה העברית: נַחְס. צחקתי וצחקתי. אבל, אלמלא כתבו את המילה נכסה, שמשמעותה חסרון, הפסד, נגיד "לקוּנה", בכתיב לא נכון – לא היה נוצר דמיון. התעתיק העברי מבקש לכתוב "נַקְסָה", כי בערבית זו ק ולא כּ. אלא מה? הפוליטיקה! אם למדנו נַכְּבָּה, (והתעתיק כאן נכון), בואו ונכתוב על אותו משקל נכסה! ואז, נשאלת השאלה, אולי זה בא מ"נחס"?
נחס, אבל שהוא לא יהיה לנו…
אהבתיאהבתי
משהו הקשור ללשון עברת ולתנ"ך…בפרשת השבוע פרשת המרגלים המסלול מתואר נגב…חברון והערה שחברון נבנתה שבע שנים לפני צען מצרים…הצירוף צען מצרים עניין אותי, התרגומים אונקלוס ויונתן תרגמו כ"טוניס" לא מצרים אבל ליד…ושמעתי כי המילה צוען השפיעה על השפה האנגלית ולכן שמה של מצרים אינו כפי שאנו אומרים את ירדן , לבנון , ישראל אלא "איג'פט" מ
גיפסי" כלומר צען בחילופי ס' ט'.
אהבתיאהבתי
לעניין הנכסה – זהו התעתיק הנכון, וכך נכתבת המילה בערבית. משמעות המילה היא התקף חוזר של מחלה והמונח נועד לגמד את התבוסה הערבית, שכן בעוד שהמונח "נכבה" בא לבטא אסון, המונח "נכסה" בא לבטא התקף חוזר וחולף של מחלה.
אהבתיאהבתי
ומה עם שירגון?
אהבתיאהבתי
נכון, קצת פירגון לַשירגון!
אהבתיאהבתי