מאת: נגה פורת
מאז השקת הגרסה האחרונה של אתר "מורפיקס", הוצפה תיבת הדואר האלקטרוני שלנו במבול של פניות, לצד המבול שירד בחוץ.
גם במילון, לצד המשמעות הבסיסית של "מבול": גשם חזק מאוד, גשם שוטף (וגם "המבול" המקראי), לצירוף "מבול של משהו" יש משמעות מיוחדת בלשון הדיבור: כמות גדולה מאוד, כמות אדירה.
מילים נוספות מתחום הגשם והרטיבות משמשות לתיאור כמות רבה. המילה שיטפון משמשת במשמעות דומה, למשל "לקראת ראש השנה הוצפנו בשיטפון של כרטיסי ברכה לחג". למילים גשם ומָטָר יש שימוש דומה שקשור לכך שכמויות גדולות של גשם נוטות לרדת בבת אחת ; " גשם של משהו" – כמות גדולה מאותו דבר, שפע, המון דברים הצונחים, מופיעים או מורעפים בבת אחת: "הקרואים המטירו על החתן והכלה גשם של פרחים". כך גם המילה "מָטָר" בצירופי סמיכות: "הם קידמו את פני האורחת במטר שאלות סקרניות".
ממילה זו נגזר הפועל הִמְטיר, שאחד ממובניו הוא: הוריד בשפע; הטיל כמות גדולה של דברים בעוצמה ובבת אחת; הנחית כמות גדולה במהירות וברציפות: "האורחת הנרגשת המטירה נשיקות על כל מקבלי פניה". פועל זה מופיע בשני צירופים שבהם מפורט הדבר שהומטר בכמות רבה: "המטיר עליו שאלות" (שאל אותו שאלות רבות בזו אחר זו) ; ואם מָטָר של שאלות נראה לכם קשה, קל וחומר "המטיר עליו אש וגופרית". מקורו של צירוף זה בסיפור סדום ועמורה, שעליהן אכן המטיר האל "גופרית ואש" מן השמיים. השימוש הרווח בצירוף זה הוא מטפורי ופירושו: התקיף אותו בצורה חריפה ביותר, נזף בו קשות, אמר לו דברים בוטים.
גם הפועל הציף זכה למשמעויות נוספות מלבד משמעותו המקורית המתייחסת למים: מילאו שטח או מקום ועלו על גדותיהם. שטח או מקום יכול להתמלא ולעלות על גדותיו גם בכמות רבה של משהו שאינו נוזלי: "בחול המועד הציפו המבקרים את אתרי הבילוי בעיר". משמעות אחרת עוסקת ברגשות עזים ש"ממלאים" באופן מטפורי את האדם המרגיש: "אושר הציף את ליבו למראה אהובתו". אפשר גם "להציף" בן אדם אחר בפניות, במובן פיזר, המטיר או הרעיף על מישהו או על משהו כמות גדולה מאוד של משהו, שקשה לטפל בה או להתמודד איתה: "התלמידים הציפו את המורה בשאלות".
דומה לכך השימוש המטפורי בפועל הסביל הוצף: "מוצף במשהו" – מלא בו יתר על המידה, יש בו שפע או עודף שלו. גם כאן יש שימוש מיוחד שמתאר רגשות עזים: "מוצף רגשית", לתיאור מצב שבו קשה לאדם להתמודד עם עוצמת רגשותיו (בניגוד לדוגמה לעיל "אושר הציף את ליבו" שבה הרגש ה"מציף" הוא חיובי).
הגשמים היורדים יכולים להיות גשמי זעף, שמביאים נזק יותר תועלת, או גשמי ברכה. כך גם כל דבר שמגיע אלינו בכמות רבה מהרגיל יכול להיות טוב או רע – הכול לפי מצבנו: האם יש לנו די והותר מאותו דבר או שאנו עדיין זקוקים לו.
שלום רב.
א. בעיתו? בעתו? בעִתוֹ?
ב. זרזיף
אהבתיאהבתי
משה צודק – בבלוג של השפה העברית מן הראוי לכתוב לפי כללי הכתיב חסר הניקוד: גשם בעתו.
אהבתיאהבתי
כמובן שבעִתו. צורת היחיד היא עת. לעִתים אנשים טועים במילה הזו.
אהבתיאהבתי
הכתיב "בעיתו" אינו טעות, והוא נוהג לפי עקרונות הכתיב המלא של מערכת "רב-מילים". כך כתבו עורכי פרופ' יעקב שוויקה וד"ר חיים כהן ב"דבר העורכים":
"בפרטים אחדים חרגנו מכללי האקדמיה ונקטנו את צורת הכתיב המקובלת ברוב החומר היוצא כיום לאור, בספרות ובעיתונות, ואלה הם:
ב. יו"ד מציינת תנועת i כשאין אחריה שווא נח גם במילים שבצורתן היסודית אין תנועת i (מיסים, ליבו); מצד שני אין היא נכתבת במקום שיש שווא נח אחרי תנועת i גם במילים שבצורתן היסודית אין שווא נח (זכרונות, זכרון דברים)."
מסיבה זו כתיב זה מופיע כך במילון: בעיתו בזמנו, בזמן המתאים לו (לא לפניו ולא אחריו).
אהבתיאהבתי
תודה על הרשימה המרעננת!
והערה חשובה לתשומת הלב: המילה ׳בעתו׳ נכתבת ללא י׳ ע״פ כללי האקדמיה. חשוב במיוחד באתר לענייני לשון.
תודה על הרשימות המעניינות ועל כינון אתר מסוג זה!
הצטרפתי לרשימת המכותבים רק לאחרונה, וזה מסב לי עונג רב לקבל מדי פעם מייל מאיר עיניים מכן.
יישר כוח לעושים במלאכה ושוב תודה 🙂
אהבתיאהבתי
שלום רב.
ג. זלעפות? זלעפה?
אהבתיאהבתי
ובאותו עניין אפשר להוסיף גם את שם העצם "זרם" והפועל "להזרים",וכן:גל.כל המילים מתחום המים:שטף,שטפון,מבול,הצפה,זרם,גל,גשם;ולחילופין:טיפות,זרזיפים,טפטוף-להבעת כמות קטנה,הם למעשה סוג של סופרלטיבים להבעת כמות מירבית או מינימאלית.
אהבתיאהבתי
סליחה מראש על האוף-טופיק אך בידיעון שמפנה לכאן ישנה ידיעה המפרסמת את ה"קולן" ("משמיע טקסטים בעברית מהמחשב"). האם זו בחירה נכונה בשם למוצר? הרי ידוע שקולן הוא כלי לכוונון כלי נגינה…
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%9F
אהבתיאהבתי
ויש גם: "אותיות אל ומטר" למה בדיוק הכוונה?
אהבתיאהבתי
אותיות טל ומטר: אותיות קטנות מאוד. להיפך מאותיות קידוש לבנה.
בסידור התפילה כתובות שתי התפילות האלה באותיות בהתאמה. בתפילת שמונה עשרה/תפילת לחש/עמידה, כתובה התפילה "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" כתחליף חורפי לברכה הקיצית "ותן ברכה על פני האדמה" באותיות קטנטנות. לחילופין, הברכה הנקראת קידוש לבנה, ברכה שמברכים על ירח מתחדש לאחר תפילת מעריב, כתובה באותיות גדולות במיוחד כדי שאפשר יהיה לקרוא את התפילה לאור הירח.
אהבתיאהבתי
לאחרונה משתמשים בבטוי "להציף" במשמעות של העלאת דברים, רגשות וכו' אל פני השטח. על פניו, השמוש קלוקל ובלתי נכון ואפילו מטעה. בפעמים הראשונות ששמעתי זאת לא הבנתי את משמעות המשפט, אם כי הבנתי המלים אך, המלים לא התחברו.
מה דעת הקהילה ?
היש להלחם בנטיה/הטיה שגויה זאת ??
אהבתיאהבתי
אותיות "טל ומטר" באות כשווה-ערך ניגודי לאותיות של "קדוש לבנה", המודפסות באותיות גדולות כך שאפשר לקראן גם בחשכה למחצה הנוהגת בזמן קידוש הלבנה.
לע"ז, אותיות טל ומטר מודפסות בגופן קטן המאפשר בחירה ביו שתי האפשרויות (קיץ וחורף) בתפילת השמונה עשרה.
אהבתיאהבתי
לי נשמע שכל המילים במאמר הן למעשה מילים שליליות יותר מאשר חיוביות. זה קצת כמו להשתמש במילים "היה פיצוץ" כשכול ישראלי (או שמא רק אני) מקשר את זה מיד לפיגוע במקום למשהו חיובי. כך אם הדודה המטירה נשיקות זה משהו שהו מוגזם ומעיק ואם היה שיטפון של פניות הרי שזה משהו שהוא לא טוב, מסוכן אפילו.
אהבתיאהבתי
מה עם המשמעות היותר רחבה של השורש גשמ, גשמיות, הגשמה וכוי. הכל קשור. אבל איך?
אהבתיאהבתי
שלום דליה,
לא ברור אם השורש ההיסטורי של מילים אלה הוא זהה, ולכן קשה להניח על קשר משמעות אטימולוגי ביניהן.
אהבתיאהבתי
כעת קראתי את תגובת רבמילים לאותה סוגיה שהעליתי (בעתו).
לדעתי אין מקום לקבוע ״כללים פרטיים״ של רבמילים עם כל הכבוד. יש מוסד שזו מלאכתו והוא הקובע. שמו האקדמיה ללשון. הוא קבע שמילים שצורת היחיד שלהן בצליל e ייכתבו ללא י׳ בריבוי.
אם יש תחושה של קושי בקריאה – עדיף להוסיף סימן חיריק ולפתור את הבעיה. לא להחליט החלטות פרטיות על פני החלטות האקדמיה, ולהטעות ולומר שזה על פי כללי האקדמיה.
אהבתיאהבתי
אם כל הכבוד לאקדמיה כל מי שאי פעם פתח את התנ"ך (כן הספר הישן ההוא, שכל השפה בנויה על פיו) יודע שבעתו נכתב ללא יוד-בעתו.
לגבי המילה זלעפות מישהו יכול לתת הסבר- כשהמילה כתובה זִלְעָפוֹת היא בהקשר של רוח כשהיא מנוקדת זַלְעֲפוֹת (כפי הנהוג לומר היום) היא בהקשר של רעב.מישהו יודע?
אהבתיאהבתי
בני, האם תוכל לתת דוגמה או שתיים של משפט שבו מופיעה המילה ?"להציף" (או הטיה שלה) , כדי שאפשר יהיה לראות את ההקשר שבה היא נאמרת, ולהבין יותר טוב למה אתה בדיוק מתכוון?
תודה.
אהבתיאהבתי
נדמה לי, אם כי אין לי שום סימוכין לכך, שהשימוש ב"מוצף רגשית" בשנים האחרונות נולד מהצורך של מתרגמים למצוא תרגום נוח למילה השימושית-מאוד overwhelmed באנגלית בהקשרים מסוימים. הייתי מצפה שהצורה העברית תהיה דווקא "מוצף רגשות".
"מוצף רגשית" קצת מזכיר לי במבנהו ביטויים שאולים אחרים כמו "מאותגר מוחית" ודומיו, ואולי בגלל זה לא אהוב עליי במיוחד.
אהבתיאהבתי
כששאלו ילדה קטנה: ירד גשם אצלכם? היא תיארה בצורה מאוד מעניינת: ירד חופן של גשם
אהבתיאהבתי
יש גם את 'ברד של אש' מ 'בלדה לחובש' של יהורם גאון.
אהבתיאהבתי