מאת: נגה פורת
לקראת אירועי חודש הגאווה מעניין לבדוק את גלגוליה של המילה גֵּאֶה – מן המקורות ועד לקהילה הגאה של תקופתנו. השורש של המילה הוא גא"י, וממנו נגזר גם הפועל גָּאָה. משמעותו המקורית של הפועל היא 'עלה לרמה גבוהה'. הן במקרא והן בלשון ימינו פועל זה מתאר את התרוממות מי הים, תופעה ששמה נגזר מאותו שורש – גֵּאוּת: "כִּי גָאוּ הַמַּיִם" (יחזקאל מ"ז, ה'). במקרא הוא מתאר גם גדילה של צמח: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי-מָיִם" (איוב ח, י"א).
ממשמעות פיזית זו נגזרות משמעויות מופשטות שונות המתארות עלייה שאינה פיזית. הפועל מופיע בפסוק הראשון של שירת הים: "אָשִׁירָה לַ-ה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות ט"ו א'). חלק מהפרשנים מפרשים את הפועל הזה באופן דו-משמעי: גם במובן הפיזי של הגאות שנוצרה בים והטביעה את צבא האויב וגם במובן המטפורי המתאר את רוממתו של האל. בעברית בת זמננו הפועל 'גאה' מציין גדילה ועלייה בתחום הכלכלה, למשל: "חודשי המסחר האחרונים התאפיינו בביקושים גואים למניותיהן של חברות הנפט." ובתחום אחר לגמרי הוא מציין תחושה שעולה ומתעצמת בקרבו של האדם, מעין "הצפה רגשית": " לשמע ההאשמות שהטיחו בו יריביו הלך וגאה בו הרוגז".
המילה גֵּאוּת עצמה משמשת במקרא הן במובן הפיזי ("אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם", תהלים פ"ט, י') והן במובן מופשט של רוממות, למשל: "ה' מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ" (תהלים צ"ג, א'). המילה גַּאֲוָה מופיעה אף היא במקרא. פעם אחת היא מופיעה בכפל משמעות – היא מציינת גם את גאות מים וגם את רוממותו של האל:" יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהלים מ"ו, ד'). בשאר המקרים היא מופיעה במשמעות המופשטת של כבוד וגדוּלה, למשל: " אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" (דברים ל"ג, כ"ו).
בלשון המקרא לצד התואר 'גֵּאֶה', באותה משמעות כמו בימינו (למשל " גֵּאֶה וָרָם", ישעיהו ב, י"ב), מופיעה פעם אחת הצורה גֵּא (ישעיהו ט"ז ו'). בעברית החדשה צורה מקוצרת זו משמשת הן כחלופה מליצית של 'גאה', והן במשמעות נוספת: מלא הוד, זקוף ורם, למשל: "הרכינה הנערה בצער את צווארה הגא".
בימינו התואר 'גאה' מציין גם את כל מה שקשור ללהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים): נוער גאה, הורים גאים ועוד. משמעות חדשה זו קשורה למגמה הבין-לאומית המכונה "gay pride", הגאווה של הלהט"בים בזהותם. המשמעות שלgay הושאלה למילה 'גאה' גם על יסוד הדמיון בצליל.
למשתתפי מצעדי הגאווה השונים – צעדו בגאווה, בקומה זקופה ובראש מורם!
שלום נגה פרת,
האם את לא חשה סתירה בין זה שאותו מקור אחריו התחקית אחר המילה(שזהו המקור הראשי לשפה שלנו) הוא אותו מקור שאוסר את התופעה של 'קיום'(לא משיכה) יחסים בין אותו מין(אצל גברים במפורש,אצל בנות לא במפורש)?? שכן צרפת ברכה לצועדים במצעד בסוף המאמר הענייני ..זה מעניין אותי מאוד.
איני מתכוון להביע דעה בעניין המורכב והרגיש הזה במסגרת תגובה מקוצרת.
אהבתיאהבתי
שלום ארז,
בהקשר זה ההתייחסות לתנ"ך היא אך ורק כטקסט היסודי שממנו השתלשלה העברית בגלגוליה השונים עד לימינו ולא כטקסט דתי מחייב.
אהבתיאהבתי
שלום, הקריאה העלתה בי את התהיה אם יש קשר בין הכינוי 'מתרומם' כגינוי גנאי להומו לבין המקור הפיזי של גאה וגאווה כפי שהובא פה. תודה, מיכל
אהבתיאהבתי
נגה, כשמך כן את הארת את עינינו – יפה דרשת בעניין הגאים והגאות. ועל כך אני גאה בך.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
האם המילה 'גאה' במשמעות של גאוותן, יהיר, או במשמעות של גאה (מכדי לקבל נדבה) נובעת מאותו שורש?
בתודה,
רותי
אהבתיאהבתי
שלום רותי,
משמעות זו אכן גזורה מאותו שורש. כמו מושגים רבים אחרים, מושג הגאווה יכול להיות גם שלילי וגם חיובי בכל ההקשרים.
אהבתיאהבתי
ההתייחסות במקורות השפה העברית (תנ"כ וחז"ל) למילה גאה באה בקונוטציה חיובית בקשר לבורא, כשהיא מתייחסת לאדם היא באה עם קונוטציה שלילית,דוגמת "כל גאה שוטה". אכן עברית שפה יפה.
אהבתיאהבתי
אדם שאין בו גאווה אין בו גם ערך עצמי. כך גם הביטוי "גאווה יהודית" שנועד להבהיר שעל אף ההשמצות והרדיפות היהודים לא צריכים להתבייש במי שהם ובמה שהם. כמו שהשחורים מדברים על גאווה שחורה והלטינים על גאווה חומה, כך גם הביטוי "גאווה להט"בית" שפירושה שעל אף ההשמצות, האיומים והדיפות הלסביות, ההומואים הביסקסואלים והטרנסקסואלים אינם צריכים להתבייש במי שהם ומה שהם.
כל הומופוב שוטה.
אהבתיאהבתי
רבים מהשדרנים, גם הנחשבים "ידענים" בעברית, מבטאים את המלה גַאֲוָה כ-גֶאֲוָה". מי ישרש שגיאה מגונה זו?
אהבתיאהבתי
מעניין. תודה
אהבתיאהבתי
מה עם גאון?
אהבתיאהבתי
שלום ורדה,
המילה 'גאון' גם נגזרה מאותו שורש. האקדמיה ללשון העברית הקדישה לה מאמר:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MillimVeGilgulehen/Pages/april2012.aspx
אהבתיאהבתי
שלום לנגה
המאמר הוא ענייני, מחקרי – כי הקדשת זמן לדוגמאות ומובאות. והקוראים, המכירים תודה, אכן הפיקו ממנו מידע.
ואילו נושא הלהט"ב, שהיה עילה להצמדות לתואר גא"י הוא שנוי מאד במחלוקת וברכתך שיצעדו גאים וזקופים – מקומה לא יכירנה כאן.
ושוב, על המידע במאמר – תודה.
רות
אהבתיאהבתי
שלום רות,
אני דווקא לא מסכימה, ולא בגלל התוכן של הדעה או הברכה אלא משום שהדרישה להפריד בין מידע ענייני או מחקרי להבעת דעה לא צריך להיות מוחלט. כלומר, אין כל ספק שהכותבת אינה טוענת שמהתוכן הענייני והמחקרי משתמעת הברכה אלא היא מביעה במסגרת ההקשר את דעותיה ואמונותיה. זה לא נכון בעיני לדרוש ממי שמתווך ידע להיות אנונימי אובייקטיבי וא-פוליטי. מותר וראוי לכותב, ובוודאי בבלוג, להביע את עצמו/ה ואת דעותיו ובתנאי שהקוראים יכולים להבדיל בקלות בין מידע לבין דעה. הכרח שיהיה מקום לזווית האישית הערכית הפוליטית אם איננו רוצים לאבד את האישי והאנושי.
מיכל
אהבתיאהבתי
יופי של מאמר וגם הבעת הדעה במקומה ונעשתה בצורה הנכונה – יישר כח
אהבתיאהבתי
תודה אישית מקרב לב לנגה על הברכה! בעיניי החיבור בין השורש העברי של גאווה לבין המלה האנגלית gay אינו מקרי, שכן אין מקריות בעולם… יש בכך תיקון מסוים של עוול שעדיין מתקיים, עוול שמקורו בדת, במידה רבה, ושבשלו נאלצו ונאלצים א/נשים ממיעוטים מיניים להסתתר, לחיות חיים בהסתר ובצמצום-עצמי, ואם התגלו, בהשפלה, וכל אלה הם ההפך מגאווה. חג שמח!
אהבתיאהבתי
נוגה, יישר כח, מענייו ועכשיוי.
אכן השימוש שעשתה קהילת הלהט"ב בשורש גא"ה "שקולה" היטב, משלבת את הקרבה ל"gay" ועושה שימוש נרחב ביותר בכך שהיא מנסה "לנכס" לעצמה את הגאווה על פני סוגי הקהילות האחרות למיניהן, כאילו אמרו " יצאנו מהארון" ויתר על כן הפכנו למקור גאווה, מבלי להביע דעה אישית אני רואה בשלילה את השימוש הלא תמים במילה כדי "לרומם" ("להגאות") את הקהילה על פני הקהילות האחרות אני אישית מתרשם שיש פה נטייה לומר "ראו אותנו ועשו כמונו שהרי אנחנו גאים" ובדרך זו לשדל אנשים נוספים להצטרף ל"גאים".
לגבי השימוש במילה "מתרומם" מקורו בשימוש מוקדם יותר כמילה נרדפת לקיום יחסי מין בכלל, "מי זאת עולה ומתרוממת מן האולם" (הגשש החיוור).
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט. אני גאה בך!
שאלה: האם לא מוטב לכתוב ולומר 'משמעות מטפורית' [או 'בהשאלה', כמו שנהגו לומר פעם בעברית] במקום "משמעות מופשטת"?
אהבתיאהבתי
שלום יסינראל,
המונח הסמנטי המדויק הוא אכן 'משמעות מטפורית', אך התואר 'מופשט' מוכר יותר מחוץ ללשון ה'מדעית' בתחום זה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהשימוש במילה "גאה" ככינוי שאינו פוגעני למילה "הומוסקסואל" (אשר דבקו בה קונוטציות שליליות, והיא גם נשמעת מאד לועזית) נובע בעיקר מהצליליות של המילה וקרבתה להצטלצלות של המילה האנגלית gay שמשמעותה עליז, שמח. המשמעות החדשה נוספה כעת, דרך הסלנג האנגלי, למשמעוית העבריות עתיקות ושואבת מהן קונוטציות חיוביות אבל לא נשענת עליהן. בנוסף יש לה גם משמעות שיכולה להתפרש כשלילית לעיתים, כפי שציינה רותי, של יהירות.
אהבתיאהבתי
אני נדהמת מכמות ההומופוביה שמתפרצת פה, דווקא פה, בקרב הקהל ה"אליטיסטי" של אוהבי השפה העברית.
כאן הכל מנוסח יפה, בלי שגיאות כתיב וקללות כמו בטוקבקים בווינט, כראוי לאוהבי העברית.
חבל שאוהבי העברית לא מסוגלים גם לאהוב בני אדם השונים מהם, או לפחות לבלוע את מררתם ולשתוק.
ולנגה פורת, תודה על פוסט מעניין וברכה לעניין.
חגית
לסבית גאה
אהבתיאהבתי
שתי הערות הייתי רוצה להעיר:
לרות בן-צבי — אכן משפט הסיום של המחקר המלומד והמלמד של נגה אינו שייך לנושא ולי נראה — סלחו לי על הנימה ההיתולית — כאילו רוצים לסיים את המאמר אבל לא יודעים איך, כדוגמת "…ואז כולם הלכו לים…"
למונח מתרומם — בראשית מפגשו של הציבור עם דיבורים גלויים על חד-מיניות ניתן הכינוי ל-GAY "מתרונן". נדמה לי שה"מתרומם" פשוט תפס את מקומו של המונח הקודם.
ותודה לנגה על מאמריה מאירי העיניים…
אהבתיאהבתי
נגה
סוף סוף אני רואה לאן התגלגלת. איזה יופי! את גדולה ומיוחדת כתמיד. יופי של בלוג.
אהבתיאהבתי
נהניתי מאד לקרוא את המחקר המלומד של נגה ואת תגובות הקוראים, הן בגלל התוכן והן (אולי אף יותר..) בגלל השפה והניסוח. רפי
אהבתיאהבתי
מסתבר שרמות ההומופוביה כאן לא קטנות מאלו שבטקובקים. הגדיל לעשות אחד מחלושי הדעת כאן שטען כי המילה "גאווה" נועדה לגרום להמון אנשים לעבור אלינו.
ברור. כל המעוניין להיות גאה גם כן מוזמן לפנות אלי ואשלח לו טופס הרשמה והוראת קבע לתשלום דמי חבר.
יא אללה… כמה טיפשים יכולים אנשים להיות?
אהבתיאהבתי
לדעתי המילה "גאה" כ"הומוסקסואל", שנשענת על הדמיון הצלילי לאנגלית ורק בדיעבד מנסה לנכס משמעויות מן העברית – אינה מתאימה. כי גם אם נאמר שבעלי זהות מינית אחרת רשאים לחיות את חייהם, גם המיניים והזוגיים, בכבוד וללא רדיפה – עדיין המרחק רב מכאן ועד "גאוה": גאון ורוממות. וכי מה כל כך רם ונישא פה: עצם המשיכה המינית שאדם חש לבני מינו?
אהבתיאהבתי
האם יש פה מישהו מהקהילה הגאה שיסכים שהמשפט האחרון לא במקום?
הרי אם היא הייתה כותבת משפט מנוגד לדעתכם, הייתם טוענים שזה לא מתאים.
בגלל זה הקוראים מבקשים להשאיר את הדעה האישית מחוץ למאמר.
אהבתיאהבתי
אני מהקהילה הגאה ואני לא מסכים עם האמירה שהמשפט הזה אינו במקום.
מיכאל כתב: "הרי אם היא הייתה כותבת משפט מנוגד לדעתכם, הייתם טוענים שזה לא מתאים."
הטיעון כאילו אמירה הומופובית (או גזענית/ או סקסיסטית) הוא שווה ערך לאמירה הומאנית וליברלית הוא טיעון מופרך. אין סימטריה בין שתי האמירות, למרות ששתיהן חוסות תחת חופש הביטוי.
אמירה אחת היא משפילה ומקוממת, בעוד האחרת היא סובלנית וראויה. אז כן, משפט הומופובי בהחלט לא היה מתאים, אך משפט ליברלי הוא ראוי וחשוב. מסתבר שהוא ראוי וחשוב גם בקרב בלוג שקוראיו נחזים להיות אנשים משכילים.
אהבתיאהבתי