מאת: נגה פורת
אחד החושים הבסיסיים ביותר שלנו הוא חוש הראייה, ולכן הפועל ראה שכיח מאוד, יש לו משמעויות שונות והוא מופיע בצירופים רבים.
משמעותו הבסיסית של הפועל ראה היא קלט מראה כלשהו בעיניו, לדוגמה: "מחלון הדירה שלנו רואים נוף נהדר". משמעות זו קשורה ישירות לחוש הראייה. בדומה לכך המשמעות הראשונה של שם הפעולה רְאִיָּה היא היכולת לראות; אחד מאופני החישה של האדם או של בעל חיים, המתבצע באמצעות העיניים.
המשמעות השנייה של ראייה היא קליטה או תפיסה של דבר מה, וכך גם במשמעויות הנוספות של הפועל ראה, בדוגמאות כמו: "הוא ראה שאין לו כל סיכוי לנצח בתחרות". כאן כבר לא מדובר על ראייה חושית, אלא על הבנה וידיעה – מה שניתן לכנותו ראייה שכלית או מנטלית.
הסיבה לשינוי סמנטי זה היא שחוש הראייה משמש מקור ראשוני לאיסוף מידע. לפעמים גם קשה להבדיל בין ראייה בעין לבין ראייה שכלית, למשל בצירוף אל תראה אותו ככה: אל תשפוט אותו לפי המראה והרושם החיצוני או הראשוני.
למילה ראייה יש משמעות נוספת: השקפה, נקודת מבט: " יש לי ראייה משלי על הבעיות הכלכליות של המדינה". גם המילים "השקפה" ו"נקודת מבט" מקורן בתחום הראייה. שהרי גם בראייה בעיניים, כל אדם רואה את הדברים בזווית מסוימת מהנקודה שבה הוא נמצא, וכך צירופים כמו נקודת מבט, זווית ראייה, נקודת רְאוּת משמשים מטפורה לדעה אישית שקשורה במצבו של האדם.
מהשורש ר.א.י (שורש הפועל ראה) נגזרת גם המילה רְאָיָה, שהיא הוכחה שבאמצעותה מגיעים לידיעה.
שינויי משמעות דומים קרו גם בפעלים אחרים שמציינים ראייה, כמו הסתכל. לפועל צפה נוספה משמעות של ניבוי העתיד, יֶדע לגבי העתיד: "הם לא צפו מצב כזה", בדומה לביטוי ראה את הנולד .
את הקשר בין ראייה לבין הבנה מגלים גם בשורש של המילה הבין: השורש ב.י.ן, שממנו גזורה גם המילה התבונן. גם בשפות הודו-אירופאיות מוצאים קשרים בין שורשי המילים שמציינות ראייה וידע: מקור המילה האנגלית wit (שכל, תבונה) ציין ראייה חושית, ומאותו מקור נגזרה גם המילה witness (עֵד או עֵד ראייה). במקרים אחרים נגזר מאותו מקור הבסיס vid, שממנו נגזר הפועל "vidi" בצירוף הלטיני veni, vidi, vici (באתי, ראיתי, ניצחתי); והמילים video ו-evidence (רְאָיָה).
הקשר הזה ניכר גם בביטויים בעברית, כמו הצירוף עיניו בראשו, שמבוסס על הפסוק "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (קהלת ב יד). גם השימוש המטפורי ב"עיוור" מעיד על כך: למשל הצירוף עיוור למשהו: אינו מודע לו.
אפשר היה להביא עוד רְאָיות רבות לקשר הסמנטי חוצה השפות בין ראייה לידיעה, אך נִרְאֶה לי שנסתפק בדברים אלה.
וגם בערבית חלה הרחבה סמנטית מעניינת, והפועל رأى לבדו (שנהגה כמו בעברית) פירושו גם "ראה לנכון".
אהבתיאהבתי
אין כמו השפה העברית , כל כך עשירה בפירושים ובמשמעויות להרבה מילים
אהבתיאהבתי
לנוגה
יישר כוח
אביבה
אהבתיאהבתי
תודה רבה אביבה,
נגה
אהבתיאהבתי
דודה שלי ספרנית, והיא מצאה ניגוד בין הסתכל להתבונן – בהסתכלות, מהשורש ס.כ.ל (טיפש), לא מסיקים מסקנות אבל בהתבוננות – ב.י.נ – משתמשים במה שרואים כדי להגיע לידיעה. גם בספרי גיאומטריה כתוב "נתבונן במשולש…" כשרוצים להדריך לפתרון. אני די בטוח שבצירוף הלטיני זה viddi ב-D כפולה, ו-video זה לא תמונה דוממת אלא תמונה נעה (כנראה לא משנה).
אהבתיאהבתי
עכשיו אני רואה את זה ברור
אהבתיאהבתי
מגניב ,
תודה ! 🙂
אהבתיאהבתי
ומה עם "ראיית חשבון" ?
אהבתיאהבתי
ישנו שימוש באוקסימורון (מילה והיפוכה) "העיוור הרואה" – אני מכיר מהמחזה אנטיגונה, שבו הראייה מומשלת לבינה, ואילו על אף שהעיוור מחוסר יכולת לראות באופן פיזי את סביבתו, בכל זאת מהווה מקור סמכות לידע, "ואף רואה את הנולד" באופן מטפורי.
אהבתיאהבתי
[…] גם מילים המתארות ראייה וגם מילים המתארות תפיסה שכלית. בעבר ניתחתי כאן את הקשר הסמנטי בין ראייה […]
אהבתיאהבתי