בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

לאחרונה שבר הצנחן פליקס באומגרטנר את מהירות הקול בצניחה חופשית לאחר שקפץ מגובה העולה על 38 ק"מ. למשמע הידיעה הזאת נזכרתי בשיחה משפחתית שהתנהלה לפני שנים אחדות עם בחור צעיר שהחל את שירותו הצבאי כצנחן. מישהו שאל אותו אם ברגע הקפיצה מהמטוס הוא מרגיש "הַיי" (high), ואחר שאל בחיוך אם ברגע הנחיתה הוא מרגיש "דָּאוּן" (down). מעניין כיצד היה באומגרטנר משיב לשאלה זו.
סביר להניח שהימצאות בגובה רב כל כך מביאה לתחושת "היי" – אותה תחושת אופוריה שנגרמת לעיתים, אך לא בהכרח, משימוש בסמים, או במילים אחרות: למצב רוח מרומם, להתרוממות רוח או הִתְעַלּוּת הנפש. כל הביטויים האלה מתארים מצבים של שמחה במונחים של גובַה, אולי מכיוון שזקיפות וגובה מתקשרים בפסיכולוגיה האנושית למצב רוח טוב.
אבל כשאתה עם הראש בעננים, כלומר שרוי בתחושת ריחוף או התעלות, בניתוק מן המציאות, לא הכול ורוד כל כך .לעיתים מגדירים אדם במצב רוח כזה כמעופף, מרחף או אסטרונאוט: חולמני, מנותק מהמציאות, לא מרוכז. תחושת ריחוף זו מופיעה בשירי אהבה רבים, למשל בשירה של להקת "טיפקס": "מאז שאני מכיר אותך עוד לא נָחַתִּי" ("והפעם-שיר אהבה", מילים: קובי אוז).
ובאמת, מה קורה בזמן הנחיתה על קרקע המציאות (כלומר, עובדות החיים)? במקרה הטוב, את הראש בעננים מחליפות שתי רגליים על האדמה/ הקרקע, המאפיינות אדם מציאותי ומעשי, כמו down-to-earth באנגלית. במקרה הפחות טוב, אדם עלול למצוא עצמו בתחושה של "דאון", כלומר בדיכאון, בתחושה ירודה, במצב שבו נפלה רוחו. גם מצבים כאלה מתוארים בשירי אהבה, בעיקר בשירים על אהבה נכזבת כמו "הייתי בגן עדן" של שרית חדד: "רק איתך מעל ריחפתי בשמיים/ פתאום נפלתי לבד לאדמה" (מילים: אהוד מנור). בשפה מליצית מתוארת צניחה כזאת בביטוי הארמי מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא ('מגג גבוה לבור עמוק').
לפועל צָנַח עצמו יש משמעות נוספת: נעשה פחות בכמות, בערך, בעוצמה, בדרגה וכד', בדרך כלל במהירות ובאופן ניכר: "שערי המניות צנחו פלאים בעקבות הגזירות הכלכליות החדשות." הפועל 'צנח' כפי שהוא משמש בדוגמה זו הוא אחד מביטויים לשוניים רבים המתארים הפחתה בכמות כירידה (לעומת הוספת כמות כעלייה). ואם כבר מגיעים למצב של צניחת שערי המניות, מוטב להיעזר במַצְנֵחַ זהב – חבילת הטבות בסכומים גבוהים שאותה מקבל עובד בכיר עם הפסקת עבודתו. (אגב, הצורה התקנית היא מַצְנֵחַ, הן בצורה הרגילה והן בסמיכות. המילה מִצְנָח השתרשה בין היתר בעקבות אילוץ החרוז בשירה הידוע של הלהקה הצבאית "כשייפתח עליי, כשייפתח" מאת יורם טהרלב. למעשה יש למילה זו משמעות אחרת: מפגן צניחה.)