מאת: רחל פינקל
אם יש את נפשכם לדעת את חוקי הדקדוק,
או את היוצאים מן הכלל, ליתר דיוק,
פשוט הקשיבו איך הקטנים מדברים והוגים –
לפי כל הכללים, ללא חריגים.
זאטוטנו החמוד לומד חיש מהר,
אם אומרים לו להגיד – הוא מגיד, כולו זוהר:
לא פיחדתי בכלל, כי לפחד לא כדאי,
לא יכלתי לסיים, אכלתי יותר מדי,
הביצה הזאת רכה, ואני רציתי ביצות קשות,
אימא אמרה לי להיזהר, ואני מיזהר מאוד,
הייתי בהצגה, ומחיתי כפיים,
כשאגדל אני רוצה לטיֵיס בשמיים,
יש לי שתי פֶּצות – פצע ועוד פצע,
ברגתי את הבורג ונפצעתי באצבע,
אכלתי במבאים, ונתנתי גם לָךְ,
את שותה ממני ואני שותה מִמֶּנָךְ,
אנש ועוד אנש הם שני אנשים,
כך גוזרים בעברית יצורים חדשים…
פנינים אלה, רבותי, כולן ציטוטים
מפיהם של כמה יקירים זאטוטים,
וכל הורה ודאי יצליח לאסוף
מקטנטניו הפרטיים דוגמאות אינסוף.
אל תחשדו, חלילה, שאני מכשירה טעויות,
אבל נחמד לפעמים לעצור ולתהות
איך בעודנו בכובד ראש מתחקים
אחר מבנה הלשון ושלל החוקים,
קטנטנינו כלל אינם מוטרדים
מ"תפוצות משלימות" של בניינים קלים וכבדים
מ"התאמות מין ומספר", "עיצורים נבלעים"
או "עיצורים גרוניים" שאינם נשמעים,
ואינם מבחינים בהבדל כה פעוט
בין גזרת ל"א לגזרת ל"י…
הם פשוט מטים בלי היסוס ופקפוק
את כל המילים לפי כללי הדקדוק,
וגם יוצרים על פיהם מילים מחדש,
את החריגים עוד יספיקו ללמוד, אל חשש.
ואני אפילו מעזה לקוות
שלא ישבשו עוד זכרים ונקבות
וימנו מספרים ממש כמו גדולים,
פרט אולי ל"שלוש ילדים"…
נחמד! לא רק הקטנטנים מחדשים מילים אלא גם העולים החדשים….
אהבתיאהבתי
שלום רב.
נהניתי – ונהנתי..
ובינתיִם – ובנתים…
אני מחכה גם לשנת העברית מזָוִיות נוספות.
בברכה,
משה קלרטג
אַגַב,
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז
לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם
(תהילים ח 3)
אהבתיאהבתי
וגם: "מי זה דיחפר את הדחפור?"
הדלקתי לכם חושך
וכשהשמש מסנוורת: "משומש לי מדי"
וכשהארטיק עוד קפוא: "הארטיק הזה לא מנומס" (לא נמס)
כבשאות=כבשים
2 קופסאות חלב: "שתיים חלבות"
החתולה "מיכנסת " לבית
לליצן יש "צחיקה גדולה" (חיוך גדול)
אהבתיLiked by 1 person
מפי עוללים זה מקסים, הבעיה שיש כאלה שזה לא עובר להם…
אהבתיאהבתי
אני באמת תמיד מתפעלת איך הקטנים חוזרים בעצם למקורות השפה, לפני שעשו בה שינויים של "יוצאים מן הכלל", וכל דור חוזר על אותן השגיאות בדיוק.
אהבתיאהבתי
יופי כתבת! ("כאילו: אחלה! או: סבבה!")
כשאני אומרת לנכדותי הצעירות ביותר (שש, ושש וחצי) "אני מגידה לך" הן מבינות וצוחקות, אם כי הן טוענות שלא אומרים כך. אבל, כשאני אומרת להן: תקליטור, הן חושבות אותי למיושנת מאוד. "אומרים דיסק, סבתא, הן קובעות." נראה להן שקודם אמרו תקליטור, ואחר כך נתנו לו שם "נכון": דיסק.
כמובן שאני נזכרת בסיפור שאת שמעת בעבר הרחוק בדביר, וזה הולך כך: בקבוצה של רחל המטפלת היו שני בנים: רני ואלי. יום אחד חלף הליקופטר רועש בשמיים. אמרו הילדים: אליקופטר! אליקופטר! אבל רני אמר: לא נכון, זה רניקופטר!
זה מביא אותנו לשאלת אי הגיית האות הא. או: אי אגיית אאות אֵי. שאלה נכבדה.
"בא לי" לכתוב משהו על בלבולים של ערבית ועברית. אולי, בקרוב.
תודה על הרשימה, "כאילו פוסט".
אהבתיאהבתי
לאחי הקטן היתה הנטיה להגיד "נפרק לי". כשהייתי קטנה הייתי מתקנת אותו, כשגדלתי ואני אימא בעצמי אני אומרת "נֶפְרַק", ואילו אישי אומר "תִקוּל" (זה מימי הצבא…)
אהבתיאהבתי
כתבה מעולה. ממש נהניתי.
הענין הוא שיש גם בין הבוגרים (ביננו) שמשתמשים בלקסיקון דומה.
בברכה,
אריק ברהום
אהבתיאהבתי
ראשית, ברכות על השיר המציג את העברית בת ימינו בפי עוללינו הקטנים.
ושנית, תוספת משלי בנושא השירה:
אם חשקה נפשכם בסוגת השירה
האוצרת-נוצרת תרבות עשירה
האזינו לכל הברה במצלול
השירה היא כמו מים, צריך רק לצלול
כל אות מאל”ף ועד ת”ו
למשורר כמוה תו
המשרת את המלחין
בעבודות שהוא מכין
הרי שיר בלי משקל כניגון בלי מקצב
אך ראוי שיוטמן במקום בו נחצב
מכללי חריזה לא נסטה או נברח:
“הומופוניה”, זכרו-נא, “היא כלי מבורך”.
אהבתיאהבתי
רק רציתי להוסיף – מובן שאין בתגובתי כדי לזלזל בפוסט של גב' רחל פינקל, שהפליאה להביא בפנינו את הדוגמאות הלשוניות. להפך, דבריה הכניסו בי רוח שטות של כתיבה, ועל כן אני שמח מאוד. אז תודה רבה!
אהבתיאהבתי
ועוד שפע של אמירות מקוריות שנרשמו מפי עוללים בספר "לשונות קטנים" מאת מרים רות ומיריק שניר – אני ממליצה עליו בחום!
אהבתיאהבתי
היו זמנים…מי זוכר את המדור הקבוע "צברינו עוקצנים וחמודים"? באיזה עיתון או שבועון?
זה עסק באותו נושא ממש.
.
אהבתיאהבתי
לדנית בן קיקי,
לקטנים שזה לא עובר, זה כנראה תורשתי מההורים העילגים שלהם 🙂
וכן הבלוג הזה הוא אחד הטובים (ראו בלוג קודם) שיש ברשת
אהבתיאהבתי
חביב, אם כי בבלוג לאוהבי הלשון חבל למצוא אינוסי תחביר למען החרוז, כמו
כל הורה ודאי יצליח לאסוף / מקטנטניו הפרטיים דוגמאות אינסוף,
או
בעודנו בכובד ראש מתחקים / אחר מבנה הלשון ושלל החוקים.
וגם את המקצב היה אפשר להדק.
אם כבר.
אהבתיאהבתי
ומה תגידו על השיבוש התינוקי הנפלא "מרזום" ל"רמזור"?
אהבתיאהבתי
רשומה מצויינת !!!!
והנה חלק מהפנינים שלנו:
בזמן שטיפת ידיים, הודיע השוטף שהיד כבר השתטפה (=שטופה).
סיפר לחבר שיש לו שלוש אחותות (=אחיות).
האיש עם המשרקה (=משרוקית) קובע מה עושים בבריכה.
ילדה שהודיעה שהיא שמה שפתון אבל רק על "שפתה" אחת.
ילד שמצא קיסם (שיניים) ואחרי שהבין שקוראים לזה קיסם – הוא שאל מה אפשר לקסום עם זה…
ילד ששאל אם הוא יכול לנקות את הכיורות (=כיורים).
ילדה עם אוסף של צינצניות (=צנצנות קטנות).
אהבתיאהבתי
אני מלמד (בהתנדבות) עברית לעולים חדשים , ושואל את עצמי אם להוסיף מן החלק הזה של תרבותנו לאוצרם המתגבש .ככלות הכל , כפי שכתב פרופ' Hagege בספרו (תורגם לאנגלית) "מותן וחייהן של שפות " , שפתנו הינה היחידה בעולם שהוחזרה ממוות קליני לחיה ובועטת !
יש לנו במה להתגאות , ותודה על ה"מידע" שבמדור , אנא המשיכו !
דוד
אהבתיאהבתי
שיבשו לי את שמי הפרטי . צ"ל דוד , במובן
אהבתיאהבתי
אז תוספת צנועה מבתי השכן שלנו צלוע וספסל ללא משענת הוא ספסל ללא מנוחהוכל ההטיות הללו מקסימות ומעלות חיוך על פני.
אהבתיאהבתי
לבן הקטן שלנו קוראים "אביתר" וכל הילדים בגן של הבת שלי (4) מתקשים בצירה ולכן קוראים לו: ליביתר (או ליביתן)
אהבתיאהבתי
ועוד מפי נכדתי אביגיל:
כשהשרוול ארוך מדי – היא משרוולת אותו
היא מנעילה נעליים ומגריבה גרביים
זיפי הזקן של אביה – מקוצצים אותה (מהמילה קוצים)
וחבל שלא שמרתי את כל רשימת המילים המקסימות שהיא "ממציאה"
אהבתיאהבתי
Hello! Are you still there?
אהבתיאהבתי
פנינה חדשה רק מהשבוע:
בספר חתול שאלול, ואל תתקנו אותי, זה אחד הספרים בסדרת חתול תעלול, יש חידון ארוך מאוד לאורך כל הספר. בין השאר, בוחנים שם את האופשרות שכמו שיש זרקור- יש גם זרק-חושך. השבוע לימדתי את בתי בת ה- 7 מה משמעות המילה לעמעם, ואז היא אמרה לי: אז אולי זה זרק-חושך? האמת, שאם הייתי האקדמיה, הייתי מאמצת את הרעיון. מי אמר שזרק חייב להיות בכמויות גדולות, אפשר לזרוק גם טיפין טיפין. מה דעתכם?
אהבתיאהבתי
השיר מקסים ומזכיר שיבושים דומים בכל משפחה.
נכדתי במקום פרומו (או קדימון) אומרת טרומו.
(טרום חובה למשל)
אהבתיאהבתי
תיאוריה שאכן מדליקים חושך ושאור פירושו העלם חושך
באנגלית זה נקרא Dark Sucker Theory ולפיו נורה חשמלית שואבת את החושך, ומותירה אור.
http://members.dslextreme.com/users/rogermw/darksucker.html
והסבר המושג חושך http://uncyclopedia.wikia.com/wiki/Dark_(noun)
אהבתיאהבתי
ומזוית של מורה לאנגלית יפה לראות לפעמים טעויות שבעצם מראות שהילדים מבינים את הכלל , רק לא למדו עדיין את היוצאים מהכלל, אבל אלו טעויות שעליהן אני מברכת, כי הן חמודות להפליא ומראות על אינטליגנציה והבנה טבעית של החוקים הלשוניים כמו שחומסקי לימד את כולנו… המנגנון הפנימי אינטואיטיבי ומדויק להפליא.
זכורות לי טעויות כגון fishes לדגים ברבים, או מילה כמו "להפליש" את המים בשירותים שאומרת ילדה לדו לשונית שכוונתה "להוריד מים " to flash
כשבני היה קטן המציא מלים כגון צבע "שפור" – שהוא בעצם שילוב של שחור ואפור- זהו הצבע שהיה למכוניתי דאז, אפור עכבר…
הוא ממש הוסיף מילה ללקסיקון העברי, שלא היתה מביישת את המילון.
באנגלית קיים מילון באינטרנט המאפשר להכניס מלים שהפכו שכיחות בשפה למרות שרשמית לא הוכנסו למילון השמרני והמכובד… בין המלים הללו תופעות לשוניות רבות זהות לעברית, חיבור של שתי מלים, תהליכים לשוניים שונים, ובעיר סלנג שחודר ומתקבע בשפה. רק לא מזמן אהבתי את המלים הבאות שראיתי שם:
mornight (noun) : the period of time in the early morning when it is still dark (תופעה לשונית מסוג blending)
Drext (verb) to drive and text at the same time
חשבתי שכדאי לייצר אתר כזה גם למלים בעברית, אשר ממתינות למצוא עצמן מפורסמות רשמית במילון השפה אך כעת עדיין נמצאות במילון הסלנג והיום יום…
אהבתיאהבתי
שלום חגית, דווקא קיים אתר כזה – לא בדיוק של מילות סלנג שטרם נכנסו למילון, אלא של מלים מומצאות לעניינים נחוצים ונחוצים פחות – נחמד מאוד בעיני, גם אם לא כל ההמצאות הן פנינים:
http://www.dorbanot.com/
אהבתיאהבתי
וגם למתבגרים יש מה לחדש:
רוני סומק, שהוא גם מורה לספרות, סיפר שתלמידיו קראו סיפור על מישהו שאמו מתה עליו בילדותו, ותהו:למה רק בילדותו? אחרי זה היא כבר לא אהבה אותו?
אהבתיאהבתי
יפה כתבת, מילים מעניינות!
אהבתיאהבתי
בנצ'וק: מתי מוצאי שבת נכנסת?
אהבתיאהבתי