שאלה:
האם המילה פָּרִיט אינה תקינה?
תשובה:
הניקוד התקני של המילה 'פריט' הוא פְּרִיט (בשווא ולא בקמץ), הן בנפרד והן בנסמך, כמו מילים אחרות באותו משקל: וריד, שריר, סעיף, קפיץ.
הדגמה מרב-מילים:
שאלה:
האם המילה פָּרִיט אינה תקינה?
תשובה:
הניקוד התקני של המילה 'פריט' הוא פְּרִיט (בשווא ולא בקמץ), הן בנפרד והן בנסמך, כמו מילים אחרות באותו משקל: וריד, שריר, סעיף, קפיץ.
הדגמה מרב-מילים:
וריד בשווא? מה פתאום. וריד בוו קמוצה על אף שכולם אומרים בשווא.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
הניקוד התקני של "וריד" הוא אכן בשווא, לפי החלטת האקדמיה ללשון.
אהבתיאהבתי
טעות ענקית..פריט הוא בקמץ בפ' שהיא דגושה..איך נולד השווא..אין לי מושג..ברבים פריטים בשווא..בגלל התרחקות המילרע..ושוב..ביחד קמץ בפ'..לא שווא..!
אהבתיאהבתי
שלום רב, הניקוד התקני לפי האקדמיה הוא שווא גם בצורת היחיד. זו נטייה שמבוססת על הארמית שבה אין קמץ גם בהברה שלפני הטעם. https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%98
אהבתיאהבתי
נשיא – בקמץ. אסיר – בקמץ. גליל – בקמץ.
מדוע פריט, כמבוטא במקומותינו, לא יקבל משקל זהה ?
אהבתיאהבתי
הצגתם דוגמאות של מילים עם צליל דומה,
לעומת זאת אפשר היה להציג את הדוגמאות הבאות: צמיד, רהיט, חבית, ידית, הלא כן?
אהבתיאהבתי
לדרור וליפה שלום,
מדובר בשני משקלים נפרדים בעברית:
א) המשקל של המילים וריד, שריר, סעיף, קפיץ הפותח בשווא.
ב) המשקל של המילים צמיד, רהיט, נשיא, אסיר, גליל הפותח בקמץ.
אהבתיאהבתי
שלום,
מאחר ששני המשקלים מתאימים למילה "פריט", מדוע נעשה ניסיון לשנות צורת ההגייה הרווחת ?
ניסיון זה סיכוייו להצליח נמוך עד אפסי …
אהבתיאהבתי
איך מנקדים את המילה סעיף ברבים?
האם ברבים הפ סופית מקבלת דגש?
ואם כן מדוע?
אהבתיאהבתי
שלום אורנה,
צורת הריבוי של המילה 'סְעִיף' (פסקה או קטע במסמך) היא סְעִיפִים. לצד מילה זו, יש מילה מקראית סְעִפִּים שפירושה 'מחשבות', בעיקר בצירוף "פסח על שתי הסעיפּים" (מלכים א יח כא). צורת הרבים 'סעפִּים' שייכת למילה 'סָעֵף' ולא למילה 'סְעיף'. (ראי גם את דברי האקדמיה ללשון בעניין זה: http://hebrew-academy.org.il/2015/02/04/%d7%94%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f/)
הדגש החזק ב-פ' במילה סְעִפִּים בא בנטייה במקום הצירה לפני ה-פ' הסופית בסוף מילה, בדומה לנטיית חֵץ- חִצִּים.
אהבתיאהבתי
על סמך מה נקבע המשקל? כלומר, שמשקל המילה יהיה כמו במילה וריד, שריר וכו', ולא כמו אסיר, צמיד וכו'.
אהבתיאהבתי
בשיר "התעשיה האבירית" , ישנה שורה :" ובתוך סדנאות המתכת, הוא מכיר כל פריט ופריט". מאיר גולדברג, המשורר, כתב וגם שר : "פריט" בקמץ.
אהבתיאהבתי
ולמה לא כמו ״שריד״ ״שרידים״?אב
אהבתיאהבתי
טעות ענקית..פריט הוא בקמץ בפ' שהיא דגושה..איך נולד השווא..אין לי מושג..ברבים פריטים בשווא..בגלל התרחקות המילרע..ושוב..ביחד קמץ בפ'..לא שווא..!
אהבתיאהבתי