מאת: נגה פורת
השנה הנוכחית היא שנה מעוברת, כפי שמעידים שמות החודשים אדר א' ואדר ב'. שנה זו מכונה גם שנת עיבור. למילה עיבור יש משמעויות נוספות מלבד המשמעות של הוספת חודש ללוח השנה. מהן המשמעויות האלה והאם יש קשר ביניהן?
המילה 'עיבור' מציינת גם היריון. כידוע, מילים נוספות מהשורש עב"ר משמשות במשמעויות קרובות, כמו עֻבָּר, התעברה (במובן 'הרתה' – פועל שמטבע הדברים ניתן להטות אותו רק בלשון נקבה) וגם עֻבָּרָה (אישה הרה). רוב המילונים מפרידים בין השורש עב"ר במשמעויות אלה לבין השורש עב"ר במשמעות של תנועה ממקום למקום (שורש המילים עָבַר, העביר, עֵבֶר, מַעֲבָר ועוד). עם זאת, חלק מהמילונים מציינים שייתכן קשר סמנטי בין שני השורשים הללו.
השורש עב"ר במובן של היריון מופיע לראשונה במקרא, בפועל 'עִבֵּר': " שׁוֹרוֹ עִבַּר" (איוב כ"א, י'), כלומר "שורו עיבר (=הִפְרָה) את הפרה". עם זאת, רבים מניחים שיש קשר בין פועל זה לבין השורש עב"ר במובן הזזה ממקום למקום, וקשר זה מתבטא בעובדה שפעולת ההפריה היא העברת הזרע מהזכר לנקבה. בלשון חז"ל מתרחב השימוש בשורש עב"ר במשמעויות הקשורות להיריון, ולפועל 'עיבר' מתווסף המובן של 'לְעַבֵּר שנה' או 'לְעַבֵּר חודש' (להוסיף את היום השלושים לחודש). יש כאן משום ראייה מטפורית של השנה או החודש שנוסף להם זמן כמו האישה ההרה שנוסף לה העוּבר ברחמה, וכך המילה 'מעוברת' יכולה לתאר הן את האישה ההרה והן את השנה שנוסף לה חודש.
המילה 'עיבור' משמשת בלשון הספרות במשמעות נוספת, בביטויים כמו עיבורה של עיר, שפירושו 'פרברי העיר, שולי העיר'. מקורה של משמעות זו אף הוא בלשון חז"ל; למשל, המשנה דנה בשאלה "כיצד מְעַבּרִין את הערים" (עירובין ד, ג), כלומר כיצד מרחיבים את גבולות העיר ומוסיפים להם פרברים (כפי שמוסיפים זמן לשנה המעוברת או לחודש המעובר).
לסיום נאחל לקוראים חודשי אדר א' וב' מלאי שמחה.
משמעות נוספת, אולי לא קשורה לשאר, מגיעה מעולם ההנדסה. אם לקחנו חפץ והארכנו אותו, היחס בין גודלו החדש לגודלו המקורי נקרא עיבור. זה בעצם "השינוי בגודל".
אהבתיאהבתי
אהבתי את הדיון בנושא שהוא רק משמח – אם זה הריון (הכי שמח) או הוספת חודש או הרחבת גבולות. תודה
אהבתיאהבתי
תודה!
מעניין שבגרמנית , הריון גם קשור במעבר. האישה ההרה נמצאת ב"מצב מעבר" , מצב זמני, מצב, ביניים, כך גם בגדי הריון נקראים בגדי מעבר . umstandkleide
אהבתיאהבתי
אלישבע: את לא צודקת. בגרמנית אומרים על אישה בהריון שהיא schwanger.
יש ביטוי נוסף שהוא יותר ישן ומשתמשים בו שרוצים יותר לרמוז שאישה בהריון:
Sie ist in anderen Umständen.
התירגום הוא: היא נמצאת במצבים אחרים.
מזה בא גם Umstandskleider, דהיינו "בגדי מצבים".
אלכסנדר אבידן (גרמנית היא שפת אם שלי).
אהבתיאהבתי
שלום
יש קשר סמנטי בין המשמעויות הנ"ל ל'עברה' שהיא לשון כעס?
אהבתיאהבתי
שלום אשר,
המילונים ההיסטוריים מפרידים בין המשמעויות אלה לבין 'עברה, התעבר' במובן כעס.
אהבתיאהבתי
תודה על ההיסטוריה האטימולוגית. אמנם, כבר חז"ל דרשו באופן המקשר בין משמעיות אלה. ראו ברכות כ"ט עמוד ב', על נוסח התפילה הקצרה "בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך" נאמר כך: "מאי 'פרשת העבור'? אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: 'אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, יהיו כל צרכיהם לפניך,. איכא דאמרי [=יש אומרים] אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: 'אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך' ".הרי לפניו קישור דרשני בין עברה (כעס) עבירה (מעשים אסורים) ועיבור (הריון).
זו דוגמה קטנה לכוחה של העברית להיות פתח לדרשות, ולכוחן של הדרשות לייצר משחקי לשון מן העברית…
אהבתיאהבתי
מתנצל על ערוב מין בשאינו מינו, אך אף על פי כן:
קיבלתי את הפוסט עם פרסום לתכנת "נקדן".
אשמח אם תידעו את התכנה שיש לסמן דגש באות ק'…
חן חן ותודה על הכתבות המענינות והדיונים שבעקבותיהן!
אהבתיאהבתי
שלום מיכה,
כנראה התכוונת לדגש ב-ד', אך לפי החלטת האקדמיה ללשון, אין לנקד דגש קל באותיות בגדכפ"ת הבאות אחרי שווא במילים במשקל זה.
אהבתיאהבתי
התעברתי בשנה מעוברת ובעיבורה של עיר. מה דינו של העובר?
אהבתיאהבתי
תודה עוברתי במידע חדש ומרענן
אהבתיאהבתי
ישנה הרצאה שלימה בנושא זה מהרב חגי בצרי ובוא פנים נוספות לשם זה והשלכות המבוססות על כך מחכמת הקבלה, אפשר לשמוע את ההרצאה ביו טיוב http://youtu.be/ety5FnscLaM
חלק מהמאמר: …" אם כן לפי הפשט היה צריך לקרוא לה שנה השוואתית או שנת שיוויון הפער , משהו כזה, למה היא נקראת מעוברת?
מעוברת פירושה שכוללת בתוכה עובר
אז בואו נתבונן בשורש המילה עובר שהם הרכב האותיות ע-ב-ר, שמבטא מעבר, זה מזכיר לי גם את המעברות שהושיבו בהן את בני עדות המזרח בעלותם לארץ ונקראו מעברה מלשון שזו רק דרך מעבר לקראת העולם היפה שמחכה להם אחר התהליך, הם מצאו שם יפה לכל דבר שיעבוד פסיכולוגית על הציבור כדי שלא יתקוממו, כך נהגו ונוהגים עד היום כל שלטונות הדיכוי, והסיבה שולד נקרא עובר כי הוא מלשון תולדה חדשה של משהו שעבר טרנספורמציה מעולם לעולם, נמצאינו למדים שכל מעבר חדש הוא בעצם לידה חדשה ובכל תיקון שאנו עושים הן בתפילה והן במצוה או הפוך אנו מעבירים עולם לעולם הן למעלה והן למטה, דהיינו אנו מולידים תולדות שהיו מעוברות זמן מה בתוכינו או בעולם שלנו וע"י המחשבה דיבור ומעשה הולדנו תולדות הן לעולם טוב יותר והן לעולם גרוע ונמוך יותר
מענין שגם שמו של עמינו נקרא העברי ומתחיל מאברהם העיברי שכתוב שהיה הוא מעבר לנהר וכל העולם מצד שני, כי אברהם הוא המתחיל את תיקונו של עולם ומבצע טרנספורמציה ולידה חדשה לעולם גבוה יותר וזה גם סוד עיבור נשמות שמסביר האר"י בשער הגילגולים, גם הלוח העיברי נקרא כך ואנו עם העיברים דהיינו עם המעברים שנים, מעברים נשמות, מעברים ולדות כמו במצרים כמו שאמרה יוכבד לפרעה " לא כן הנשים העבריות… בטרם תבוא המילדת וילדו" ולא עושים חשבון איך לפרנס את הילדים כי עלינו רק לדאוג למעברם מעולם לעולם וה' הוא הזן ומפרנס אותם כי הם במקום גבוה מאיתנו שכן כל דור משוכלל ומשופר וכלול בו קודמו ודווקא על ידם אנחנו אלה שמתברכים ומתעלים,
והנה נפלא לראות שכל סיבת העיבור הזה הוא כדי להשוות את הזמנים שבין השמש שרמוז בו הזכר לבין הירח שרמוז לנקבה מחמת שללבנה אין אור מעצמה והיא רק רפלקס של השמש, והזיווג ע"י הארת השמש בתוכה והשוויון שנעשה להדביק את הפער שביניהם יוצרים עובר חדש והולד שיוצא משופר ומעולה יותר מהוריו שהם קובעי הזמן מגיע למקום שהוא מעל הזמן, כי מטרת האחדות שביניהם הוא כדי שחג הפסח המורה על ניסים שהם מעל הזמן יהיה באביב, ולכן כביכול השמש מזריעה את הירח והלבנה מתעברת ומקבלת הריון ויולדת לנו עוד חודש בשנה, השמש המאירה בירח משווה איתה את הפערים בקצב הזמן מתאחדת איתה ונעשה זיווג שמימנו נעלה מעל מימד הזמן וזה נעשה רק ע"י ישראל ובשביל ישראל.
אהבתיאהבתי
תגובה מעניינת מאוד. תודה רבה
אהבתיאהבתי
אליהו
שלום
השפה שלנו טובה עשירה במנעמים ומגובה בהיסטוריה שלנו, אהבתי עוברתי, והחכמתי .
אהבתיאהבתי
חן חן על תשובתכם.
משקראתי את החלטת האקדמיה ואת דברי מר אבן שושן – עוברתי גם אני…
אהבתיאהבתי
תודה. מעניין כרגיל.
אגב היריון – יוצא לי לחשוב על השימוש ב'אישה הרה' – האם זה מלשון הר? ככה לפעמים אני מרגישה כשאני הרה…
אהבתיאהבתי
שלום ליאורה,
אין בהכרח קשר ישיר בין 'הרה' ו'הר'.
אהבתיאהבתי
עוד מהתנך
תהילים 89:39 ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך
גם במובן של כעס אדני עם משיחיו גם על כך שאלוהים כעס וילד מציאות חדשה דרך משיחיו וגם רמז שאדני עצמו התעבר עם משיחו לפי האמונה המשיחית שמאמינה שישוע המשיח הוא בן האלהים…
מיוחאי יהודי משיחי
אהבתיאהבתי
פוסט נהדר. תענוג צרוף
אהבתיאהבתי
מה עם זמן עבר?
אהבתיאהבתי
שלום בת-עמי,
שם הזמן 'עבר' נגזר מהשורש עב"ר במשמעות של תנועה ממקום למקום, תנועה שמתארים באמצעותה את חלוף הזמן: "הימים חולפים, שנה עוברת". יש מקום להרחיב על כך בפוסט נוסף.
אהבתיאהבתי
הי – רוביק ! – משעשע – איך הגברים-המגיבים חשים מעוברים … וממהרים לעבור
לצד-הנשי – בלי לשאת בתוצאות … /"
2. בלי קשר לעיבור. במילוני הסלנג והצירופים שלך – יש טעות, שלא באשמתך.
כי אקו"ם לא-רשמו את הזכויות שלי על : "יש לי ציםורים בראש", שיר שהתפרסם
בספרי "אהבת אלגל", 1992, "ציפורים בראש",.ע' 28.
השיר של שמרית אור, "להקת מיפןרי שיר" – נרשם באקו"ם רק בשנת 1965.
ותודה לך, על רישומי אמירות דומות באידיש ובגרמנית. שלא-הייתי מודעת להם.
להשתמע – אלגל. //" 23.2.14. (C).
אהבתיאהבתי
אלגל : סליחה על הטעויות באיות. צריך להיות : "להקת ציפורי שיר" – "יש לי ציפורים בראש".
23.2.14. (C). אלגלץ
אהבתיאהבתי
דליה גל אלגל : תיקון טעות נוספת בהקלדה הראשונה . השיר של שמרית נרשם ב- 1995.
23.2.14ץ (C). אלגל. ושוב, סליחה , אבל יש לי בעיות בעיניים..
אהבתיאהבתי
ע"י העיבור עוברים מעולם עליון לעולם תחתון , דוד צ.
אהבתיאהבתי
וטאני הבנתי שעיבורה של עיר זה מרכז העיר
אהבתיאהבתי
כאב ראש עשה לי היאיר הזה.עוד לא הבנת שאברהם אבינו זה סיפור אגדה לפני השינה ?סבא שלי הרב הדגול מתהפך בקברו שנמצא מעל אושוויץ.והרה בוודאי קשור להר.ועבר הירדן היה חלומו הרטוב של בגין.
אהבתיאהבתי
והאין זה כך? מרכז העיר הוא כמו הבטן במרכז הגוף וכך זה מתקשר.
אהבתיאהבתי
נדמה שהתחלף פה העבור בטבור, ולא היא.
אהבתיאהבתי
עיבורה של עיר מסמל בדיוק להיפך ממרכז העיר , הוא מסמל את התוספת לעיר , אשר בכל זאת נחשב לחלק מן העיר , כמו אשה מעוברת , שהבטן שלה בולטת מן הגוף עם עובר שהינו ישות שונה, אבל בכל זאת נחשב כחלק מן האמא , עדיין. עד ללידה.
אהבתיאהבתי
השורש עבר מורה גם על הסליחה
אהבתיאהבתי
"חלק מהמילונים מציינים שייתכן קשר"? הנכון הוא 'חלק מהמילונים מציין שייתכן קשר'! הנושא הוא 'חלק', ביחיד. לפיכך יהיה הפועל בהתאם – מציין. ביחיד. בכדי להשתמש בלשון רבים, הרכב המשפט יהיה: 'המילונים, בחלקם, מציינים שיתכן קשר' או 'המילונים, חלק מהם, מציינים שיתכן קשר' או 'יש מילונים המציינים שיתכן קשר'. תודה.
אהבתיאהבתי