מאת: נגה פורת
בראש השנה נהוג לאכול תפוח בדבש ולאחל שהשנה הבאה תהיה מתוקה. טעמו המתוק של הדבש מלווה את העברית מלשון המקורות עד ימינו ואינו נפקד גם משפות אחרות.
המתיקוּת של הדבש מסמלת חוויה טובה ונעימה. החופשה המהנה בתחילת הנישואין נקראת יֶרַח דבש, גם בשפות אחרות. באנגלית המילה honey משמשת גם ככינוי לאדם אהוב, כלומר "מותק". המקבילה הקרובה ביותר לכך בעברית היא דֻּבְשָׁנִית, מילת פנייה המיועדת רק לנשים.
מהערבית הגיע אלינו הביטוי יוֹם עַסַל, יוֹם בַּסַל , כלומר 'יום דבש, יום בצל'. בלשון הדיבור הביטוי הכול דבש מציין מצב אידיאלי שבו הכול בסדר גמור, אבל לעיתים הוא גם מציין את המצב ההפוך בלשון סגי-נהור. השימוש הציני בביטוי זה מוכר לנו משֵם הסדרה של יעל פוליאקוב ומכותרת השיר של ארי גורלי ורעות יהודאי (מילים: טל רביב). דווקא מי שאומר שאצלו "הכול דבש", לעיתים לא מלקק דבש.
הדבש שמייצרת הדבורה נחשב מנוגד לעוקץ שלה, ומכאן נגזר הביטוי לֹא מִדֻּבְשָׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצָךְ. ביטוי זה מבוסס על כתבי חז"ל: "אומרים לה לצרעה לא מן דובשיך (=דובשֵך) ולא מן עוקציך (=עוקצֵך)" (במדבר רבה כ). ויש בביטוי זה 'עוקץ' דקדוקי: בביטוי עצמו יש נטייה מיוחדת לשם העצם 'דבש': דֻּבְשׁך, ד' בקובוץ (בתנועת u), אולי בהשפעת הנטייה של המילה השנייה בביטוי עֻקְצך, (הניקוד הרגיל של נטיית שם העצם 'עֹקֶץ') או בהשפעת הצורה הארמית 'דּוּבְשָא'. ואולם הנטייה הרגילה של 'דבש' בצירוף כינויים חבורים היא אחרת: דִּבְשׁך, ד' בחיריק (בתנועת i).
רוב האנשים אוהבים טעם מתוק, אבל לא מתוק מדי, וגם לא מתיקות מלאכותית המיועדת להסתיר טעם מר. מלכודת דבש היא דבר מה מפתה העלול לגרום נזק בטווח הרחוק. הביטוי צפיחית בדבש מבוסס על לשון המקרא: "וְטַעְמוֹ (של המן) כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז, ל"א), והוא נאמר לרוב באירוניה על דבר או אדם שמתיקותו או חביבותו מוגזמת. על מי שמתחנף לאחרים אומרים: דבש וחלב תחת לשונו. מקורו של ביטוי זה בשיר השירים, ושם הוא משמש כחלק מתיאור חיובי של האהובה: "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (ד, י"א). המילה המליצית 'נֹפֶת' היא נרדפת לדבש, ומפסוק זה נגזר גם הביטוי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו, המתאר דברים נעימים או דברי חנופה. לביטוי נֹפֶת צוּפִים (תהלים י"ט, י"א) יש משמעות קרובה. בדומה לכך באנגלית המילה honey משמשת גם כפועל במובן 'התחנף' (בין שאר מובניו).
הדבש מוצמד לחלב גם בביטוי הידוע אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, המתאר במקרא את ארץ ישראל (למשל: שמות ג, ז-ח). יש הטוענים שבביטוי זה, כמו בשימושים אחרים במילה 'דבש' במקורות, אין הכוונה לדבש של דבורים אלא למיץ הפירות המתוק הדומה לדבש, בייחוד מיץ התמרים. זו הפרשנות המקובלת לפסוק המונה את שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח), ומכאן מסיקים כי התמר נמנה בין מינים אלה (למשל: תלמוד ירושלמי, ביכורים פ"א ה"ג). עם זאת, במקומות אחרים המילה 'דבש' מציינת במפורש את הנוזל המופק מדבורים, כמו בסיפור שמשון הגיבור (שופטים י"ד, ח-ט).
בימינו דבש התמרים מכונה סִילָאן ורבים משתמשים בו במקום דבש מסיבות שונות. ויש גם ניצנים של שימוש מטפורי במילה 'סילאן' במקום 'דבש' – בעָגה המיוחדת לדמותו של חפֶר בסדרה 'רמזור': "החיים שלך סילאן", "היה סילאן" ועוד.
נסיים באיחול שנה מתוקה לקוראינו, שנה שיהיו בה הרבה "ימי דבש" ללא מלכודות דבש.
האותיות קטנות מדי.
לאה גורה
אהבתיאהבתי
ניתן להגדיל את התצוגה בדפדפן ע"י לחיצה על המקשים במקלדת: + ctrl
אהבתיאהבתי
אני זוכרת מסיפורים ש"ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לעז שעטיניה נטפו חלב והחרוב נטף "דבש".
אהבתיאהבתי
"ירח הדבש" מגיע מ"הני מון" באנגלית אבל המקור ערבית: "אוואל קמאר מן עסל" הירח הראשון מדבש, מה שמצביע בעצם שכל השאר מרורים..
אהבתיאהבתי
דליה גל אלגל : מתק-תודה לרוביק ! – ולכל-הצוות – לשנה החדשה. "תפוח-בדבש – אצלנו – (מוצא ליטאי) – הוא-תפוח-אפוי – שטבורו התחתון נעקר – הושכב בתבנית כשהחור למעלה – ובאפיה – החור התמלא בדבש – של-התםוח עצמו. זה טעים-מאוד ! – חם או קר-במקרר… /" 20.9.14. (C). אלגל..
אהבתיאהבתי
יפה מאד ושנה טותובדה (טובה),(תודה)
תמר
אהבתיאהבתי
אם ל'דב' (הרע) נוסיף 'ש' – הרי דבש
אם ל'מר' נוסיף 'ש' – הרי מרש(מלו)
אהבתיאהבתי
פירוש מילוני תקבלי רק במילון רב מילים: https://www.ravmilim.co.il/ ולא בבלוג.
אהבתיאהבתי