בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

לפני כמה חודשים כתבתי במסגרת זו על המשמעויות הרבות של הפועל "ראה". גם הפועל העיקרי המייצג את חוש השמיעה – שמע – מופיע בשימושים לשוניים רבים ומגוונים.

חוש השמיעה נתפס כאמצעי המרכזי של בני האדם לתקשורת עם הזולת. חוש זה קשור להבנה הדדית בזמן התקשורת ולקליטת הרעיונות הנאמרים בשיחה. הדבר בא לידי ביטוי גם בשימוש בפועל "שמע" בלשון המקרא, למשל: בדברי האל בסיפור מגדל בבל: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ" (בראשית יא ז). מכאן נובעת אחת המשמעויות של הפועל "שמע" – סיפרו לו, אמרו לו ("שמעת במקרה לאן החבר'ה הולכים הערב?"); כך גם הביטוי שמע משהו ממישהו – קיבל ממנו ידיעות, מכתב, דרישת שלום וכד'. ומכאן נגזרת המילה שמועה – סיפור או ידיעה העוברים מפה לאוזן.

כדי להבין את מה שאומר הזולת צריך להקשיב – כלומר לשמוע בתשומת לב, להתרכז בדבריו של הזולת, למשל: "שבו בשקט ותשמעו היטב את מה שיש לי להגיד"!. ומי שמסרב להקשיב למה שנאמר בנושא כלשהו, יאמר שהוא לא רוצה לשמוע על זה. באנגלית הביטוי hear of פירושו "הסכים", ו-"I hear you" – "אני מבין אותך". גם המילה משמעות שקשורה להבנת מילים בשפה נגזרת מהשורש שמ"ע.

ורק אחרי שמבינים את דברי הזולת, אפשר גם למלא את הוראותיו. מכאן – הצירוף שמע בקולו שפירושו "ציית"; הביטוי המבוסס על תגובתם של בני ישראל בעת מתן תורה נעשה ונשמע;  וגם המילה משמעת נגזרת מאותו שורש.

אנו נוטים להשתמש בפועל "שמע" גם במהלך השיחות היומיומיות שלנו, בעיקר בביטוי מה נשמע? וגם בביטויים נוספים: שמעתי או שמענו – ביטוי של קוצר רוח שפירושו: די, מספיק לדבר, הבנתי ; ביטוי הסלנג המזלזל  שמענו עליך! שפירושו אנחנו מכירים אותך ויודעים בדיוק מי אתה. "; "תשמע" לפני שמתחילים לספר משהו ; באמצע הדיבור שואלים " אתה שומע?" כבקשה לתשומת ליבו של בן שיחנו.

אשמח לשמוע איך דבריי נשמעים לכם. להשתמע!