מאת: נגה פורת
השבוע נחגוג את ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט. העצים, השיחים והשדות מעניקים לנו לא רק נוף יפה ופירות מזינים, אלא גם דרכי ביטוי מטפוריות בשפה. לצד צמיחת העצים וגדילתם מדברים על צמיחה כלכלית, שקשורה בגידול בהכנסות ובתוצרים. בפסיכולוגיה נהוג לדבר על צמיחתו האישית של האדם.
גם מקור הפועל שִׂגְשֵׂג נעוץ בתחום הצומח (לדוגמה: "בשנה גשומה הנגב כולו משגשג ופורח"), אבל מרבים להשתמש בו במשמעות מופשטת של הצלחה, ובעיקר הצלחה כלכלית: "עסקיו שגשגו יפה, ורמת החיים שלו עלתה מאוד".
תופעה דומה חלה במשמעותו של הפועל לִבְלֵב; משמעותו הראשונית היא הוציא ניצנים, עלים ופרחים, התחיל לפרוח, למשל: "לקראת ט"ו בשבט נראות שקדיות מלבלבות". וגם לפועל זה יש משמעות מופשטת: התפתח יפה. לשם העצם לבלוב יש גם משמעות של התפתחות וגדילה – הפעם לא בכלכלה, אלא בעיקר בתחום הרגשות: "היינו עדים ללבלוב האהבה בין השניים".
גם לפועל פָּרַח יש משמעויות מופשטות בתחומים רבים: גם "עסקים פורחים", גם "אהבה פורחת" וגם פריחה אישית: "היא ממש פורחת באוניברסיטה", פריחה של עיר במהלך ההיסטוריה ועוד.
הניצנים המסמנים את תחילת הפריחה משמשים גם במשמעות כללית יותר – "הסימן הראשון להופעתו של דבר מה", כמו "ניצני כישרון". הפרי של הצמח הוא גם תוצאה או תוצר (בעיקר חיובי) של מאמץ, של פעולה וכד': פרי ניסיון, פרי עמלו (של מישהו). פעולה נושאת פרי אם היא מצליחה להביא תועלת; ומי שמפיק תועלת מתוצאותיה של פעולה שנעשתה בעבר, קוצר את הפירות. בדומה לכך הפועל הֵנִיב, שמובנו הראשוני הוא 'הצמיח, נתן פרי' משמש גם במובן של הביא לידי תוצאות. הצירוף הניב פרי משמש בשתי המשמעויות: "עץ האבוקדו לא הניב השנה פרי"; "המיזם החדש הניב פירות".
בדומה לכך, פעלים מעולם הצומח בעלי משמעות ההפוכה, כגון: נָבַל וקָמַל, משמשים כמטפורות למצבים ירודים בגוף האדם או בנפשו; גם הפרי עלול להיות פרי בְּאוּשִים (כינוי לתוצר קלוקל, לתוצאה רעה), ובגינה עלולים לצמוח עשבים שוטים.
למרות זאת נקווה שכל פרי בוסר (דבר שטרם הגיע לשלמות) יהפוך בָּשֵל (מפותח במלואו, מגובש, אופייני) ויערב לחיכנו.
הוספת תגובה