מאת: נגה פורת
תחילת הסתיו מביאה אותנו לדון בכתיב המלא המיוחד של מילה זו. האות י' במילה זו אינה נשמעת, לא כעיצור ולמעשה אף לא כאם קריאה – היא אינה מסמנת תנועת i כדרכה. בספרי לימוד קריאה מסבירים שצריך להתעלם ממנה, כדי שהמילה לא תיקרא בטעות stiv או sativ. לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון, כך צריך לכתוב גם את המילים עכשיו, עניו וכל שאר המילים המסתיימות בתנועת a ואחריה ו' עיצורית. מהו מקורו של כלל זה?
הסיומת –יו מופיעה בנטיית שמות העצם בזכר רבים עם כינויי קניין: דגָיו, ילדָיו. בנטייה זו ה-י' מציינת את הריבוי (כמו בצורות הנסמך: דְּגֵי, יַלְדֵי) ומסייעת להבדיל בינו ובין הנטיות של אותם שמות עצם ביחיד עם כינויי קניין: דָּגוֹ, יַלְדּוֹ. סיומת זו 'נדדה' גם לכינויים החבורים לנקבה רבות: יַלְדוֹתָיו, אף שנטיות אלה כוללות כבר את סיומת הריבוי של הנקבה –ות. מקובל להניח שבעקבות הופעת סיומת זו בנטיות הכינויים החבורים, החלו לכתוב אותה גם במילים אחרות המסתיימות באותה הברה, כמו 'יחדיו' ו'עכשיו'.
המילה 'סתיו' מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק הידוע: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים, ב, פס' י"א). לצד פסוק זה מופיעה הערה על צורת הקְרֵי של המילה (הערה על הצורה שבה יש לקרוא מילה מסוימת במקרא) בכתיב המלא המוכר לנו : "הַסְּתָיו". שלא כמו מילים אחרות בסיומת זו, לגבי מילה זו יש הסוברים שהיו"ד הופיעה בשורש המקורי שלה, סת"י, ודווקא ה-ו' מציינת סיומת קדומה. אגב, מפסוק זה ניכר שהסתיו במקרא (וכך גם בלשון המקורות) הוא כינוי לכל התקופה הגשומה בארץ, ולא לעונת המעבר שבין הקיץ לחורף, עונה שמורגשת יותר בארצות קרות מאשר בארצנו.
התופעה של אותיות הנכתבות באמצע המילה או בסופה ואינן נקראות – רווחת בשפות רבות, מסיבות היסטוריות שונות. באנגלית אין קוראים את צירוף האותיות gh באמצע מילים כמו light, night (בתקופות קדומות נהגה צירוף אותיות זה כמו ח' לא-גרונית או כ' רפה). בצרפתית יש שורה שלמה של אותיות שאינן נהגות בסוף המילה, וביניהן האות s המשמשת כסופית הריבוי, מה שמקשה על לומדי השפה להבחין בין צורות יחיד ורבים שנשמעות אותו דבר. הכתיב העברי, בעיקר הכתיב הלא-מנוקד, מעמיס סוגים אחרים של קשיים על הקוראים, אך תופעה ספציפית זו מצויה בו רק בקוצו של יוד.
תודה על הכתבה המעניינת!
ועכשיו – יש השערה כלשהי לגבי המוצא של המילה "עכשיו"?
היא לבטח לא מקראית, היא שאולה אולי מארמית או משפה אחרת?
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום מתן,
המוצא של המילה 'עכשיו' אינו ברור לחלוטין וכך כתוב גם במילון בן-יהודה. לפי השערות שונות, מדובר בהלחם של כמה מילים, שהראשונה בהן היא 'עד' או 'עתה'.
אהבתיאהבתי
עד כשהוא—>עכשו
אהבתיאהבתי
מרענן ורענן כסתיו
אהבתיאהבתי
כפי שידוע לי המילה "סתיו" הוכנסה לעברית עכשווית על-ידי בן אליאזר. מה היו ההוראות שלו?
אהבתיאהבתי
תודה על מאמר מעניין מאוד!
אהבתיאהבתי
עדות לכך שהסתיו היה עונת הגשמים היא המילה "שתאא" בערבית שפירושה – חורף. השורש זהה עם היחלוף הידוע של ש-ס
אהבתיאהבתי
תודה מרתק ומאלף כרגיל
אהבתיאהבתי
"למגיש הערך 'סתיו' – תודה ! – בגישה של משוררת אל המצלול של המילה – אם מחליפים את ה 'ת' – ב- 'ט' – מקבלים את המיצלול של 'סטיה' – או שינויים ברבים : " ס ת י ו " . עונה שיש בה שינויים רבים. /" 14.10.13. (C).המשוררת, דליה גל אלגל.
אהבתיאהבתי
שלום ותודה על היידע שהוספת לנו.
באשר לרעיון שבמקרא היה הסתיו כינוי דווקא לחורף (דהיום), אפשר דווקא להבין את הפסוק משיר השירים כך ש"הנה הסתיו כבר עבר וגם עונת הגשם (= החורף) חלף עבר לו".
באשר לשפות הזרות: מלים רבות (שאולי נגזרו מאותה שפה) משותפות לאנגלית ולגרמנית, כמו זו שהבאת: light ו licht, שהיא צורה שונה של אותה מלה מקורית.
צבי גרייבר
אהבתיאהבתי
בקשר לשורשים: אם זה כך אז יש קשר בין 'סתיו' מהשרש 'סתי' / 'סתו' , לבין 'סתת' / 'שתת' – העונה הגשומה / השותתת. ובערבית: שיתא / שיתי.
בקשר לאותיות השותקות: בעברית זה לא רק האות יוד במקרים כאלה; יש עוד אותיות שותקות באמצע מילה (מלאכה) ובסוף מילה (מלא)
ותודה על המאמרון.
אהבתיאהבתי
גם אני מצטרפת לתודות. יש לי נכדה בשם 'סתיו' (שלא נולדה בסתיו), ואני שמחה לקבל חיזוק לצורת הכתיבה של שמה.
אשר למשפט "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ", צבי גרייבר "חטף" לי את ההערה שרציתי להעיר. גם אני חושבת שפסוק זה אינו תקבולת נרדפת (ששני חלקי המשפט מביעים אותו רעיון), אלא תקבולת משלימה, שבה החלק השני של המשפט משלים את הרעיון של החלק הראשון,כמו שכתב צבי – גם הסתיו עבר וגם החורף עבר.
אהבתיאהבתי
שליו
אהבתיאהבתי
למגישת הערך 'סתיו – נוגה פורת ! – תודה ! –
בגישה של משוררת אל המצלול של המילה –
אם מחליפים את ה- 'ת' – ב- 'ט' – מקבלים סטיה – שינוי,
או שינוי-ברבים : 'סתיו'. עונה של שינויים רבים.
למילה 'סטיה', יש גם אנרגיה שלילית – ולכן ה -'ט' מוחלפת.
למה ל- 'ת' ? –
כי היא מייצגת את הכמות הכי-גדולה. והיא גם סיומת הריבוי-הנשית.
ה- 'יו' – מייצג את סיומת-הרבים וגם את השייכות לגברים …
השינוי, הפך את 'הסתיו' – למילה דו-מינית – או דו-פרצופית.
14.10.13. (C). המשוררת, דליה גל אלגל. להנאתכם ! –
אהבתיאהבתי
אות שותקת באמצע מילה בשפתינו קיימת אך ורק האות א' בלבד.
במקרא ענו ולא עניו, עשו ולא עשיו, שלו ולא שליו, יחדו ולא יחדיו, (כמדומה לי שיש ליחדו 2 מקומות בתנך שמופיע יחדיו)
אות שאינה מאותיות אהוי והיא שותקת באמצע מילה קיימת רק במילה יששכר, ועל כל דרשו חכמים שהעניק יששכר בן יעקב את האות ש' משמו ליוב בנו ולכן מכונה בתנ"ך גם "ישוב" אבל הש' לא אבתה להיפרד משמו של יששכר ולכן נכתבת ואינה נקראת.
תופעה יחידנית יש במילה "פדהצור" שהה' שותקת (ואינה בשוא נח כפי שטועים רבים) למרות שהיא באמצע תיבה.
מי שמכיר עוד מצבים כאלו אשמח אם יועיל להחכימני ואת ידידי הבלוג היפה
אהבתיאהבתי
אותיות שאינן נהגות בשפות זרות מעידות, במקרים רבים, על מקורן של המלים. כך, לדוגמה, באנגלית המלים: night. light. neighbour, daughter מלמדות על המוצא הגרמני של המלה – nacht בגרמנית הפך ל- night, כך גם אור – licht, שכן – nachbar,
בת – tochter. המלה knee מקורה knie בגרמנית, ועוד. ה-ch בגרמנית הפך ל-gh באנגלית, ןה-K הגרמני נשאר אך לא מבוטא. אלו הן רק דוגמאות. יש דוגמאות כאלה בשפות רבות, כאשר המונחים הועתקו משפות מקור כמו גרמנית, לטינית ויוונית. אין לכך כל קשר לאי ההגיה של אות בשפה העברית.
ATINER
Athens Institute for Education and Research
Home
The Institute
Organizational Structure
Research Divisions & Units
Conferences
Publications
Membership
Academic Village
Contact
Join us on Facebook
Home Page>>Conferences>>2014 Conferences>>Marketing Conference
12th Annual International Conference on Marketing, 30 June & 1-3 July 2014, Athens, Greece
Information
Call for Papers
Organizing Committee
Abstract and Paper Acceptance Policy
Abstract Submitting Form
Registration for Attendees
Registration for Presenters
Provisional Program
Provisional List of Papers to be Presented
Social Program
Accommodation
Venue Details
Visa Requirements
Transportation
Advertising, Promotion and Sponsorship Opportunities
Conference Publications
Co-Organizers and Sponsors
Contact
Academic member responsible for the conference:
Dr. Cleopatra Veloutsou, Senior Lecturer of Marketing, University of Glasgow, U.K. & Head, Marketing Research Unit, ATINER, Greece.
Important dates:
Deadline to submit abstracts: 2 December 2013 (Decisions are reached in less than 4 weeks after the abstract submission)
Deadline to register with a paper presentation: Please see your acceptance letter sent to you after submitting the abstract.
Deadline to register without a presentation: At least one month before the conference subject to approval.
Deadline to submit full papers: 2 June 2014 (Unless otherwise is specified in your acceptance letter). Click here for Paper Guidelines. Please submit the paper only if the abstract submission has been officially accepted. ATINER does not consider papers for publication if they are not presented by the author at one of its conferences. Please submit your paper via email only and only to this email: book@atiner.gr (please do not cc your paper to other emails of ATINER because it delays the processing of your paper).
Programs of Previous Annual International Conferences on Business
2013
2012
2011
2010
2009
2008
2007
2006
2005
2004
2003
Abstract Book (It is not available for all years)
2013
2012
2011
2010
NA
NA
NA
NA
NA
NA
NA
, אור, בת
אהבתיאהבתי
מכיון שמשום מה "הוחדר" חומר שאינו מוכר לי לתוך התגובה שלי , אני שולח את תגובתי מחדש, בתקוה שהפעם היא תהיה "נקיה" מתוספות…
אותיות שאינן נהגות בשפות זרות מעידות, במקרים רבים, על מקורן של המלים. כך, לדוגמה, באנגלית המלים: night. light. neighbour, daughter מלמדות על המוצא הגרמני של המלה – nacht בגרמנית הפך ל- night, כך גם אור – licht, שכן – nachbar,
בת – tochter. המלה knee מקורה knie בגרמנית, ועוד. ה-ch בגרמנית הפך ל-gh באנגלית, ןה-K הגרמני נשאר אך לא מבוטא. אלו הן רק דוגמאות. יש דוגמאות כאלה בשפות רבות, כאשר המונחים הועתקו משפות מקור כמו גרמנית, לטינית ויוונית. אין לכך כל קשר לאי ההגיה של אות בשפה העברית.
אהבתיאהבתי
,"מאת המשוררת, דליה גל אלגל : לפי המיצלול – מקור המילה 'עכשיו', הוא תמצית של 'כעת', 'הרבה', 'גברים'. (עם היפוך-סדר אחד, של ע/כ, מ'כעת'.).
עת /זמן = כעת + הרבה = 'ש' / 300, + סיומת, שייכות-ורבים – גברים = 'יו' :
עכ + ש + יו.
להנאתכם ! –
21.10.13. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
יה אללה,
כמה קשקשנים בסנטימטר מרובע!!!
אני ואפסי
אהבתיאהבתי
עכשיו ועניו זה סתם טרחני.מה הבעיה עם עכשו ? בשנות השישים לא היתה בעיה עם זה עד שפלצני השפה התעוררו
אהבתיאהבתי
of course like your website however you need to check the spelling on quite a few of your posts. A number of them are rife with spelling problems and I find it very troublesome to tell the reality on the other hand I will certainly come back again.
אהבתיאהבתי
hello!,I love your writing very a lot! share we be in contact extra about your article on AOL? I require a specialist in this space to resolve my problem. Maybe that's you! Looking forward to see you.
אהבתיאהבתי
I truly appreciate this post. I have been looking all over for this! Thank goodness I found it on Bing. You've made my day! Thx again!
אהבתיאהבתי
אם עכשיו זה כמו ילדיו (הילדים שלו) אזי מדובר כאן על העכש-שלו, ויחדיו היחד שלו, וסתיו הסת-שלו, ומאליו המאל-
שלו, ועניו העוני- שלו?
אהבתיאהבתי
שלום אורית,
זו אותה סיומת, אך אין לה משמעות של כינוי שייכות (שלו) במילים 'עכשיו', 'יחדיו' ו'סתיו' ו'עניו'. רק במילה 'מאליו' היא קשורה לנטיית מילת היחס 'אל'.
אהבתיאהבתי
"הי – אורית ! – יופי ! – זאת ה'יוד'- של-השייכות = ה'סתיו' – של-עכשיו – ו/או של-יחדיו = של-כולם. //" בתודה ! – /" 28.2.15. (C).דליה גל אלגל.
אהבתיאהבתי
"הי נוגה ! – 'עכשיו' – זה הזמן (החדש) של הגבר. ('עת' – היא של הזמן הנשי.) / 'סתיו' – זה הזמן – של בין הקיץ והחורף./ 'מאליו' – לא על-יד מי שזה קרה לו. של אלוהיו … מהאל/האלים שלו../ 'עתה' – עת-הגבר. (זמן הגבר הישן/העתיק.). אני > עת – אתה > עתה. //" 16.3.15. (C).דליה גל אלגל.
אהבתיאהבתי
: הי – נוגה – ותודה ! – ישנה במצלול 'סתיו', גם אפשרות נוספת – שהיוד (כמו 0 מכפיל,בחשבון ) היא סימן של תופעה-מתמשכת. ו/או מרובת-תופעות : עלים נושרים רבים, עננים-רבים חולפים, וכו'. וזה מתאים גם למילים אביב. קיץ. /" שושן-פורים שמח ! – /"21.3.19
אהבתיאהבתי
איזה עוד מילים יש עם סיומת יו
אהבתיאהבתי