בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

בעבר כתבתי בפינה זו על הדרכים שבהן השפה מתארת חושים שונים: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח, והגיע הזמן לעסוק בחוש המישוש. חוש זה מאפשר לנו לקלוט גירויים באמצעות מגע, ואחד הפעלים המאפיינים חוש זה הוא נָגַע.

לפועל נגע יש משמעויות רבות ומגוונות, מעבר למשמעות החושית הראשונית (הניח יד, אצבע או איבר גוף אחר על משהו כדי להרגיש אותו, למשש אותו, לבדוק אותו ועוד), כמו המשמעות: עשה שימוש במשהו, צרך אותו, התעסק בו:  "מאז נגמלתי מהעישון לא נגעתי אפילו בסיגריה אחת". כשמישהו אומר משפט כזה, הוא לא רק מתכוון לומר שלא נגע באופן פיזי באף סיגריה, אלא בעיקר לכך שלא השתמש בסיגריות בכלל, שלא עישן. למשמעות זו יש לעיתים גוון שלילי – התעסק במשהו שהיה אסור להתעסק בו: "אני לא מרשה לאחי הקטן לגעת במחברות שלי".

הפועל נגע משמש גם במשמעויות מורחבות שכבר אין בהן נגיעה פיזית: "נגע בְּ" פירושו עסק או דן בְּ, התייחס:" המאמר בעיתון נוגע בנושא האבטלה". שם העצם נגיעה מציין גם קשר, שייכות, קרבה. חוש המגע דורש קרבה פיזית, ולכן הוא גם מסמל באופן מטפורי קִרְבה או סמיכות בין עניינים ונושאים מופשטים. מכאן נגזר הביטוי נוגע בדבר: שיש לו קשר או שייכות לדבר: "כל הצדדים הנוגעים בדבר מוזמנים להביע את דעתם בנושא". זה גם מקורו של הביטוי הרווח בנוגע למשהו: בקשר אליו, ביחס אליו, באשר לו, לגביו  (גם המילה touching באנגלית משמשת במשמעות זו). בלשון הדיבור גם הביטוי נגע לו משמש במובן עִנְיֵין אותו, היה מעניינו: "שיחליט מה שהוא רוצה, זה לא נוגע לי בכלל!".

משמעות נוספת של "נגע" היא פגע, הזיק, גרם נזק. נזק זה יכול להיות פיזי או נפשי ומכאן נגזרים ביטויים כמו נגע בעָצָב רגיש, שפירושו 'פגע בנקודת התורפה של מישהו', והביטוי לא מסוגל לגעת בזבוב שנאמר על מישהו שאינו מסוגל להזיק.

לנגיעה פיזית יש גם השתמעות של הבעת רגש ויצירת קרבה רגשית, ומכאן נובעים הביטויים נגע לליבו – עורר בו רגש עז של רחמים או הזדהות ונוגע ללב (ובאנגלית – touching).

לסיכום, ברשימה זו נגעתי בכמה נושאים בנוגע לחוש המישוש.