בימים האחרונים מרבים לדבר על עננים, משקעים וסופות; וזו ההזדמנות לבדוק את המילים הנרדפות למילה עָנָן. מלבד הווריאציות מאותו שורש, עֲנָנָה ועֲנֶנֶת, יש עוד שלוש מילים ברשימת הנרדפות: עָב, נְשִׂיאִים ועָרִיף.
המילה 'עב' היא המילה המוכרת ביותר ברשימה זו. בין היתר, מילה זו מתארת את שבירת הבצורת בסיפור אליהו ונביאי הבעל: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ עֹלָה מִיָּם […] וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל " (מלכים א, י"ח, מ"ד-מ"ה). למילה זו ניתן להתייחס בלשון נקבה, כפי שכתוב בפסוקים אלה, וכן בלשון זכר (במקרא היא מופיעה גם בזכר: "עב קל", ישעיהו י"ט, א'). יש לה שתי צורות ריבוי במקרא: הצורה הרגילה "עָבים", ופעמים בודדות גם "עָבות". הצורה השנייה מופיעה בצירוף "בוקר לא עבות" (לפי שמואל ב', כ"ג, ד'), שפירושו בוקר לא מעונן.
המילה חַשְרָה מצטרפת למילה 'עב' בביטוי חַשְׁרַת עָבִים, שפירושו: הצטברות של ענני גשם כבדים וכהים. מילה זו מופיעה במקרא במשמעות קרובה אבל בביטוי אחר: "חַשְׁרַת-מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (שמואל ב, כ"ב, י"ב). הצירוף עב חַשרה הוא מונח מדעי המציין סוג של ענן כהה המוריד משקעים רבים (בלועזית קוּמוּלוֹנִימְבּוּס). מאותו שורש נגזרו הפעלים חָשַר, חִשֵּר (שפירושם הִגיר, הִזיל) והִתְחַשֵּׁר (כלומר הצטבר: "עננים התחשרו מעל ההריםהרחוקים").
המילה 'נשיאים' היא דו-משמעית בלשון המקרא: היא משמשת הן כצורת הריבוי של 'נשיא' במובן 'מנהיג' והן במובן 'ענני גשם', למשל: "מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קל"ה, ז'). לפי הסברה הרווחת, מקורן של שתי מילים אלה באותו שורש היסטורי (שורש המקביל לפועל הערבי نَشَأَ נַשַׁאַ ופירושו 'עלה, התנשא'). כשם שהעננים מתנשאים במרומי השמיים, כך הנשיא נחשב אדם בעל תפקיד רם ונישא. המילה נשתמרה בעיקר בפתגם המבוסס על הפסוק "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִיש מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת-שָׁקֶר" (משלי כ"ה, י"ד). ביטוי זה מתאר מצב של דיבורים רמים והכנות רבות ללא כל תוצאות מעשיות.
המילה הנרדפת הנדירה מכולן היא 'עָרִיף'. מילה זו מופיעה רק פעם אחת במקרא: "וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ" (ישעיהו ה', ל'). מהשורש ער"ף נגזר הפועל עָרַף (שאינו קשור לפועל המוכר לנו במובן של עריפת ראשים) במובן " נזל, טפטף": "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (דברים ל"ב, ב). יש הגוזרים משורש זה גם את המילה עֲרָפֶל, בהנחה שה-ל' נוספה בה לשלוש אותיות השורש. מילונים היסטוריים מקשרים שורש זה לשורש רע"ף (בשיכול עיצורים), וממנו נגזר הפועל רָעַף באותה משמעות: "אֲשֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב" (איוב ל"ו, כ"ח). אגב, אין כנראה קשר אטימולוגי בין משמעות זו ל'רעפים' של גג. הפועל המוכר ביותר מהשורש רע"ף הוא הִרְעִיף. משמעותו הראשונית במקרא היא הזיל, הגיר: "הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל" (ישעיהו מ"ה, ח'). בעברית החדשה הוא משמש במשמעות מטפורית: העניק דברים טובים (מחמאות, מתנות וכד') בשפע, בנדיבות וברוחב לב, המטיר, השפיע. מי שרוצה להיזכר בקשרי המשמעות בין מילים המציינות גשם למילים המתארות מתן כמויות גדולות, מוזמן לחזור ולקרוא את מה שכתבתי בנושא בעבר.
עוד ביטוי לעננים הקשור ל"עריף" הוא "ערבות", המופיע בתנ"ך בצירוף "רוכב בערבות" בתהילים ס"ח פסוק 5:
שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו
"רוכב ערבות" היה כינוי לבעל, או בתעתיק, "רכב ערפת" לוח KTU.1.4. כאן הקשר ל"עריף" ברור. בתרגום קאסוטו: "איזה אויב הופיע לבעל/ איזו צרה לרוכב ערבות?" (האלה ענת, עמוד 68). כתבי אוגרית הבהירו את הביטוי המקראי הסתום.
דומני שיש מקום לצרף לרשימה גם את המילה "ערבות". בספר תהלים מכונה ה' בשם "רוכב ערבות". הביטוי המקביל באוגריתית הוא "רכב ערפת" ומקובל לתרגם זאת כ"רוכב עננים"
"שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" (תהלים פרק סח פסוק ה).
בברכה,
יואל פרץ
שלום יצחק,
המילה 'רעף' ציינה במקור (בלשון חז"ל) לבֵנה ששימשה לריצוף ׁ(ולא לגגות). יש המקשרים את מקור מילה זו עם המילה 'רצפים' בצירוף 'עוגת רצפים' (מלכים א יט ו) שפירושו מאפה שנאפה על לבנים לוהטות.
"תודה לנוגה פורת ! – כמשוררת, באמת חסרות לי מילים בתחום העננים. ובטוח שאנסה להשתמש במילים שכלל לא-הכרתי – עריף, ערפת, עבוֹת, עריפיה – ואף אוסיף משלי – 'נשיאוֹת',.'רעיפֵי-ערפל', 'רעיפי-מטר/גשם'. (חשר וחישר – ממש לא-נוזלים- להפך – מצטברים . ניהיים שחורים כמו חריש… ) ושוב – תודה – גם למגיבים לפני ! – דליה גל אלגל.
עוד ביטוי לעננים הקשור ל"עריף" הוא "ערבות", המופיע בתנ"ך בצירוף "רוכב בערבות" בתהילים ס"ח פסוק 5:
שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו
"רוכב ערבות" היה כינוי לבעל, או בתעתיק, "רכב ערפת" לוח KTU.1.4. כאן הקשר ל"עריף" ברור. בתרגום קאסוטו: "איזה אויב הופיע לבעל/ איזו צרה לרוכב ערבות?" (האלה ענת, עמוד 68). כתבי אוגרית הבהירו את הביטוי המקראי הסתום.
אהבתיאהבתי
רשימה מאוד מעניינת. תודה.
אהבתיאהבתי
מדהים, כחובבת השפה נהניתי מאוד לקרוא
אהבתיאהבתי
מהרשימה נהנתי.
לגבי הפתיחה "בימים האחרונים וגו'" יש לי שאלה: למה "בימים האחרונים"? האמנם אנו עומדים ערב הימים האחרנים? לא אני. לי מתאים "לאחרונה".
אהבתיאהבתי
דומני שיש מקום לצרף לרשימה גם את המילה "ערבות". בספר תהלים מכונה ה' בשם "רוכב ערבות". הביטוי המקביל באוגריתית הוא "רכב ערפת" ומקובל לתרגם זאת כ"רוכב עננים"
"שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" (תהלים פרק סח פסוק ה).
בברכה,
יואל פרץ
אהבתיאהבתי
מוסיף ומלמד. תודה רבה
אהבתיאהבתי
למה אתם כותבים שמים עם שני י' – שמיים? הרי בא מהמילה מים שנכתבת עם י אחת?
אהבתיאהבתי
שלום אלונה,
במילון רב-מילים מילה זו נכתבת ביו"ד כפולה כדי להבחינה מהמילה 'שָׂמִים'.
אהבתיאהבתי
אנו צריכים לגרום שראשו יהיה בעננים…..צוות חיסול של המוסד
אהבתיאהבתי
מעניין. אני מתכוונת להביא מילים אילו לכיתה להעשרת אוצר מילים
אהבתיאהבתי
יעל
אכן, הרעפת עלינו רוב פרשנויות לעבים ועבות, עננים ועננות. הבעיה, שלאחרונה (ואני מסכימה עם רות בנדון) לבד מהסופה הנוראית ההיא, יש נשיאים ורוחות אך גשם – אַיּן
אַיּן.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהמלה נשיא במובן של ענן ,נגזרת מכך שהענן נישא ברוח
פרוש אחר- הם נושאים בתוכם מים
אהבתיאהבתי
מענין ומשכיל מאוד ומעורר סקרנות ברצוני להבין על פי ההסבר המנומק אז מקור הרעפים של הגג?
אהבתיאהבתי
שלום יצחק,
המילה 'רעף' ציינה במקור (בלשון חז"ל) לבֵנה ששימשה לריצוף ׁ(ולא לגגות). יש המקשרים את מקור מילה זו עם המילה 'רצפים' בצירוף 'עוגת רצפים' (מלכים א יט ו) שפירושו מאפה שנאפה על לבנים לוהטות.
אהבתיאהבתי
"תודה לנוגה פורת ! – כמשוררת, באמת חסרות לי מילים בתחום העננים. ובטוח שאנסה להשתמש במילים שכלל לא-הכרתי – עריף, ערפת, עבוֹת, עריפיה – ואף אוסיף משלי – 'נשיאוֹת',.'רעיפֵי-ערפל', 'רעיפי-מטר/גשם'. (חשר וחישר – ממש לא-נוזלים- להפך – מצטברים . ניהיים שחורים כמו חריש… ) ושוב – תודה – גם למגיבים לפני ! – דליה גל אלגל.
אהבתיאהבתי
כתבה מענגת זו הפעם אבל חושבני שבוקר לא עבות היום אצל רוב האנשים הכוונה סתם בוקר רגיל.כבר נשכח המקור.
אהבתיאהבתי
השורש "חשר" בערבית פירושו לאסוף או לכנס. לפיכך "חשרת מים" הוא ענן שמכונסים בו מים רבים.
אהבתיאהבתי