מאת: נגה פורת
בעשור האחרון אירועים רבים מתקיימים תחת הכותרת תיקון ליל שבועות. למי שתוהה על פירושו של מונח זה, הוא מוסבר במילון כך: שמו של סדר הלימוד הנהוג (בהשפעת הקבלה) בליל חג השבועות שהוא חג מתן תורה, שבו נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה כל הלילה. גם לתיקון כמילה בודדת יש משמעות קרובה לכך ביהדות: כינוי לסדר תפילה ולימוד, הכולל בעיקר אמירת פרקים מן המקרא, המשנה והזוהר, והנועד לתיקון הנפש, לכפרת עוונות, ביטול גזירות וכד'. ויש גם תיקון חצות, המנהג לקום בחצות הלילה ולקונן על חורבן בית המקדש. ניכר שלא מדובר כאן במשמעות הרגילה של תיקון רהיט שבור או מכשיר מקולקל.
המילה "תיקון" במשמעות מיוחדת זו נלקחה מספר הזוהר הכתוב בארמית. משמעות מילה זו בארמית היא קישוט. חג מתן תורה נתפס כחתונה בין כנסת ישראל לבין הקב"ה. קטעי המקרא הנאמרים בסדר הלימוד הזה הם קישוטים המיועדים לקשט את הכלה לקראת החתן.
ויש לכך הסבר נוסף הקשור במשמעות הרגילה של "תיקון". לפי הסבר זה, הנוהג להישאר ערים כל הלילה מיועד לכפר על חטאם של בני ישראל שישנו עד שעה מאוחרת בבוקר של יום מתן תורה, כלומר הנוהג הוא התיקון לחטא הזה. ביהדות המילה "תיקון" משמשת במובן הרוחני של כפרה על חטאים (כפי שנכתב בהגדרה המצוטטת לעיל: "תיקון הנפש"). היא משמשת גם במובן של כיבוד קל המוגש בבית הכנסת ביום זיכרון ('יארצייט') מתוך תפיסה שאמירת הברכות על המאכל והמשקה ושתיית 'לחיים' יש בהן כדי להביא 'תיקון' לנשמת הנפטר.
המונח "תיקון" משמש אפוא לא רק במשמעות של תיקון של פגמים פיזיים, אלא גם במשמעות של תיקון תכונות נפשיות ומשקעים שנותרו בעקבות מעשים בעייתיים. תיקון המידות הוא שיפור דרכי ההתנהגות המוסרית של אדם. וברקע כל התיקונים האלה עומדת השאיפה לתיקון העולם. משמעותו המקורית של מושג זה בלשון חז"ל היא שמירה על סדרי החיים המקובלים, ובמובנו המודרני הוא מציין את תיקון סדרי העולם, בעיקר תיקון הסדר החברתי. זאת שאיפה לסדר חברתי מתוקן, המתבטאת באמירות כמו: לא ייתכן שעוולות מסוג זה תימצאנה בחברה מתוקנת.
הפעלים תיקן והתקין משמשים גם במשמעות קבע חוק, תקנה. תַּקָּנָה היא גם 'כלל, הוראה או חוק' וגם 'תיקון, שינוי לטובה'. מכפל משמעות זה עולה ההנחה שהחוקים והתקנות מיועדים ליצור חברה מתוקנת (שמתנהלת ומתפקדת בסדר נכון) ולקבוע מה תַּקִּין ומה מקולקל. המשמעות השנייה רווחת בעיקר בשלילה בצירופים כגון אין לו תקנה, ללא תקנה, חסר תקנה, אך גם בצירוף החיובי בַּר-תַּקָּנָה ובשירו המוכר של אהוד מנור: "הלוואי שלעולם הזה יש תקנה".
ויש מילים נוספות הנגזרות מהשורש תק"ן, כמו תֶּקֶן, תקני ומִתְקָן שקצרה היריעה מלדון בהן, אבל ניתן לתקן עניין זה באחת הרשימות הבאות.
סוף סוף מקבלים כאן דיון משמעותי, מחדש, ולא לעיסה משמימה של ליקוטים שאין בם שום חידוש. יישר כּוחֵךְ, נגה פורת!
אהבתיאהבתי
בהחלט מעניין.
אהבתיאהבתי
תודה לך נגה, ממש נהדר ללמוד כל פעם דבר חדש ומעניין.
אהבתיאהבתי
They say that 'the X-Ray' (Rabbi Jacob Ifergan), 'the Ultrasound' (his nephew), 'the MRI' and 'the CT' once sat together and then left elsewhere. A man came in looking for them, but he was told
הם בתיקון…
אהבתיאהבתי
ישר כוח וחזק ברוך על תיקון התפיסה שמתקנים את כל העולם ב"תיקון עולם" ואכן לא כך אלא משתדלים לשמור על סדרי החיים ולזרום איתם.
חוגים מסוימים אינם זורמים עם סדרי החיים וההחלטות הדמוקרטיות, כי הם מתפנים באותה עת (לפי התפיסה שלהם) לעסוק ב- "תיקון עולם" …
ציון בודאי, לשונאי
אהבתיאהבתי
שלום נגה
הערותיך/הארותיך מאירות את לשוננו המידרדרת, וחבל שהן מתפרסמות בבמה מצומצמת שכזו.
מן הראוי היה להעבירן כחומר לימוד בסיסי בשיעורי העברית בבתיה"ס – שבהם מלמדים מורים שלשונם רדודה כשל תלמידיהם
תודה לך
רחל
אהבתיאהבתי
צורת ההפעיל (כלומר, הִתקין) משמשת גם בלשון "הכנה", כגון: התקין עצמו לדבר מצווה. כלומר, התיקון יכול להיות גם "הכנה" למתן התורה.
אהבתיאהבתי
מעניין את המתעניינים ואותי…
אהבתיאהבתי
אהבתי, למרות שאין לי שם משתמש.
אהבתיאהבתי
קישוט ותיקון חד הם כי שניהם משפרים את הנמצא וכך תיקון מקשט וקישוט מתקן.
אהבתיאהבתי
מזל שלא נירדמנווו…
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין תיקון במשמעות קישוט למשמעות תיקון בעברית?
אהבתיאהבתי
שלום שלומי,
שתי המשמעויות קשורות למשמעות כללית יותר של שיפור או אמצעי להתקנה והכנה לקראת דבר מה.
אהבתיאהבתי
1. האומנם לשון הזוהר כשלעצמה, היא בבחינת מקור לשוני?
והאומנם הריחוק מהפשט הפשוט שבדְרושים האלגוריים הנחמדים של הזוהר, כגון כאן, הם בבחינת אסמכתא לשונית?
2. האם מופיע במילונכם קשר בין "תיקון" ל"קישוט"? ואיך בכלל יכול להיות קשר, הרי קישוט הוא תוספת חיצונית למשהו, ואילו תיקון הוא בדבר עצמו?
אהבתיאהבתי