לרגל חג האוּרים, אנסה לשפוך אור על שימושיה המיוחדים של המילה אוֹר. בני אדם מעדיפים באופן טבעי את האור על פני החושך. למושג האור יש משמעויות מופשטות וסמליות רבות ומגוונות, הן ביהדות והן בתרבויות רבות אחרות. בין היתר הניגוד בין אור לחושך מסמל את הניגוד בין החיובי והשלילי, הטוב והרע. הדבר משתקף בביטויים כמו קרן אור באפלה,אורות וצללים (מעלות וחסרונות, היבטים חיוביים ושליליים), בני אור לעומת בני חושך ועוד.
אור מסמל תחושה טובה ושמחה, למשל בפסוק: " אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה" (תהלים צ"ז, י"א). בביטוי אוֹרוּ עֵינָיו מופיע הפועל שנגזר מהשורש או"ר בבניין קל. פירושו המקורי של ביטוי זה (לפי שמואל א י"ד, כ"ט) הוא: התאושש, מצבו הוטב. בעברית מדוברת משתמשים בביטוי נהיה לו אור בעיניים במשמעות קרובה: הוקל לו, רווח לו. הביטויים מְאוֹר פנים, אור פנים, פנים מאירות מתארים כולם סֵבר פנים יפות, חביבות ולבביות.
בביטוי 'חג האוּרים' מופיעה המילה אוּר, חלופה של המילה 'אוֹר', והיא מציינת בעיקר אור וחום שהאש מפיצה. מילה זו מופיעה גם בביטוי המליצי התחמם כנגד אוּרוֹ (של מישהו) שפירושו: ניצל את קרבתו לאדם דגול, חכם וכד' כדי ללמוד מחוכמתו ולהפנים את דרכיו והתנהגותו. במסכת אבות (ב, י) נאמר: "והֱוֵוי מתחמם כנגד אוּרן של חכמים, והֱוֵוי זהיר בגחלתן – שלא תיכווה". ככל הנראה, אין קשר בין המילה 'אוּר' במובן זה לבין המילה הראשונה בצירוף אוּרִים וְתֻמִּים.
הביטוי 'אור ל' לפני תאריך עברי מציין את הערב שלפני אותו תאריך, למשל: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר" (משנה, פסחים א, א). בארמית תלמודית מציינת המילה הקרובה 'אוּרְתָּא' ערב או לילה. כיצד המילה 'אור' מציינת דווקא את שעות החשיכה? יש הסוברים שזוהי לשון סַגִּי נְהוֹר. אגב, פירושו המילולי של הביטוי הארמי הזה הוא 'אור רב', והוא משמש ככינוי בלשון נקייה לעיוור.
אומנם יש קשר הטבעי בין אור לשמש ולמזג אוויר חם, אבל במקרים אחדים שבהם מופיעה המילה 'אור' במקרא, היא מתפרשת דווקא כענן גשם, בין היתר בפסוק: "יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ" (איוב ל"ז, י"א). חז"ל פירשו פסוק זה: "ואין אור אלא מָטָר" (בבלי, תענית ז' ע"ב), ובן-יהודה מסכים עם פרשנות זו במילונו. עם זאת, אחרים מבינים את המילה 'אור' בפסוק זה במובן כללי של אור, או במובן 'ברק'.
בעבר כתבתי כאן על הקשר בין חוש הראייה לידיעה ולהבנה. האור מאפשר לנו לראות, ולכן הוא נחשב מקור לידיעה. בלשון המקורות המונח 'אור' מתייחס לידיעת התורה והמצוות: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו', כ"ג). תקופת ההשכלה במאות ה-17 וה-18 באירופה מכונה תקופת הַנְּאוֹרוּת, תרגום של enlightenment באנגלית. המשמעות המופשטת של הפועל הֵאִיר היא 'הבהיר, ביאר, הסביר', בייחוד בצירוף האיר את עיניו (של מישהו). לשם הפעולה של פועל זה, הֶאָרָה, יש כמה משמעויות בתחום הידיעה וההבנה: הסבר או ביאור, הבנה פתאומית של דבר מסובך, או התגלות רוחנית.הביטוי פְּתח פיך ויאירו דבריך (לפי תלמוד ירושלמי, ברכות, פרק ג, הלכה ד) משמש כקריאת עידוד לאדם שישמיע את דבריו, ובייחוד דברי טעם.
המשמעות הראשונית של הביטוי הוציא לאור היא 'גילה דבר שלא היה ידוע'. במקרא מופיע ביטוי קרוב: "וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם" (תהלים ל"ז, ו'). גם לביטוי יָצָא צִדְקוֹ לָאוֹר יש מקור בביטוי מקראי דומה: "וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא" (הושע ו', ה'). מכאן השתלשלה המשמעות של יצא לאור או ראה אור בימינו: התפרסם בדפוס, נדפס והופץ בציבור, כלומר הובא לידיעת הציבור.
כמו תמיד, נשמח להערות ולהארות על נושא זה. חג אורים שמח!
מעניין לציין את שתי המשמעויות של המילה אור:
גם "אור" התופעה הםפיזית LIGHT
וגם "אור" לרכיב חומרי שהוא "מקור לאור" (כמו נורה או גוף תאורה אחר) – "הדלק את האורות"
מעניין לראות גם אור גויים קדומים אחרים. כגון האמונה בשני אלים בפרס. אל האור (הטוב) ואל החושך (הרע). הדת הזורואסטרית הזאת שרדה עוד מימי כורש וקודמיו עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7. כמייצג המונותאיזם ישעיה נלחם נגד הדואליות הזאת מול כורש מלך פרס:
"כֹה אָמַר ה' לִמְשִיחוֹ לְכוֹרֶשׁ …ונתתי לפניך אוצרות חושך…אני ה' ואין זולתי…למען יידעו ממזרח שמש וממערב כִי-אֶפֶס בִלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶה." (ישעיהו מ"ה 7-1) .
זה כמו אור בקצה המנהרה ללימוד ולחקר אוניברסאלי של "אור".
תודה על הרשומה המחכימה. ואומרים בלשון הדיבור: ״אני רואה שהצלחת להתגבר על הקושי״ במשמעות ׳הבנה׳. הדבר עולה בקנה אחד עם הכתוב בפוסט, וזו דוגמה נוספת גם מלשון ימינו.
רשימה נאה; אבל הביטוי "לשפוך אור" בתחילתה – הינו זר לעברית, ואפילו מעצבן.
הנה אתגר: מציאת ביטוי קולע במקומו.
פרשנים רבים פירשו את המלה "אור" בספר תהילים :
"ואומר: אך חושך ישופני, ולילה אור בעדני" – במובן "חושך"! (ובדומה למלים רבות בעלות שתי משמעויות הפוכות זו לזו). אבן-עזרא התנפל בחימה על הפירוש הזה, באמרו: "הם שמים חושך לאור, ואור לחושך".
דליה גל אלגל : תודה לנוגה על האור ! – / לפי המצלול – "הָאוׂר = רוׂאֵה / וְהָרוׂאֶה =אוׂרֵה /"
וסבתי הייתה אומרת, "שליד כל אור-גדול – יש-צל-גדול" … כי האור עושה גם את הצללים. //"
22.12.14. (C). נר 7. אלגל.
מקסים.
אהבתיאהבתי
מעניין לציין את שתי המשמעויות של המילה אור:
גם "אור" התופעה הםפיזית LIGHT
וגם "אור" לרכיב חומרי שהוא "מקור לאור" (כמו נורה או גוף תאורה אחר) – "הדלק את האורות"
אהבתיאהבתי
מעניין לראות גם אור גויים קדומים אחרים. כגון האמונה בשני אלים בפרס. אל האור (הטוב) ואל החושך (הרע). הדת הזורואסטרית הזאת שרדה עוד מימי כורש וקודמיו עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7. כמייצג המונותאיזם ישעיה נלחם נגד הדואליות הזאת מול כורש מלך פרס:
"כֹה אָמַר ה' לִמְשִיחוֹ לְכוֹרֶשׁ …ונתתי לפניך אוצרות חושך…אני ה' ואין זולתי…למען יידעו ממזרח שמש וממערב כִי-אֶפֶס בִלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶה." (ישעיהו מ"ה 7-1) .
זה כמו אור בקצה המנהרה ללימוד ולחקר אוניברסאלי של "אור".
ציון בודאי, מרצה ללשון עברית ולפרסית
אהבתיאהבתי
תודה על הרשומה המחכימה. ואומרים בלשון הדיבור: ״אני רואה שהצלחת להתגבר על הקושי״ במשמעות ׳הבנה׳. הדבר עולה בקנה אחד עם הכתוב בפוסט, וזו דוגמה נוספת גם מלשון ימינו.
אהבתיאהבתי
תודה על הכתיבה המאירה !
אהבתיאהבתי
האם נכון להשתמש בביטוי: "לאור העובדה…" במובן של "לנוכח העובדה"?
אהבתיאהבתי
שלום בני,
ראה מאמר של האקדמיה ללשון בנושא:
http://hebrew-academy.org.il/2013/12/04/%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8/
אהבתיאהבתי
בנוסף להושע ו, ה, הביטוי הדומה מופיע המיכה ז,ט: "יוציאני לאור"
אהבתיאהבתי
אני נהנה מכול מילה חדשה וישנה, מדהים כמה המילה אחת זו "אור" מלאה תוכן חי ואור גדול להעשרה. תודה
אהבתיאהבתי
רשימה נאה; אבל הביטוי "לשפוך אור" בתחילתה – הינו זר לעברית, ואפילו מעצבן.
הנה אתגר: מציאת ביטוי קולע במקומו.
פרשנים רבים פירשו את המלה "אור" בספר תהילים :
"ואומר: אך חושך ישופני, ולילה אור בעדני" – במובן "חושך"! (ובדומה למלים רבות בעלות שתי משמעויות הפוכות זו לזו). אבן-עזרא התנפל בחימה על הפירוש הזה, באמרו: "הם שמים חושך לאור, ואור לחושך".
אהבתיאהבתי
דליה גל אלגל : תודה לנוגה על האור ! – / לפי המצלול – "הָאוׂר = רוׂאֵה / וְהָרוׂאֶה =אוׂרֵה /"
וסבתי הייתה אומרת, "שליד כל אור-גדול – יש-צל-גדול" … כי האור עושה גם את הצללים. //"
22.12.14. (C). נר 7. אלגל.
אהבתיאהבתי
אהבתי והחכמתי. תודה רבה.!
אהבתיאהבתי
וכבר היתה כתבה ברדיו שעסקה בחיפושים אחרי ילד שאבד והכתב אמר: " לאור החשכה הפסיקו החיפושים"
אהבתיאהבתי