בקרוב נציין את ט"ו בשבט, חג האילנות. כל חלק מחלקי העץ זכה בעברית ובשפות אחרות למשמעויות רבות. למשל, המילה ענף מציינת חלק אחד של דבר רחב יותר, של עניין כללי, של תחום מסוים, לדוגמה: "העברית היא ענף במשפחת הלשונות השמיות המערביות." והרי גם משפחות של בני אדם וגם משפחות לשונות מתוארות במודל חזותי של עץ שממנו יוצאים ענפים, כגון אילן יוחסין. הרבה תחומים אחרים משתמשים במודלים גרפיים של עצים, ולכן גם המילה 'ענף' מופיעה בתחומים רבים: בכלכלה, ברפואה, בחקלאות ועוד.
למילה 'ענף' יש הרבה מילים נרדפות בעברית; רובן מופיעות בלשון המקרא. נבחן חלק מהמילים ברשימת הנרדפות העֲנֵפָה הזאת.
העצים מסתעפים לענפים. משמעותו הראשונית של השורש סע"ף היא ענף. בערבית המילה سَعَف (סַעַף) מציינת את ענפי התמר. אחת המשמעויות של המילה סְעיף במקרא היא 'ענף' (ישעיהו כ"ז, י': וְכִלָּה סְעִפֶיהָ). ממשמעות זו נגזרה בשלב מאוחר המשמעות המוכרת לנו: חלק מטקסט גדול יותר, כגון סעיף בתוך חוזה. ומה הקשר לביטוי פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? שימו לב שהמילה סְעִפִּים בביטוי זה כתובה ב-פ' דגושה, בניגוד ל'סְעִיפִים'. צורת היחיד של מילה זו אינה 'סעיף', אלא סָעֵף, ופירושה הוא 'מחשבה'. גם מילה זו נגזרת מהשורש סע"ף. ביטוי זה מבוסס על דברי אליהו הנביא לעם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱלֹהִים – לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א' י"ח, כ"א). בפירוש "מצודת ציון" לפסוק זה מוסבר הקשר בין ענפים למחשבות: "והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן". לפי הסבר אחר, משמעות המילה סְעִפִּים בפסוק זה היא ענפים של ממש, והפירוש המילולי של הביטוי הוא 'דילג בין שני הענפים (כמו ציפור)'.
גם המילה פֹּארָה מתארת ענף בלשון המקרא, למשל: "וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (יחזקאל י"ז, ו'). מילה זו מופיעה בשיר 'ניגונים' מאת פניה ברגשטיין: "עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים./ עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,/ שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים." הניגונים מבית ההורים מתוארים כמעין עץ השולח ענפים בתוך מערכת הדם.
המילים חֹטֶר ונֵצֶר מתארות גם ענפים של עץ וגם ענפים באילן היוחסין. שתיהן מופיעות בנבואת ישעיהו על אחרית הימים: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיהו י"א, א'). לפי הפרשנות המסורתית, פסוק זה עוסק במשיח בן דוד. כמו כן משמעותה הראשונית של המילה שֵׁבֶט היא 'ענף דק, מקל'. ממשמעות זו נגזרה המשמעות של שבטי ישראל, הענפים השונים באילן המשפחתי של יעקב (וגם המשמעות הרחבה יותר: קבוצת אנשים השייכים כולם למשפחה אחת מורחבת). המילה שרביט נוצרה באמצעות הוספת ר' למילה 'שבט'. במקרא מילה זו מופיעה רק במגילת אסתר במשמעות מקל מקושט שמחזיקים בידם מלך או מלכה כסמל לכוח השלטון. בלשון חז"ל מילה זו מופיעה אף היא במשמעות 'ענף' (או 'גבעול'): "אין נוטעין שרביט של רִמון ולא עקצים של רמון בצד סדן של שקמה" (תוספתא, כלאיים א,ז).
למילים הנרדפות ל'ענף' יש קשרי משמעות מסועפים למילים אחרות. קצרה היריעה מלדון במילים נוספות כמו זֶרֶד, בַּד ועוד.
שלום יעל,
המילה 'זַלְזַל' היא מילה יחידאית במקרא: "וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת" (ישעיהו יח ה). יש הסוברים כי היא קשורה לשורש של הפועל הערבי זַלְזַלַ שפירושו 'לרעוד', והיא מציינת במקור ענף דק רועד.
מהמילה 'זלזל' נגזר שם הצמח המטפס זַלְזֶלֶת.
בין מגדלי הבננות, שהינן צמח חד-שנתי, מקובל להשתמש במונח "נצר" לתיאור ענף (במובן הביולוגי-הטכסונומי) היוצא מהבצל (Corm); מתוך הקרקע ולא כענף של עץ המסתעף מגזע מרכזי. כך נוצר בצמח בעל היתרבות וגטטיבית הצמח הבא שממשיך את הדור של האם.
כך חשבנו שזה השימוש המדוייק בעברית.
"דליה גל אלגל : הי – רוביק – ותודה ! – הנצר, הוא הצומח מתחתית הגזע /הבצל בבננה – כצורת התרבות נוספת על הזרעים. והנצר – שנעקר – הוא הנבּוּט – מקל קרב חזק וגמיש, לקרב פנים אל פנים. יש לי כזה בבית. / ויש גם "ייחוּר" – השרשה של ענף דק אחד על ענף של עץ אחר, על-ידי חיתוך ענף-האם – וקשירה של 'הילד' – אליו. ומקבלים הכלאה – שיתוף – של שני סוגי פירות על אותו העץ. – ואם מכליאים אל הגזע – מקבלים שילוב-של התכונות של שניהם./" ואותי דווקא העסיקה השאלה, למה פעם אחת זה "שני סעפים" – ובשנייה זה "שתי סעפים"?. "שני" – מתאים לענפים. וה"שתי" – למחשבות.. //" 4.2.15. (C). אלגל.
"עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים":. הסבר: בחלק מהמקדשים הכנעניים נמצאו שתי אבני סף אשר הנכנס למקדש היה צריך לעבור אותם, משמע הכוונה היא לנכנסים למקדש כנעני (כלומר סעיפים צ,ל כנראה סיפים).
[…] "שימו לב שהמילה סְעִפִּים בביטוי זה כתובה ב-פ' דגושה, בניגוד ל'סְעִיפִים'. צורת היחיד של מילה זו אינה 'סעיף', אלא סָעֵף, ופירושה הוא 'מחשבה'. גם מילה זו נגזרת מהשורש סע"ף. ביטוי זה מבוסס על דברי אליהו הנביא לעם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱלֹהִים – לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א' י"ח, כ"א). בפירוש "מצודת ציון" לפסוק זה מוסבר הקשר בין ענפים למחשבות: "והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן". לפי הסבר אחר, משמעות המילה סְעִפִּים בפסוק זה היא ענפים של ממש, והפירוש המילולי של הביטוי הוא 'דילג בין שני הענפים (כמו ציפור)'.https://blog.ravmilim.co.il/index/%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%a3/ […]
ישנו חג אצל הנוצרים בשם
– احد السعف أو الأغصان
ראשון הסעפים
לפי האמונה הנוצרית חוגגים הנוצרים חג זה שבוע לפני הפסחה ונושאים בידיהם סעיפים
אהבתיLiked by 1 person
יש עוד הרבה מילים חלופיות שלא הוזכרו, עפאים שריגים, זלזלת, קנוקנות ועוד….
אהבתיאהבתי
עונג מזוקק. עוד מרגלית למחרוזת .
אהבתיאהבתי
גם כפה + ענף. כמו הפסוק בישעיהו: "ראש וזנב כפה ואגמון. וכן אם הזכרת שקמה, גרופית. ענף קטן היוצא ישירות מגזע שקמה או זית.
יונתן שטרסברג
אהבתיאהבתי
עברית שפה יפה. חבל רק, שכה מעטים מקפידים על שפה תקנית, אפילו בין הקריינים באמצעי התקשורת.
בברכה, אסתר כרמל
אהבתיאהבתי
ומה עם הזלזל? מאין הגיע אלינו?
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
המילה 'זַלְזַל' היא מילה יחידאית במקרא: "וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת" (ישעיהו יח ה). יש הסוברים כי היא קשורה לשורש של הפועל הערבי זַלְזַלַ שפירושו 'לרעוד', והיא מציינת במקור ענף דק רועד.
מהמילה 'זלזל' נגזר שם הצמח המטפס זַלְזֶלֶת.
אהבתיאהבתי
יופי! תודה!
האם יש קשר דומה בין 'שבט' ו'שרביט' ל-'סעף' (שתי הסעפים') ו'סרעפים '?
חג שמח
אהבתיאהבתי
שלום אלון,
תודה על המחמאה. אכן יש קשר דומה.
אהבתיאהבתי
תודה כתמיד. אלון
אהבתיאהבתי
אולי זה המקום להעיר על ה"ניקוד" הקלוקל (באנגלית) של החג.: Tu B'Shvat במקום Bi'Shvat
אהבתיאהבתי
אהבנו
אהבתיאהבתי
בין מגדלי הבננות, שהינן צמח חד-שנתי, מקובל להשתמש במונח "נצר" לתיאור ענף (במובן הביולוגי-הטכסונומי) היוצא מהבצל (Corm); מתוך הקרקע ולא כענף של עץ המסתעף מגזע מרכזי. כך נוצר בצמח בעל היתרבות וגטטיבית הצמח הבא שממשיך את הדור של האם.
כך חשבנו שזה השימוש המדוייק בעברית.
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : הי – רוביק – ותודה ! – הנצר, הוא הצומח מתחתית הגזע /הבצל בבננה – כצורת התרבות נוספת על הזרעים. והנצר – שנעקר – הוא הנבּוּט – מקל קרב חזק וגמיש, לקרב פנים אל פנים. יש לי כזה בבית. / ויש גם "ייחוּר" – השרשה של ענף דק אחד על ענף של עץ אחר, על-ידי חיתוך ענף-האם – וקשירה של 'הילד' – אליו. ומקבלים הכלאה – שיתוף – של שני סוגי פירות על אותו העץ. – ואם מכליאים אל הגזע – מקבלים שילוב-של התכונות של שניהם./" ואותי דווקא העסיקה השאלה, למה פעם אחת זה "שני סעפים" – ובשנייה זה "שתי סעפים"?. "שני" – מתאים לענפים. וה"שתי" – למחשבות.. //" 4.2.15. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
פֹּארוֹת = פֹּראוֹת = ענפים.
ומכאן, בבטוי: "בן פֹּרָת יוֹסֵף" ׁ(בראשית, מ"ט,כ"ב) המשמעות (כנראה) היא של ענף נושא פֵּרוֹת, ענף פּוֹרֶה.
זהו, אגב, גם שם המשפחה שלי וגם שלך 🙂 ….
אהבתיאהבתי
תודה מני,
זה אחד מההסברים הרבים למילה פֹּרָת בפסוק זה.
אהבתיאהבתי
"עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים":. הסבר: בחלק מהמקדשים הכנעניים נמצאו שתי אבני סף אשר הנכנס למקדש היה צריך לעבור אותם, משמע הכוונה היא לנכנסים למקדש כנעני (כלומר סעיפים צ,ל כנראה סיפים).
אהבתיאהבתי
[…] הוא מקל, בדומה למילה העברית חֹטֶר שפירושה 'ענף'. המילה תְּרֵי פירושה 'שְנֵי', והיא מוכרת לנו גם משֵם […]
אהבתיאהבתי
[…] "שימו לב שהמילה סְעִפִּים בביטוי זה כתובה ב-פ' דגושה, בניגוד ל'סְעִיפִים'. צורת היחיד של מילה זו אינה 'סעיף', אלא סָעֵף, ופירושה הוא 'מחשבה'. גם מילה זו נגזרת מהשורש סע"ף. ביטוי זה מבוסס על דברי אליהו הנביא לעם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱלֹהִים – לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א' י"ח, כ"א). בפירוש "מצודת ציון" לפסוק זה מוסבר הקשר בין ענפים למחשבות: "והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן". לפי הסבר אחר, משמעות המילה סְעִפִּים בפסוק זה היא ענפים של ממש, והפירוש המילולי של הביטוי הוא 'דילג בין שני הענפים (כמו ציפור)'.https://blog.ravmilim.co.il/index/%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%a3/ […]
אהבתיאהבתי