בשבוע הבא שוב יתקיימו בחירות כלליות לכנסת. לקראת סיומה של מערכת בחירות סוערת במיוחד, נבחן כאן את המשמעויות השונות של השורש בח"ר.
בחירה היא העדפה של דבר אחד או אדם אחד על פני אחרים. בדרך כלל בוחרים את הדבר או את האיש הטוב יותר, ולכן מהשורש בח"ר נגזרו מילים רבות המציינות דרגה גבוהה של איכות. המילה מֻבְחָר פירושה: טוב במיוחד, משובח, מעולה. ועל דבר טוב עוד יותר אפשר לומר שהוא מִן הַמֻּבְחָר, למשל: "אין מביאין ביכורים… ולא מִזֵּיתֵי שמן שאינם מן המובחר" (משנה, ביכורים א, ג). למילה האנגלית choice יש משמעות דומה לכך כתואר; choicestהוא 'הטוב ביותר'. התואר נִבְחָר משמש, בין היתר, באותה משמעות, למשל: "כתביו הנבחרים של הסופר".
שם העצם בָּחִיר משמש במשמעות קרובה: האדם הטוב והמעולה ביותר (בשטח מסוים), והוא מופיע בעיקר בנטיית ריבוי נסמך: בְּחירֵי, למשל: "פרס ישראל הוענק השנה לאחד מבחירי הסופרים העבריים". מקורו במקרא במשמעות שונה במקצת: מי שנבחר בידי האל, כמו משה בפסוק הזה: "לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו" (תהלים ק"ו, כ"ג). המילה 'בָּחִיר' מופיעה גם בצורת הנסמך יחיד שלה, בזכר ובנקבה, בצירופים: בְּחִיר לִבָּהּובְּחִירַת לִבּוֹ (ובימינו מדברים גם על 'בחיר לִבּו' ו'בחירת לִבָּהּ'). בדומה לכך, המילה נִבְחֶרֶת מציינת את השחקנים הנבחרים בספורט או את האנשים הטובים ביותר בתחום מסוים.
למילה מִבְחָר יש בימינו כמה משמעויות. ראשית, היא מציינת אוסף של דברים מסוג מסוים, היצע מגוון , לדוגמה: "בתערוכה יש מבחר עצום של רהיטים מתוצרת חברות שונות". שנית, צורת הנסמך שלה מציינת את המיטב מתוך קבוצה מסוימת, לדוגמה: "מבחר כתביו של הסופר התפרסמו בהוצאת ספרים זו". מבחינה היסטורית, המשמעות של 'מיטב' הייתה המשמעות הראשונה, והיא המשמעות היחידה המופיעה במקרא, למשל: "מִבְחַר בְּרֹשָׁיו" (ישעיהו ל"ז, כ"ד); "מִבְחַר הַצֹּאן" (יחזקאל כ"ד, ה'). בעברית החדשה המשמעות נהפכה מחיובית לניטרלית; כשמדברים על "מבחר של רהיטים" מתייחסים לכמות הסוגים השונים ולא לאיכותם.
במקרא המילה בָּחוּר, צורת הבינוני הפָּעוּל הנגזרת מהפועל 'בחר', משמשת כתואר כמו נִבְחָר (שבחרו בו כיוון שהוא טוב יותר). כאשר פרעה מחליט לרדוף אחרי בני ישראל שיצאו ממצרים, נכתב: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות י"ד, ז'), כלומר 'כלי הרכב הנבחרים שלו'. במקרים אחרים מילה זו מתארת איש נבחר. למשל, בספר תהלים מתוארים דברי האל, המספר כיצד בחר בדוד להיות מלך: "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" (פ"ט, פס' כ). פעמים רבות התואר הזה מציין אנשים שנבחרו להילחם, למשל: "הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר" (שופטים כ, ט"ו). כאשר המילה 'בחור' משמשת במשמעות 'איש שנבחר למלחמה', היא מופיעה לבד במקרים רבים, למשל: "וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת-כָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אָלֶף" (שמואל ב, ו, פס' א). מכאן קצרה הייתה הדרך לשימוש במילה 'בחור' כשם עצם במובן 'גבר צעיר', אדם בגיל שבו מצויים רוב הלוחמים הנבחרים. ממשמעות זו נגזרו צורת הנקבה בַּחוּרָה והשם המופשט בַּחֲרוּת.
לעיתים קשה להבחין בין שני הפירושים של המילה 'בחור'. למשל, הביטוי 'בחור כארז', מקורו בשיר השירים (ה', ט"ו): " מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים". רש"י מפרש ביטוי זה כך: "נבחר בין הבנים כארז בין שאר עצים". כמו כן, בהמנון הפלמ"ח נאמר: "כל בחור וטוב לָנֶשֶק, כל בחור על המשמר". מקורו של ביטוי זה בתיאורו של שאול המלך במקרא: "בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ" (שמואל א, ט, פס' ב(. גם בפסוק זה מדובר על איש נבחר, שהיה גם גבר צעיר.
הוספת תגובה