הבלוג (יומן הרשת) מנוהל באופן שוטף על-ידי הצוות האחראי לאתר 'רב-מילים' – המילון העברי המקוון. הבלוג הוא במה עבורנו לדון בסוגיות שונות בעברית עם מנויי האתר שלנו ועם קוראינו הקבועים.
בבלוג יהיו מדורים קבועים. נשמח לקבל הצעות מהקוראים שלנו להוספת מדורים חדשים.
קצת היסטוריה
מילון רב-מילים ברשת האינטרנט הוא פיתוח נוסף של חברת מלינגו בע"מ, והמשכו של מפעל רב-מילים, שהוא מפעל המילונאות והבלשנות החישובית הגדול בישראל.
במפעל זה, שפותח במרכז לטכנולוגיה חינוכית, הושקעו כמאה שנות אדם, והשתתפו בו מיטב מומחי הלשון, המילונאות והמחשבים בארץ, בראשות פרופ' יעקב שויקה, מומחה בעל שם עולמי בבלשנות חישובית.
המילון העברי של רב-מילים, שגרסתו המודפסת יצאה לאור ב- 1997, הוא המילון המקיף והחדשני ביותר של העברית בת-זמננו. הוא משלב גישה חדשנית במילונאות, ידע מתקדם בבלשנות וטכנולוגיית מחשב עדכנית.
אתר רב-מילים כולל:
• אוצר המילים של השפה העברית, על כל רבדיה ומשלביה (לשון המקרא ולשון חכמים, לשון ספרותית ולשון הדיבור ואף סלנג, מונחים מקצועיים ומילים לועזיות), עם הסברים מקיפים לכל ערך ודוגמאות שימוש.
• אוצר המילים הנרדפות (התזאורוס), הכולל מילים נרדפות מכל רובדי השפה.
• תרגום מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית.
• רשימת כל הצירופים הלשוניים שבהם מופיעה כל מילה, והסבריהם.
• חריזה אוטומטית – רשימת כל המילים המתחרזות עם כל מילה.
• 'מעבדה לשונית': ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה (חלק דיבר, מין, מספר, בניין, גוף, זמן, שורש, צורת יסוד, כינויים ואותיות שימוש, ניקוד, כתיב מלא תקני, נטיות ועוד).
• תשבצון – כלי עזר למחברי תשבצים ולפותרי תשבצים.
המילון המקוון מתעדכן באופן שוטף, נוספות לו מילים חדשות מבית היוצר של האקדמיה ללשון העברית, בצד מונחים טכנולוגיים ואחרים המתווספים לשפה, ואף שימושים חדשים בלשון הדיבור ובסלנג.
עדכון כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון
איך כותבים את זה?!
מה היא שפה טבעית ולמה היא זקוקה לניתוח?
מלינגו מציעה אפליקציה של מילון מורפיקס לאנדרואיד
מנכ"ל בריטניקה העולמית בביקור בישראל
סך הידע של בריטניקה
This page has the following sub pages.
שלום רב,
האם ידוע לך מה המקור של השם אלקטרוניקה תקבילית
יש אלקטרוניקה דיגיטאלית שזה ספרתית , ויש אלקטרוניקה אנלוגית שזה תקבילית
אהבתיאהבתי
שלום,
שם התואר "תקבילי" גזור מהשורש של שם התואר "מקביל". תואר זה קשור למשמעות הראשונית של "אנלוגי" ("דומה, מקביל, חופף מבחינה מסוימת").
אהבתיאהבתי
האם וכיצד נתין ליצור אתכם קשר במייל או טלפוני. יעל
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
את מוזמנת ליצור קשר במייל: ravmilim@melingo.com טלפון: 03/6070927/407
אהבתיאהבתי
תודה רבה.
הנושא טופל
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה . למה המילה "השכמה" היא באות "כ" ולא באות "ק" כמו המילה "קימה"-"לקום" וכו'
אהבתיאהבתי
שלום יאיר,
המילים "השכמה" ו"קימה" נגזרות משורשים שונים (ש.כ.מ וק.ו.מ) למרות הדמיון במשמעות ובצליל, ואין ביניהן קשר אטימולוגי.
אהבתיאהבתי
אני רוצה לדעת למה המילה "השכמה" היא באות "כ" ולא באות "ק" כמו "לקום"- "קימה"
אהבתיLiked by 1 person
שלום רב ומועדים לשמחה,
אני מורת דרך ועובדת הרבה עם צליינים. אני נתקלת תמיד בהפתעות כשאני קוראת בתנ"ך באנגלית. יש תרגום של פסוק אחד שמטריד אותי שנים בישעיהו י"א "וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" בתרגומים רבים אני מוצאת גזע מתורגם ל stump כלומר גדם. מעניין אותי אם יש לכך הצדקה לשונית או שזה תרגום "אידיאולוגי" עם אג'נדה נוצרית.
רב תודות
גילה
אני נהנית מאד מהבלוג וגם מהמילונים
אהבתיאהבתי
שלום גילה,
תודה על המחמאות. בעיקרון, סוגיית תרגום המקרא לאנגלית וההשפעות הנוצריות עליו היא מחוץ לתחום עיסוקנו במילון רב-מילים. ובכל זאת, לפי בדיקה קצרה שערכתי, במילון המקראי BDB הצירוף "גזע ישי" בפסוק זה מתורגם "stem of Jesse" ומציינים שזו שפה פיגורטיבית.
אהבתיאהבתי
איפה נולד המונח הורתה בחטא ומהו המשך המשפט?
אודה על מתן תשובה.
אהבתיאהבתי
שלום גד,
ביטוי זה הוא וראיציה של הצירוף הוֹרָתוֹ ולֵידתו שמשמעותו תחילתו, מקורו (ובדרך כלל אחריו מופיעה ב' היחס, כמו "בחטא"). צירוף זה נוצר על-פי לשון חז"ל: "הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה" (סנהדרין נח ע"א), ושם 'הורתו' במשמעות של 'היריון' – הזמן שבו הוא היה עובָּר, שאימו הייתה בהיריון עימו, להבדיל מ'לידתו' – המועד שבו הוא נולד.
אהבתיאהבתי
שלום רב!
ניסיתי לשב למצוא כתובת מייל אליה אוכל להפנות שאלה..
אז אכתוב פה ואקווה שתגיע ליעדה.. 🙂
האם נכון לומר עיתונות או עיתונאות ואם שניהם נכונים אז מה ההבדל?
תודה רבה מראש!
יעל 🙂
אהבתיאהבתי
שלום,
שמי דני אורבך ואני דוקטורנט באונ' הרווארד. אני מעוניין ליצור קשר עם רוביק רוזנטל לצורך מחקר על טבח כפר קאסם. המייל שלי: dannyorbach@gmail.com. אשמח אם אוכל לשאול אותו מספר שאלות.
תודה,
דני
אהבתיאהבתי
שלום,
תודה לכם על הבלוג המענין. רציתי לשאול אם אפשר להציע לכם מילים חדשות שכדאי להכניס לשימוש בשפה העברית?
תודה,
עירית
אהבתיאהבתי
כל שנה בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מעלים את זכרת של חללי קהיליית המודיעין. ובחדשות מספרים על הקהילייה הבין לאומית. מדוע זו "קהילייה" ולא קהילה?
לירז
אהבתיאהבתי
שלום לירז,
המשמעות המקורית של "קהילייה" היא "ארגון של מדינות או של עמים שהוקם לתכלית משותפת", אבל במשך הזמן היא החלה לשמש במשמעות דומה ל"קהילה", ראי גם כאן.
אהבתיאהבתי
שלום, מה מקור השם" צמר גפן"? מילא צמר אבל למה דווקא גפן? תודה עלמה almakain@gmail.com
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אבקש לדעת מה מקור המילה "בעל" (husband) ומדוע השפה העברית ראתה לנכון לשייך אישה לאישהּ בדרך של בעלות (ownership)
אהבתיאהבתי
שלום חיה,
זו סוגיה לשונית-מגדרית ידועה, ראי את הדיון של האקדמיה ללשון העברית בנושא.
אהבתיאהבתי
שלום,
אבקש לדעת מה מקור המילה קומבניזון
תודה רבה.
אהבתיאהבתי
שלום אייל,
מקורה של מילה זו במילה הצרפתית צרפתית combinaison.
אהבתיאהבתי
Thanks!!
On Thu, Aug 30, 2012 at 4:17 AM, "בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים" wrote:
> ** > ravmilimteam commented: "שלום אייל, מקורה של מילה זו במילה הצרפתית > צרפתית combinaison."
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה: מה לעשות אם אני מוצאת במילון "רב מילים" שגיאה בניקוד?
אהבתיאהבתי
שלום רינה, את מוזמנת לשלוח למערכת רב-מילים הערות על ניקוד ועל כל שאר הנושאים הקשורים במילון. אנו מצויים בקשר שוטף עם מנויי המילון ובמקרה הצורך מתקנים טעויות.
אהבתיאהבתי
יש לי מספר שאלות:
1. כיצד אתרגם את המילה 'קומודיפיקציה'? תהליך יצירת יחס כשל יחס למוצר, למצרך?
2. כיצד אתרגם personhood, במסגרת ביטויים פילוסופיים? למשל-
acting towards a man as a means for another's purpose is degrading and is harming his personhood.
תודה!
אהבתיאהבתי
שלום תמר,
1. תרגום המילה קומודיפיקציה הוא פשוט commodification. כך המילה מוגדרת במילון רב-מילים, לצד מונחים כלכליים רבים נוספים: "תהליך של הפיכת תוצרים של פעילות אנושית או של משאבי טבע לסחורה בעלת תג מחיר".
2. המילה מתורגמת כך במילון מורפיקס: היות אדם, היות בעל אישיות.
אהבתיאהבתי
יש לי מספר שאלות:
1. כיצד אתרגם את המילה 'קומודיפיקציה'? תהליך יצירת יחס כשל יחס למוצר, למצרך?
2. כיצד אתרגם personhood, במסגרת ביטויים פילוסופיים? למשל-
acting towards a man as a means for another's purpose is degrading and is harming his personhood.
תודה!
אהבתיאהבתי
בכדורסל קוראים לשחקן הצובר נקודות – קלע.
רוב השדרים אומרים קלעי.
האם זה תקין?
אהבתיאהבתי
שלום רב, הצורה התקינה היא רק קַלָּע וכך גם צַבָּע (ולא 'צבעי').
אהבתיאהבתי
רוביק שלום,
ראשית תודה על האתר הזה, מעשיר וחשוב.
שאלת הדיוט- המצלול של המילים הבאות דומה והמשמעות קרובה: עיר – (עברית), אוּר (אכדית?), URB (לטינית). האם יתכן קשר ביניהם?
תודה
דותן
אהבתיאהבתי
שלום רוביק,
ברצוני לשאול האם יתכן קשר בין המילים – עיר (עברית), אוּר (אכדית?) ו- URB (לטינית)? המצלול והמשמעות דומים אך נראה שהשפות והעיצורים רחוקים מדי…
דותן.
אהבתיאהבתי
שלום דותן,
ככל הנראה, אין קשר בין מקורות המילים האלה. אפילו הקשר בין 'עיר' בעברית ו'אור' באכדית מוטל בספק במילונים היסטוריים.
אהבתיאהבתי
אבל אשמח לדעת אם יש קשר עירים – עריות – עיר – עירוי ?????
נורית. תודה
אהבתיאהבתי
שלום נורית,
ככל הנראה אין קשר בין המילים שציינת. השורש של המילים 'עריות' ו'עירוי' הוא ער"י, אך אין קשר היסטורי ביניהן (עם זאת, יש קשר בין 'עריות' ו'ערווה'). השורש של המילים 'עִיר' ו'עַיִר (ברבים עֲיָרִים)' הוא עי"ר, אך גם בין שתי המילים האלה אין קשר היסטורי.
אהבתיאהבתי
תודה רבה. התכוונתי לעירים מלאכים…
אהבתיאהבתי
המילה 'עירים' במובן מלאכים מקורה בארמית מקראית (דניאל ד יד). יש הקושרים בינה ובין השורש עו"ר בנימוק שהמלאך נתפס כערני או כמעורר.
אהבתיאהבתי
המון תודה.
מילונים היסטוריים נדרשים לסוגיה זו? אפשר לקבל הפנייה?
תודה.
אהבתיאהבתי
בן-יהודה (כרך ט', עמ' 4454) כותב: 'אולי מהשומרית אֻרֻ' ובמילון BDB לא מוזכרת הקבלה לאכדית: http://www.greeklatin.narod.ru/bdb/_0764.htm.
אהבתיאהבתי
שלום,
הבלוג הזה מדהים! תודה רבה על הפוסטים המעניינים.
רציתי לשאול האם יש קשר בין המונח סמיוטיקה למילה שם (יודעת כי המונח מגיע מהיוונית העתיקה, אך תהיתי האם קיים קשר למילה הנוכחת כל כך בעברית: שם.
אשמח לתגובה,
תודה,
רומי.
אהבתיאהבתי
שלום רומי,
ככל הנראה אין קשר בין שני המונחים. המונח 'שם' מקורו במשפחת השפות השמיות ואילו המונח 'סמיוטיקה' מקורו ביוונית במילה sēmeion, שממנה נשאלה לעברית המילה 'סימן'.
אהבתיאהבתי
שלום,
תהיתי מה מקור הסלנג "לפלח" במשמעות לגנוב או לחטוף בהיחבא.
אני יודעת שבערבית יש שתי משמעויות לשורש, האחת קשורה בעבודת האדמה, והשנייה בהצלחה. האם יש קשר?
תודה מראש,
הדס
אהבתיאהבתי
שלום הדס,
מילוני סלנג, כמו מילונו של רוביק רוזנטל, מציינים כי מקור המילה אינו ידוע.
אהבתיאהבתי
שלום הדס,
תרגום הביטוי "לֶפַלֶחַ" (בלשון עתיד) או פַלָח (בלשון הווה) = אִכָּר
(דוגמאות: "רגע אחד לפני שהסדרן הבחין בנו, הצלחנו להתפלח להצגה יומית בהחבא" או "לא ביישנו את הפירמה ויצאנו כמו גדולים לפלח תרנגולות מהלול" )
מקור הביטוי נובע מהשפה הערבית (קרוב לוודאי מערבית מצרית וסורית) בכתיב חסר "פַלָּח" ובכתיב מלא פַלַּאח , ובתרגום לעברית: אִכָּר, עוֹבֵד אֲדָמָה , חַקְלַאי, פַלַּאח, יוֹגֵב, אִישׁ אֲדָמָה וכיו"ב)
הפלאחים המצריים הפזורים לאורך גדות הנילוס, הינם עובדי אדמה קשי יום, פשוטים בהליכותם ונבערים מדעת, כאשר עיקר פרנסתם נובעת מחקלאות פרי עבודת כפיהם. אי לכך מרביתם אם לא כולם עניים ואביונים המתגוררים בבקתות רעועות.
כתוצאה ממצבם הפיננסי הדל והעלוב, הם מוצאים עצמם מעת לעת 'חוטפים' בחשאי מזון מהשווקים העירוניים הגדולים שם הם פודים את יבולם. לא פעם קורה שאחדים מהם נחשפים ונתפשים 'על חם' בעת הגניבה וזוכים למנות נדיבות של מלקות מידיהם האמונות של אדוני ובריוני השוק.
עד היום כאשר הפלאחים מופיעים בשווקים למכור את מרכולתם, שאר אנשי השוק נזהרים מהם כמו מאש. ואם היה ואחד מהפלאחים נתפש בקלקלתו אזי הכל דולקים בעקבותיו תוך שהם שואגים בחמת טירוף: "תפשו את הפלאח הנבזה!…תפשו את הפלאח!"
כך התגלגל הביטוי 'פַלָח' אל מחוזותינו מלפני כ70 שנה ויותר…אותו ביטוי מופנם וצנוע, שהפך במרוצת הזמן כביטוי נרדף שווה ערך לתואר המושמץ והמוקצה "גנב"…
אהבתיאהבתי
שלום רב,
אשמח לשמוע על האטימולוגיה של המילה "זמן". האם כל הפירושים שלה מאותו המקור, או שהיא מילה הומונימית?
אהבתיאהבתי
שלום איריס,
נראה שאין זו מילה הומונימית. תוכלי לראות עוד על האטימולוגיה של מילה זו באתר של ד"ר תמר עילם-גינדין.
אהבתיאהבתי
שלום רב!
שמי יואל, אני מחפש קטע מסוים העוסק בתרגום כבר כמה ימים ללא הצלחה…
אולי הצוות המוכשר של הבלוג יוכל לסייע בידי –
מדובר בקטע חמוד שמדגים איך קטע אחד שמתורגם שוב ושוב בין שפות שונות יכול לאבד ממשמעותו. זה קטע הומריסטי (לדעתי הוא בדוי) שמספר איך תרגמו שוב ושוב את השיר "אני והסבתא ישבנו בצוותא…" (הסבתא בנגב), פעם ע"י המתנדבת בקיבוץ, אח"כ ע"י סטודנט לספרות (נדמה לי) וכן הלאה… עד שלבסוף יוצא שיר נונסנס שמתאר איך המספר יושב עם הסבתא באמבט של גבינה מסריחה, אוכלים גלידה – או משהו שטותי כעין זה.
אשמח לעזרתכם! תודה רבה רבה מראש.
אהבתיאהבתי
אשמח לדעת אם יש קשר בין שכם, האזור שבין הגב לכתף , לבין להשכים קום?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
לפי מילון בן-יהודה אכן יש קשר, וכך כתוב בו: "עיקר הוראת הפועל השכים הוא הטעין משא (על שכם הבהמה) [..], אלא שהייתה זאת דרך הנוסעים להטעין ולנסוע השכם בבוקר, ועל כן מצוי גם הפועל השכים על יד בבוקר וכו', עד שקיבל הצירוף השכים בבוקר ובקיצור ממנו השכים בלבד, את הוראתו השכיחה בלשון קימה בבוקר." (מילון בן-יהודה, כרך י"ד, עמ' 7100-7101).
אהבתיאהבתי
שלום רב. אשמח לדעת האם הביטוי "לזרות מלח על הפצעים" איכשהו קשור לשיבוש של הביטוי מאנגלית: adding insult to injury.
האם המילה insult איכשהו אבדה בתרגום ל-salt, ומכאן ל"מלח"?
אהבתיאהבתי
שלום רן,
אין קשר בין הביטויים. יש גם ביטוי קרוב יותר באנגלית to rub salt into someone's wound.
אהבתיאהבתי
שלום, שמי אורית
אני סטודנטית לתקשורת חזותית בחולון….
פרויקט הגמר שלי מתעסק בקללות, אני קראתי חלק מהטורים שלך…
הייתי מעוניינת להתייעץ איתך בקשר לתוכן… זה ממש יעזור לי
תודה רבה רבה והמשך יום נעים
buya21@gmail.com
אהבתיאהבתי
שלום,
היום, כשמישהו סימס לי "הקיצר, מתי נפגשים" זה הדליק אצלי את הצורך להתחקות אחר מקור המילה.
ברור לי שהכוונה היא "בקיצור" או "בקצרה", ושאמורים לכתוב את זה "א-קיצר" (שיש לזה ניחוח יידישי.
זה גם הזכיר לי את המילה "אוקצור" שנשמעת קצת יותר ערבית.
מה מקור ההגיות האלה?! מה הסיפור שלהן?! לא מצאתי בשום מקום!
אהבתיאהבתי
שלום,
עמיתיי ואני, חוקרי פנאי באקדמיה, נתקלנו בבעיה שהיא לשונית – אבל גם בעלת משמעות תרבותית. בעברית, המילה 'פנאי' מקושרת לדברים כגון ריק, ואקום או כלום. אבל, פנאי – במשמעותו התרבותית הוא זמן למילוי מצברים, להגשמה עצמית, להנאה ולעשייה. האם תוכלו להציע לנו מונח חדש שיתייחס למשמעות "המלאה" של הפנאי במקום למשמעותו "הריקה"?
תודה:)
דר' יעל רם בשם קבוצת חוקרי פנאי
אהבתיאהבתי
שלום יעל,
'פנאי' אכן מוגדר כ'זמן פנוי', אבל למונח 'פנאי' יש משמעויות נלוות משל עצמו והן קשורות לדברים שתיארת, ולא כל מי ששומע את המילה 'פנאי' מקשר אותה מייד ל'ריק'.
אהבתיאהבתי
שלום. האם ידוע לכם מהו גיזרון המילה 'זמיר'?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום הילה,
המילה 'זמיר' במובן שם הציפור קשורה ל'זמרה' במובן שירה (שהרי זוהי ציפור שיר). יש השערות שונות למקור המילה 'זמיר' בפסוק הידוע "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ" (שיר השירים ב יב). לפי פירוש אחד, 'עת הזמיר' היא עונה שמקובל לפרשה כעונת הזמירה של הגפנים, ולפי פירוש אחר היא קשורה לשירה וזמרה.
אהבתיאהבתי
אני לומד במכללת ספיר בתוכנית תרבות, יצירה והפקה. המרצה לתרבות מרבה להשתמש במילים לועזיות באופן גורף בטענה שאלה מילים המחייבות את המקצוע. אני שואל, האם יש אפשרות לדרבן את המכללות והאונב' להשתמש בחלופה עברית?
אהבתיאהבתי
שלום בצלאל,
האקדמיה ללשון העברית עוסקת בדרבון המוסדות האקדמיים להשתמש במונחים עבריים. תוכל לנסות לפנות אליהם.
אהבתיאהבתי
שלום, שמי עידו ואני הרכז החברתי של המוסד החינוכי שומריה. מעוניין ליצור קשר עם רוביק רוזנטל לצורך אפשרות לשיתוף פעולה והזמנתו להרצות במסגרת חידון השפה העברית המתקיים במוסד.
אהבתיאהבתי
שלום, שמי ליאורה והיה לנו דיון בעבודה על מקור השם קרופניק. הכוונה למרק פטריות עם גריסי פנינה המכונה קרופניק.
אהבתיאהבתי
שלום ליאורה,
מקור השם בפולנית: krupnik .
אהבתיאהבתי
שלום, שנים שאני מחפש את מקור הביטוי "לחטוא בכתיבה" מבלי למצוא מזור לשאלתי (אפילו שלחתי לרוביק בעבר הודעה בנושא), האם תוכלו לעזור?
אהבתיאהבתי
שלום מוטי,
צירוף זה מבוסס על הביטוי "חטא במשהו":"עשה דבר שלכאורה אינו מתאים לאופיו, לעיסוקו וכד'." מי ש"חוטא בכתיבה" עושה זאת "מהצד", בנוסף לעיסוקו העיקרי.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
שמי יניב והנני מחנך כיתה בבי"ס יסודי בתל אביב.
מזה זמן מה שאני מנסה לאתר את מקור המילה 'נימוק' והדבר לא עולה בידי. במילון אבן-שושן הפירוש הוא, תירוץ, טעם אך אין התייחסות למקור.
אודה מאוד על הסיוע בעניין זה.
בברכה,
יניב
אהבתיאהבתי
שלום יניב,
מילה זו מופיעה לראשונה בלשון חז"ל והמקור שלה איננו ברור. יש המקשרים אותה למילה nomike ביוונית שפירושה 'ידיעת החוק', יש אומרים שמקורה בפרסית ואחרים מקשרים אותה למילה 'עמוק' (במובן של סיבה 'עמוקה', עומק חשיבה).
אהבתיאהבתי
תודה רבה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
אם כבר שלחתי פעם את ההערה שלהלן, אנא סלחו לי והתעלמו ממנה. במילון רב מילים כתוב "עקב אכילס" והעי"ן מנוקדת בקמץ. זוהי סמיכות, וצ"ל חטף פתח.
רינה ברוך
אהבתיאהבתי
שלום רינה,
תודה על הערתך. האם בדקת במילון רב-מילים המודפס או בגרסה המקוונת המעודכנת של המילון? הניקוד בגרסה המקוונת תקין: עֲקֵב אָכִילֶס.
אהבתיאהבתי
בדקתי במילון המודפס.
אהבתיאהבתי
שלום. ראיתי אותך (רוביק) בתוכנית לונדון וקירשנבאום על מונחים צבאיים ובין השאר אכבר טול. יש לי גרסה אחרת ועוד כמה ביטויים משנות ה-60 המוקדמות yossi1217@walla.com
אהבתיאהבתי
ערפילים – ב-פ' דגושה או רפויה?
אהבתיאהבתי
עַרְפִלִּים, ב-פ' 'רפויה'.
אהבתיאהבתי
צוות שלום,
איך אומרים בעברית
he monetize his bike
במובן של הפך את האופניים שלו למקור של רווח
הוא הטביע את אופניו ?
בברכה,
פנינה
אהבתיאהבתי
שלום פנינה,
התרגום 'הטביע' אינו מתאים כאן, ואין מילה אחת שמחליפה את הפועל monetize בהקשר הזה. אפשר לומר: "הוא הפיק רווח מהאופניים שלו".
אהבתיאהבתי
הייתי משתמש ב"היוון" – הפך להון.
אהבתיאהבתי
מהו פירוש הצירוף 'שאלה שאלתית'? וכיצד יש לנקד את הצירוף?
אהבתיאהבתי
שלום מאיה,
לפי מילון הצירופים מאת רוביק רוזנטל (עמ' 822), פירוש הצירוף הוא: "שאלה חשובה ומורכבת" והוא נאמר באירוניה. הניקוד הוא שְאֵלָה שְאֵלָתִית
אהבתיאהבתי
שלום רב,
מבקש לדעת מהו מקור המילה 'הסקה' בהקשר של הסקת מסקנות.
לא קל להבין זאת..
תודה רבה,
יניב
אהבתיאהבתי
הסקה מלשון נסק עלה למעלה אם זה מסוק אש בתנור או מסקנה , הלא כן ?? נורית
אהבתיאהבתי
השורש "נסק", שהעברית קיבלה אותו מן הארמית, פירושו "עָלָה", "התרומֵם", "הִמריא". מכאן שמו העברי של ההליקופטר – "מַסּוֹק" ("מַנסוֹק", יעני). "הִסִּיק" ("הִנסִיק") פירושו "הֶעלָה". למשל, העלה אש. להַסּיק אש בתנור פירושו להעלות אש בתנור, ובקיצור – להסיק את התנור, וזה מקור ההַסָּקָה המחממת אותנו בחורף. ובהשאלה: "הִסִּיק" – העלה באמצעות ההיגיון. מכאן המילה "מסקנה" (בארמית של התלמוד – "מַסקָנָא", שהיא שיבוש של "מַנסָקָא"). המסקנה עולה מן הדברים באמצעות החשיבה ההגיונית. ואילו המילה "מָסִיק" היא משורש אחר לגמרי – "מסק", הקרוב במשמעותו ל"משך".
שני השורשים האלה, גם "נסק" וגם "מסק", אינם נמצאים כלל בתנ"ך, אלא בלשון חז"ל (העברית של תקופת בית שני ואילך), וזאת אף על פי שהזַיִת הוא אחד משבעת המינים ומוזכר בתנ"ך פעמים רבות.
(ואגב, המילה "הליקופטר" מורכבת משתי מילים ביוונית: "הֶליקס", שפירושה "בּוֹרֶג" או כל דבר לולייני, ו"פְּטֶרוֹן", שפירושה "נוֹצָה" וגם "כָּנָף".)
אהבתיאהבתי
נורית ורינה, תודה רבה על התגובות.
יניב
אהבתיאהבתי
האקדמיה מחפשת מילה ל"אופורטוניסט".
נראה לי שקבלנו מרבי חייא הצעה לא רעה בכלל, בדמות הרן אחי אברהם. נא ראו מדרש רבה בראשית פרשה ל"ח.
אודה לכם על חוות דעתכם לאחת האפשרויות מהגוון (וריאציה) על השם, שלהלן:
הרני, הרנות
הרנאי, הרנאות
הרנני, הרננות.
אהבתיאהבתי
שלום שמעון,
הצעתך מעניינת. תוכל לפנות לאקדמיה עצמה ולהציע להם ישירות את הרעיון הזה.
אהבתיאהבתי
שלום רב
מהמקור הביטוי: לקום על צד שמאל
אהבתיאהבתי
שלום אהובה,
לפי מילון הצירופים מאת רוביק רוזנטל (עמ' 785), יש ביטויים מקבילים בשפות רבות: יידיש, לדינו, גרמנית וצרפתית.
אהבתיאהבתי
שלום,מבקשת לדעת האם אופן( אופניים ) קשור סמנטית למלה אופן(ההכנה)? חשבתי על אפשרות המלה המשותפת לשתי המילים הנ״ל-דרך.יתכן?תודה. בתיה
אהבתיאהבתי
שלום בתיה,
המילה אֹפֶן מופיעה לראשונה במקרא בצירוף "דָּבָר דָּבֻר עַל-אָפְנָיו" (משלי כה יא) ויש מחלוקת בין פרשני המקרא האם היא קשורה לאוֹפַן (גלגל).
אהבתיאהבתי
כיף גדול שיש אתר לבירור מילים בשפה העברית. אני מקלידה ועורכת המון טקסטים וזה נדרש לי בכל יום
אהבתיאהבתי
I do like the way you have presented this specific matter and it does indeed supply me personally a lot of fodder for thought. On the other hand, coming from what precisely I have personally seen, I really wish as other remarks pile on that folks remain on issue and not get started on a tirade regarding the news of the day. All the same, thank you for this superb point and although I do not concur with the idea in totality, I value your viewpoint.
אהבתיאהבתי
שלום אוכל לדעת את המילים הבסיסיות שמשתמשים ביום יום על מילות סלנג??? אשמח לתשובה במייל
אהבתיאהבתי