ד"ר נגה פורת / מועמדים מחזיקים מעמד
פברואר 7, 2019 על-ידי ravmilimteam
תקופת הבחירות המקדימות (הפריימריז) במפלגות השונות בעיצומה. כך מועמדים ומועמדות שונים מתמודדים על מקום ריאלי ברשימות לכנסת הבאה. המועמדים נשאלים על עמדותיהם בסוגיות שונות. במפלגות אחרות אין בחירות מקדימות, וההחלטה על הרכב הרשימה לכנסת נתונה לשיקול של העומד או העומדת בראש המפלגה. לאחר ההחלטה על ההרכב הסופי של הרשימות לכנסת, כל חבריהן וחברותיהן יהיו מועמדים ומועמדות להיות חברי כנסת, ויעמדו למבחן הבוחרים והבוחרות. במקביל, המועמדויות לפרסי האוסקר כבר הוכרזו. כעת אנסה לעמוד על מקור המילה 'מועמד' ועל הקשר בינה לבין מילים אחרות מהשורש עמ"ד.
המילה מָעֳמָד (אפשר לנקד ולהגות גם מֻעֲמָד) היא חידוש של אליעזר בן-יהודה, והיא נגזרה מצורת הווה של השורש המקראי עמ"ד בבניין הופעל – הָעֳמַד. פועל זה מופיע פעמיים במקרא: הראשונה – בצורת העתיד: " וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי ה'" (ויקרא טז י); והשנייה – בצורת ההווה: "וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם" (מלכים א כב לה). פועל זה הוא צורת הסביל של הפועל הֶעֱמִיד. אחת המשמעויות הבסיסיות של 'העמיד' היא 'גרם למישהו לעמוד באופן מסוים ביחס לאובייקט, לשֶטח או לאנשים אחרים', למשל: "וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן… וַיַּעֲמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַ מּוּדִים" (שופטים טז כה). המילה עַ מּוּד נגזרת אף היא מאותו שורש. לפועל זה יש עוד משמעות בסיסית: 'הביא מישהו לידי כך שיתרומם למצב של עמידה זקופה', לדוגמה: "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַ תַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי" (יחזקאל ב ב). מכאן נתגלגל הביטוי הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הָרַגְלַיִם (במובן מטפורי: השיב אותו לאיתנו) בעברית בת-זמננו. משמעות בסיסית נוספת של הפועל 'העמיד' היא 'החזיר משהו לתנוחתו הזקופה; הקים או עיצב וארגן משהו שלם על כל מרכיביו', למשל: "הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים לְהַעֲמִידוֹ עַל-מְכוֹנוֹ" (עזרא ב סח), כלומר: לגרום שבית המקדש יעמוד שוב על יסודותיו.
נוסף על כל המשמעויות הפיזיות של הפועל 'העמיד', יש לו משמעות מופשטת מיוחדת בלשון המקרא: 'מינה לתפקיד, הפקיד מישהו על', כפי שנכתב על יהושפט מלך יהודה: "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (דברי הימים ב, יט ה). משמעות זו קרובה למשמעות של הפועל הנרדף 'הציב'. בהקשר זה מערכת השלטון והמשפט נתפסת באופן מטפורי כבניין שצריך להקים את יסודותיו ולייצב אותם, ולכן יש 'להעמיד שופטים'. בספר משלי (כט ד) המשפט ההוגן נחשב ליסוד שבזכותו הארץ עומדת: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". אפשר להניח ש'מועמד' הוא מי שמינו אותו לתפקיד, ולחלופין – מי שהעמיד את עצמו לבחירת הציבור.
המילה "מָעֳמָד" מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר מיוחד: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט ג). לפי פירוש רד"ק, גם זה הפועל 'הועמד' בצורת הווה: "ואין אחד מאיברי שהיה מָעמד", ואילו לפי רוב הפרשנויות, מילה זו משמשת כשם עצם במובן 'מקום שאפשר לעמוד בו'. למילה מַעֲמָד יש משמעות דומה בלשון המקרא: 'אופן עמידתו של אדם, או המקום שבו הוא עומד', לדוגמה: "כִּי מַעֲמָדָם [של הלוויים] לְיַד-בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית ה'" (דברי הימים א, כג כח). מילה זו משמשת גם לציון מִשְׂרתו של אדם, כפי שאמר הנביא ישעיהו (כב יט) לאיש בשם שֶׁבְנָא, שהיה לו תפקיד בכיר בממלכת חזקיהו: "וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִ מַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ".
בעברית החדשה החלו להשתמש במילה 'מעמד' במובן 'שכבה חברתית, קבוצה גדולה של אנשים בחברה בעלי מצב כלכלי או חברתי דומה'. במקביל נוספה למילה 'מעמד' משמעות ספיציפית בתחום הכלים הפיזיים: 'כַּן, בסיס שניתן להניח עליו חפצים שונים', לדוגמה: "מעמד גדול לעציצים".
הביטוי הֶחְזִיק מַעֲמָד נמצא לראשונה בלשון המגילות הגנוזות (מגילות מסוף ימי בית שני שנמצאו במערות קומראן במדבר יהודה), לדוגמה: "החזיק מעמד בתוך העדה" (מגילת הסרכים, סרך העדה). ביטוי זה מבוסס על תפיסה מטפורית על מי שממשיך 'לעמוד' ואינו 'נופל' או 'נשבר' במצבים קשים. גם לפועל 'עמד' יש משמעות דומה בצירוף ב' היחס אחריו, למשל: "לא עמד בלחץ", עָמַד בַּנִּ סָּיוֹן, עָמַד בַּ מִּבְחָן ועוד. מקורו של שימוש זה בלשון חז"ל, למשל: "לפי שאין גוזרין גזֵרה על הצִבּור אלא אם כן רוב צִבּור יכולין לעמוד בה" (בבא קמא עט ע"ב).
המילה עֶמְ דָּה מופיעה פעם אחת במקרא במובן פיזי של 'מקום שעומדים בו': "יִקַּח מִכֶּם עֶמְ דָּתוֹ" (מיכה א יא). בעברית החדשה משמעותה התרחבה מאוד. היא מציינת גם מקום מסוים שהוקצה למישהו כדי שיוכל למלא את תפקידו, למשל: "העובדים נטשו את עמדותיהם ליד המכונות", וגם עמדה צבאית, כמו עֶמְ דַּת תַּצְ פִּית או עֶמְ דַּת ירִי. בספורט מציינת מילה זו את חלק המגרש או אזור המשחק שבו השחקן מוצב או פועל, לדוגמה: "באחת מעמדות ההגנה". בשימושים אלה המילה 'עֶמדה' עדיין מציינת מקומות שיוחדו למטרה כלשהי, אך לאו דווקא מקומות שעומדים בהם. רוב השימושים האלה מקבילים במשמעותם למילה הלועזית 'פוזיציה'. המילה 'עֶמדה' זכתה גם למשמעויות מופשטות יותר: יש לה משמעות קרובה לזו של 'מעמד', בין היתר בצירופים כמו עֶמְ דַּת מַפְ תֵּחַ (ביטוי המשמש גם בהקשר הצבאי), ועֶמְ דַּת כּוֹחַ, לדוגמה: "בשלב זה של המאבק חותרים המועמדים לתפיסת עמדות כוח במפלגה ולביסוסן." ויש לה גם משמעות של 'יחס, גישה או דעה על נושא מסוים, נקודת מבט'. אחת המילים באנגלית המקבילות למשמעות זו היא standpoint (מילולית: מקום שעומדים בו ומשקיפים ממנו על העולם). גם המילה האנגלית stance מתרגמת משמעות זו, והיא נגזרה מאותו מקור כמו הפועל to stand. המילה stand עצמה משמשת גם כשם עצם שאחד מתרגומיו הוא 'עֶמדה', בין היתר בביטוי to take a stand שפירושו 'לנקוט עמדה'.
המועמדים והמועמדות למפלגות ולכנסת צריכים לעמוד במבחנים רבים בתקופת הבחירות, והמטרה הסופית שלהם היא לזכות במושבים (מנדטים) בכנסת, שעליהם יוכלו סוף סוף לשבת.
פורסם בנגה פורת | מתויג אוסקר, בוחרים, בחירות, בחירות מקדימות, החזיק, החזיק מעמד, העמד, העמיד, הציב, הרכב רשימה, חבר כנסת, יעמד, כנסת, מועמד, מועמדים, מושבים, מינה, מנדטים, מעמד, מעמד חברתי, מפלגה, מפלגות, מצב כלכלי, משפט, עומד, עמ"ד, עמד במבחן, עמד בניסיון, עמדה, עמדת ירי, עמדת כוח, עמדת מפתח, עמדת תצפית, פריימריז, רשימה לכנסת, שלטון, תפקיד, תקופת בחירות | 10 תגובות
א. נהניתי לקרוא.
ב. ד"ר ברק דן: שתי התנועות השונות למילה מועמד עולות מן ההחלטה על הניקודים השונים למילה זו. ההחלטה היא חלק מהחלטות האקדמיה ללשון העברית – בדקדוק על הפֹעַל בשורשים בעלי עיצורים גרוניים.
אהבתיאהבתי
באנגלית stand בתגלגל גם למשמעות status.
אז מי שמפרסם סטטוס בפיססבוק וכד, בעצם מפרסם עמדה…
אהבתיאהבתי
ישר כח מילים שעומדות במבחן הזמן
אהבתיאהבתי
באנגליה אומרים על פוליטיקאי שהוא "עומד" לבחירה, ואילו באמריקה פוליטיקאי "רץ" לבחירה. עד שקראתי את התור הזה חשבתי שהשימוש בעברית של "מועמד" במובן של בחירות היה תרגום מן האנגלית הבריטית.
אהבתיאהבתי
לכבוד ד"ר נגה פורת.
תודה על המאמר הנחמד.
אשמח אם יורשה לי לשאול, ואולי גם להוסיף דבר.
התקשיתי מאד להבין את הקשר בין 'יועמד חי', ו'מועמד במרכבה', לבין המלה המחודשת 'מועמד' בבחירות: א. האם אליעזר בן יהודה חידש את זה משם? ואם לא, מה המקור שלו למושג 'מועמד', אם ידוע. אני הייתי חושב עוד, שזה קרוב למשמעות של: 'עומד לקרות משהו', כלומר מין 'מצב כוננות' כלשהו. האם זה יכול להתקשר לכאן?
ב. קושי מסויים אצלי נבע מידיעתי המוקדמת כי 'יועמד חי', אשר אונקלוס הגֵר תירגם" 'יִתָּקַם כַּד חַי' [כלומר: יתקיים חי (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו: אם הוא יכול לעמוד, הרי שהוא חי…, וכן ידיעתי היא לגבי מילים רבות שנלמדות ממשמעות השורש 'עמד')]: וכן פירוש כל הפסוק, וכן ההלכה היוצאת משם [שנהגה כמובן בזמן המקדש, השילוח השעיר לעזאזל(…) כאשר חבירו מוקרב לקרבן חטאת וכו']: "ומאת בני ישראל יקח שני שעירי עיזים… והעמיד אותם פתח אוהל מועד… והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת, והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה'…": [תוספת נוספת לפי חז"ל היא, שהמלה 'חי' כאן, באה ללמד את ההלכה: 'עמידתו חי עד שישתלח, מכאן ששילוחו למיתה', פירוש: אם לא היתה כתובה המלה 'חי', היה מקום לחשוב שאולי צריך להביאו לעזאזל (הר עז וקשה), ולהניחו שם, אולם כעת למדנו ש 'שילוחו למיתה' (סליחה שוב…).
ג. כשנתתי דעתי על ההטיות הרבות בשימוש של השורש 'עמד', שמתי לב שישנן משמעויות רבות לשורש (לפועל?) הזה: עמד מלכת, התכווין, התמקם, ואולי עוד. {האם יכול להיות, שבעצם מלה זו יכולה (היתה) להימצא בלשון הקודש, רק שלא היה לה שימוש במקרא, כי לא היה מושג כזה כבימינו?…}
האם יהיה נכון לשאול, מדוע צריך לשייך את המלה המחודשת 'מועמד', דוקא למילים שכתובות במקרא בבנין הופעל?
בברכה, חיים קופר.
אהבתיאהבתי
שלום חיים,
לצערי, אין בידי תיעוד מדוע בן-יהודה בחר דווקא במילה זו בבניין הפעיל, אך שים לב למה שכתבתי על אחת המשמעויות של 'העמיד': 'מינה לתפקיד, הפקיד מישהו על', כפי שנכתב על יהושפט מלך יהודה: "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (דברי הימים ב, יט ה). ייתכן ש'מועמד' הוא מי שמינו אותו, כצורת הסביל של משמעות זו.
אהבתיאהבתי
שלום רב, מאוד מעונינת לדעת אתימולגיה של המילה לול. תודה רבה, דיאנה מארגנטינה.
Enviado desde Outlook
________________________________
אהבתיאהבתי
שלום דיאנה,
ראי כאן: https://hebrew-academy.org.il/2018/01/28/%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9F/
אהבתיאהבתי
(חשבתי שאקבל תשובות לשאלות ששאלתי… לא נורא, אולי בפעם אחרת…)
אהבתיאהבתי
(סליחה על התגובה הפזיזה. לא ראיתי שיש לכם 'משיבון'. וגם אם לא אקבל תשובה, זה לא נורא, ואולי איני ראוי. מוות וחיים ביד הלשון).
אהבתיאהבתי