ד"ר נגה פורת / בכוננות סופגניות
נובמבר 15, 2018 על-ידי ravmilimteam
חג החנוכה עוד לא הגיע, אבל הסופגניות כבר מככבות בכל המאפיות. כבר נכתב הרבה על המילה סֻפְגָּנִיָּה; כידוע, מקורה של מילה זו במילה סְפוֹג, שנשאלה מיוונית בתקופת חז"ל ראו כאן. הסופגנייה אינה המאכל המתוק היחיד שקשור למילה זו: יש גם עוגה רכה וקלה המאופיינת במרקם אוורירי וקפיצי, ומכונה עוּגַת סְפוֹג (sponge cake). בלשון חז"ל נגזר מהמילה 'ספוג' גם השורש ספ"ג, ועתה נמקד בו את תשומת הלב.
הפועל סָפַג מופיע לצד המילה 'ספוג' במשל של חז"ל, המדמה סוגים שונים של אנשים השומעים דברי חכמים, לסוגים שונים של כלי קיבול וניפוי: "ארבע מידות ביושבים לפני חכמים: ספוג ומשפך, מְשַׁמֶּרֶת ונָפָה .ספוג, שהוא סופג את הכול; משפך, שהוא מכניס בזו, ומוציא בזו; מְשַׁמֶּרֶת [מסננת עמוקה שהמאכל נשאר בה לאחר סינון הנוזלים], שהיא מוציאה את היין, וקולטת את השמרים; ונָפָה [כלי ובו רשת מסננת דקה וצפופה מאוד, המשמש לניפוי קמח], שהיא מוציאה את הקמח, וקולטת את הסולת." (מסכת אבות, ה, טו). לפי פירוש הרמב"ם, הספוג משול כאן ל"איש הזכרן שיזכור כל מה שישמע ולא יבדיל בין האמת והשקר" (ובלשון ימינו: למי שיאמין גם ל'חדשות כזב', כלומר ל'פייק ניוז'). הרמב"ם מסיק שלפי משל זה, המקשיב האידיאלי לדברי חכמים משול לנָפָה, בכך שהוא בורר את דברי האמת העיקריים מדברי השקר הטפלים.
במשל זה המילה 'ספוג' והפועל 'ספג' משקפים את המטפורה השגורה, שלפיה מוח האדם הוא כלי קיבול הקולט לתוכו את המידע שמגיע מבחוץ, בין היתר באמצעות האזנה לדברי אחרים. בימינו נוטים להשתמש במילה 'ספוג' במשמעות מטפורית דומה, ולהגיד שילדים קטנים קולטים היטב מידע מסביבם, "כמו ספוג". ואולם לשימוש המטפורי העכשווי במילה 'ספוג' יש קונוטציה חיובית, בניגוד לקונוטציה השלילית במשל החז"לי שלעיל.
גם לביטוי סָפַג מַכּוֹת יש מקור בכתבי חז"ל, לדוגמה: "רבי יהודה אומר: אם אינה סופגת את הארבעים [=ארבעים מלקות שהיו נהוגות כעונש על עבירות שונות], תספוג מכת מַרְדּוּת [מכה לשם ענישה]" (נזיר, ד, ג). בלשון ימינו אפשר גם 'לספוג' ביקורת, תבוסה או עלבונות. כאשר הפועל 'ספג' מופיע לפני מילים אלה, יש לו גון משמעות סביל: מישהו 'סופג' מכות או התקפות ממישהו אחר.
המילה סְפִיגָה משמשת גם במובן בלימה, ויסות, הפחתה (של זעזועים, טלטלות, רעשים וכד'). בין היתר, מילה זו מופיעה בביטויים צבאיים המתארים עמידה מול התקפות, כמו כֹּ שֶׁר סְפִיגָה (למשל: "עוצמה צבאית נמדדת לא רק בכושר לחימה אלא גם בכושר ספיגה") וכּוֹנְנוּת סְפִיגָה (כניסה למשטר של התגוננות פעילה וסבילה לפני הרעשה צפויה, כדי להקטין את נזקיה). לפועל 'ספג' ולשם הפעולה 'ספיגה' יש שימושים גם בתחום הכלכלה, בצירופים כגון 'ספג התייקרויות', 'ספג עלויות', שפירושם: נשא בהפסד או בהפחתת הרווח שנגרמו ליצרן או לגוף מסחרי כלשהו עקב התייקרות של חומרי גלם, מוצרים או שירותים. בניגוד לביטוי 'ספג מכות', בביטויים אלה הספיגה אינה רק סבילה: יש בה גם התכוונות פעילה להתקפה או להפסד כלכלי.
בתולדות העברית נגזרו מילים רבות מהשורש ספ"ג: הפעלים הִסְ פִּיג ונִסְ פַּג, התארים סְפוֹגִי (והתואר הנרדף, הנדיר יותר סְפוֹגָנִי), סוֹפְגָנִי (ולחלופין סַפְגָנִי), סָפִיג (שאפשר לספוג אותו) ועוד. בן-יהודה חידש את המילה מַסְ פֵּג: מכשיר כתיבה קטן מכוסה נייר סופג המשמש לספיגת דיו. השימוש בו פסק בהדרגה מאז המצאת העט הכדורי.
פורסם בנגה פורת | מתויג אמת, בלימה, דברי אמת, דברי חכמים, האזנה, הפחתה, הפסד, ויסות, חג חנוכה, חז"ל, כוננות, כושר ספיגה, כלי קיבול, לספוג ביקורת, מַסְפֵּג, מאכל מתוק, מאפיות, מלקות, מסננת, מספג, מרקם אוורירי, משמרת, משפך, נייר סופג, ניפוי קמח, נפה, סֻפְגָּנִיָּה, סולת, סופגני, סופגניות, סופגנייה, סינון נוזלים, ספג, ספג מכות, ספוג, ספוגני, ספיג, ספיגה, עוּגַת סְפוֹג, עוגה, עוגה רכה, עוגת ספוג, עלבון, קולט, קונוטציה, קמח, שקר, תבוסה | 14 תגובות
ולא שכחנו את ספונג'ה, שבא ממטלית הספוג ששימשה בעבר בצרפתית Eponge
אהבתיאהבתי
המאמר הזה של נגה פורת מתקשר למאמר קודם של ד"ר רוביק רוזנטל / קלמר, סופגנייה ואווירון והיוונית שביניהן (סםטמבר 13, 2018).
מן הראוי להוסיף את הכתוב באתר האקדמיה ללשון העברית שאת המילה סופגניות חידש דוד ילין על פי המילה סופגנין שבספרות חז"ל. הסופגנין הם מאפה תנור תָּפוּחַ ואוורירי כספוג. אך כבר בעברית של ימי הביניים יש סופגנין מטוגנים בשמן, וככל הנראה הם היו דומים למדי לסופגניות שלנו. ילין עצמו חידש את המילה סופגניות לציון עוגיות חמאה ומאפים רכים אחרים, ואילו ועד הלשון אימץ את המילה (לראשונה ברשימה משנת תרע"ג) דווקא במשמעות לאטקעס – אולי משום שמדובר במאכל הספוג בשמן. אך עד מהרה התייחדה המילה סופגניות לאחד ממאכלי החג המסורתיים של יהדות אשכנז – אותו מאכל שבעבר רבים כינוהו לביבות. אולי השפיע דמיונו של המאכל לספינג', אולי השפיעו צורתו הספוגית והיותו סָפוּג בשמן, ואולי השפיעו שני הגורמים גם יחד. צורת היחיד שנקבעה למילה סופגניות הייתה סֻפְגָּנִית בסיומת ההקטנה ־ִית (מעין סופגן קטן), וכך המילה מופיעה במילוני ועד הלשון (תרצ"ג ותרצ"ח) ובמילוני האקדמיה. אך בפי כול צורת היחיד המקובלת היא סֻפְגָּנִיָּה. דבר דומה קרה גם בשמות מחודשים אחרים של מאכלים המציינים הקטנה: עוגית (=עוגה קטנה) הפכה לעוגייה, נקניקית (=נקניק קטן) לנקניקייה, ולחמנית ללחמנייה.
אהבתיאהבתי
ויש כמובן להזכיר בהקשר זה את ה-
סְפינג' או סְפֶנג' (בערבית: سَفَنْج או إِسْفَنْج) סופגניה צפון אפריקאית ואת הגירסה הלובית
ספינז.
אהבתיאהבתי
כן…
לא
אהבתיאהבתי
יוסי, מה כן ומה לא? מפני מה לא להיפך – כן… לא. סיום חיובי עדיף סיום שלילי…
אהבתיאהבתי
טעויות הקלדה – מפני מה לא להיפך – לא… כן. סיום חיבי עדיף על סיום שלילי – כן…
אהבתיאהבתי
ווי ווי ווי אני חולה על סופגניות ולטקס ווי ווי ווי 3 קילו אשמין בחג הזה
אהבתיאהבתי
אילן, אם תפזר על הסופגניות הרבה סוכר לבן לאחר שתמלא כל סופגניה בחצי צנצנת ריבה, והלאטקעס תהיינה מתפוחי אדמה ספוגות בשמן כשהן מלוחות ומכוסות בטחינה – אכן תשמין, ואולי אף יותר מ-3 קילו. כדאי להוסיף כמה צנצנות שמנת מתוקה, שלא להזכיר שתייה מתוקה (לא ממתקים מלאכותיים) כולל בירה.
חשבת על לביבות מבטטות שאינן טבולות בשמן רב וללא מלח? יש גם סופגניות מס' 1/2 לעומת סופגניות מס' 4…
יש לצפות מאנשים חולים שיימנעו מדברים המסכנים את בריאותם. לא תמצא חולי לב רבים ש"חולים על ריצות ארוכות" שירוצו, או חולי סכרת ש"חולים על ממתקים וכו'" שלא ישגיחו על מה שנכנס לפיהם. אז אם אתה "חולה" כפי שאתה מעיד על עצמך, ואינך בור ועם הארץ והאינגליגנציה שלך לא נוחתת לכיוון האפס – יש לצפות שתדע להתנהג בהתאם.
חג החנוכה הוא חג פך השמן – ולא חג השמן. אין אנו אוכלים את החנוכיה וכן לא את נרות החנוכה אלא רק מתבוננים בהם.
החשמונאים לא שתו את השמן אלא השתמשו בו רק להדלקת המנורה. כל עוד אין אנו אוכלים את המנורה, מפני מה נשתה את השמן המיועד לה?
אהבתיאהבתי
האם אֳנִיָּה הייתה אי פעם אֳנִית?
אהבתיאהבתי
מר דגני,
אניה אינה מאכל. אניה אף אינה הקטנה. אניה (המזכירה את "אנו" באוגריתית, את "אנג'י" בכנענית, ויתכן גם את "אונוטו" באכדית), היא מילה תנ"כית: "יורדי הים באניות" (תהלים קו, 23) ו"דרך-אניה בלב-ים" (משלי ל, 19). "אנית-" היא שימוש המלה אניה בסמיכות, וגם זאת בתנ"ך: "אנית סוחר" (משלי לא, 14) ו"אנית אבה" (איוב ו, 26).
אינני מבין כיצד אניה מתקשרת לסופגניה…
אהבתיאהבתי
האם נשכחה המילה ספונג׳ה מהמאמר?
אהבתיאהבתי
במאמר של ד"ר נגד פורת, בשורה שלישית של המאמר, יש הפניה ברורה למאמר של ד"ר רוביק רוזנטל / קלמר, סופגנייה ואווירון והיוונית שביניהן (ספטמבר 13, 2018 על-ידי ravmilimteam ). במאמר של רוזנטל זה מובאת גם המלה "ספונג'ה". מילה זאת לא נשכחה.
אהבתיאהבתי
יש גם הסתפג במשמעות התנגב.
אהבתיאהבתי
המאמר בו אנו דנים כאן עוסק בסופגניות, ולאו דוקא באותיות השורש ס.פ.ג.
עיסוק באותיות השורש ס.פ.ג. יכול להביאנו גם ל-ספג מכות, כוננות ספיגה, תקרה סופגת רעשים, ואם נרחיק עוד נוכל להגיע למאכל נוסף – ספגטי…
אהבתיאהבתי