כולנו מתעניינים בשמות משפחה, בעיקר בשם המשפחה שלנו, אבל מה אנחנו באמת יודעים על שם המשפחה? רוב שמות המשפחה ניתנו לפני מאות שנים, ואת הסיבות מדוע נבחר שם זה או אחר ומתי בדיוק ניתן רק לשער. האם רוזנטל – שם משפחתי – מעיד שמשפחתי גרה בעמק של שושנים? או הייתה חובבת שושנת העמקים? או שלאם המשפחה קראו רוזה? ואולי, כפי שטוענים החוקרים, זה היה פשוט שם משפחה יוקרתי שניתן למי שהרבה במחיר?
בתוך המגבלות האלה, מדובר בכל זאת בתחום רב עניין, וראוי להקדיש לו אפילו שלוש רשומות (פוסטים בלעז). הרשומה הזו עוסקת במקור המרכזי של שמות משפחה ברוב התרבויות המוכרות לנו: משפחה על פי שם האב, הקרויה גם "שמות פטרונימיים". בעבר הרחוק והפחות רחוק, לפני שניתנו שמות משפחה, בני אדם הוגדרו על פי שם אביהם. ישעיהו בן אמוץ היה בנו של אמוץ, ויחזקאל בן בוזי – בנו של בוזי. שמות מטרונימיים, על שם האם, היו ונשארו נדירים, אם כי על פי המחקר בסין של האלף השלישי לפני הספירה, בשושלת פו, הונהגו כבר שמות משפחה על פי האם. הנוהג הזה בוטל באלף השני ושושלת שאנג קבעה שהאב הוא מקור שם המשפחה.
וכך אנחנו מוצאים בפינות רבות של הגלובוס סיומות פטרונימיות חוזרות לשם המשפחה. בשלב מסוים בהיסטוריה הוקפא גלגול השם מאב לבן, ונותר שם המשפחה לדורות הבאים, בדרך כלל בהוראת השלטון שרצה לנהל ביעילות את גביית המיסים. זה לא קרה באיסלנד. איסלנדי מקבל שם פרטי חצי שנה לאחר שהוא נולד. השם השני שלו, עד היום הזה, הוא שם האב בתוספת סון (בן) או דוֹטִיר (בת). שחקן הכדורגל של מכבי תל אביב וידאר קיארטנסון הוא בנו של קיארטן. ראש ממשלת איסלנד קטרין יאקובסדוטיר היא בתו של יאקוב. פמיניסטיות איסלנדיות תובעות לאפשר קביעת השם גם על פי האם, בינתיים בלי הצלחה. ברוסית נהוגה שיטת ביניים, כאשר מוסיפים בין השם הפרטי לשם המשפחה הקבוע תוספת פטרונימית משתנה. איבן אלכסייביץ סרגייב הוא בנו של אלכסיי. באתיופיה שם האב הופך לשמו השני של הבן, המכונה גם "שם משפחה מזויף", אבל אינו עובר לדורות הבאים.
הסיומת 'סון' האיסלנדית מוכרת גם בשוודיה, אך שם היא כבר בשיטת ההקפאה. אחד מאבותיו של הסופר השוודי סטיג לארסון נקרא לארס. בנורווגיה הַתוסף הפטרונימי הוא 'סֶן'. שמות המשפחה המובילים שם הם יוהנסן, אולסן והנסן, זכר ליוהן, אולה והנס. 'סון' היא גם סיומת פטרונימית אנגלית, מניקסון ועד ג'ונסון. בספרדית הסיומת מצטנעת: ez. אלווארז הוא בנו של אלווארו, ודומינגז הוא בנו של דומינגו.
בין היהודים השתרשו שמות משפחה קבועים בשלב מאוחר. בארצות אירופה, שבהן הונהגו שמות משפחה כבר במאה ה-15 (ובאירלנד כבר במאה העשירית), העדיפו היהודים שלא לקבוע שמות משפחה. האופי העיירתי-קהילתי של היהודים לא דרש זאת. כשהשלטונות במדינות שונות, בדרך כלל במאה ה-18, התעקשו על שמות משפחה, התפצלה הרשימה לשתיים: שמות עבריים ושמות על פי שפת הסביבה. השמות הפטרונימיים העבריים, אשכנזיים כספרדיים, נפתחו בפתיח הקלסי 'בן', המוכר גם במזרח: בן יעקב, בן אביגדור, בן טולילה. לצידם מופיע הפתיח הארמי בר: בר הלל, בר משה. כמו כן יש שאימצו דווקא את סיומת התואר, הנִסְבה, והצמידו אותה לשם האב: אברהמי, שמעוני ויהודאי. מהלך כזה רווח גם כאשר העולים לישראל בחרו לעצמם שם עברי.
ואולם, ברוב המקרים הסיומת הפטרונימית היא על פי המקובל בארץ שבה חיו היהודים. הסיומת הגרמנית 'זון' שנוצרה במחוזות דוברי גרמנית ובקיסרות האוסטרו-הונגרית היא הנפוצה מכולן. אברמזון הוא בן אברהם, נתנזון הוא בן נתן. בשפות הסלביות נפוצו הסיומות –וֹב, שהיא במקורה סיומת שייכות, -סקי, וכן -ביץ' בתוספת תנועת עזר לפניה: אברמוב, אברמסקי ואברמוביץ', כולם בני אברהם. בורוכוב הוא בנו של ברוך, וכמוהו בורוכוביץ'. בין יהודי תוניסיה אפשר למצוא למשל את השם בֶלָאֵיש, שפירושו 'הבן של אֵייש', ובו מסתתרת 'בן'. פירוש השם בערבית תוניסאית הוא בן חי. הפתיח הפטרונימי הבֶרְבֶרי 'אוֹ' יצר בין יהודי מרוקו שמות כמו אוחיון, בנו של חיון, אוחנה, בנה של חנה, ועוד. גם התוספת העברית 'בן' הצטרפה למניין. 'בֶנָיוּן' הוא גלגול של בן חיון.
יהודי גיאורגיה הביאו לארצנו את הסיומת הייחודית 'שווילי', שפירושה בגיאורגית 'בן'. יעקובשווילי הוא בן יעקב, אברמשווילי בן אברהם. יש גם שמות מטרונימיים: בַתיאשווילי, בן בתיה. בקהילה הזו הבסיס הוא לעיתים המעמד הדתי של האב. לא מעט יוצאי גיאורגיה קרויים כוהֵנשווילי, לֵוישווילי וחָכָמשווילי. יש גם סיומת לבנות – גרי. חַכְמִיגֶרי היא בתו של החכם. בשנת 1968 נרשמה בבית ספר גיאורגי התלמידה מזלטוב חכמיגרי, יהודייה כמובן. שם המשפחה מתייחס לעיתים לתכונה של אבי המשפחה, לאו דווקא מחמיאה. פטראקאכישווילי הוא בנו של 'גבר נמוך', קוסאשווילי הוא בנו של הקירח, טַבדידישווילי הוא בנו של 'בעל הראש הגדול'. שמות אחרים מתייחסים למקצוע או לתפקיד. דאלאלישווילי הוא בן המתווך, נאקוואלישווילי הוא בנו של עוזר מושל הכפר.
אצל יוצאי פרס נמצא שתי סיומות המקובלות בפרסית. הראשונה היא 'פּוּר'. פרג'פור הוא בנו של פרג'. פרג' בערבית ובפרסית פירושה גאולה. כך גם בשמות כמו שאולפור, דוִדפור, חיימפור, מאירפור ועוד. הסיומת השנייה היא 'זָדָה' או 'זָדֶה', שפירושה בפרסית 'בן': אַבְרָהָמְזָדָה, סוֹלֵיימַנְזָדֶה (בן שלֹמה) ועוד. בשם הפרסי העתיק וייזתא מסתתר 'זאתה', במשמעות הבן, שלימים השתנה ל'זאדה'.
כמה הערות על שמות המשפחה של הנשים. לא תמיד הן היו חייבות לאמץ את שם הבעל. בימי הביניים כשאדם ממעמד נמוך התחתן עם אשה ממעמד גבוה יותר הוא אימץ את שם משפחתה. היום התופעה נדירה. במאתיים השנים האחרונות פשט בארצות רבות החוק התובע שאשה תקבל את שם בעלה והילד את שם האב, אלא אם כן האב אינו ידוע או מתעלם מאבהותו. בארצות הברית החלה בשנות החמישים תנועת נשים שתבעו לשמור את שם משפחתן, אך המגמה הזו בירידה. עם זאת יש תופעות בארה"ב של אימוץ שם חדש שאינו של אף אחד מהצדדים, שם כפול על פי שמות המשפחה של בני הזוג, וגם שם מעורבב: סמית+ג'ונס=סימונס. דווקא בארצות דוברות ספרדית נשים אינן נוהגות לשנות את שם משפחתן, מטעמי מעמד ונימוס.
בתרבויות מסוימות כגון יוון, בולגריה, רוסיה, צ'כיה ועוד סיומת שמות משפחה של נשים משתנית על פי האב או הבעל. יוונייה בת לפאפאדופולוס תיקרא פאפאדופולוּ. פולנייה שנישאה לפודבינסקי תיקרא פודבינסקה, וכמוה בנותיה. בליטא, כאשר שם האב הוא וילקאס, אשתו תיקרא וילקיינֶה, והבת וילקייטה.
המגמה הישראלית הבולטת היא נשים שלהן שם כפול: שם הנעורים ושם הבעל, כמו גאולה אבן-סער ואורלי וילנאי-פדרבוש. עוד לא אמרנו ג'ודי ניר-מוזס-שלום, ומה דעתכם על החברה "ציונית פתאל-קופרוואסר", שהייתה בשלב כלשהו יועצת הרמטכ"ל לענייני אתיופים? נשמע כמו קיצור תולדות הציונות. נשים שזכו למעמד ציבורי-תקשורתי שומרות לעיתים קרובות על שמן, מציפי לבני ועד שלי יחימוביץ ולימור לבנת.
מחקר שנעשה בנושא מגלה שנשים נוהגות להוסיף את שם הבעל לעיתים רק כאשר נולד הילד הראשון. ציטוט מהמחקר: "אני נורית הפנר נגיד, ובעלי הוא ניר דובנוב. אני באה לקחת את אביב דובנוב מהגן, מי זה אביב דובנוב? מה אני, דודה שלו?"
ברשומה הבאה: על שמות משפחה על פי מקומות יישוב ומקצועות.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
הנוהג באתיופיה נכון גם לנשים. למעשה, באתיופיה אין שמות משפחה, וכל אחד ואחת נושאים את שם אביהם. כך, בנו של ברהנה הוא, למשל, אספה ברהנה, ונכדו הוא טספאיי אספה ונכדתו היא מולעאלם אספה. בתו של ברהנה היא צהאיי ברהנה, ובתה של צהאיי היא… תלוי מה שם אביה. עם נישואיה, אשה אתיופית לא תחליף את שמה, כיוון ששם אביה לא השתנה, וגם לא תיקח את שם משפחתו של בן זוגב, כי… אין לו כזה לתת…
אהבתיאהבתי
הרסת… 🙂
אהבתיאהבתי
אישה שלא מחליפה את שמה מחר תחליף את הבעל.התרגיל של שמות משפחה הוא בעיקרו של ביסמרק שעשה משהו זדוני.אפל זה גרמני ואפלבאום יהודי.וכו וכו
אהבתיאהבתי
רשימה חשובה ומרשימה. אך יש לי מספר הערות. הערותיי הן רק לפרק שניתן, ולא (עדיין) לכלל שמות המשפחה.
הערה ראשונה: גם בתנ"ך אנו מוצאים שמות "מטרונימיים": יואב בן צרויה, אבישי בן צרויה וכן נכתב גם על עשהאל שהיה מבני צרויה, מתייחסים לשם אמם. צרויה היתה אחותו של דוד המלך, אף כי ידוע גם שם בעלה – שריה (דברי הימים א, ד, 14). כך אנו מוצאים גם את אביגל בת נחש (שמואל ב, יז, 25). נחש היתה אחותו של דוד המלך וכן אחותה של צרויה. כנראה הייחוס לדוד המלך היה חשוב יותר משם האב.
הערה שניה: סיומות שם המשפחה של נשים בליטאית. הסיומת של שם המשפחה של אשה בליטאית מחליף את מה שאנו מכירים באנגלית: Mrs או Miss. הסיומת "יינה" משמעותהMRS. הסיומת "ייטה" או "איטה" משמעותה MISS. כך לאה גולדברגייטה (שם הנעורים של לאה גולדברג) משמעותו MISS GOLDBERG. כך קריסטינה גרינוביינה (שם אשתו של נשיא ליטא השלישי והאחרון לפני מלחמת העולם השניה – קזיס גריניוס. משמעות שמה היא MRS GRINIOS. למען ההסטוריה ראוי לציין שהם סרבו לשתף פעולה עם הנאצים כאשר סמטונה השתלט על הממשלה ואף הסתירו בביתם את נציג ארגון הפרטיזנים של קובנה דמיטרי גלפרן.
הערה שלישית: ההוספה של שם האב לאחר השם הפרטי ברוסית, אינו תוספת לשם המשפחה, אלא לצרכי זהות האיש ביחוסו לאב. כדי להבדיל בין גריגורי דוסטייבסקי האחד לבין גריגורי דוסטייבסקי השני, מוסיפים את שם האב לאחר השם הפרטי (בדומה לעברית בהזדמנויות שונות, כמו בעליה לתורה), לדוגמה: אחד מהם יהיה גריגורי סרגייביץ דוסטייבסקי (גריגורי בן סרגיי) והשני יהיה גריגורי ניקולאיביץ דוסטוייבסקי (גריגורי בן ניקולאי). כך גם מוסיפים את שם האב גם לאשה – אנה פבלובנה טומרקין היא אנה בת פאבל טומרקין לעומת אנה דמיטריבה טומרקין – אנה בת דמיטרי טומרקין.
הערה רביעית: הסיבה שיש נשים הממשיכות להחזיק בשם הנעורים כשם המשפחה גם לאחר הנישואין, או לפחות בשני השמות, היא במקרים רבים כאשר הדיפלומה או תעודת הסמכה מקצועית של האשה ניתנה לה לפני נישואיה ואז השם בתעודה הוא שם הנעורים שלה וכדי להימנע מהצורך בהסבר בדבר ההבדל בשמות המשפחה, היא מעדיפה להמשיך להיקרא בשם נעוריה או בתוספת שם בעלה. כך גם נשים שהתפרסמו בשם הנעורים שלהם בפוליטיקה, למשל. אלה, כמובן, אינן הסיבות היחידות.
אהבתיאהבתי
מאמר ממש יפה ומענין .אגב, יחזקאל בן בוזי היה בנו של ירמיהו הנביא, והשם בוזי נבע מהעבדה שרחשו לו בוז על שנבא נבואות תוכחה.
אהבתיאהבתי
ג'ני שלום,
הייחוס של הנביא יחזקאל לירמיהו הנביא הוא השערתו של רד"ק. אך בוזי הוא שם המופיע בתנ"ך גם כהתיחסות ואפשרי שהוא גם שם מקום: אליהוא בן-ברכאל הבוזי (איוב לב, פסוקים 2 ו-6). בוז נמצא בתנ"ך כשם – בן נחור אחי אברהם – (בראשית כב, 21), שם של מלך (ירמיהו כה, 23), ואביו של יחדו משבט גד (דברי הימים א, ה, 13).
הנביא יחזקאל היה כהן – וכנראה כהן מבני צדוק (שהיה מצאצאיו של אלעזר הכהן בן אהרן) שלפי יחזקאל הם הכהנים הכשרים לשרת בבית המקדש כשייבנה מחדש (יחזקאל מד, 15 וכן מח, 11). ירמיהו לפי המסורת היה מצאצאיו של איתמר הכהן (אחיו של אלעזר הכהן). כך שספק אם יחזקאל הכהן (מצאצאי צדוק הכהן ) היה בנו של ירמיהו (מצאצאי איתמר הכהן).
אהבתיאהבתי
ישנם אלו המייחסים אותו לירמיהו. דעה אחרת אומרת שיחזקאל היה צאצא ממשפחת אלעזר בנו של אהרון הכהן, לעומת ירמיהו שהיה צאצא ממשפחת איתמר הכהן. – מהויקיפדיה
אהבתיאהבתי
לריקי – להשלמת התמונה, איתמר היה אחיו של אלעזר, ושניהם היו בניו של אהרן.
אהבתיאהבתי
תוספת קטנה: רוסייה שתינשא לפודבינסקי תיקרא פודבינסקייה (הפולנייה היא פודבינסקה)
אהבתיאהבתי
ג'ני, דוד
השערתו של רד"ק בדבר היותו של הנביא יחזקאל בנו (או צאצאו) של הנביא ירמיהו מנוגדת לחלוטין לכל מה שאנו יודעים על ירמיהו. ראשית, ירמיהו עצמו, באחת מנבואותיו הידועות, מספר שאלוהים הורה לו "לא תיקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות". שנית, יחזקאל חי ופעל בבבל, בעוד שלגבי ירמיהו יש שתי מסורות: האחת טוענת שמת ונקבר בארץ-ישראל, ב"חצר המטרה", והשנייה – שמת ונקבר במצרים. אין שום מסורת או אפילו בדל של ראיה שהגיע לבבל.
אהבתיאהבתי
Rnh – מסכים אתך בהחלט.
אהבתיאהבתי
רוביק, אנא תרחיב על תוספת שם האם אצל דוברי ספרדית. (גם פורטוגזית??)
אהבתיאהבתי
תודה רבה על רשומה מרתקת, כרגיל!
לעניין שמות המשפחה של הנשים: אני חיה עם בן זוג (אנחנו ידועים בציבור). לקראת לידת בתנו הבכורה שינינו שנינו את שמות המשפחה: אני הייתי ענבר, והוא היה יטבצקי. היום, אני להב ענבר, והוא להב יטבצקי. כך, כל אחד מאיתנו שומר על שמו המקורי מחד, ויש לנו שם משותף מאידך.
אהבתיאהבתי
לרותם, ומה שם המשפחה של בתכם?
אהבתיאהבתי
דוד,
שם משפחתה הוא להב. בלי סיבוכים מיותרים.
אהבתיאהבתי
ש"י עגנון מקפיד לכתוב: "נתן וון", וכן בכל השמות כיוצ"ב,
לא כמקובל אצלנו: "נתנזון";
מן הסתם על סמך מסורת שבידיו.
אהבתיאהבתי
ל-hcbth, מעניין. אשמח לקבל הפניות לכתביו של עגנון וכן באיזה שמות נוספים החליף את "זון" ב"וון".
תודה.
אהבתיאהבתי
רוביק היקר,
המאמר היה מאוד מעניין כרגיל. רק דבר אחד, בסין מעולם לא הייתה שושלת פו.
אהבתיאהבתי