השפה העברית לדורותיה לא הייתה אף פעם "שפה לבדד תשכון". היא נולדה מתוך מגע של דובריה עם שפות שונות, התפתחה תוך מגע אִתן, ובדרך כלל התעשרה מהן בלי שנפגע מעמדה כשפה עצמאית. אחת מן השפות האלה, שפגשו בעברית לאורך מאות שנים של כיבוש, ובהמשך בהשפעה תרבותית עקיפה, היא היוונית העתיקה.
ההשפעה המכרעת התרחשה בימי המשנה והתלמוד, ועיקרה העשיר את המילון העברי. אלפי מילים הצטרפו בתקופה זו לעברית היישר מן היוונית. ההשפעה הזו הטרידה את חכמי התלמוד, ובמסכת סוטה נקבע גם שבימי שלטון טיטוס גזרו החכמים "שלא ילמד אדם את בנו יוונית". בפרשנות מאוחרת נטען שהכוונה אינה לשפה היוונית אלא לחוכמת יוון. כך או כך, אין אפשרות לתאר את העברית היום בלי הנוכחות השופעת של מילים שמקורן יווני.
רוב כתבי התנ"ך נוצרו בתקופה שלפני הכיבוש היווני וכמעט שלא ניכרת בהם השפעה של היוונית העתיקה, אף כי ספר קהלת המאוחר מושפע מאוד מחוכמת יוון. למעשה נמנות רק שתי מילים בתנ"ך כמילים יווניות: 'אפיריון' ו'תלפיות', שתיהן בשיר השירים הנחשב מאוחר. ככל הנראה גם 'לשכה' מקורה ביוונית. המילים הארמיות 'פסנתרין' ו'סומפוניה' המופיעות בספר דניאל מקורן יווני. גם המילה הארמית דיילא, שפירושה משרת וממנה חודשה המילה 'דייל', מקורה ממילה יוונית שפירושה עבד.
רוב המילים היווניות שנקלטו בתקופת חז"ל, בדרך כלל בשינוי הגייה קל, הן מילים קצרות ופשוטות שנקלטו בפי הדוברים אז והיום בקלות יחסית. כאלה הן למשל סגנון, סימן, סנדל, אוויר, בסיס, דוגמה, וילון, דלפק, דרקון, פזמון, פיוט, נימוס, דפוס, נמל, כרוב (במשמעות הירק), קרון, פונדק. בעל החיים ברדלס מקורו ביוונית – פרדאליס, החיה המנומרת, אך כנראה שמילה יוונית זו מושפעת משפות שמיות שבהן 'ברוד' פירושה מנומר. המילה 'קלמר' נגזרה מן המילה התלמודית 'קלמרין' שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית kalamarion, שנגזרה מ- kalamos, שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. זה גם מקור שמו של הקָלָמָרי, יצור ימי שהוא קרוב משפחה של הדיונון.
לצד המילים הרבות האלה נקלטו מיוונית גם מילים ארוכות יותר, שלא התאימו לאופייה המהודק של העברית, והן מאכלסות את חטיבת המילים הארוכות ביותר בעברית כמעט ללא תחרות. המילה הארוכה ביותר בעברית היא 'אנדרלמוסיה', שמקורה בתלמוד ופירושה ביוונית הוא תפיסת אדם החשוד במעשה רצח בארץ אחרת. בתלמוד הירושלמי היא ארוכה עוד יותר: אנדרולומוסיה. 'אנדרו' פירושו אדם, והוא מופיע גם במילה התלמודית 'אנדרטא' שהיא פסל שמי שמשתחווה אליו חשוד בעבודה זרה. 'אנדרוגינוס' היא כעדותו של בן יהודה המילה הלועזית היחידה ששילב במילונו.
חלק מן המילים האלה זכו לשינוי שיטתי במעבר לשימוש בפי דוברי העברית גם אם לא זכו לתו תקן. כאלה הן למשל אצטדיון, אספקלריה, אסכולה, אסטרטגיה, אכסניה, אכסדרה, אצטרובל, אצטבה, אסטניס ועוד. ברבות מהן נוספה א' רק בגרסה העברית, ואפשר לראות זאת בהשוואה לאנגלית במילים המקבילות stadium, school, strategy ועוד. השינוי נעוץ בחוק ההגייה העברי המונע אפשרות שמילה תיפתח באפס תנועה, ולכן נוספה לה א' – היא א' פרוסטֶתית.
בעולם המזון, העתיק והחדש, יש נוכחות למילים לא מעטות שמקורן יווני. 'בולבוס' במשמעות תפוח אדמה התגלגלה מהשם היווני לבצל, bolbos. 'פטרוזיליה' היא צורה חדשה של השם התלמודי "פטרוסלינון". הדמיון בינה לבין המילה האנגלית parsley אינו מקרי: שתיהן התפתחו מהשם היווני petroselinum crispum. 'פיתה', בניגוד לדעה העממית שמדובר במילה ערבית ואולי אף עברית (פת קטנה), היא מילה יוונית, בעקבות petta, שפירושה ביוונית סובין. אפילו המאכל האיטלקי-בינלאומי פיצה התגלגל מאותה מילה יוונית עתיקה.
מאכל החנוכה עתיר הקלוריות סופגנייה, כמו המילה הקדומה סופגן, קשור למילה יוונית שאותה אנחנו מכירים גם באנגלית: ספונג' (sponge), שפירושו ספוג. הסופגנייה המרוקאית נקראת ספינג', וגם היא באה מאותו מקור. בעבר היו מכינים את ספוג הרחצה מדג עגול ומלא חורים שנקרא דג הספוג. כאשר אנחנו שוטפים את הבית אנחנו עושים ספונג'ה. בלדינו ספונג'אדור הוא סמרטוט רצפה, והוא נקרא כך כי הוא סופג את המים. מן המילה 'ספוג' גם נולד שורש עברי חדש, ספ"ג.
הבולבוס, הפטרוסילנון והסופגנייה הן כמה דוגמאות מני רבות לדמיון בין מילים אירופאיות, בעיקר באנגלית, למילים עבריות, שהתגלגלו מאותו מקור משותף: היוונית העתיקה. המילים 'סנדל' ו'בסיס' נכתבות ונשמעות קרובות עד זהות למילים המקבילות באנגלית. 'קטגור' העברית-תלמודית מקורה ביוונית. קטגור או קטגוריאון הוא זה המציג את טיעוני הנגד שלו בראש חוצות. 'קטגוריה' במובנה הלטיני-לועזי מקורה גם הוא מאותה מילה יוונית, והיא קשורה לדרך מסודרת של הצגת טיעונים ומידע. דמיון שקוף פחות יש בין המילה 'תריס', שהתגלגלה מהמילה היוונית thura שפירושה חלון, לבין מילים קרובות בשפות אירופה. מן המילה יוונית התגלגלה גם המילה 'דלת', בגרמנית Tür ובאנגלית door. 'תריס' היא דוגמה למעבר מילים המסתיימות ביחסה הנקשרת לנשוא -ִיס. כיוון שבעברית אין יחסות, ס' נתפסה כחלק קבוע של המילה. כאלה הן גם 'טכסיס' ו'בסיס'. מילים יווניות אחרות מסתיימות ביחסת הנושא, -וֹס, שבעברית הפכה לחלק של המילה: נימוס, פולמוס, דפוס ועוד.
תקופה נוספת שבה ניכרת השפעה יוונית היא תור הזהב בספרד. באותה תקופה הייתה השפעה משמעותית של היוונית על התרבות והמדע הערביים. אז נכנסה מן הערבית לעברית המילה 'מוסיקה', ולא 'מוזיקה', כיוון שתאמה את ההגייה היוונית. המילה 'אקלים' מאחדת כמה תופעות שנזכרו כאן. המקור יווני: climat, הערבים הוסיפו לה א' פרוסטתית: אִקלים, היהודים שינו אותה לאַקלים, ובאנגלית היא נכתבת כמעט כמו ביוונית: climate.
מחדשי המילים בימי תחיית הלשון השתמשו במילים יווניות במודע. 'אווירון' של איתמר בן אב"י נקבעה על בסיס המילה המשנאית-יוונית 'אוויר', ובדמיון למילה הצרפתית avion. יהודה לייב חזן שחידש את 'משקפיים' מסביר שהוא נשען על שורש עברי-מקראי, שק"ף, וגם "יוכל היות כי בחרתי בו למען דמותו למילה היוונית skopeo (אראה, אשקיף)". 'פרטי כל' היא צורה עברית שהומצאה עקב דמיונה בצליל ובמשמעות ל"פרוטוקול". היא לא זכתה לתו תקן, בעוד 'פרוטוקול', מילה שמקורה יווני (מילולית: עמוד מודבק) מקובלת מימים ימימה, ואף מופיעה במילוני האקדמיה.
החדירה של היוונית לעברית הושלמה בזכות הגמישות של שיטת השורשים, המאפשרת להפוך כמעט כל שם לשורש ומכאן למילים נוספות, לפעלים וכדומה. גם ס', אות היחסה, וגם א', שנוצרה למען ההגייה, הן חלק מן השורש החדש. וכך נוספו לעברית בשלבים שונים הפעלים לבסס, להדפיס, לאכלס, לאכסן, להתאקלם, להתריס ולהתפלמס, ורבים אחרים. הפועל הראשון שנוצר בשיטה זו מופיע כבר בתלמוד: ללסטם, לשדוד, מן המילה 'ליסטים', שהיא שיבוש של ליסטיס שבה -יס מתפקדת כיחסה.
גלגול מעניין עברה המילה 'מקלדת'. ראשית דרכה במילה היוונית cleydos שפירושה מפתח. היא אומצה בארמית במילה אקלידא, שפירושה מפתח. בהשפעת מילה זו נוצר בלשון חכמים השורש קל"ד, והפועל הקליד, שפירושו: פתח. כאשר חיפשו המחדשים מילה עבור מנענעי הפסנתר בחרו במילה 'קליד', בעקבות השם key – מפתח – שניתן למנענעי הפסנתר באנגלית. כאשר החלו להשתמש במחשבים לא נקלטה 'קליד' במשמעות מקש הסימנים, אבל המילה העברית עבור keyboard נוצרה מן השורש קל"ד: מקלדת.
דווקא בימי תחיית הלשון חדרו לעברית מילים יווניות רבות שלא זכו לתו תקן עברי, בתיווך השפות הסלביות, ששמרו במקרים רבים על המקור היווני. על כן הסטודנט הישראלי מתחבט בין פסיכולוגיה, לוגיקה, פיזיקה ופילוסופיה, כולן מילים יווניות, בתיווך השפות הסלביות. אולי בסוף יבחר ללמוד תאטרון: מילה יוונית עתיקה במקורה, המוכרת גם מאנגלית, גרמנית ואחרות, אבל מה, עברית למהדרין.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
חצי העברית מיוונית אז למה אבשלום קור מזיין לנו תשכל
אהבתיאהבתי
לתגובתו של אילן פרידלר – יהיה זה מכובד יותר אם המגיבים לא ישתמשו בעגה זולה, מעליבה והמונית. הערות בסגנון זה מפחיתות מערכו של המדור ומרחיקות קוראים ומשתתפים.
אהבתיאהבתי
צריך אולי לומר: אבשלום קור שב ומבצע זממו בתודעתנו ומקדם תפיסה לאומנית כאילו העברית הייתה איזו שפה טהורה שיושבת לה בדד ולא היא.
אהבתיאהבתי
הגזמת, לא חצי וגם לא עשירית. ובכל זאת מאות רבות של מלים רבות מאד בעברית מקורן יווני וברור גם למה. משך מאות שנים היו המשכילים היהודים בחלק מהפזורה גם דוברי יוונית. אותו דבר קיים לגבי הארמית, אם כי זה נראה ליהודים רבים יותר "כשר" כי זו שפה שמית.
אהבתיאהבתי
חוץ מזה היה תענוג צרוף
אהבתיאהבתי
כתמיד, מעניין מאד. לענין "אווירון", יש להזכיר כי ביאליק חידש במקומו את המונח "מטוס" – ובעקבותיו "טיס" ו"טיסת" (הן כקבוצת מטוסים והן כלשון נקבה מן טיס). ראו "לשוננו" (רבעון לעניני הלשון העברית, הוצאת ועד הלשון העברית בארץ ישראל, כרך א (תרפ"ט), 79.
אהבתיאהבתי
13-9-18
רוביק רוזנטל, שלום
להלן העתק המסרון ששלחתי
לגב’ ציפי לבני, והיא לא
מתייחסת
: להלן
גב’ ציפי לבני
בטוויטר, ובפייסבוק שלך
: רשום
ציפי לבני
ראש האופוזיציה, המחנה
.. .הציוני
: צריך לתקן
ציפי לבני
ר-א-ש-ת האופוזיציה, המחנה
… .הציוני
נא העיר לגב’ לבני לתקן בנדון
כל טוב
אהבתיאהבתי
האקדמיה ללשון העברית החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אשה, כגון 'ראש' – ראשת הממשלה, ראשת עיר (בריבוי: ראשות עיר), …".
כלומר, אפשר, אבל אין חובה לנהוג כך. מכאן שציפי לבני אינה חייבת לרשום "ראשת האופוזיציה" ובהחלט רשאית לכתוב "ראש האופוזיציה".
אהבתיאהבתי
ספוג הים אינו דג או בעל חוליות בכלל. יש באמת כאלה שקוראים לו “דג הספוג“?
אהבתיאהבתי
כן, והביטויהביטוי השגוי נובע משפות אירופיות כמו אנגלית שבה מדוזה היא ג'לי פיש, כוכב ים הוא starfish ועוד רבים כמותם. בגרמנית למשל דווקא הלוויתן הוא דג – walfisch והדיונון הוא tintenfisch אלא שדא עקא – גם בעברית דיונון פירושו למעשה דג-דיו.
אהבתיאהבתי
אליהו
אהבתי מאוד את הסבר המילים מקורם ושורשם ודרך השתלבותם בהמשך בשפה העברית . החכמתי .תודה דוביק רוזנטל.
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
מאמר מעניין מאד.
…ומה עם המילה "פנקס"? גם היא מיונית, הלא כן?
אהבתיאהבתי
אכן החכמתי ואהבתי .רחל
אהבתיאהבתי
אכן מקורה של המילה "פנקס" הוא המילה היוונית פינקס (בכתיב לטיני PINAX וביוונית πίναξ) שמשמעותה לוח כתיבה.
מבלי לגרוע או להפחית מחשיבותה של רשימתו של רוביק רוזנטל, אני מציע לקרוא עוד על השפעת היוונית על הלשון העברית, במאמרו החשוב של פרופ' יחזקאל קוטשר – השפעת היוונית על הלשון העברית – שפורסם ב"מחניים", גליון קי"ב משנת תשכ"ז.
אהבתיאהבתי
איזה כיף, נכנסתי במקרה ומאוד נהניתי.
תודה רבה
אהבתיאהבתי
לרמי,
הערתי לאילן היתה לענין סגנון הכתיבה ודרך הביטוי, ללא קשר למי שהוא התכוון בתגובתו.
צר לי שאינך מצליח להתשחרר מדעות פוליטיות כאשר מדובר בסוגיות של לשון ושל .חקר השפה ומשרבב אותן לשם הקנטה, מבלי שיש כך תרומה כלשהי לדיון ה ענייני. הכנסת פוליטיקה באתר חשוב זה רק עלולה להזיק לו ולגרום להסתלקותם של משתתפים ומתעניינים רציניים.
אהבתיאהבתי
סליחה על השאלה, אבל מה זה אומר "יחסה" כתפקיד במשפט או במילה?
אהבתיאהבתי
יחסה היא סיומת של שם עצם שמעידה על תפקידה התחבירי במשפט.
ה"א המגמה היא היחסה הכמעט יחידה בעברית.
אהבתיאהבתי
תודה, סער!
האם ה"א המגמה היא ה"א שבתוכה מפיק?
אהבתיאהבתי
לרותם להב ענבר – ה"א המגמה אינה ה"א עם מפיק. ה"א המגמה מציינת כיוון כמו צפונה, שמאלה, ימינה, קדימה, החוצה, הביתה, ארצה, היערה.
אהבתיאהבתי
ופגשתי בנוסף את אולמרט מול ביתי בתל אביב את ראש הממשלה בהר הרצל ואת גורבצ'וב בכיכר רבין
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
אני ראיתי את ברנז'ת אבשלום קור בטקס קבלת מלגות לםני 20שנה בן דודו של סבי היה פרופסור לתנ"ך מייסדי החברה למקרא ואוניברסיטת בר אילן
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
[…] של מילה זו במילה סְפוֹג, שנשאלה מיוונית בתקופת חז"ל, ראו כאן. הסופגנייה אינה המאכל המתוק היחיד שקשור למילה זו: […]
אהבתיאהבתי
מאד מענין. תודה! אך מדוע במאמר על המילים היווניות, מופיע באיור הקולסאום שברומא?
אהבתיאהבתי