ד"ר נגה פורת / התחלה במחשבה תחילה
אוגוסט 12, 2018 על-ידי ravmilimteam
בימים הראשונים של חודש אלול נפתחת תקופה של בקשת סליחות, תשובה והכנה לימים הנוראים. תקופה זו מאפשרת לנו לפתוח דף חדש כדי להתחיל מחדש בשנה הבאה. בקרוב תחל שנת הלימודים החדשה, המסמנת אף היא התחלות חדשות, על כל הקשיים וההזדמנויות הכרוכים בכך. כפי שאפרט להלן, כבר חז"ל הבינו ש"כל ההתחלות קשות". גם בירור לשוני למקורותיו של הפועל 'התחיל' אינו פשוט, הן מבחינת הצורה הדקדוקית והן מבחינת המשמעות.
במקרא מופיע הפועל הֵחֵל, משורש חל"ל, למשל: "וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ו א) . שורש זה משתייך לגזרת הכפולים, כלומר לשורשים ששתי האותיות האחרונות שלהם זהות זו לזו, ולכן לעיתים אחת מהן נשמטת, כמו בצורת היסוד 'הֵחֵל' בבניין הפעיל. בנטיות לעיתים מופיעה ל' דגושה תמורת ה-ל' השנייה שנשמטה: הֵחֵלָּה, הַחִלּוֹתִי וכיוב. משורש זה נגזר גם שם העצם תְּחִלָּה, למשל: "וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים" (רות א כב). בלשון חז"ל נוצר ממילה זו הפועל הִתְחִיל. האות ת' במילה זו היא תחילית, כלומר אות מוּסָפית המופיעה בתחילת מילה ואינה אות שורש, אך בשלב מסוים היא נתפסה כאות שורש, וכך נוצר שורש תלת-עיצורי שלם (מגזרת השלמים, שאינו משתייך לאחת הגזרות): תח"ל. שורש מסוג זה מכונה 'שורש תנייני'. בניתוח הדקדוקי של המילה 'התחיל' במילון רב-מילים מצוין בסוגריים השורש המקורי: תחל (חלל). מהפועל החדש 'התחיל' נוצר גם שם הפעולה 'התחלה', כמילה נרדפת ל'תחילה' (למשל: "מאימתי התחלת תספורת", שבת ט ע"ב). במדרש מכילתא דרבי ישמעאל (מדרש לספר שמות) נכתב: "ועתה קבלו עליכם, שֶכָּל התחלות קשות" (מכילתא סב). יש הקוראים מילה זו כ"הַתְּחִלּוֹת", אך לימים צמח מכאן הביטוי "כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת". במקביל מופיעה בארמית תלמודית המילה אַתְחַלְ תָּא, המוכרת בלשון ימינו בעיקר מהביטוי אַתְחַלְ תָּא דִּגְאֻלָּה (מגילה יז ע"ב).
השורש חל"ל מופיע במקרא גם בפועל חִלֵּל בבניין פיעל, בשתי משמעויות קרובות זו לזו – הן פגיעה בדבר קדוש: "וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו" (ויקרא כא יב) והן הפרת שבועה: "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהלים פט לה(. הפועל 'החל' מופיע פעמיים במקרא במשמעות 'חילל': בפעם הראשונה: "אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה […] לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל ג), כלומר: 'לא יָפֵר את הנדר'; ובפעם השנייה: "וְלֹא-אַחֵל [=לא אחלל] אֶת-שֵׁם-קָדְשִׁי עוֹד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי ה' קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל" (יחזקאל לט ז). החוקרים והמילונאים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש קשר בין שתי המשמעויות המקראיות של הפועל 'החל', ויש התומכים בכך על סמך השורש המקביל בערבית חל"ל. משורש זה נגזר הפועל הערבי 'חַלַּ' שפירושו הראשוני הוא 'התיר קשר', ויש לו משמעויות נוספות, כגון: 'הפך מאסור למותר, השתחרר ממחויבות'. מאותו שורש בערבית נגזר גם הפועל 'חַלַּלַ' שפירושו 'הרשה'. ככל הנראה, מהמשמעות הראשונית של פתיחת קשר נסתעפו הן המשמעות של פתיחה במעשה, כלומר של התחלה, והן המשמעות של התרת איסורים ונדרים. משורש זה נגזר גם שם העצם חֹל (ההיפך של 'קודש').
עם זאת, אין קשר בין המשמעויות להלן למשמעויות אחרות של השורש חל"ל, ולמילים 'חליל', 'חָלָל' ו'חָלוּל'. יתר על כן, אין לבלבל בין מילים משורש זה למילים מהשורש חו"ל, כגון: 'חָל', 'חוֹלֵל', 'התחולל' ועוד. הפועל המבלבל ביותר הוא הוּחַל. פועל זה, בבניין הופעל, יכול להתפרש בשתי צורות: או כצורת הסביל של הֵחֵל, המופיעה לראשונה במקרא: "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'" (בראשית ד כו), ובלשון ימינו: "באזור הוּחַלָּה בנייתן של מאה דירות"; או כצורת הסביל של הֵחִיל משורש חו"ל ('העניק תוקף למשהו', 'גרם שמשהו יחול על'…), המופיעה בכתבי חז"ל: "והמקום הוחל שמו עליהן" (תוספתא, בבא בתרא ה ד), ובימינו: " החוקים האמורים הוּחֲלוּ על שוטרים וסוהרים".
אסיים בברכת תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ.
פורסם בנגה פורת | מתויג אַתְחַלְתָּא, אות שורש, אחלל, אלול, במקרא, גזרת הכפולים, דף חדש, הֵחֵלָּה, הַחִלּוֹתִי, הוחל, הוחלו, החיל, החל, הפעיל, התחיל, התחלה, התחלה במחשבה תחילה, התחלות, התחלות חדשות, זהות זו לזו, חִלֵּל, חודש אלול, חז"ל, חילל, חל, חלול, חליל, חלל, יחל, ימים נוראים, כל ההתחלות קשות, לפתוח דף חדש, נטיות, סליחות, שורש, שורש תנייני, שנה באה, שנה חדשה, שנת לימודים, תְּחִלָּה, תח"ל, תחילה, תחילית, תחל שנה וברכותיה | 8 תגובות
אוחילה לה' – האם היחול – [(התקוה ו)ההמתנה] – מקדימים להתחלה?
אהבתיLiked by 1 person
שלום שושנה,
השורש יח"ל קשור כנראה לשורש חו"ל, ולא לשורש "חל"ל".
אהבתיאהבתי
האם 'חס וחלילה' שייך לכאן?
אהבתיאהבתי
שלום מיכה,
יש המקשרים בין המילה 'חלילה' (בשימושה המקראי, למשל: "חָלִילָה לִּי אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם", איוב כז ה) למשמעות של חילול הקודש, אבל אחרים, כמו בן-יהודה במילונו, פוסלים קישור זה.
אהבתיאהבתי
לא מענין עם כל הצער שבדבר.אנשים אומרים לי בכובד ראש שאלוהים מת באושויץ.יש לי חדשות בשבילם.הוא אף פעם לא היה
אהבתיאהבתי
האם אין אפשרות לאמר כי השרש חלל הוא בעצם ריקון מתוכן. הדבר יסביר את החליל שהוא קנה חלול, חלל הוא המת שמרוקן מנישמתו, מחלל הברית הוא מי שמרוקן את הברית מתוכן, חלל הוא גם כהן "פסול" שתכונת הכהונה שבו רוקנה ממנו והחלאל – השחיטה המוסלמית היא הבשר שרוקן מאיסורו ושהותר לאכילה?
אהבתיאהבתי
ההבנה שלך מאוד משכנעת! כל הכבוד!
אהבתיאהבתי
שלום שלמה,
תודה על ההסבר היפה. יש התומכים בדעה שכל השורשים האלה נגזרו ממקור אחד, אבל ההשוואה לערבית אינה עולה בקנה אחד עם השערה זו. כאמור לעיל, בערבית הפועל חַלַּ פירושו 'התיר קשר', והוא מקביל ל'חילל (קודש)', בעברית. לעומת זאת, השורש חל"ל בעברית במילים 'חלול', 'חליל' ועוד, מקביל לפועל חַ'לַּ בערבית שפירושו 'ניקב'. האותיות ח ו-ח' (עם נקודה מעל האות הערבית) מייצגות שני עיצורים שמיים שונים (הנהגים אחרת), ובעברית ניטשטש ההבדל ביניהם.
אהבתיאהבתי