ד"ר נגה פורת / עוד ארוכה הדרך
יוני 24, 2018 על-ידי ravmilimteam
ב-21.6 חל היום הארוך ביותר בשנה. בימים אלה גם נערכים משחקי המונדיאל, שבהם לפעמים יש הארכה. בקרוב מתחיל החופש הגדול, שנחשב ארוך מדי בעיני ההורים, אבל לא בעיני המורים וחלק מהתלמידים.
המשמעות הראשונית של התואר 'ארוך' היא 'שיש מרחק גדול בין קצה אחד שלו לקצה האחר', לדוגמה:" הדרך מתל אביב לאילת ארוכה מאוד". כידוע, מילים רבות הרחיבו את משמעותן מתחום המקום הפיזי לתחום הזמן, וכך קיבל התואר 'ארוך' את משמעותו השנייה: שנמשך הרבה זמן, למשל בביטויים: יום לימודים ארוך, סוף שבוע ארוך ועוד. כך קרה גם במשמעותו של התואר ההפוך קצר. לפי המטפורה הבסיסית הזאת, הזמן נתפס כאובייקט שאפשר למדוד את אורכו. הצירוף אֲרֹךְ טְוָח מתאר משהו שמגיע למרחק רב, או משהו שנמשך פרק זמן ארוך, ובהתאם – גם הצירוף ההפוך 'קצר טווח'. המילה טְוָח עצמה מתארת גם מרחק וגם פרק זמן.
גם מילים אחרות מהשורש אר"ך מתארות הן מרחק רב והן זמן רב. במקרא הפועל אָרַךְ מתאר גם את מידתם של ענפי העץ: "וַתֶּאֱרַכְנָה פארתו [קרי: פֹארֹתָיו]" (יחזקאל לא ה) וגם את התמשכות הזמן: "וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים" (בראשית כו ח). הפועל הֶאֱרִיךְ משמש גם במובן הגדלת מידותיו של חפץ: "הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיהו נד ב) וגם במובן הגדלת משך הזמן, בעיקר בביטוי הֶאֱרִיךְ יָמִים, לדוגמה: "וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע כד לא). שם העצם המופשט אֹרֶךְ מופיע במקרא בעיקר כמידה פיזית, לצד 'רוחב' (בין היתר: בראשית ו, טו בתיאור המידות של תיבת נוח), אך גם בביטויים לְאֹרֶךְ יָמִים (למשך זמן רב: "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-ה' לְאֹרֶךְ יָמִים", תהלים כג ו) ואֹרֶךְ יָמִים (חיים ארוכים, בין היתר תהלים כא ה). בכתבי חז"ל נוסף גם הביטוי אֲרִיכוּת יָמִים באותה משמעות.
במקרא יש למילה 'אָרֹךְ' צורת נסמך מיוחדת: אֶרֶךְ, לדוגמה: "הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר [=הכנף]" (יחזקאל יז ג). יש הגוזרים אותה מצורת היסוד המשוערת 'אָרֵךְ'. צורה זו מוכרת בעיקר מהביטוי אֶרֶךְ אַפַּיִם שפירושו סבלן, שאינו ממהר לכעוס: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי טז לב). המילה אַפַּיִם היא נטיית הזוגי של המילה 'אף'. במקרא 'אף' משמשת גם במובן 'כעס', למשל: "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה" (דברים ט יט). מובן מיוחד זה קשור לביטוי המקראי חָרָה אַפּוֹ (במישהו), שפירושו 'כעס עליו מאוד' (לדוגמה: בראשית ל ב). ביטוי זה מבוסס על מראה האף והפנים בשעת כעס, כאילו יוצא מהם עשן. מניחים שהמשמעות המקורית של הפועל חָרָה הייתה 'לבעור', וממנה נגזרה המשמעות המופשטת 'לבעור מכעס'. כך מתואר האל באחד ממזמוריו של דוד המלך: "מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי-חָרָה לוֹ; עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל" (שמואל ב כב, ח-ט). רש"י פירש פסוק זה כך: "כן דרך הכועס, יוצא עשן מנחיריו".
לעומת זאת, הביטוי המקראי הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ פירושו: 'לא מיהר לכעוס', 'התאפק מלכעוס', למשל בדברי האל לנביא: "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי… לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ" (ישעיהו מח ט). וכך נוצרה גם משמעותו של הביטוי 'ארך אפיים', המתאר בין היתר את אחת מתכונותיו של האל ודרכיו בהנהגת העולם, לפי שלוש עשרה המידות המפורטות בספר שמות:"ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות לד ו(. במקום אחד במקרא מופיע גם ביטוי הפוך, המתאר את מי שממהר לכעוס: "קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת" (משלי יד יז). ואילו בספר קהלת (ז, ח) נאמר: "טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ מִגְּבַהּ-רוּחַ". 'אֶרֶךְ רוח' הוא מי שאינו קצר רוח, ומכאן נגזר הביטוי אֹרֶךְ רוּחַ (סבלנות, יכולת התאפקות). הביטוי המליצי אָרְכָה לוֹ הַשָּׁעָה מתאר דווקא מצב שבו מישהו היה קצר רוח: הזמן נמשך בעיניו ללא קץ, היה נדמה לו שהזמן עובר לאט.
אסיים בתקווה שהיה לכם אורך נשימה מספיק כדי לקרוא את הטקסט הזה, ולא הארכתי מדי בדברים.
פורסם בנגה פורת | מתויג אפים, ארוך, ארוך אפיים, ארוך טווח, אריכות ימים, האריך, האריך ימים, האריכו ימים, הארכה, הורים, החופש הגדול, היום הארוך בשנה, ותארכנה, חרה, חרה לו, טווח, יום לימודים ארוך, לאורך ימים, מונדיאל, מורים, מרחק גדול, סוף שבוע ארוך, עוד ארוכה בדרך, קצר, תלמידים | 14 תגובות
מנין הגיע שם המשפחה "ארוך"? מוזר.
אהבתיאהבתי
נוגה שלום,
לדבריך, "המשמעות המקורית של הפועל חָרָה הייתה 'לבעור'" מה שדי הגיוני בעיקר בהשוואה לערבית בה המלה חררה היא חום, אבל אז איך נפרש את הפסוק מספר יונה: "ההיטב חרה לך" שם זה במשמעות להצטער, האין זאת?
איתי
אהבתיאהבתי
"ההיטב חרה לך" פירושו "נו, אתה באמת כועס?" ה' קצת משתעשע עם יונה ושואל אותו שאלה טריוויאלית על מנת ללמד אותו לקח.
אהבתיאהבתי
נהניתי לקרוא לאין ערוך
אהבתיאהבתי
הוותיקים שבינינו זוכרים את שירה של נעמי שמר: "ארוכה הדרך ורבה"; את שירם של הלוחמים הבריטיים במלחמת העולם הראשונה : "זאת דרך ארוכה לטיפררי"; את שירם של הלוחמים הגרמניים באותה מלחמה: "ארוכה הדרך בחזרה למולדת" והספר הידוע שהפך לסרט על הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944: "היום הארוך ביותר". אכן שימוש נפוץ למילה ארוכה.
אהבתיאהבתי
כדור ארוך = בעיטה למרחק גדול (בכדורגל). תקליט אֶרֶך-נַגֵּן= מהירות33.3 (LP) … ועוד: ראה מילון בן-יהודה, בן-אמוץ
אהבתיאהבתי
למיכה שפיר: את התואר "ארוך" ניתן למצוא במקורות גם במובן של "גבוה" וכנראה ששם המשפחה "ארוך" הוענק לראש משפחה שהיה גבה קומה כנגד "קטן קומה" או "קצר קומה". אצל יהודי בבל ,למשל, תמצא הרבה את שם המשפחה האופייני : "קטן". בספר זוהר חדש א', למשל, בעריכת הרב דר' מיכאל לייטמן [כרך ט, ע'231] מוזכר התיאור "ארוך קומה".
אהבתיאהבתי
אני "מסתכן" ומנסה להסב תשומת ליבך לטעות: כתבת "..מתחום המקום הפיזי לתחום הזמן".
למיטב זכרוני החליטה האקדמיה ללשון שמילים לועזיות בהן מופיעה אות "s" ירשמו באות "ס" ולא באות "ז". לפיכך הנכון הוא "פיסי" ולא "פיזי".
אם הטעות אצלי – עמכם הסליחה.
בברכה
רפי לשם
אהבתיאהבתי
בתגובה לרפי לשם –
מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.
מאתר האקדמיה ללשון העברית https://tinyurl.com/Heb-Physics
אהבתיאהבתי
נגה שלום.
אני ממש לא מסכים עם קביעתך הגורפת כדלהלן: "בקרוב מתחיל החופש הגדול, שנחשב ארוך מדי בעיני ההורים, אבל לא בעיני המורים וחלק מהתלמידים". עלייך לכתוב בעיני חלק גדול מההורים ואולי אפילו בעיני רוב ההורים. אני אבא לילדה בת חמש וכבר בדיכאון בשל קוצרו של החופש ורק שמח שגם מרבית ספטמבר יהיה חופשי. אני משתדל להבריז את בתי מהגן בכל עת (כך יהיה כנראה גם בבית הספר), ובמקום זאת אנו נוסעים לטיולים בארץ, מבקרים במוזיאונים, היא לומדת טכניקות בציור ורואה סרטים והצגות. כך היא לומדת פי אלף יותר. יש מעט הורים שחושבים כמוני, אולם אינך יכולה להתעלם מהם 🙂 🙂
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
בהקשר להערתו של איתי. חררה בערבית זה אמנם חום, אך השאלה אם בערבית יש נקודת השקה או חיתוך עם המילה חרה בעברית. בעברית, המשמעות היא מהמילה חרון, היינו כעס או זעם. לעומת זאת בערבית, לא מן הנמנע שחררה קשור לשורש של חיר, היינו טוב, עושר (במובן התנובה החקלאית). החשיבות היא לנוכח אי-ההבנה שבשם חירייה – הכינוי למזבלה שהפכה לפרק אריאל שרון. רבים חשבו ועודם חושבים, שחירייה נקראת כך מלשון חרא, לנוכח הריחות שעלו לאורך השנים מהמזבלה הגדולה של גוש דן. במקור היה שם כפר ערבי ששמו חירייה, ומקור השם במילה חיר (הצלחה, מזל, תנובה) ועל כן, במקרה זה, לא ברור אם העברית והערבית מתכוונות להן בצוותא חדא, או לחלופין מביעות משמעויות מנוגדות במידת מה ושונות בכל מקרה.
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
נגה שלום,
אני מכירה את שם המשפחה ארוך כשהוא מנוקד עם שורוק ולא חולם, מהמילה ארוכה: מרפא, כמו בביטוי "העלה ארוכה". האם יש קשר למילה ארוך במשמעות של מרחק או מידה?
אהבתיאהבתי
שלום מעין,
אין הסכמה בקרב החוקרים והמילונאים אם מדובר באותו שורש. לפי מילון בן-יהודה, למילה 'ארוכה' יש שורש אחר, הקיים גם בערבית, ואילו השורש אר"ך במובן מרחק קיים בשפות שמיות אחרות, כגון ארמית ואכדית.
אהבתיאהבתי
Thank you, I have just been looking for info about this subject for ages and yours is the greatest I've discovered till now. But, what about the conclusion? Are you sure about the source?
אהבתיאהבתי