ד"ר נגה פורת / תקופת צינון
ינואר 4, 2018 על-ידי ravmilimteam
החורף הגיע, ואיתו הקור וההצטננות. הקור נקרא גם צִנָּה, וההצטננות מכונה גם התקררות. בלשון הדיבור אומרים שמישהו 'חטף הצטננות', ובשפה מליצית אפשר לומר: אֲחָזַתּוּ צִנָּה. שני שורשים נרדפים בעברית, קר"ר וצנ"ן, מספרים יחד סיפור של חורף.
השורש צנ"ן מופיע במשמעות של קור פעם אחת במקרא: "כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר" (משלי כה יג), כלומר כקור ביום קיץ, בתקופת הקציר. המילה צִנָּה מופיעה במקרא גם במשמעויות אחרות, ומניחים שאין ביניהן קשר אטימולוגי.
גם המילה קֹר מופיעה רק פעם אחת במקרא, בפסוק המסיים את סיפור המבול: "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח כב). במקרא נפוצה יותר המילה קָרָה (שם עצם), למשל: "בְּיוֹם קָרָה" (נחום ג יז; משלי כה כ). גם התואר קַר מופיע במקרא; פעמיים תואר זה מתייחס למים. באחת מהן הוא מתאר כיצד אדם עייף מהחום שותה מים קרים כדי להתרענן: " מַיִם קָרִים עַל-נֶפֶשׁ עֲיֵפָה" (משלי כה כה; ראו גם ירמיהו יח יד). שלוש המילים האלה נגזרות מהשורש קר"ר (בגזרת הכפולים). משורש זה נגזרת עוד מילה מקראית: מְקֵרָה – מקום קריר בבית. מילה זו מופיעה פעמיים בסיפור שבו אהוד מנצח את עגלון מלך מואב (שופטים, פרק ג): "וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה" (פס' כ); " וְהוּא [אהוד] יָצָא וַעֲבָדָיו [של עגלון] בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה" (פס' כד). ככל הנראה, 'עליית המקרה' היא עלייה על גג בית הפתוחה לכל צד, כך שהרוח נושבת בה.
בפסוק אחר בספר משלי (יז כז) מופיעה צורת הכתיב: "וקר-רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה", אך צורת הקרֵי של הפסוק היא "יְקַר-רוּחַ". נטו לפרש פסוק זה לפי הקרי; לפי פרשנות זו, הרוח (כלומר, הדעת והתבונה) יקרה בעיני האדם הנבון. אף על פי כן, בעקבות צורת הכתיב נוצר הצירוף קַר רוּחַ. אין המדובר בשיבוש גרידא; כפי שנראה להלן, יש נטייה לתאר רוגע כקור. גם המילה הראשונה בצירוף קֹרַת רוּחַ (כלומר: שביעות רצון) נגזרה מהשורש קר"ר (אין קשר בינה לבין קוֹרַת עץ). צירוף זה מופיע בלשון חז"ל, לדוגמה: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" (אבות ד כב).
בלשון חז"ל המילה צִנָּה במובן 'קור' מופיעה פעמים רבות יותר, ואליה מתווספים פעלים מהשורש צנ"ן (לצד שורש מקביל בארמית): הפועל המוכר לנו כיום צִנֵּן בבניין פיעל לצד הפועל הֵצֵן בבניין הפעיל; הפועל הִצְטַנֵּן משמש הן במובן 'נעשה קר יותר': "אילמלא לא נצטננו גחלים" (יומא עז ע"א) והן במובן 'חלה בעקבות הקור': "הקיז דם ונצטנן, עושין לו מדורה בשבת ואפילו בתקופת תמוז" (עירובין ז עט ע"ב). גם התואר מְצֻנָּן (צורת הבינוני של בניין פֻּעַל) מופיע בכתבי חז"ל במובן המוכר היום, המציין מחלה.
מהשורש צנ"ן נגזר גם התואר צוֹנֵן (צורת הבינוני של בניין קל). צורת הריבוי 'צוננין' (או 'צוננים') משמשת כשם עצם במובן מים קרים. בצורת ריבוי זו חל תהליך מעניין: בהגיית המילה 'צוֹנְנִין' נטו הדוברים להשמיט את ה-נ' הראשונה, וכך נוצרה הצורה 'צוֹנִין'. צורה זו מתועדת בכתבי יד טובים של המשנה, למשל: "אין מטבילין חמים בצונין ולא צונין בחמים" (מקוואות י, ו). בציטוט זה המילה 'צונין' מקבילה לצורת הרבים 'חמים', שפירושה 'מים חמים'. בגלל הכתיב ב-נ' הצורה הלא-מנוקדת 'צונין' נתפסה ככתיב של 'צונֵן' בצירי מלא, ובמעבר מכתבי היד אל מהדורות הדפוס של המשנה, החלו להשמיט את ה-י' ולכתוב אותה כצורת היחיד 'צונן'.
בלשון חז"ל מופיעים גם פעלים מהשורש קר"ר, כגון: הפועל הֵקֵר (בבניין הפעיל) שפירושו 'צינן, קירר', למשל: "עמד תחת הצינור לְהָקֵר" (מכשירין ד ב); בעקבות צורת ההווה של פועל זה, נגזר מאותו משורש שם העצם מֵקַר – 'כלי קירור', למשל: "כלי מיקר וכלי מתכות" (תוספתא, שבת יח, יא). לימים החליטה האקדמיה ללשון להשתמש במילה זו כחלופה עברית לקוּלֶר (מילה שאולה מאנגלית) – מתקן למי שתייה קרים. גם הפועל הִתְקָרֵר מופיע לראשונה בכתבי חז"ל, לדוגמה: "ישב לו ונתקרר בצלו" (מדרש רבה במדבר ב). לאחר מכן, בלשון ימי הביניים, נוספו לעברית מילים נוספות מהשורש קר"ר, וביניהן קֵרֵר, מְקֹרָר וקָרִיר .
הפועל 'התקרר' מופיע בכתבי חז"ל בעיקר בצירוף נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, שפירושו: נרגע, שכך כעסו (למשל: "ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה", יבמות ו סג ע"א). כפי שכתבתי כאן בעבר, בעברית ובשפות רבות אחרות כעס נתפס כנוזל חם בתוך הגוף. לכן הירגעות מתוארת כ'התקררות' של אותו נוזל.
עם זאת, התואר 'חם' משמש כמטפורה לקשת רחבה של רגשות, ולא רק לכעס; ולכן התואר ההפוך 'קר' משמש גם במובנים המטפוריים 'חסר רגש, אדיש', או 'שמוּנע על-ידי השכל בלבד', כמו בביטויים 'שיקול קר' או 'היגיון קר'. מלחמה שאינה 'מתחממת' עד כדי עימות צבאי מכונה מלחמה קרה (כידוע, ביטוי זה מתאר בעיקר את היחסים בין מדינות המערב למדינות הגוש המזרחי באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה). לעומת זאת, מדברים גם על 'שלום קר' בין מדינות. הפועל 'התקרר' מתאר גם התרחקות בין בני אדם, למשל: "הם היו ידידים קרובים מאוד, אבל היחסים ביניהם התקררו, ועכשיו הם בקושי מתראים".
התואר 'צונן' משמש אף הוא במובנים מטפוריים של ניכור, ריחוק ואדישות, למשל: 'יחסים צוננים' בין בני אדם או בין מדינות; 'התרשמות צוננת' (לא נלהבת) מאדם אחר. גם לתואר 'קריר' יש מובן קרוב: מסויג, רשמי, לא אדיב, לא ידידותי, לדוגמה:"שר החוץ נפגע מקבלת הפנים הקרירה".
המילה צינון פירושה גם 'קירור' וגם החלשת רגש (צינון התלהבות), או הרגעת כעס: "מנהל העבודה עשה כמיטב יכולתו לצינון הרוחות בקרב העובדים". למילה זו יש שימוש מיוחד בביטוי תקופת צינון – משך זמן מוגדר שבו מנועים בעלי משרות ציבוריות בכירות מלקבל על עצמם תפקיד ציבורי אחר, משרה פרטית או עיסוק שיש להם נגיעה למשרה הקודמת. ביטוי זה הושפע כנראה מהביטוי cooling-off period באנגלית. הדבר דומה לשימוש מטפורי במונח אחר מהשדה הסמנטי של קירור – הפועל 'הקפיא' משמש גם במובן 'עצר התפתחות או התקדמות'.
גם בשפות אחרות יש מעתקי משמעות דומים מחום וקור לתיאור מצבי רוח. הדוגמה המוכרת ביותר היא המילה cool באנגלית: פירושה הראשוני הוא 'קריר, צונן'; פירוש נוסף הוא 'קר רוח, רגוע'. מהפירוש האחרון התפתחה בסלנג המשמעות 'טוב מאוד, מגניב, אופנתי'. שתי המשמעויות האחרונות חדרו לעברית במילת הסלנג השאולה קוּל.
פורסם בנגה פורת | מתויג cool, אֲחָזַתּוּ צִנָּה, אהוד, אטימולוגי, בית, בניין קל, הִצְטַנֵּן, הצטננות, הקפיא, התקרר, התקררות, חורף, חם, חמים, יחסים, כעס, מְצֻנָּן, מְקֵרָה, מיליצית, מים קרים, מלחמה קרה, נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, נרגע, ספר משלי, צִנָּה, צוֹנֵן, צונין, צוננים, צינה, צנ"ן, קַר רוּחַ, קול, קור, קיץ, קפא, קר, קרה, רגשות, שורש, שלג, תקופת צינון | 20 תגובות
בהקבלה, חידה בעברית עוד מילדותי..
איש אחד ישב בצנה
אחז בצנה
ואחזתנו הצנה
תודה ושבת שלום
אהבתיאהבתי
שלום
ואני שואל: "אחזתו"(צינה) או אחזתהו?
אריה
אהבתיאהבתי
שאלה טובה. אמתין אף אני לתשובה / תגובה..
העברית שלי.. אינטואטיבית (תודה לאל), אשוש על הארות ותיקונים
תודה
אהבתיאהבתי
שלום אריה,
הצורה היא אכן 'אֲחָזַתּוּ צִנָּה' כפי שנכתב בתחילת הדברים. הצורה
"אֲחָזַתּוּ"= הִיא אָחֲזָה אוֹתוֹ (עָבָר) מופיעה בכמה צירופים בכתבי חז"ל המציינים תסמינים שונים של מחלות, בין היתר: "אחזתו רעדה" (נדרים לב ע"א); "שאחזתו חַמָּה" ׁ(שלקה בחום גבוה, בבא מציעא עז ע"א.
אהבתיאהבתי
מקסים
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
מהם "כתבי יד טובים" (בניגוד לרעים?), פסקה ששית בכתבה?
אהבתיאהבתי
שלום שלמה,
הכוונה היא לכתבי יד מהימנים של המשנה. כתב יד קאופמן נחשב לכתב היד הטוב ביותר.
אהבתיאהבתי
בספרות מלפני עשרות שנים הופיעה המלה [התלמודית]:
"קרר",
שהוא הפקח העובר ב-קרון הרכבת.
אהבתיאהבתי
תודה על תגובתך,
המילה התלמודית קָרָר מבוססת על מילה קרובה בלטינית ואינה קשורה לשורש השמי קר"ר.
אהבתיאהבתי
'קרר'
אכן הזכרת לי נשכחות, מכתבי 'שלום עליכם'
אהבתיאהבתי
סליחה שזה לא קשור לכתבה, אבל אני תוהה כבר שנים מה מקור שם המשחק "חיי שרה" (שבויים) בו זורקים כדור במטרה לפגוע בשחקן של הקבוצה המתחרה ואם הוא תופס את הכדור, השני נשבה. מה הקשר בין הפרשה מחומש בראשית למשחק?
אהבתיאהבתי
כשאנחנו למדנו "מסיך את רגליו בחדר המקרה" הוסבר שהוא ישב בשירותים. אבל מסיך את רגליו זה מושח את רגליו בשמן, כמו שלהבדיל, מושחים בשמן את ראש הנבחר למלוכה, להנהגה. האם יש עוד פירוש ל"הסכת רגליים"?
אהבתיאהבתי
ל'אסי'
תמים דעים איתך לגבי 'משיחת הרגלים בשמן'. פעולה שהיו עושים אותה לאחר המרחץ החם ב'חדר המקרה' – 'אטריום' – חדר חמים, אליו יוצאים לצנן הגוף בהדרגה, לאחר טבילה ברותחים או 'מרחץ אדים' חם. בידר זה גם היו סכים הגוף בשמנים ארומטיים
אהבתיאהבתי
תגובה ל'יצחק'
קראתי פעם במרשתת רעיון יפה למקור שם המשחק 'חיי שרה'
בפר "חיי שרה" כתוב – "פגעו לי בעפרון בן צוחר"?
'פגעו לי'
🙂
אהבתיאהבתי
חחח אם ראית את זה ב"תפוז פורומים" אז זה האשכול שאני עצמי פתחתי שם… זו באמת הייתה תשובה משעשעת ואני זוכר אותה, אבל עניין אותי לקבל תשובה רצינית ממישהי מוסמכת. כרגע בדקתי בעוד אתר של אדם העוסק בלשון והוא כתב שזה אכן לא ידוע והוא ישמח להסברים:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/161/842.html
אהבתיאהבתי
יכול להיות.., כבר לא זוכר, מתי ראיתי זאת.
המוח הפרוע שלי, מקטלג דברים יפים, לעולם ועד.. 🙂
במיוחד חידושי לשון.
אהבתי מאוד את גרסת ה'פגעו לי'.. מי יודע, אולי אכן זה המקור האסוציאטיבי האמיתי..
בוקר טוב
אהבתיאהבתי
יפה. אז בעצם קור וצינה הן ממש מילים נרדפות באותה משמעות ולא כמו שחשבתי שצינה זה משהו יותר חזק. אגב בקשר למילה cool באנגלית באמת מענין אותי תמיד מאיפה הגיע השמוש שלה בצורת הסלנג?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
ראה כאן על ההיסטוריה של השימוש במילה cool באנגלית: https://www.etymonline.com/word/cool.
אהבתיאהבתי
בנושא הצינון, הצעתי בזמנו לאקדמיה את החלופה "צננת" למה שנקרא בלשון העם "נזלת" – אחת ממחלות החורף השכיחות. "נזלת" אינה מחלה. זה תסמין. כך זה שודר בפינה "רגע של עברית" של רות אלמגור רמון:
"הנזלת היא תסמין המלווה דלקת של ריריות האף ומקורו במילה יוונית קטר (KATAR), שמשמעותה לנזול או להגיר, במילון של אליעזר בן יהודה ושל הרופא הבלשן ד"ר מזיא מתורגמת המילה לנזלת – הקרובה למילה הערבית נזלה –NAZLAH. למעשה, הנזלת אינה בהכרֵחַ תולדה של מחלה דלקתית ויכולה ללוות גם מצְבי רגשת – אלרגיה, או בכי. באנגלית מקובל המונח COMMON COLD , צינון שכיח, ואפשר צננת שכיחה. "
על כך ועוד בספר חדש "לגופן של מילים" – ע"ע באתר efreund.com
בברכה.
ד"ר א. פרוינד
אהבתיאהבתי
[…] בצורות הווה רבים של פעלים אחרים, כגון: 'צוננין' שהפך ל'צונן'). כלומר, במקור הפועל הזה מתאר כיצד מכופפים פיזית אדם […]
אהבתיאהבתי