ד"ר נגה פורת / עריצות הערוצים
נובמבר 16, 2017 על-ידי ravmilimteam
לאחרונה נפל דבר בטלוויזיה הישראלית: ערוץ שתיים התפצל לשני ערוצים נפרדים, 12 ו-13 ואילו ערוץ עשר עבר לשדר באפיק 14. מהפכה זו עוררה תגובות רבות: הזכייניות חוששות לנתוני הצפייה, והצופים אינם יודעים היכן לחפש את התוכניות האהובות עליהם. ואולם, שינוי זה מעלה גם שאלות לשוניות על מקור השימוש במונחים 'ערוץ' ו'אפיק' בהקשר זה.
מקורם של מונחים אלה בתחום הגיאוגרפיה: שניהם מתארים תוואי (מסלול זרימה) של מים על פני הקרקע, חריץ עמוק וצר שזורם בו נחל או נהר.
במקרא המונח הנפוץ הוא 'אפיק', למשל בפסוק הידוע ממזמור תהלים (קכו ד): "שׁוּבָה ה' אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ) כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב", וכן – בצירוף "אֲפִיקֵי מַיִם" (שם, יח טז). יש המוצאים קשר בין השורש של המילה הזו לשורש אפ"ק, המופיע במקרא רק בבניין התפעל: הִתְאַפֵּק. המשמעות הבסיסית של שורש זה היא כוח (שהרי מי שמתאפק כובש את יצרו), ויש המסבירים את המילה 'אפיק' כזרימה חזקה של מים, או כתוואי טבעי העוצר את זרימת המים (כפי שאדם מתאפק ועוצר את עצמו מלעשות משהו). לעומת זאת לפי דעות אחרות, אין קשר בין המילה 'אפיק' למשמעויות אחרות של השורש. על כל פנים, אין קשר למילה 'אופק'.
ואילו 'ערוץ' היא מילה יחידאית במקרא: "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן" (איוב ל ו). יש המפרשים את המילה הזאת כצורת הבינוני הפעול של הפועל המקראי עָרַץ, שפירושו הוא 'לפחוד' (או 'להפחיד'), לדוגמה: "לֹא-תַעַרְצוּן וְלֹא-תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א כט). משורש זה נגזרת גם המילה עָרִיץ המתארת מישהו אכזרי המטיל את מוראו (למשל: "זֵדִים קָמוּ-עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי", תהלים פו יד). לפי הסבר זה, "ערוץ נחלים" פירושו 'הנחל הנורא ביותר (שפוחדים מפניו)'. ואילו אחרים גורסים כי אין קשר בין המילה היחידאית 'ערוץ' לשאר המשמעויות של השורש. לפי אחד ההסברים, מילה זו קשורה דווקא לשם העצם המקראי חָרוּץ שפירושו 'תעלה', לדוגמה: "תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ" (דניאל ט כה).
אחת המילים באנגלית המקבילות ל'אפיק' ו'ערוץ' בתחום הגיאוגרפי היא channel, הקשורה מבחינה אטימולוגית למילה canal (תעלה). בתקופה מוקדמת החלו להשתמש במילה זו במובן מטפורי: 'אמצעי שדרכו מעבירים מידע'. המידע נתפס כחומר נוזלי העובר מנקודה לנקודה בתעלה או בצינור. במאה ה-19 החלו להשתמש בה גם בתחום הטכני של תקשורת טלגראפית, ובסוף שנות העשרים של המאה הקודמת – במובן טווח תדרים לשידורי רדיו או טלוויזיה.
כאשר הגיעה העת לתרגם את מונחי התקשורת לעברית, נבחרה המילה 'אפיק' כתרגום ל-channel. למשל, במילון למונחי אלקטרוניקה: טלפונאות (תשי"ז) , 1957 של האקדמיה ללשון, הצירוף transmission channel מתורגם כ"אֲפִיק תִּמְסֹרֶת".
ועם זאת, בציבור הרחב החלו להשתמש יותר ויותר במילה 'ערוץ' כתרגום ל-channel בתחום הטלוויזיה, בעיקר עם תחילת שידוריו של ערוץ שתיים לצד תחילת שידורי הטלוויזיה בכבלים. בפרוטוקול ישיבה ר"ל של האקדמיה ללשון (כ"ט במרחשוון תשנ"ז, 11 בנובמבר 1996, עמ' 47) צוין כי משרד התקשורת התנגד זמן רב לשימוש במונח 'ערוץ' במובן זה, אך לבסוף הוחלט לקבל את השימוש במונח זה בעקבות השתגרותו בציבור הרחב. באותה ישיבה החליטה האקדמיה לאשר את השימוש במונח 'ערוץ' לצד 'אפיק'.
כיום, לאחר יותר מעשרים שנה, דווקא המילה 'אפיק' זוכה לעדנה מחודשת: המונח 'ערוץ' הרחיב את משמעותו ואינו חל עוד רק על המספר הטכני המייצג את תדר השידורים, אלא בעיקר על התוכן של השידורים: החֶברה המפיקה אותם, האופי שלהם וכמובן – גם הפנים המוכרות המככבות בתוכניות הקבועות. כך הפכו 'ערוץ שתיים' ו'ערוץ עשר' למושגים (ולמותגים) בפני עצמם. לכן עם השינוי הטכני במספרי הערוצים, נדרש בידול במשמעות בין 'ערוץ' ל'אפיק'. כך נתייחדה המילה 'אפיק' לציון המשמעות הטכנית של המספר בשלָּט.
פורסם בנגה פורת | מתויג 12, 13 10, channel, אֲפִיק תִּמְסֹרֶת, אהובות, אופק, אטימולוגית, אלקטרוניקה, אפ"ק, אפיק, אפיקי מים, בטלוויזיה הישראלית, בידול, במקרא, בערוץ, גיאוגרפיה, האקדמיה ללשון, התאפק, התפצל, זכייניות, זרימת מים, חרוץ, חשש, טלוויזיה, טלוויזיה בכבלים, טלפונאות, כובש, לשוניות, מהפכה, מונח, מונחים, מטפורי, מסלול זרימה, מקור השימוש, משרד התקשרות, נח"ל, נחלים, נתוני צפייה, עדנה מחודשת, ערוץ, ערוץ שתיים, ערוצים, עריץ, עריצות, עשר, פסוק, צופים, שאלות, שורש, שידורי רדיו, שלט, תגובות, תדרים, תוואי, תוכניות, תוכניות קבועות, תעלה, תקשורת, תקשורת טלגראפית | 5 תגובות
ואם כך, האם הפועל to channel
יתורגם ל- להעריץ? (לתעל יותר מקובל)
אהבתיאהבתי
שלום שלמה,
אכן התרגום המקובל הוא 'לתעל', והפועל 'להעריץ' משמש במובן אחר. האקדמיה ללשון הציעה בעבר לתרגם את הפועל הזה בשורש ער"ץ בבניין פיעל: עֵרֵץ (לְעָרֵץ), אך לימים הוחלט להחליף אותו בפועל המוכר 'לנתב'.
אהבתיאהבתי
"הי – נוגה – ותודה ! – הגשם – גולש- אל-הוואדי. המיים זורמים (בתעלה) -בוואדי – אל-הנחל. הנחל זורם בערוץ (בחריץ) – אל הנהר. הנהר – זורם באפיק – אל-הים. / והתקשורת – יורקת על כולם ! – /" 18.11.17(C)אלגל – ושבת-שלום ! –
אהבתיאהבתי
רגע של עברית …
מאחר ובעברית המילה 'ערוץ' היא ש"ע זכר, אומרים, כדין, 'טלוויזיה מרובת ערוצים'. לכן, יש לאמור 'ערוץ שניים' – ולא 'ערוץ שתים' .
לעניין הפועל to channel , אכן, התרגום ההולם ביותר שלו לעברית הוא 'לתעל'. לעומת־זאת, את הפועל ושם העצם הנגזרים ממנו, channelling (במובן של קבלת ומסירת מידע ממקורות בלתי־נראים, 'ישויות' או 'רוחות'), נהוג לתרגם כ-'תִּקְשׁוּר' – שממשמעותו יצירת תקשורת והעברת המידע המתקבל באותה תקשורת. כאן 'תִּקְשׁוּר' יכול להיות או פועל או ש"ע. בהקשר זה, גם 'תִּקְשׁוּר' (כשם עצם) נקרא לפעמים באנגלית channel .
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
שלום יהושע,
בצירוף "ערוץ שתיים" (ולא "הערוץ השני") המספר 'שתיים' נחשב למספר סתמי לפי החלטות האקדמיה ללשון:
ה. המספר הסתמי
1. מספרים סתמיים (בתרגילי חשבון, במספרי טלפון וכיו"ב) – יש להביעם בלשון נקבה.
כמספר סתמי מובעים גם שמות המספר הבאים בצירופים כגון 'אוטובוס (מספר) אחת', 'בית (מספר) שתיים'.
בצירופים מעין אלו אין לראות בשמות המספר לוואי אלא תמורה – שאינה תלויה במינו הדקדוקי של שם העצם.
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-3-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8/
אהבתיאהבתי