ד"ר רוביק רוזנטל / העבודה היא לא ארנבת
מאי 4, 2017 על-ידי ravmilimteam
מאז ומתמיד נחלקת האנושות לחרוצים ולעצלנים. בצד האחד של האנושות מזיעים, מתרוצצים, מתעקשים להספיק. בצידו השני מועדון החיים הטובים, שהעבודה עבורם היא קללה, והדחייה של המשימות העומדות בפניהם היא סוג של אומנות נרכשת. השפה חושפת גרסאות רבות של סוגיית החריצות והעצלות, דרך ביטויים, פתגמים ואמרות.
גרסת ספר משלי (1): "אל תאהב שינה פן תיוורש. פקח עיניך – שבע לחם".
גרסת ספר משלי (2): "אמר עצל: שַחַל בדרך, ארי בין הרחובות. הדלת תיסוב על צירה ועצל על מטתו. טמן עצל ידו בצלחת, נלאה להשיבה אל פיו".
גרסת ספר משלי (3): "כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים כן העצל לשולחיו".
גרסת ספר משלי (4): "לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם".
גרסת ספר משלי (5): "אוגר בקיץ בן משכיל, נרדם בקציר בן מביש".
גרסת מסכת אבות: "אַל תאמר לכשאֶפָּנה אשנה – שמא לא תיפנה".
גרסת מסכת ברכות: "מודה אני לפניך ה' אלוהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי מיושבי קרנות". יושבי קרנות הם על פי הפרשנים סוחרים, אך היום הם נתפסים כבטלנים, ומזכירים ביטויים שהתיישנו כמו "קפה ברזילי" בתל אביב, היושבים על הברזלים בפינת רחובות, או "קומנדו ארמון" החיפאי.
גרסת יהודי ספרד: "עצלן בילדותו, גנב בבגרותו".
גרסת יהודי תימן: "אמרו לו – קוּמה לתפילה, אמר לא אוּכל. אמרו לו: קוּמה לאכול, אמר: הנני הנני!"
גרסת יהודי טוניס: "באו לסייע לו בכריית קבר אביו – ראה עצמו פטור מן המלאכה והניח את האת".
גרסת יהודי כורדיסטן: "מי שצד דגים חייב להרטיב את אחוריו".
גרסת יהודי מזרח אירופה: "החתול אוהב דגים, אבל אינו אוהב להרטיב את רגליו".
גרסת יהודי מרוקו: "כשאתה מזדקק לעצלן, הוא ממציא לך עצה".
גרסת הגששים על מסייה לוי מ"שבת שלום": "הוא קם כדי לראות אם הוא עוד ישן".
גרסת יהודי מרכז אירופה (מידע אישי): מהו יֶקֶה? כשהוא מתעורר מן השלאפשטונדה הוא מסתכל על השעון כדי לדעת אם הוא עוד עייף.
גרסת ספרות ההשכלה: "הלא טוב לנו לזרוע ולשָרש, לעקור ולטעת, מלֶכֶת באפס מעשה כבלע" (אברהם מאפו, בית חנן).
גרסת נתן אלתרמן: "בבוקר הוא הולך בטל, בערב הוא יושב בטל, בלילה הוא שוכב בטל" (שלמה המלך ושלמי הסנדלר). בעקבות הביטוי "יושב בטל" שטבע רש"י, שהתגלגל מ"עובר בטל" מן התלמוד.
גרסת אמיר גלבע: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת".
גרסת היידיש: זיצן מיט פֿאַרלייגטע הענט (לשבת בחיבוק ידיים). בעקבות ספר משלי: "מעט שֵנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב".
הגרסה הרב תרבותית: אל תדחה למחר מה שאפשר לעשות היום. יידיש: לייג ניט אָפּ אויף מאָרגן וואָס דו קענסט היינט באַזאָרגן. ערבית של יהודי עיראק: לָא תְאַגִ'ל עַמַל אִליוֹם אִלָא עַ'ד (אל תדחה עבודת היום למחר). אנגלית: Never put off till tomorrow what may be done today, וכן בגרמנית. מישל דה מונטיין, ההוגה הצרפתי מן המאה ה-16, כותב באחת ממסותיו: "כל מה שאפשר לעשות ביום אחר, אפשר לעשות היום".
גרסת צפון אוסטרליה: המדינה הצפונית של אוסטרליה מכונה בראשי התיבות northern territory) NT). על ראשי התיבות האלה נולד מדרש –not today, not tomorrow, not ever.
הגרסה הצרפתית: un travail de fourmi, שתורגמה לעברית – עבודת נמלים.
הגרסה הלטינו-אמריקנית: עבודה? מַנְיָינה. סיֶיסטה? בטח, למה לא. בעוד השלאפשטונדה הייקית היא אתנחתה מתוכננת וקבועה בין עבודה לעבודה, הסייסטה היא דרך חיים.
גרסת המלתחה: הפשיל שרוולים, שינס מותניו, אזר חלציו והתלבש על הנושא. שני הביטויים האמצעיים מן המקרא.
גרסת ההכפלות: פרה פרה, טורקי טורקי, שווייה שוויה, לנגסאם לנגסאם. שתי הראשונות מבוססות על בדיחות עממיות. השלישית ערבית, הרביעית גרמנית.
הגרסה החרדית: עשה השתדלֶס (השתדלות), כלומר: עבד לפרנסתו.
הגרסה החב"דניקית: מחכים למשיח.
גרסת התאטרון: מחכים לגודו.
גרסת השפה הצבאית, ביטויי חריצות: יאללה ברעל. יאללה בְּרַבַּק. מיץ רַבַּק (זעה). לא יכול הוא בן דוד של לא רוצה. נכנסים מתחת לאלונקה.
גרסת השפה הצבאית, ביטויי עצלות: ראש קטן. ראש סיכה. ראש ננס. ראש נצנץ. נצנצנות. חפשנות (בעקבות חפ"ש – חייל פשוט). להתחפֵּשׁ. להתעַצֵץ (בעקבות 'עציץ', אופייני לפז"מניקים כבדים). לזרוק זין. אִיּוֹר חֶשֶק: מעצור יזום בכלי נשק כדי להימנע מתרגיל ירי.
ולקינוח, פיתוחים ישראליים, המעמתים את אתוס העבודה עם חדוות הבטלה:
"לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה ושב בצֵל" (בעקבות משלי).
"העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו" (בעקבות ביאליק).
"אל תדחה למחר מה שאפשר לעשות מחרתיים" (בעקבות סרט בכיכובו של המפרי בוגרט).
"אנחנו אנשי העבודה והשלום – רואים עבודה אומרים שלום".
"אף אחד עוד לא מת מעבודה קשה, אבל למה לקחת סיכונים".
"העבודה היא לא ארנבת, היא לא תברח, אפשר לשבת".
"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא רוצה לחזור למיטה" (בעקבות אמיר גלבע).
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אבות, אירופה, אנגלית, אנושות, ארנבת, בטל, ביטוי, גרמנית, גרסה, דחייה, חפש, חרדי, חרוץ, טוניס, יהודי, יושבי, יידיש, ישראלי, מקרא, משימה, משלי, נמלה, נצנץ, ספ"ר, ספרד, עבודה, עצלן, פתגם, צבאי, קיץ, שלום, שפה, תימן, תלמוד, תרבות | 15 תגובות
הג'וב הכי נחשק זה להיות דובר משרד העבודה, כי אז צריך רק לדבר על עבודה.
אהבתיLiked by 1 person
ההמצאות החשובות בהסטוריה האנושית, נוצרו ע"י עצלנים, ובגלל עצלנות. לעצלנות יש ערך גדול!
אהבתיLiked by 1 person
העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו.בהזדמנות חגיגית זאת אציין עבור האהבלים שלא מבינים אידיש שמושה פינהינטן זה משה מאחורה.פשוט המסעדה שלו היתה בסוקולוב והבית שלו מאחורה.הבו שלו היה בכיתה שלי.היו זמנים
אהבתיאהבתי
"תודה – רוביק ! – אין עצלנים – כמונו ! – / "זין-ענק"- באונברסיטה, כנוי לפרופסור שמאחר לשיעור שלו. / "זורק זיין ענק" – לפרופסור שלא-טורח להודיע שלא-יגיע… / באונ. בן-גוריון. 2000. //" 5.5.17(C)אלגל
אהבתיאהבתי
וכמובן:
מי עובד במשרד ממשלתי? בחורף מגיש התה, בקיץ המאוורר
אהבתיLiked by 1 person
ומה אומרים על העצלן במצרים העתיקה? בפפירוס המיועד לסופרים-מתלמדים כך נאמר עליו: "הוא חי על (עבודת) השוורים מבלי שיכנס ביניהם". וכך זה נשמע במצרית תקנית:
"עַנְחֶף מִי אִרְתּוּ נָה אִיחוּ, יוּ בּוּ אָקוּף אִים סֶן.
אהבתיאהבתי
הפתגם עם הארנבת הוא גניבה של פתגם רוסי: "העבודה היא לא זאב, היא לא תברח ליער"
אהבתיLiked by 1 person
מה ההבדל בין בוקרא למניינה? בערך אותו הדבר. בוקרא קצת קצת יותר דחוף.
אהבתיLiked by 1 person
החכם באדם"נפש חרוצים תדושן" עצה לבריאות זורמת
אהבתיאהבתי
והגרסה הרוסית : העבודה היא לא זאב היא לא תברח ליער
אהבתיאהבתי
אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים
אהבתיאהבתי
לסבתי (יקית…) הייתה אמרה שגורה: "אני כל כך אוהבת עבודה קשה, אני יכולה לשבת שעות ולהסתכל…"
אהבתיLiked by 1 person
"הקם להשכימך – השכם להורגו" (שמעתי בעיקר בצבא)
אהבתיLiked by 1 person
מאבא או אמא [זה היה מזמן] זוכרת אמרה מחורזת בשפה הגרמנית:
Morgen, morgen, nur nicht heute sagen, alle faule Leute
מוֹרְגֶן, מוֹרְגֶן, נוּר נִיכְט הוֹייְטֶה,
זָאַגֶאן אָלֶה פָאַוּלֶה לוֹייְטֶה
ובתרגום: מחר מחר, רק לא היום, אומרים כל האנשים העצלים. [בשפה המקורית המשפט נשמע יפה יותר].
אהבתיאהבתי
גרסת הסבא שלי, עליו השלום:
"לך אל החרוץ, שאל אותו מה צריך לעשות, ואז לעצלן, אותו תשאל איך לעשות זאת".
אהבתיLiked by 1 person