ד"ר רוביק רוזנטל / יותר עדיף שתצא בחוץ
פברואר 16, 2017 על-ידי ravmilimteam
ישראלים רבים מוטרדים מתופעה נפוצה יחסית בעברית: צירוף או ביטוי שבו החלק השני כלול כבר בחלק הראשון, דוגמת "לעלות למעלה". המונח הבלשני הקרוב לתופעה הוא "מושא פנימי", כמו בצירופים "סעד סעודת מלכים" או "היכה מכות קשות" ובמידה מסוימת גם "עלה למעלה". התופעה המטרידה מתייחסת לכך שבביטויים מסוג זה יש לכאורה עודפות, לעיתים התוספת מדגישה את הפועל, לפעמים היא נראית לנו מיותרת. להלן אקרא לצירוף כזה "ביטוי משובט", שהרי החלק השני של הביטוי נולד מגרעין המצוי בחלק הראשון. הדוגמאות הבאות הן רשימה חלקית, והשפה רצופה ביטויים משובטים, קבועים או מזדמנים.
אנס אותה בניגוד לרצונה, או "אנס אותה בכוח". ביטוי עם קריצת המאצ'ו הרומזת שקיים "אונס מרצון" וקיימים "אנסים מנומסים".
בחירה חופשית. יש בחירה שאינה חופשית? הביטוי נפוץ, מובן מאליו, קלישאה, אבל משובט.
בסך הכול הכללי. ביטוי עילג, אבל לזכותו ייאמר שהוא מזכיר ביטוי משובט יפהפה המופיע בתלמוד מאות פעמים: "כל העולם כולו", שנאמר לראשונה על אברהם שנעשה "אב לכל העולם כולו".
היום בערב. ביטוי משובט שיש בו מעין היפוך. גם "היום בלילה". הוא נובע מהתפיסות השונות של המילה 'יום': יש רואים בה את שעות האור, ויש רואים בה את היממה כולה. המקור בגרמנית ובשפות נוספות: heute abend.
הצמרת הגבוהה. מקובל בעיקר בתחום הספורט ומתייחס לטבלת הליגה. התואר "הגבוהה" כלול בצמרת, אבל אולי הכוונה לכך שמחצית הקבוצות בליגה שייכות איכשהו ל'צמרת'. ביטויים משובטים נוספים מתחום הספורט: "הכניס לעצמו גול עצמי", "מכדרר את הכדור היטב", "קלע שלשה מרחוק".
התאכזבתי לרעה. ביטוי משובט מתחום הנפש, כאשר נדמה שהפועל אינו מובן מספיק ויש לחזק אותו, והתוצאה עילגת משהו. דוגמאות נוספות: "משתפר לטובה", "חיזוק חיובי". ומה אמרו לנו הגששים? "המצב הבטחוני משתפר לרעה, וצפוי לנו אסון נורא מסוג קטסטרופלי".
חינם אין כסף. תמונת ראי של הביטוי המשובט "קנס כספי", צירוף משובט שיש בו חן פואטי המצדיק אותו. עמודי הפרסום מלאים הצעות משובטות ל"מתנת חינם". לאור ניסיונו המר של פוליטיקאי מהצמרת הגבוהה, מעדיף מתנה שאני צריך לשלם עליה.
חיסול סופי. סגנון הכסח מעודד ביטויים משובטים, וכדברי אחד האתרים בימים רחוקים: "נותרו ימים בודדים כדי לחסל סופית את ממלכת הרשע של סדאם חוסיין". ביזארי ממש הוא הצירוף "מוות קטלני", ויש גם "התעללות חסרת רחמים". בכיוון ההפוך מצאנו את "הניצולים שנותרו בחיים".
יותר עדיף. ביטוי משובט תוצרת לימור מ"רק בישראל", שנקלט בפולקלור. דווקא מפני שהמלה "יותר" מיותרת, שהרי היא כלולה ב"עדיף", היא יוצרת אפקט משעשע ומפתיע. מקור הביטוי בסלנג הבאר-שבעי.
ללכת ברגל. ביטוי משובט נפוץ. הרי אף אחד לא הולך במכונית, אלא אם כן מדובר בלימוזינה. הצירוף מופיע פעם אחת בספרות הפוסט-תלמודית. הקבוצה הזו רחבה ובשימוש כמעט שיגרתי וקרובה לתופעת המושא הפנימי: "להיכנס פנימה", "להתקדם קדימה", "לחזור בחזרה". בתיאור אירוע פלילי נכתב על שודד "אשר נסוג לאחור והמשיך לירות".
מקשה אחת. ביטוי משובט מספר שמות. "מקשה" פירושו חתיכה קשה אחת של מתכת. "אחת" היא תוספת מיותרת, אבל היא בעלת ערך פואטי.
מתוכנן מראש. ביטוי משובט נפוץ מאוד בשימושים רבים. דוגמה חברתית: "הזוגיות שלך התייבשה? תכירו קונספט מהפכני: סקס מתוכנן מראש". דוגמה צבאית בהפוכה: "קצין קרבי לומד להתמודד עם בלת"ם, בלתי-מתוכנן-מראש".
נס בלתי צפוי. ביטוי דומה באופיו ל"צמרת הגבוהה": הדובר חש ש"נס" אינה מלה חזקה מספיק ומוסיף לה את התואר "בלתי צפוי", ובכך דווקא מחליש מעוצמת הנס. דוגמה מטקסט חב"די: "כשם שקריעת ים-סוף היתה נס בלתי-צפוי, כך מזונותיו של אדם באים גם-כן ממקור בלתי-צפוי". יש גם: "תאונה לא צפויה".
עבר את הצומת באדום מלא. ביטוי משובט אופייני לדוחות משטרתיים, וכמוהו "לא עצר עם ארבעה גלגלים", המניח שבמכונית העתיד נוכל לעצור עם שני גלגלים בלבד.
קנס כספי. מכת מדינה. מאז ימי התלמוד אין, לא היה ולא יהיה קנס שאינו כספי, אבל הצירוף מופיע בכל אתר, בהחלטות בתי משפט, בטקסטים של המשטרה ובענייני משמעת במקומות עבודה.
רה-ארגון מחדש. נשמע בטלוויזיה מפי בעל מפעל נמרץ.
שאלה שאלתית. תרומה נוספת של הגששים לביטויים המשובטים, מתוך "הכה את המומחה": "פה נשאלת שאלה מאוד מאוד שאלתית, שאלה שיש בה הרבה מן השאלתיות". הצירוף תפס ואפשר למצוא אותו בשפת הדיבור ובאתרי אינטרנט לעתים קרובות. מירי הורוביץ מצביעה בספרה "הצד הלשוני של הטבע" על דוגמאות דומות נוספות: "משפחה משפחתית" וכן "העכשיו הכל כך עכשווי". הורוביץ סבורה שביטויים כאלה לגיטימיים, שכן התואר מדגיש על דרך ההפלגה תכונה הגלומה בשם העצם. הורוביץ קושרת את הביטויים האלה לתופעה רחבה של ביטויים טאוטולוגיים-לכאורה נוסח "במלחמה כמו במלחמה" או "ביזנס זה ביזנס".
שוב פעם. "שוב" פירושו "פעם נוספת", ומכאן ש"שוב פעם" הוא ביטוי משובט. הוא נפוץ ומושרש בשפה ונמצא כבר בתלמוד, בדרך כלל בצירוף "שוב פעם אחת".
תצא בחוץ. כפי שאמר עובדיה יוסף לניצן חן באירוע טלוויזיוני בלתי נשכח. לכאורה "תצא" פירושו "תלך החוצה" ולכן "בחוץ" מיותר. אבל אם היה עובדיה אומר רק "תצא" היה אובד החן הכסחיסטי של הביטוי, והוא לא היה נחקק בתודעה. ומי רוצה לוותר על שיר הילדים הנצחי "ברלה, ברלה, צא החוצה"?!
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אונס, בחוץ, ביטוי, בלשני, ברלה, גבוה, דיבור, חופשי, חינם, חיסול, טובה, יום, ישראל, ישראלים, כסף, ליגה, לעיתים, לשוני, מונח, מושא פנימי, מקשה, מראש, משובט, משטרה, משפחה, מתנה, נס, נפוץ, ספורט, עברית, עדיף, עכשיו, עצר, פעם, צירוף, צמרת, צפוי, קנס, רעה, שאלה, שוב, שפה, תופעה, תלמוד, תצא | 53 תגובות
אכן (= אכן כן).
אהבתיLiked by 1 person
דברים כדורבנות. בשלב הראשוני (אולי הפרימיטיבי) של התפתחות שפות ספרו יחידות בלבד. במקום "שתיים" היו אומרים "אחת ואחד", שלוש – "אחת אחת אחת." באותן שפות או או באותו שלב של ההתפחות של דובריהם המתמטיקה שאנו מכירים לא היתה ידועה, כנראה. "ערך ההפלגה" נותר בשפתנו היומיומית לצרכי תיאור. ביטויים כמו "הרבה הרבה", "מאוד מאוד", "קטן קטן", "קצת קצת" שגורים בפי רבים.לפעמים עם תוספת חיזוק: "הרבה הרבה מאד", כדוגמה.
אהבתיאהבתי
אחד הביטויים המשובטים והנפוצים הוא: בן זכר. והכי יש בן נקבה?
וכן: לגבי דידי , שהוא שיבוט, ויש לומר: לדידי
ריקה קידן
אהבתיLiked by 2 אנשים
הגמרא משתמשת בביטוי "בניו נקבות"
אהבתיאהבתי
שלום רב לך ד"ר רוביק רוזנטל, אני קוראת את כל מאמריך וספריך. אני מורה לעברית ומחברת ספרי לימוד לעברית ובעברית. אני מבקשת לציין שהופתעתי למצוא במאמר שלך מילים לועזיות שיש להן מקבילות עבריות. דוגמאות . ביזארי ממש = מוזר ממש.
אפקט משעשע = רושם משעשע, קונספט מהפכני = מושג מהפכני.
ביטויים לגיטימיים, האם הכנסת חקקה חוק לנושא של ביטויים חוקיים? מי מקוראיך יודע מה פירוש "הביטואים הטואוטולוגיים ? הרי אפשר לכתוב , כפל מושגים, לשון נופל על לשון ואפילו סתם, חזרה על אותו דבר.
העברית של רוב הישראלים כבר מזמן איננה עברית. זו שפה ישראלית של "שופינג" בחנות כלבו של שפות שונות. עליך אני אומרת את הביטוי שאתה מבין . "אם בארזים נפלה שלהבת…' וגמ'
אהבתיאהבתי
העברית, כמו כל שפה, היא שפה של "שופינג" בחנות כלבו של שפות שונות. העברית שאלה מילים רבות משפות אחרות (ולא החזירה), ואם מילה כמו "אפקט" מפריעה לך, האם מילה כמו "דוגמה" לא מפריעה? או שפשוט התרגלת? כמו שאומרים, המילה "הנדסה" נשמעת יותר עברית מ"גיאומטריה" – ומה בכך? זו נשאלה מפרסית, וזו מיוונית. הטענה שהעברית של רוב הישראלים איננה עברית תמוהה עוד יותר. האם האנגלית של רוב האנגלים איננה אנגלית רק משום שאינם מדברים אנגלית עתיקה, קלטית או סקסונית? כל שפה (בשימוש) משתנה כל הזמן. העברית שבפיך איננה העברית של עגנון, ובוודאי לא העברית של דוד המלך, וזה רק סימן (גם זו מילה זרה) שהעברית היא שפה חיה ובועטת.
אהבתיLiked by 1 person
גם האנגלית התמסדה בשלב כלשהו, וכך גם העברית. אם את מתכוון למזמורי התהילים כאשר כתבת "העברית של דוד המלך" יתכן שאינני מחדש לך – אך העברית שבפי במובן זה אינה שונה מ"העברית של דוד המלך" (וגם מהעברית של בנו ושל אלה שכתבו עליהם והוסיפו) ואף אוסיף גם את העברית של מרים הנביאה, דבורה הנביאה, יותם, וגם אלה שהיו אחריהם – ישעיהו, ירמיהו, עמוס מיכה ועוד, וגם אינה שונה בעיקרה מהעברית של עגנון. אתה מסיים את תגובתך בכך ש"העברית היא שפה חיה ובועטת". אני מרשה לעצמי להוסיף – "ושפה שבועטים בה".
אהבתיLiked by 1 person
"רצח אכזרי"…משל היה קיים רצח "עדין" או "ענוג" ואולי "חביב"?
אהבתיאהבתי
מהיכן הגיע הביטוי המאוס "יוצא מן-הכלל טוב"?
יש לכך מקור כלשהו, או שמדובר בעילגות לשמה?
אהבתיאהבתי
נראה לי שזו דוגמה נוספת לעילגות של השפה "התרגומית" שרבים חוטאים בה. ביטוי זו נראה לי כתרגום של extraoridnary good . ב"תרגומית" אין הבחנה בין "יוצא מן הכלל" במובן של "מצויין" ל"בלתי רגיל" במובן של "במיוחד".
אהבתיאהבתי
עמית, אני חושב ש"יוצא מן הכלל טוב" הוא תרגום משפות אירופיות.
אהבתיאהבתי
איך אחד עוד לא הזכיר את 'לחזור בחזרה'?
אהבתיLiked by 1 person
וגם הצירוף הנחמד "אונס אכזרי" וכי הכרתם אנס שביקש לאנוס בעדינות.
אהבתיאהבתי
כתבה מענינת אך לדעתי לא כל בחירה היא חופשית. יש בחירה תחת לחץ. אני חושבת למשל על תקופת השואה. אנשים היו צריכים להחליט ולבחור לא פעם תחת תנאים קשים ביותר. קשה לקרוא למצבים כאלה "בחירה חופשית". אני בטוחה שגם כיום יש מצבים שבן אדם בכלל לא מרגיש חופשי אך עליו לבחור.
אהבתיאהבתי
אני מחשיב את עצמי כאחד ה"מוטרדים" כאמור בלשונו של ד"ר רוזנטל, אבל אני נוטה לסלחנות במקרים שהביטוי מופיע במקורות העתיקים של השפה, למשל: חינם אין כסף מופיע כבר בתורה (פר' משפטים). או יותר עדיף מופיע לא אחת בתלמוד (אם כי בארמית: עדיף טפי).
לגבי מקשה אחת, אני מבקש להעיר כי לפי רוב הפרשנים המסורתיים של התורה, המילה מקשה אינה מורה על כך שזו חתיכה אחת אלא על דרך הייצור. וכאן יש מחלוקת: דעה אחת אומרת כי המילה באה מלשון "קשה" והכוונה ליציקה שהופכת מתכת נוזלית למוצקה וקשה.
הדעה השניה סוברת כי מקשה היא ריקוע המתכת ע"י הקשה בפטיש .
אהבתיאהבתי
לאבישי,
הביטוי הנכון בפרשת משפטים בתנ"ך (שמות כא, יא) הוא: "ויצאה חנם, אין כסף". כך עולה מטעמי המקרא, ולא: "חנם אין כסף". אין כאן משפט משובט, אלא שני משפטים, שהשני מבהיר את הראשון. יש להקפיד בעת קריאה בתנ"ך גם על סימני הפיסוק אותם אנו לומדים מטעמי המקרא, שאם לא כן, אנו עלולים לקרוא: "עיניים להם ולא יראו אזניים"… בספר ירמיהו ה. כא, ובתהלים קטו.
אהבתיLiked by 1 person
יפה ומעניין גם בערבית קיימים צמד מילים כמשפט משובט אולי בהזדמנות אוכל להעלות כמה הגיגים אם זה מעניין אותך
אהבתיאהבתי
הביטוי "חיזוק חיובי" דווקא בעל משמעות ייחודית והוא עומד בניגוד ל "חיזוק שלילי". מונחים אלה שאולים מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, ובאופן יותר ספציפי – למידה אופרנטית.
אהבתיאהבתי
וכמו כן הביטוי הנחמד\המרתיע "בַּבְּתוֹכוֹ שֶל…"
אהבתיאהבתי
בבלוג דגש קל קראנו לזה בזמנו "תי"מ מיותר", בהשראת RAS syndrome.
אהבתיאהבתי
מובן שיש בחירה שאינה חופשית, למשל בחירה תחת לחץ. או בחירות ברוסיה הקומוניסטית… או קורסי בחירה באוניברסיטה. המזכירה אמרה לי "את צריכה לבחור קורס מסוג X"; הסתכלתי ברשימת הקורסים ואמרתי לה "אבל יש רק אחד כזה!" ובלי למצמץ היא ענתה "כן" (פשוט טעיתי בשיוך הבחירה: הפקולטה היא זו שבוחרת איזה קורס להציע לסטודנטים… הסטודנטים "בוחרים" במה שיש).
לגבי "יותר עדיף" מדובר בהיררכיה בסיסית: יש עדיף, ויש עדיף יותר. 🙂
אהבתיאהבתי
חסר קרתנים שמיללים שפעמיים שלילה זה פלוס וזה לא נכון.השפה לא מתמטית
אהבתיאהבתי
אני מאד אוהבת את ה"איגרת מידע לאוהבי השפה העברית". כאשר אנחנו נוסעים לטיולים ארוכים ובן זוגי נוהג, אני מקריאה לו את כל חידושי השפה העברית ושנינו מאד נהנים.
יש לי גם שאלה. מה נכון להגיד:
אני מאחלת לך בהצלחה (כפי שאומרים תמיד בטלויזיה)
אני מאחלת לך הצלחה.
בברכה ובתודה,
רבקה.
אהבתיאהבתי
רבקה, "אני מאחל בהצלחה – משמעותו כיצד אני מאחל. אני מאחל הצלחה – מה אני מאחל. בטלויזיה הם מצליחים לאחל , לכן הם נוהגים לומר "מאחל/ים "בהצלחה". ספק אם הם מאחלים גם הצלחה…
אני מאחל לך הצלחה.
אהבתיאהבתי
הערתך טהרנית. לא כל דבר צריך לתקן. מותר ואפשר לאחל בהצלחה, רק רצוי לנקד בנקודתיים אחרי המילה לאחל ואת בהצלחה לעטר במרכאות. ובשפה השוטפת אפשר גם לותר על ניקוד זה בלי לחשוש מתיקון של מחפשי תיקונים…
אהבתיאהבתי
ניסיון העבר
אהבתיאהבתי
חינם אין כסף אינו עניין לכאן שהרי חנם הוא האדוורב של השרש חננ ומדוע יוצאת אין כסף? משום (שלא סר) חנה. ודוק שלימים נוצר הצירוף הסותר מיניה וביה: שנאת חינם; משל אדם שונא לאדם משום החן שלו!!
אהבתיאהבתי
חינם אינו רק ללא תמורה, אלא גם ללא סיבה, ולכן "אין כסף" מפנה אותנו לפרוש של "חינם" במקום זה, ומשלים את הביטוי והחיבור בין שני חלקי הביטוי חיוני!
שנאת חינם (כאן פרוש החינם: ללא סיבה) לא נוצר "לימים" כדבריך. זהו ביטוי עתיק שמופיע כבר בתנ"ך (תהילים ל"ה י"ט ושוב בפרק ס"ט ה') ועיין בערך המעניין והמעמיק "חינם" אצל שטיינברג ("משפט האורים").
אהבתיאהבתי
תודה על ההפניות
אך מהי דרך התצורה של המלה חנם? האין היא נגזרת מן המלה "חן"+ם, כדרך "ריקם" ועוד?
ואם כך הוא הדבר, הרי ש"חנם" אינו בבסיסו "ללא סיבה" אלא בשל "סיבת החן"?!
אהבתיאהבתי
בעברית, אדוורב הוא תואר הפועל.
אהבתיאהבתי
מאמר מעניין ומעלה חיוכים…
כשכתבת על "נסיגה לאחור", ציפיתי שיופיע גם הביטוי: כוחותינו "התקדמו לאחור", שהרי כוחותינו לעולם אינם נסוגים…. (אבל זה אולי אוקסימורון יותר מאשר ביטוי משובט?)
אהבתיאהבתי
לשלומי, המילה חינם אכן נגזרת של חן אבל למיטב הבנתי מלשון לחון (חנינה), כלומר לתת (בלי תמורה או בלי סיבה)
אהבתיאהבתי
במילון אבן שושן ובמילון בן יהודה הוא מן חן ושרש חננ
ואם חון הוא, מדוע דגש ב"נ"?
אהבתיאהבתי
שלומי, …ולכן הפניתי אותך לשטיינברג ולא לאבן שושן ובן יהודה, אבל אני לא חושב שיש מחלוקת מהותית. לחון וחנינה, גם הם משרש חננ. נראה לעניות דעתי כי הדגש כאן הוא מכיון שמופיעה במילה זו "נ" אחת במקום שתים שיש בשורש והדגש הוא תשלום אות.
אהבתיאהבתי
לחינם יש כמובן שתי משמעויות, האחת ללא תמורה והשני החן שלהם. השורש חן (דו עיצורי)
והקשר בין השניים הוא בתשלום הנסתר של המקבל בגין חנו. גם מלכת אנגליה שהיא רבת חן והמילה באנגלית נגזרת מהמילה הלטינית gratis שגם לה שתי משמעויות- חן וללא תמורה, והאנגלית אימצה את שתיהן. for free נפוץ יותר אך גם gratis בשימוש, מכול מקום במילון אוקספורד, לא נפקדה מילה זו
אהבתיאהבתי
"חן – חן ! – רוביק ! – / אבל. "ביטוי משובט" – הוא הצורה המוכרת של משפט השיר התנכ"י, החוזר על עצמו – כדי : 1. להסביר את המילה. וכדי 2. לשמר את שני חלקיו / ו/או המילים הנרדפות. // זה מאוד מצוי בארץ קולטת הגירה. ממש כמו בעת-כיבוש הארץ על-ידי יהושוע. / 3. החזרה – מחזקת גם את המצלול – כדי להקלט בזיכרון. //"
וכך, לצד "(שק-לי) תנשקי לי בתחת" – "אז תתפשט" ! … שמעתי השבוע : "תנשקי-לי בַכּוּס" – "אז תתפשקי" 1 … //" 21.2.17(C)אלגל
אהבתיאהבתי
"ללכת ברגל" אינו ביטוי משובט, וזו התחכמות לשמה לומר "הרי אף אחד לא הולך במכונית" אלא אם אתה סבור שכשאנשים אומרים "הולכים הביתה", "הלכתי לסרט" או "נלך לקניון" הם תמיד עושים זאת באופן רגלי, כי הם גרים בלב העיר והכול במרחק הליכה… אין כאן מושא פנימי כלל, מאחר שהפועל "ללכת" בשפת היום יום הפך (גם) לפועל כללי של הגעה, מעבר מנקודה לנקודה (going) ולאו דווקא של הליכה ממש (walking). בדיוק כפי ש"לבשל" אין פירושו רק להכין מזון בתוך מים חמים אלא גם "להכין אוכל" באופן כללי ואדם המכונה "בשלן" יודע גם לטגן, לחתוך וכנראה גם לאפות. בקיצור, הביטוי "ללכת ברגל" מדגיש את ההגעה הרגלית על פני הגעה בכלי רכב כזה או אחר.
כמו כן לא הבנתי מה הבעיה עם "עבר את הצומת באדום מלא". פירושו שהמעבר היה במלואו באור אדום, להבדיל ממי שנכנס לצומת בצהוב גבולי. זה רלוונטי במיוחד בצמתים עם ירוק מהבהב, כי אז הנהג יודע שהרמזור הופך להיות צהוב ובכל זאת לא מאט ופעמים רבות כבר נכנס לצומת בסוף הצהוב ואף – כן כן – באדום מלא.
אהבתיאהבתי
לצד תרומתם של הגששים לעולם הביטויים המשובטים, יש לציין גם את תרומתו של יגאל מוסינזון, בשמה של חבורת הילדים המפורסמת – חסמב"ה – 'חבורת סוד מוחלט בהחלט'
אהבתיאהבתי
תופעה נוספת שמתעצמת היא הוספת מגבירים לסופרלטיבים,כדוגמת:
ענק מאוד,נפלא מאוד,נהדר מאוד,מצויין מאוד וכדומה
אהבתיאהבתי
הכתבה מעניינת מאד.
אינני תומך בש"ס, ובכל זאת צרם לי חוסר הכבוד שבו הוזכר הרב עובדיה יוסף בפסקה האחרונה. לא היה גורע מכבודך לכתוב "הרב" לפני שמו. אין צורך ביותר מזה כדי שלא תישמע מזלזל.
אתה מקפיד שלפני שמך ייכתב ד"ר, אז אנא הקפד לקרוא לאחרים כתוארם.
אהבתיאהבתי
מעולם לא אהבתי את צירוף המילים "שוב פעם", בזבוז של אוויר.
אהבתיאהבתי
קנס כספי:
דווקא בימי התלמוד ובתורה היו קנסות שאינם כספיים. דין מפתה בתורה שוא שהמפתה נקנס בכך שהוא לוקח את המפותה כל ימיו. בלשון דומה ניתן לטעון שמאסר הוא עונש מסוג קנס, על אף שהוא איננו כספי, בהתאם להגדרה של קנס כעונש שאיננו הולם באופן מדויק את הנזק, שקל לשקל.
אהבתיאהבתי
ויש גם "ממזמן" או "מה זה זה"
אהבתיאהבתי
חיזוק חיובי הוא מונח מפסיכולוגיה ומשמעותו חיזוק שמוסיף המורה ראתה שהתלמיד מבין את החומר ושיבחה אותו לפני כל הכיתה.היא יכולה הייתה לתת לו חיזוק שלילי (הפחתה) לפטור אותו מחלק משיעורי הבית.
נשוג אחור מופיע בקינת דוד כך שנסוג לאחור אינה טעות.
אדום מלא הוא ביטוי שמציין שבעת הכניסה של המכונית לצומת כבר דלק אור אדום. הוא אולי עילג אבל מתאר תופעה אמיתית.
אהבתיאהבתי
אבל האמנם מדובר בתופעה חדשה?
מה לגבי "חזרה בתשובה"? (והשווה מירי מסיקה: "עכשיו אתה חוזר בחזרה"). "לעולם ולעולמי עלמיא", "נצח נצחים". אני מניח שאפשר למצוא דוגמאות רבות מהמקורות.
אמנם חלק מהדוגמאות שהבאת עילגות או מצביעות על בורות, אבל לפעמים מדובר בהכפלה לשם הדגשה שהיא לגיטימית.
אהבתיאהבתי
ולמיטב ידיעתי קיים גם בערבית.
אהבתיאהבתי
אני מתעבת את 'לייצר' במקום 'ליצור' – 'תרומתה' של ציפי ליבני שאומצה באופן גורף. יצירה וייצור הם שתי פעולות שונות. לייצר- to produce ליצור- to create.
אהבתיאהבתי
נו באמת, זו לא המצאה של ציפי לבני… היא לא מקורית ולא הראשונה, והאופנה של החלפת פועל אחד בפועל אחר היא ישנה, גם במקרה הזה.
אהבתיאהבתי
מאמר יפה מאוד
אהבתיאהבתי
אחד שחושב שיודע
אהבתיאהבתי
ללכת ברגל אינו טעות – הטעות היא של מי שחשב שללכת פירושו ברגל – " האיש הלך לדרכו " – הוא הלך או נסע או כל דבר אחר – בדיוק כמו going באנגלית – ואברהם , הלוך ונסוע הנגבה , –
אהבתיאהבתי
חן חן על המאמר היפה והמחכים, תודה רבה.
בנוגע לביטוי "שוב פעם", נראה לי שבתלמוד פירושו "שוב, פעם אחת וכו' ", כשיש פסיק בין המילה "שוב" לצמד המילים "פעם אחת". וכך המשמעות שונה מהביטוי של ימינו.
תוך כדי כתיבת תגובה זו בדקתי במרשתת וראיתי שכך גם פרשו באתר האקדמיה ללשון עברית. ואני מצרף קישור לנאמר שם: https://hebrew-academy.org.il/2013/02/28/%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A4%D7%A2%D7%9D/
תודה רבה
אהבתיאהבתי
[…] מסוג אחר שבהם החלק השני כלול בחלק הראשון, במאמרו יותר עדיף שתצא בחוץ. הוא מביא שפע של דוגמאות – חלקן משעשעות, מהאחרות בא […]
אהבתיאהבתי