ד"ר רוביק רוזנטל / ישר נתנה לי סטירה ובעיטה
פברואר 2, 2017 על-ידי ravmilimteam
לסלנג הישראלי פנים רבות. יש פנים מחייכות וידידותיות: אהלן אחי. יש מילים נוטפות אהבה: נשמה מאמי כפרה עליך. יש מילים בוטות: לך חפש את החברים שלך, יה זבל. ויש קבוצה של פעלים המייצגת את הצד האלים של הסלנג. חלקם אינם בהכרח אלימים במשמעות המקורית שלהם, לפני שעברו לטיפולה של שפת הרחוב, אבל היסוד האלים הגלום בהם מעצים אותם והם הופכים לגורם סיכון גבוה. ביניהם פעלים אלימים במהותם כמו הרג, קטל ורצח, קרע שבר ושרף, אבל גם פעלים ניטרליים כמו אכל, הכניס או נתן לוקחים חלק בחגיגה הלשונית האלימה.
מה הופך את הפועל 'אכל' לפועל אלים? ביסוד האכילה עומדת פעולה של השחתה: השחתת המצרך הנאכל, לעיסה וכתישה שלו. הדימוי מופיע בתחומי חיים ושפה שונים. מישהו גבר עליך? אכל אותך בלי מלח. מישהו רימה אותך? אכלת אותה, ביטוי שמקורו כנראה מביטוי בוטה בלדינו, כאשר 'אותה' מתייחסת לאיבר המין הגברי. ומה מספר שמעיה אנג'ל בכתבה עיתונאית: "אחד אכל דקירה, אחד אכל חתך, אחד אכל השפלה". הסובל אוכל חרא או חצץ, מי שעובר חוויות קשות אוכל סרטים, ובעלי ריב אוכלים אחד את השני, ואת זה למדנו כבר בספר ירמיהו: "ואיש בשר רעהו יאכלו", ובעקבותיו במסכת אבות: "אלמלא מוראה [של מלכות] איש את רעהו חיים בָּלָעו".
'גמר' הוא פועל תמים, שאכל לא מעט סרטים בימי חלדו. הוא עבר לממלכת האורגזמות. לגמור מישהו פירושו לחסל, לגמור על מישהו – לנצח, ויש גם רמז לפועל האלים-מעודן של אפרים קישון: לגמוז.
פועל מוביל ורב שימושים, שהאלימות נעוצה כבר במשמעותו המקורית, הוא 'דפק'. במילון הסלנג המקיף מופיעים שישה שימושים כאלה. דופקים מישהו, כלומר, מרמים אותו וגורמים לו רעה, ובאסוציאציה אתנית: דופקים את השחורים; דפיקה היא פועל מוביל בסלנג המיני הסקסיסטי. 'לדפוק' הוא גם שם נרדף ל'להרוג', ולמחבל פצוע דופקים כדור בראש. באופן פרדוכסלי 'דפק' משמש גם במשמעות חיובית: מה שנעשה בדרך מוצלחת, בארגון מופתי, ובקיצור, דופק כמו שצריך. מי שמשתכר 'דופק את הראש', הסטלן 'דופק ראש', מי שמאחר 'דופק ברז', הפקח 'דופק דוח', העריק 'דופק נפקדות' והמפקד 'דופק תלונה'. ובל נשכח משפט בלתי נשכח מן הקולנוע הישראלי: "אני סמי בן טובים דפקתי הקופה".
נפילה היא עניין כואב, פיזית ומטאפורית, וכמוה הפועל 'הפיל'. הפיל מישהו פירושו – הכשיל אותו, ביטוי המקובל מאוד בשפת העבריינים. הביטוי 'הפיל אותו לקרשים' לקוח מתחום האגרוף, 'הפיל עליו תיק' מתחום המשפט.
בעוד 'דפק' תרגם את המשמעות האלימה של הפועל למשמעות מינית, הפועל 'זיין' עבר את המסלול ההפוך. ביסודו הוא מציין משגל מנקודת ראות סקסיסטית, וממנו צמחה המשמעות האלימה: פגיעה מכוונת, פיזית או מטפורית, והעצמה: זיין לו את הצורה. באנגלית נרשם מעבר דומה לפועל הנפוץ fuck. ומה עושה מי שמדבר הרבה, ודברי הבל? מזיין את השכל. נו, שוין.
שלא במפתיע נכנס 'חטף' לחבורת הפעלים האלימים. חטף הוא ביסודו פועל יוצא: פלוני חוטף אלמוני, וכך זה בשלוש הופעות הפועל בתנ"ך. השימושים הסלנגיים אינם מתייחסים לפעולת החטיפה אלא למכה כלשהי הניחתת על אדם או קבוצה. אחד חוטף דלקת ריאות, שני חוטף מאגרוף בפרצוף, שלישי חוטף כדור ורביעי חוטף את שוק חייו. קבוצת הכדורגל חוטפת רביעייה מיריבתה העדיפה, המכור לסמים חוטף כאפות, העומד בחניה לא חוקית חוטף רפורט, ומי שעשה מעשה לא ראוי חוטף על הראש.
הפועל האלים הפורה ביותר בסלנג הישראלי הוא 'טחן'. במקורו הוא קשור לכתיתה וקיצוץ של מזון: חיטה, שומשום ובשר. הפעולה הקוצצת דבר מה עד דק מתאימה לייעודם של הפעלים האלימים. 'טחן' זוכה במילון הסלנג ללא פחות מתשעה שימושים, רובם אלימים: לאכול ברעבתנות, לעבוד קשה, להתעלל (בעיקר בצבא, כמו בביטוי 'לטחון צעירות' המוכר כמעט לכל חייל) או להיות קורבן להתעללות מפקדים (כנ"ל), לשגול, להרוג בשפת העבריינים, לשבת בבית הכלא, לדבר הרבה (טחן לו את המוח), או סתם לטחון מים. ומיהו עשיר: טָחוּן. למה? טחון בכסף, כאילו דה?
הפועל 'נתן' הוא דוגמה מובהקת לפועל ניטרלי, שאין במשמעותו רמז לאלימות, אבל החבורה האלימה העמידה אותו בחזית. 'נתן' יופיע במקרים אלה בצירוף הפעולה האלימה, כפי ששר אריק איינשטיין על הילדה היפה נורא: "לפני שעוד הבנתי היא הסתובבה/ וישר נתנה לי סטירה ובעיטה". ובשנות החמישים שרו ילדי ישראל כשצפו במאבק אלים בין שני ילדים "תן לו בשיניים". כשנוזפים במישהו 'נותנים לו על הראש', או ביתר עידון "נותנים לו מנה". הביטוי העדכני בכל אלה הוא 'לתת בראש', שיש לו משמעות חיובית: להתאמץ כדי להשיג מטרה, ומצד שני: להביס. ובעולם הסמים, חובב הפעלים האלימים, מספר לנו עיתון העיר המנוח כי "כולם נותנים באף, בג'י, באפדרין, בספיד, בגת".
הפועל 'קרע' מכיל במקורו את המשמעות האלימה. קסיוס קליי אומר לחלפון בקרב אגרוף גששי: "תעמוד ישר, אקרע אותך בחיאת רבק". גרסה מועצמת: 'קרע לו את הצורה', המזכיר ביטויים דומים עם פעלים אחרים: הרס לו את הצורה, זיין לו את הצורה ועוד. בדרך כלל הוא נקשר לעבודה קשה. קרע את התחת, כלומר, עבד קשה, שאול משפות אירופה. ביידיש אומרים: צערײַסן זיך אויף שטיקער, קרע את עצמו לחתיכות. 'קרע' נדד לתחום הנהיגה הפרועה שבה "קורעים את הכביש", וגם הפך שם תואר לעניין מצחיק במיוחד: ראיתי אתמול את אדיר מילר בסטנד אפ. קורע. קיצור של "קורע מצחוק".
'שבר' הוא פועל אלים קלאסי. בכל אתר אליו תפנה שוברים משהו, כולל בחתונות יהודיות. אדם שבור הוא אדם מיואש, שבר את הלב הוא שאילה מאנגלית: break his heart. לפעמים הכוונה מילולית. קצינים בכירים בצה"ל איימו לא אחת לשבור ידיים ורגליים לפורעי סדר, דדו הבטיח ביום כיפור לשבור לאויב את העצמות, ויש כאלה ששוברים את הפרצוף של פלוני, ואת השיניים של אלמוני. לצד אלה מככבת המטאפורה. מי שמתאמץ לפתור בעיה 'שובר את הראש', מי שמגיע להישגים שובר שיאים, ומי שמפסיק תהליך באופן חד צדדי 'שובר את הכלים', בעקבות משחקי ילדים משנות החמישים. בצבא 'שוברים דיסטנס', כלומר, מקטינים את המרחק ההיררכי, מי שנמאס לו מן השירות בקבע שובר חתימה, ומי שמתבאס מפעילות הצבא בשטחים שובר שתיקה.
הפועל האחרון ברשימה מגיע היישר מקודשי היהדות. בתנ"ך תוקעים בשופר, אבל מכאן התגלגלה פעולת התקיעה לסוגיה, שהניעה פעולה אלימה למדי. כמו בפעלים אחרים גם כאן יש לפועל שימוש בתחום המיני, ובענייני חיים ומוות תוקעים כדור בראש. הבוגד תוקע סכין בגב, המשבש בזדון תוקע מקלות בגלגלים, הנודניק תוקע בדיחת קרש, החטטן תוקע את האף, מסי תוקע גול והמפקד תוקע תלונה. בעקבות השופר והחצוצרה, משמש הפועל לתקוע בתחום ההוצאה הבלתי רצונית של אוויר חם מנקבי הגוף. מי שלא מתקדם הוא תקוע, ואנחנו נתקענו עם סדרת פעלים המספרים לנו שהאלימות בשפה לא מתה, ויש לה אבות רבים.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג fuck, אדם, אהבה, אכל, אלים, בוטות, ביטוי, גמר, הפיל, השחתה, חוטף, טחן, יידיש, ילדים, ישראלי, לדפוק, לשוני, מוביל, מילון, מילים, משמעות, נפילה, נתן, סלנג, פועל, פנים, צבא, צחוק, צירוף, קרע, רחוב, שבר, שימוש, שפה, תואר, תוקע, תנ"ך | 27 תגובות
הקללות הכי אופיניות כאן זה-יה מוצץ יה מזדיין יה מתהפך וחדש חדיש מרוסית יה פידרס
אהבתיאהבתי
לאילן, המונח פידרס ותיק מאד בארץ כנראה עוד מימי העליה השלישית ואילך. התרגום שלו הוא פשוט : הומו.
אהבתיאהבתי
נהניתי מאד מקריאת המאמר ומהאופן בו הוצגו הדברים. מבלי לגרוע מהדוגמאות של השימוש בפעלים השונים, יתכן שניתן לציין כי ב"עברית" (המשובשת) של ימינו, כאשר המורים מקפידים שלא להעמיס ביטויים ופעלים רבים מדי על מוחם המתכוונן של התלמידים, ניתן לדרג את הפעלים החשובים לפעלים מדרגה ראשונה (בה השימוש רב ביותר), והיתר לפעלים בדרגות נמוכות יותר כאשר בנמוכה ביותר פעלים ש"הורחקו" משפת הדיבור מאחר שהם או קשים מדי או שייכים לבני הדור הקודם. הפעלים בדרגה הראשונה הם שלושה ואתעלם מהשורשים אלא אסתפק בשפת הדיבור: להביא, לקחת, לשים. דוגמאות: להביא מכות (או סטירות), לקחת רכבת (או אוטובוס, מונית) ולשים נעליים (או חולצה, גרבים, כובע , משקפיים וכיו"ב), ואסתפק ברשימת הפעלים בדרגה השניה: לתת, לחטוף ולדפוק.
דוגמה אחת מהדרגה הנמוכה – נא נסו לומר לבני הגיל הצעיר – התעשת…
ואידך – זיל גמור.
אהבתיLiked by 1 person
הרבה פעמים פעלים כאלה הם פשוט תרגום משפה אירופאית. לדוג' להביא מכות=donner des coups, לקחת רכבת=prendre le train או take a cab, לשים נעליים=put on shoes, mettre des chaussettes
אהבתיאהבתי
נכון בהחלט. אך אין בכך הצדקה. עלינו לדבר עברית ולא "תרגום". החוסר במונחים בשפות לועזיות מדגיש את עושרה של העברית. עלינו להתגאות בעושר זה ולהיות מאושרים שזוהי תרבותנו ולא לאבדה.
אהבתיאהבתי
כיום כבר אין צורך בכל המילים האלה, הכל "מדהים" ו"כאילו".
אהבתיאהבתי
שכחת את "סַבַּבַּה"…
אהבתיאהבתי
נכון! אם כי "לקחת רכבת" (או אוטובוס) הפך לביטוי תקני וקיבל את הכשר האקדמיה. אולי בגלל מסורבלותן של החלופות האפשריות. "לעלות על רכבת" ארוך יותר, ולנסוע ברכבת פשוט לא נשמע טוב. לעומתן לקחת רכבת הוא קצר וקולע, כמו גם "לתפוס רכבת" המקובל עד מאוד בשימוש היומיומי.
אהבתיאהבתי
אני לתומי חשבתי ש"לקיחת רכבת" היא פעולה של קבוצות טרור ונועדה לאיומים ולקבלת כופר לשחרורה ושחרור הנוסעים בה…
אהבתיLiked by 1 person
חבל על דאבדין… הפועל "גָמַז", פרי עטו של אפרים קישון, ראוי לחידוש. קישון המציא אותו בעקבות בקורתיו הקטלניות של ד"ר חיים גמזו בעיתון "הארץ"
אהבתיאהבתי
תודה על ההסבר! למדתי. באמת תהיתי מה זה לגמוז.
אהבתיאהבתי
מאמר מדליק
אהבתיאהבתי
"תודה רוביק ! – / לדוד : מדברים בתרגומית – ולא בתרגום. באולפנית – ולא באולפן. /
לשלל הפעלים הסלנגיים, אולי כדאי להוסיף את השמות של סוגי "התקיעות" : נוד. פלוץ. פורץ. צבי. צביקה, א, ב, ג, צביקיניו. אברם. אברום. אברהם. אברמוביץ… /" 4.2.17. (C) אלגל
אהבתיLiked by 1 person
דליה שלום, השתמשתי במושג "תרגום" במתכוון. נסיתי לרמוז לחשיבות של קריאת הפרשה "שנים מקרא ואחד תרגום". לצערי, הדיבור היום הוא בעיקרו "תרגום" ולא מקרא.
ההצעה שהבאת – לדבר ב"תרגומית", מוצלח ומאד מוצא חן בעיניי.
אהבתיאהבתי
דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, ב"מילון עולמי לעברית מדוברת" ,מפרטים את ה"תקיעות" השונות בערך "דָרָטָה": יוסוף, שוש, פרויקה,אברום,אריק בר-דרומה.(, כרך א', עמ' 57)
אהבתיאהבתי
בהקשר לפועל נתן, כתבת שהוא פועל ניטראלי ושכחת להזכיר את השימוש הסקסיסטי לנקבה "נותנת". אחת שנותנת , יענו מזדיינת שאפשר לתקוע/לטחון/לדפוק אותה
אהבתיLiked by 1 person
אבל מה עם הצירופים החיוביים? מי שמשקיע- נותן עבודה, מי שמתמסר- נותן את הנשמה, מי שעובד בחריצות "נותן את התחת" וכמובן מי שנחלץ לעזרה נותן יד, ונותן כתף.
אהבתיאהבתי
לדידי, אין זה משנה אם דופקים לפי איזה מששת השימושים שעליהם הצביע רוביק ובלבד לִדְפֹּק עם דגש, חזק ואלגנטי!
אהבתיאהבתי
אביגדור – נסיתי לְטַלְפֵּן אליך, אבל לא היתה תשובה…
אהבתיאהבתי
קרני- מתנצל שלא ראיתי קודם. נסה 052-3526765.
אהבתיאהבתי
חייל שבו"ז, הלא הוא שבור הזין.
אהבתיאהבתי
יפה
אהבתיאהבתי
לשירה (לתגובתך מאתמול 6 בפברואר, 2017):,
התפלאתי לקרא את מה שכתבת: "לקחת רכבת" (או אוטובוס) הפך לביטוי תקני וקיבל את הכשר האקדמיה. פניתי לאקדמיה כדי לברר מתי ניתן ה"הכשר" אך תשובתה של האקדמיה אינה תואמת את גרסתך. השאלה שהפניתי לאקדמיה היתה:
"מישהו העיר לי שהאקדמיה אישרה את הצירופים: לקחת רכבת ולקחת אוטובוס. אני ער לכך שאלו הם תרגומים משפות לועזיות. אך האם הם ביטויים "כשרים" בעברית? אין כבר נוסעים ברכבת, באוטובוס או במונית? ומה בדבר "להביא מכות" ו"לשים נעלים?" האם "להכות", "לנעול נעליים" או "לחבוש כובע" חדלו להתקיים? האם "מחיקה" של מונחים מדוייקים בעברית עדיפה על שימוש במונחים חסרי הבחנה מתורגמים?"
תמר קציר (כץ) מהאקדמיה ענתה לי היום: "האקדמיה לא דנה, ומן הסתם גם לא תדון, בדרכי הניסוח האלה. הן שייכות ללשון הדיבור ומקורן בהשפעת הלעז. בלשון התקנית ראוי להימנע מהן ולנקוט חלופות דוגמת אלו שהצעת."
נרגעתי.
אהבתיאהבתי
אם כך אני מודה בטעותי.
"אני עומדת מתוקנת" אם נתרגם באופן צולע את הביטוי היפה.
שמעתי ש"מותר" עפ"י האקדמיה לקחת רכבת מפי ידיד שהוא מורה ללשון. לקחתי את דבריו כאמת מתוך מחשבה שאם מורה ללשון לא ידע מה תקני להגיד אז מי כן?
אהבתיאהבתי
שירה, תודה. אם כך אומר מורה ללשון (אני מבין שהתכוונת ללשון עברית), כל שאוכל לומר הוא "אוי"… לא אתפלא אם תלמידיו דוברים עברית משובשת. אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?
אהבתיאהבתי
אני בן 42 עבדתי בארכיונים בעלי שם בתל-אביב נשוי פלוס חמישה חטפתי כל חיי מכות ממזרחים
אהבתיאהבתי
לא רק אתה… יא אינטליגנאט.
אהבתיאהבתי