נגה פורת / כרוח סערה
דצמבר 8, 2016 על-ידי ravmilimteam
החורף הגיע השנה בסערה, תרתי משמע. אף על פי שהאקלים בארצנו אינו סוער במיוחד, יש בעברית כמה מילים נרדפות לסערה. גם מהשורש סע"ר נגזרו מילים שונות. זו הזדמנות לדיון מסעיר במילים אלה ובמשמעויות שלהן.
המילה 'סערה' ונרדפותיה סַעַר וסוּפָה מצויות במקרא. הן מציינות גם 'רוחות עזות' (בעיקר המילה 'סופה') וגם את זעמו של האל (או את "חרון אפו", בלשון המקרא), למשל: "הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל" (ירמיהו כג יט). מזג האוויר הרועש והמבהיל מתאר באופן מטפורי כעס, כפי שניכר מהביטויים סערת רוחות וסערת נפש. כידוע, המילה 'רוח' עצמה משמשת גם כנרדפת ל'נפש', בין היתר – בביטוי 'מצב רוח'. ולא זו בלבד: לעיתים מזג האוויר הסוער מתואר במקרא כתוצאה של חרון האל, לדוגמה: "מֵעִם ה' צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה" (ישעיהו כט ו). כמו כן, לפעמים המילה 'סערה' מתארת התרחשות תופעות על-טבעיות שטיבן אינו ברור דיו: למשל, בסיפור על עליית אליהו הנביא "בַּסערה השמים" (מלכים ב, ב יא). במקום אחר האל מדבר אל איוב "מִן הסערה" (איוב לח א).
הפועל סָעַר (בבניין קל) מתייחס לים שגליו חזקים ותכופים, למשל: "כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר" (יונה א יא). פועל זה משמש גם במשמעות מופשטת של 'התרגש, התרגז', לרוב בצירופים רוחו סָעֲרָה, סערו הרוחות. השורש סע"ר משמש בבניין נפעל רק במשמעות מופשטת – 'התרגש והתכעס מאוד'. במקרא מופיע פועל זה פעם אחת לצד המילה 'לב': " וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ-אֲרָם עַל-הַדָּבָר הַזֶּה" (מלכים ב, ו יא). בלשון ימינו גם האדם עצמו יכול להיות נסער, למשל:"נסערתי כולי לשֵמע המקרה המזעזע". השורש הזה מופיע במקרא גם פעם אחת בבניין התפעל, אך בחילופי ס-שׂ: "וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן" (דניאל יא מ), כלומר: התקיף אותו כרוח סערה, במהירות ובעוצמה רבה. בימינו רווח הכתיב ב-ס': הסתער. ממשמעות זו של הפועל סע"ר נגזר השימוש במילה סַעַר בתחום הצבאי, כמילה שנייה בצירופי סמיכות כגון 'גשר סער', 'כוח סער', המציינת שיטת לחימה או אמצעי לחימה הכרוכים בהסתערות, בפריצה או בתקיפה מהירה.
ברבדים המאוחרים של העברית נגזרו מילים נוספות מהשורש סע"ר, וביניהן הפועל הסעיר (עורר סערת רוחות) והתואר מְסֹעָר (כמו נסעָר). בעברית החדשה נגזר משורש זה שמו של עוף הים יַסְעוּר, המסוגל להתעופף במרחבי הים גם בסערות חזקות.
כמו כן, למילים 'סערה', 'סופה' ו'סער' נוספו עוד מילים נרדפות: ראשית, במקרא מופיעה פעם אחת המילה סוֹעָה, בפסוק: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר" (תהלים נה ט). לפי השוואה לשורש המקביל בערבית, מקובל לפרש את הצירוף 'רוח סועה' בפסוק זה כ'רוח מהירה וחזקה מאוד'. בעקבות פסוק זה התואר סוֹעֶה משמש במובן 'סוער', ובמקביל המילה 'סועָה' קיבלה את משמעות הצירוף 'רוח סועה', והפכה לשם עצם שפירושו 'סערה' (כפי שהמילה 'תיכון' קיבלה את משמעות הצירוף 'בית ספר תיכון').
שנית, בלשון חז"ל נוספה גם המילה עַלְעוֹל כנרדפת ל'סערה', בהשפעת הארמית, לדוגמה: "אין לך עלעול קשה יותר מן העלעול הזה שהוא בא מן הצפון" (שיר השירים רבה, פרשה ג). בעברית החדשה נתייחדה משמעותה של מילה זו במובן 'מערבולת אוויר'.
מבין כל המילים הנרדפות האלה, זכתה המילה 'סערה' לשימושים המטפוריים הרבים ביותר. המעבר מתחום מזג האוויר לתחום הרגשות גרם לתוצאה אחת לא צפויה. המונח עֵין הסערה מציין במטאורולוגיה את האזור השקט במרכז הסערה, שלחץ האוויר בו הוא הנמוך ביותר; אבל בשימוש הכללי 'בעין הסערה' פירושו 'במרכז תשומת הלב, במוקד העניינים הסוערים, בליבה של סערה ציבורית'. בניגוד לסערה מטאורולוגית, בסערה מטפורית אין אזור שקט, וכנראה לכן נוצר כפל המשמעויות של צירוף זה.
פורסם בנגה פורת | מתויג ביטוי, חורף, חז"ל, מזג אוויר, מילה, מקרא, משמעות, נגזר, נרדפת, סוער, סיפור, סערה, עברית, עזות, עין, עלעול, פועל, פירוש, פסוק, רוח, שורש, תופעה | 11 תגובות
ומה בדבר סיעור מוחות?
אהבתיLiked by 1 person
שלום דוד,
הצירוף 'סיעור מוחות' הוא תרגום של brainstorming. ראה כאן הסבר על גלגוליו של מונח זה באנגלית: https://www.merriam-webster.com/words-at-play/definition-of-brainstorming
אהבתיאהבתי
תודה. למדתי שהמונח העברי אכן מקורו, למעשה, בסערה. שוב רואים את בהירותה של העברית. למונח brainstorm באנגלית (אמריקאית) שתי משמעויות ושתיהן במילון: האחת כשם עצם:- שיבוש הדעת, הברקה, והשניה כפועל – להעלות רעיונות בסיעור מוחות, כשהמונח brainstorming הוא שם עצם – סיעור מוחות, מפגש של אנשים לצורך העלאת רעיונות. (באנגלית בריטית מקובל brainstorm גם למפגש לצורך העלאת רעיונות. בעברית המובן ברור: כאילו מתוך סערה שנוצרה ממפגש של מספר מוחות הבזיקו רעיונות והבריקו מחשבות. בעברית ההבחנה ברורה ואין לה כל קשר לשיבוש הדעת.
אהבתיאהבתי
רגע אז מעכשיו סער – בתור שם לילד זה לא טוב ? זה שם בלי ברכה או מסוכן שיהיה סוער ?
אהבתיLiked by 1 person
למה לא??
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב כמו "להיות שמח"
כי אחרי ההסבר שלך על המילה סער הילד יכול להיות בעל רוח סערה מופרע, ערס, ערסי, סהרורי …מלא תיסכולים – צריך להוסיף למאמר כמה נקודות טובות כדי לחזק את מי שקוראים לו סער שייש במילה מלא דברים חיוביים !
אהבתיLiked by 1 person
לענין מה ששלונסקי כינה "שקיקה משונה להמציא איזה שם לרך(ה) הנולד(ה), להמציא – ולא לבור מן היש, להמציא – ולא לקבל בירושה […] , הקיצור שם מוצלח! ]…]", אני מציע לקרוא את המסה של אברהם שלונסקי "האנטישמיות שלי", שלקראת סיומה הוא כותב: "חידוש? – כמובן! בתחום החשוב, בתחום החיים הרוחניים! בתחום חיי האומה והחברה! בשמות הבנים, הנכדים והנינים? כאן שמרני אני, ריאקציונר. אני אנטי-שמי! […]"
אהבתיאהבתי
"הי – נגה – ותודה ! – חסר "נד" – ההוריק/הציקלון העברי. / וחסר השרב/החמסין./ ה"עלעול" – לפי המצלול, זאת מערבולת/כרבולת עם חול. שאופינית מאוד בערבה. / ויתכן, ש"סועה" – (שנדחקה – על-השין, שמאלה ונחלשה), היא כמו "שואה" חלשה – שהיא ה"שרקייה". / ואולי, גם "שואה" – הוא שם של רוח קשה. יתכן גם, ש"סועה" – היא רוח-"שוסעת"/"שסועה" (חותכת-אחרים – חדה וקרה, ו/או חתוכה-מוחלשת בעצמה.).לעניות דעתי, כדאי ואפשר לחזור לשימוש מגוון יותר בתחזיות מזג האויר. כמו : "הסערה תהפוך בהדרגה לסועה…"//" 9.12.16 (C) אלגל
אהבתיLiked by 1 person
תודה, שנון כהרגלך.
אהבתיLiked by 1 person
כיצד נסביר שיר שנעמי שמר"כי סערת עלי לנצח אנגנך"….
אהבתיLiked by 1 person
אני מבין שהכוונה לשיר "פגישה לאין קץ" שכתב נתן אלתרמן. נעמי שמר רק הלחינה אותו . ואכן המשמעות היא סערה.
אהבתיאהבתי