נגה פורת / מחז"ל לחזל"ש
אוקטובר 27, 2016 על-ידי ravmilimteam
חגי תשרי חלפו, ובימים אלה אנו חוזרים לשגרה. בשפה הצבאית נוצרו ראשי התיבות חזל"ש – חזרה לשגרה (בהגייה: חַזְלָש), ומהם נגזר הפועל הסלנגי לְחַזְלֵשׁ – 'לחזור לשגרה'. מניין באה המילה שִגְרָה?
מילה זו שאולה מהמילה הארמית שִׁגְרָא. בתלמוד היא מופיעה בצירוף "שיגרא דתמרי" (כתובות פ, ע"א), שפירושו הפסולת שהושלכה לאחר סחיטת התמרים (לצורך הכנת נוזל כמו סילאן או שֵׁכַר תמרים). השורש שג"ר מופיע בתלמוד ובכתבי חז"ל אחרים בכמה פעלים בארמית ובעברית במובן 'הזיל, שפך, יצק, השליך, הטיל'. יש המקשרים שורש זה עם השורש גר"ר. לדוגמה, במדרש 'סדר אליהו רבה' (פרק ח') נכתב: "מיד עיניהם משגרות דמעות", כלומר: מזילות דמעות. בכתבי חז"ל חוזר בכמה וריאציות הביטוי: "שגורה תְּפִלָּתו בפיו" (למשל: תוספתא, ברכות ג, ג), ומכאן – הצירוף שָׁגוּר בְּפִיו. המילה 'שגור' היא צורת הבינוני הפעול (צורת ההווה הסבילה בבניין קל) של השורש שג"ר, ומשמעותה הראשונית היא 'נשפך, זורם, ניגר'. גם מילים אחרות מתחום הנוזלים מתארות דיבור רהוט, רציף ומהיר: 'קולח', 'שוטף', 'שטף דיבור' ועוד. גם המילים המקבילות באנגלית fluent ו-fluency קשורות למילה fluid (נוזל).
בלשון חז"ל נגזר מהשורש שג"ר שם העצם אַשְׁגָּרָה – רהיטות, שטף דיבור או כתיבה, למשל: "אשגרת לשון" (ירושלמי, תרומות, פרק א, הלכה א; וראו גם "השגרת לשון", ירושלמי, ברכות, פרק ב, הלכה ד). בפסקי הלכה של רבנים בלשון ימי הביניים מצוי הביטוי הקרוב שִׁגְרָא דְּלִשָּׁנָא. ביטוי עברי דומה מופיע בהקדמה לתרגום 'ספר הרקמה' של ריב"ג. היה זה ספר דקדוק עברי שנכתב במקור בערבית (בתקופת תור הזהב בספרד), ובמאה ה-12 תרגם אותו המתרגם הנודע יהודה אבן תיבון. בהקדמה לתרגום פנה אבן תיבון לקוראיו והפציר בהם שלא לשפוט אותו לחומרה אם ימצאו טעויות בלשון התרגום. הוא הסביר שעלול היה לטעות בניסוח העברי בהשפעת שפת אימו – הערבית: "כל שכן עם שגרת הלשון הערבי בפינו וברעיוננו".
לימים החלו להשתמש במילה 'שִגרה' כמילה יחידה במשמעות הזו: רהיטות, שטף, מהירות הנובעת מהרגל רב בשימוש במשהו (בעיקר בלשון), לדוגמה:"הוא פלט את הדבר בהיסח הדעת מתוך שגרת הדיבור." בעברית החדשה מילה זו הרחיבה את משמעותה: אין היא מציינת רק הרגל לשוני (טקסט שנוהגים לחזור עליו שוב ושוב כמו תפילה), אלא גם הרגל בתחומי החיים האחרים (סדר עניינים רגיל וקבוע החוזר על עצמו). בחיבורו 'גילוי וכיסוי בלשון' כתב ביאליק: "רגעים כאלה מעטים מאוד גם בשגרת הלשון וגם בשגרת החיים […]". כך הפכה המילה 'שגרה' למקבילה העברית למילה הלועזית רוּטִינָה. מקורה של המילה הלועזית במילה הצרפתית routine (הקיימת גם באנגלית), שנגזרה מהמילה route (דרך).
המשמעות המורחבת של המילה 'שגרה' נשתגרה בעברית עד כדי כך שנוצרו המילים 'חזל"ש' ו'חִזְלֵשׁ'. לפועל 'נִשְׁתַּגֵּר' (או 'השתגר') יש משמעות נוספת, נפוצה פחות: 'נשלח'. השורש שג"ר משמש במובן שליחה בפעלים נוספים, כגון: שיגר ושֻׁגַּר. גם לפעלים אלה יש עדויות ברבדים ההיסטוריים של העברית. לדעת רוב החוקרים, יש קשר בין שתי המשמעויות של שג"ר – המשמעות הראשונית של השורש הייתה 'השליך, יצק, שפך', וממנה נגזרו גם המובן של רהיטות לשונית וגם המובן 'שלח, הריץ, הזרים, העביר' (הדבר הנשלח נתפס כנוזל המועבר מכלי לכלי, או העובר בצינורות ממקום למקום). ואולם אין על כך הסכמה גורפת. סבוכה עוד יותר היא שאלת הקֶשר למילה המקראית היחידה הנגזרת מהשורש שג"ר – שֶׁגֶר, למשל: "וְכָל-פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה" (שמות יג יב), כלומר: כל ולד בכור של הבהמה. יש פרשנים המקשרים את המילה הזו, הקשורה בהולדה, במשמעות הראשונית של השורש שג"ר – הטלה. אבל לפי דעה אחרת, למילה זו יש מקור משלה והיא אינה קשורה למשמעויות האחרות של אותו השורש.
חזל"ש נעימה!
פורסם בנגה פורת | מתויג אנגלית, ארמית, ביטוי, דמעות, הווה, זורם, חז"ל, חזל"ש, חזרה, טעות, לועזית, לשון, מילה, משמעות, נגזר, נוזלים, ניגר, נשפך, סדר, עברית, ערבית, פלט, פעלים, צבאי, צירוף, צרפתית, קשר, ראשי תיבות, רבנים, רוטינה, שגרה, שורש, שפה, תלמוד, תרגם | 11 תגובות
חסר כאן "שֶגֶר פֶגֶר" של שלונסקי: הצעתו לתרגום המלה "אמבולנס"
אהבתיLiked by 1 person
אמנם הביטוי "שגר-פגר" הוא פרי יצירתו של שלונסקי, אלא שלא הציע זאת כתרגום לאמבולנס אלא כשנינות לשון בדומה ל"דרך עגב" (פלירט) או בשלב מאוחר יותר – "רדיוט" למי שמצמיד לאזנו רדיו-טרנזיסטור, כך גם "קרן היסוד" לבגידה הראשונה של אשה, לעומת "קרן קימת" לבגידה קבועה, ועוד. בהיותי נער (לפני שנים רבות) בשנות ה-50 (של המאה הקודמת) ואולי אף קודם לכן, הביטוי "שגר-פגר" של שלונסקי "הודבק" או יוחס לאמבונלס השחור של החברה קדישא שהיה מוביל את הגוויה בראש ההלוויה לבית העלמין, ולא לכל אמבונלנס.
אהבתיLiked by 1 person
אפשר להזכיר גם את אֶשְׁגָּר שמשמעו הוא מסר או ידיעה (לעיתים דחופה) שמועברים באופן חשאי. מכיר עו"ד שמשתמש במילה זו כתרגום לפקס.
אהבתיאהבתי
כנראה שגם המילה שגריר מקורה בפועל שגר (אין על כך הסכמה גורפת)
לפועל שגר יש שימוש נרחב בתחום השילוח הבינלאומי: שוגר consignor, נשגר
consignee וכו׳
אהבתיאהבתי
ואוסיף.אמבולנס בעברית:שגר פגר
אהבתיאהבתי
מעניין לדעת מה הקשר בין השרש שגר למחלת השגרון. השגרון הוא התרגום של ראומטיזם. המקור לראומטולוגיה ולראומטיזם הוא המלה היוונית "ראומה" שמשמעותה משהו שזורם (כמו נחל). מה היתה הסיבה לתרכגם ראומטיזם לשגרון? לפי מאגר האקדמיה ללשון העברית הערך "שגרון" מקורו בשרש "שגר".
אהבתיאהבתי
שלום דוד,
ככל הנראה, המילה 'שיגרון' לא נגזרה מהשורש שג"ר. מקור מילה זו בארמית תלמודית: "שגרונא" או "שגדונא". לפי חלק מהדעות, זו מילה שאולה מ-ischiagra ביוונית עתיקה.
אהבתיLiked by 1 person
אמבולנס= שגר פגר.
אהבתיאהבתי
מעניין הקשר בין הפועל שגר לפועל שדר שהושאל מ
ארמית והשתגר בלשוננו ואף התרחב למשמעןת של שליחה על גלי האתר וכו'.
אהבתיאהבתי
"הי – נוגה – ותודה ! – ותודה – גם לדוד. / במצלול, "שגר" – הוא גם נציג של "רגש", "גשר", "גרש", "שרג", "רשג". / במצלול, יש גם כל-מה שהשיגרה מסתירה… / בלי 'ג', השיגרה – היא שירה… /" 3.11.16. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
נגה הידיעה שלך בהשתלשלות השפה והבקיאות במכמני המקורות התנכיים השונים מעוררות התפעלות!!
אני לא תמיד מגיבה אבל חייבת לציין שנהנית מאוד לקרוא את הטור שלך !
תביאו עוד מנגה פורת
אהבתיאהבתי