ד"ר רוביק רוזנטל / היצרן היצירתי מייצר יצירות על פס ייצור
ספטמבר 1, 2016 על-ידי ravmilimteam
בשולי טקס בחירת מלכת היופי לפני מספר שנים עמדו חברי קבוצה הקרויה "כביסה שחורה", היא הגדירה עצמה "קבוצת פעולה ישירה של לסביות והומואים". חברי הקבוצה נשאו כרזות שונות, וביניהן הכרזה "זה לא יופי – זה פס ייצור". ‘ייצור’, מסתבר, הפכה למילת מפתח בעברית הישראלית, והיא צצה מפינות ומתחומים שונים, ומשחקת בכל הופעותיה משחק כפול: מילה קונסטרוקטיבית, חיובית, משוש נפשו של כל פרח כלכלה; ומילה אירונית, ביקורתית, שבאמצעותה נחשפים דווקא חוליי החברה והכלכלה.
"זה לא יופי, זה פס ייצור", פירושו שמלכות היופי הן חלק מתעשייה, ואין להן קיום כנשים אוטנטיות. מבקרי החברה המודרנית משתמשים ב’ייצור’ ביחס לבני אדם כשהם רוצים להצביע על שטיפת מוח. למשל, כדי לבטל את הלגיטימיות והאוטנטיות של השהידים הפלסטינים מדברים הישראלים על "ייצור מתאבדים" בנשימה אחת עם ייצור פצמ"רים וטילי קסאם 2. משמעות ביקורתית יש בדרך כלל גם למושג "פס ייצור". הביקורת הזו התקבעה באמצעות סרט המופת "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין, ו"פס ייצור" הפך לקלישאה שלילית המייצגת עבודה לא אנושית ולא מספקת. בדף עמדה של הסיינטולוגיה נכתב למשל כי "יש סבורים שקל יותר לעמוד מול המוות מאשר מול חיי עבדות של פס ייצור".
למרות זאת, בדרך כלל ‘ייצור’ היא מילה חיובית. "עם הפנים אל הייצור" היא סיסמת מפתח של ממשלות רבות בישראל, ומובטל הוא מי ש"נפלט ממעגל הייצור". כאשר נסגר "פס ייצור" אחד ב"בגיר" חרב עולמן של עשרות משפחות עובדים. יצרן הוא אדם התורם לחברה ולכלכלה. הייצור אמור להיות היסוד הבריא של הכלכלה, לא רק משחק של ספקולנטים, אלא שימוש הוגן במשאבי הטבע והתרבות לצורכי בני האדם. הבעיה היא, שבכלכלה המודרנית לא ברור בדיוק מהו ‘ייצור’. מה בדיוק מייצר עורך הדין? או הברוקר? או האמן? או הספורטאי? ומה מייצר החייל בחזית? לפחות על פי השימוש הלשוני מתברר שהם בכל זאת "מייצרים" משהו. כדורגלן פלוני במשחק כדורגל "מייצר מצבים שמהם ניתן לכבוש שער", פלוגת לוחמים "מייצרת אש". אנשי עסקים "מייצרים רווחים", ובתעשיית הטלקומוניקציה מחפשים דרכים "לייצר זמן אוויר", כלומר, לגרום לאנשים לשוחח בטלפונים סלולריים.
השימוש הלשוני ב’ייצור’ בדוגמאות האלה נראה מופרך, אבל הלשון נחלצת לעזרת הכלכלה באמצעות מילה אחרת ממשפחת השורש יצ"ר והיא 'מוצר'. השפה התעשייתית החדשנית הופכת את כל 'תוצרי' (עוד בן למשפחת יצ"ר) הפעילויות ל'מוצרים'. התעלול הזה קיים גם באנגלית בקירבה שבין to produce (לייצר) ו- product (מוצר). כך צץ ה’ייצור’ שנזרק מדלת היצרנות וחוזר לשפה דרך חלון הצרכנות. עורך הדין אולי אינו "פועל ייצור", אבל יש לו "מוצר" להציע: ייעוץ או הגנה משפטית. אולי הסופר אינו "מייצר" ספרים, אבל הוא בהחלט מציע "מוצר", הוא הספר.
הקירבה הלשונית טורדת המנוחה בעברית היא בין 'ייצֵר' ו’ייצור’ בפיעל, המייצגים את עולם התעשייה והמוצרים, לבין 'יָצַר' ו'יוצר' בבניין קל המייצגים פעילות אנושית מקורית וייחודית. הבלשן יצחק אבינרי הוא שהציע כבר ב-1927 בעיתון הארץ להשתמש בפועל 'מייצר' בהקשר התעשייתי, ולהימנע משימוש ב'יוצר'. הוא מנמק: "כל העיתונים כתבו אז 'בית החרושת יוצר גרביים, תעשיית הברזל יוצרת מיטות', וראיתי בזה כעין חילול היצירה והיוצר". באנגלית יש מרחק משמעות רב בין produce במשמעות ייצר לבין create במשמעות יָצַר. בעברית הם נשארו תחת אותו שורש.
הפועל יצר מופיע פעמים רבות במקרא, ובדרך כלל היוצר הוא אלוהים. 'יְצור' או 'יְציר' הוא מי שנוצר בידי אלוהים. 'נייר אשר יצר' הוא נייר טואלט, על פי התפילה התלמודית המפורסמת "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחוכמה, וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים". בתהליך הפרשני של העברית הותר לאדם העושה יש מאין, מעשה אמנות או רעיון חדשני, להיקרא יוצר, מעין אלוהים קטן, והמוצר שלו – יצירה, להבדיל ממוצר תעשייתי רגיל. הפועל הקרוב, ברא, נשאר בתחום המיתולוגי והדתי, ושומר על בלעדיות אלוקית.
בעניין זה מצאה הבלשנית הדסה קנטור שבעברית החדשה, בספרות ובתקשורת, החלו גם בני אדם לברוא. למשל: "תיאטרון המבקש לברוא על הבמה מציאות של חלום" (אליקים ירון, מעריב). "לברוא מניע סביר ולייחס אותו לרצח" (יהודית אוריין, ידיעות אחרונות). "לחזור אל ההתחלה ולברוא ממנה את הקולנוע מחדש" (אורי קליין, הארץ). "האיש ברא נווה מדבר" (גל אוחובסקי, מעריב). חיים באר, בספרו "חבלים" כותב: "לדאבוני עלי להודות כי קצרה ידי לברוא לאמא דמות". וסילבי קשת חזתה את התהליך באחד מטוריה בידיעות אחרונות: "היו היו פעם 'אמנים'. כעת יש 'יוצרים'. אם נתקדם בקצב הזה, האמנים של אתמול והיוצרים של היום יהיו 'הבוראים' של מחר."
הניגוד בין הייצור והיצירה בא לביטוי גם כאשר רוצים לשבור את "שיגרת פס הייצור", מצב שבו יש לגלות "יצירתיות". ה"יצירתיות" אינה מובחנת רק למעשה האמנותי אלא לכל תחומי הפעולה, ולפעמים היא זוכה במצב הישראלי לפיתוחים מעוררי צמרמורת נוסח "פיגוע יצירתי", אחיו השובב של "פיגוע איכותי". ולחילופין, אורי מילשטיין כותב ברשימה על מושא כתיבתו אריק שרון: "כל חייו היה שרון יצירתי בתחום הביטחוני. יצירתו החשובה ביותר של שרון היתה יחידה 101, שהוקמה באוגוסט 1953".
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אומנות, אלוהים, ביטחוני, בני אדם, ברא, ברוקר, חברה, חלול, טילי קסאם, ייצור, יצירה, יצירתי, יצרן, ישראלית, כביסה שחורה, כדורגלן, כלכלה, כרזות, לוחמים, לשוני, מודרני, מייצר, מילה, מילת מפתח, מלכת היופי, משחק, נפלט, נקבים, ספרות, עבודה, עברית, עורך דין, פיגוע, פלסטינים, פס, קבוצה, שרון, תעשייה, תקשורת | 10 תגובות
האם יצר ("או לי מיצרי ואוי לי מיוצרי") גם הוא מאותו שורש למרות משמעותו השונה ?
אהבתיאהבתי
למה אתם מאייתים (פעמיים) "אוטנטיות" במקום אותנטיות ?
אהבתיLiked by 1 person
יש כלל ממוסד מתי משתמשים בעברית באות ת' ומתי באות ט' כשמדובר במילה לועזית. האות ת' משמשת במקום TH והאות ט' משמשת במקום T. הדוגמא הטובה ביותר היא המילה תאטרון.
לכן, בניגוד לאיות שלך 'אוטנטי' בתחילת המאמר, יש לאיית 'אותנטי'.
אהבתיאהבתי
רשום תגובתך כאן הוא ניסוח נחשל. למרות שהפועל רשם זוכה לשימוש המוני 'פראחי'.. רשום בעתון. רשום בשלט. רשמתי מכתב.
כמובן שבכל המקרים יש להשתמש בפועל כתב. היה כתוב בעתון. מה שכתוב בשלט וכמובן כתבתי מכתב.
נא לנקש את העשב השוטה הזה מהמשבצת המזמינה תגובות.
אהבתיLiked by 1 person
בוודאי רצית לנכש. לא לנקש
אהבתיLiked by 1 person
הרבה זמן חיכיתי לתגובה מתאימה על עודף הייצור בשפתנו והתאכזבתי…
אתה מייצר סליחה (במקום לסלוח) מייצר תגובה (במקום להגיב) מכילה.
כבר אי אפשר לפוצץ במקום לייצר פיצוץ? לירות במקום לייצר אש? ועוד ועוד אין ספור דוגמאות בחדשות היומיות. התל"ג שלנו היה צריך להיות הגבוה בעולם לפי כמויות הייצור שלנו.
חשבתי שתייצר תגובה חריפה יותר…
אהבתיLiked by 1 person
היצר הוא היוצר הגדול ביותר.
אהבתיLiked by 1 person
השימוש במילה "יצור" לקוחה, ובעיקר במשמעותה הביקורתית, מתוך תיאוריות מרקסיסטיות. הטקסט הראשון הרלוונטי הוא, כמובן, "הקפיטל", שהתפתח לזרם בביקורת התרבות, ואחריו נכתבו טקסטים רבים בנושא. שווה לתת את הדעת על הנקודה הזו.
אהבתיאהבתי
חסרה לי פה התייחסת למילה יצור כcreature
שוב יש הקבלה בין עברית לאנגלית
בעוד בקבלה המילה טון שלילי בעברית המדוברת עכשיוית בתאור אנשים – "חתיחת יצור זה" -לתיאור אנשים שיוצאי דופן לרוב בצורה המתרידה את הדובר.
אהבתיאהבתי
Nice blog thanks for postingg
אהבתיאהבתי