לאסקימוסים יש הרבה מילים על שלג, לנו יש הרבה מילים על שחיתות פוליטית, נושא חוצה מפלגות, נוחת ברשויות מקומיות, וגם המשטרה, שנועדה להגן עלינו מפני השחיתות, נגועה בה.
גֶשֶפט. תרומה ותיקה של היידיש, שבה משמעותה נייטרלית: עסק, עיסקה או חנות. בימי פריחת סלנג היידיש המילה שימשה ככינוי לעסקים לא כשרים, במסגרת הביטוי 'געמאכט א געשעפט", עושים עסקים. מילון בן-יהודה בן-אמוץ מזכיר את הביטוי טי.טי.ג'י., שהתייחס לפעילויות הרכש והעלייה הלא חוקית של ההגנה באירופה, ראשי תיבות של "טלחס-טיזי-גשפט" ("טלחס-טיזי" אף היא קללה עתיקה, בערבית).
דיל. בעיקר ברבים: "דילים". משמעותה במקור האנגלי נייטרלית: עיסקה (deal), אך גם בשימוש האנגלי היא משמשת מאז המאה ה-19 לציון עיסקאות סודיות בין פוליטיקאים וכן חדרה לעולמות מפוקפקים: הימורים וסמים, שם פורחים גם בעברית ה"דילרים". מופיעה בשימוש נרחב בעולם התיירות, במשמעות חבילת מכר: "דילים לוהטים לפראג".
מאכערים. המאכערים, ובעיקר אחד, ש.ד. המנוח, עמדו במרכז משפט הולילנד. המאכערים אינם רק אנשים של עיסקאות ענק, רובם מתרוצצים בלשכות מוסדות שונים תמורת כמה שקלים כדי לקדם השגת רישיון לפתיחת מרפסת או לחדש דרכון שתוקפו פג יומיים לפני נסיעה גורלית לחו"ל. מאכער היא מילה ביידיש, ופירושה המילולי עושה או מבצע. בעבר, יש לומר, היא הייתה דווקא מילה חיובית. המאכער הוא האיש המעשי, היודע לדחוף ולהזיז עניינים.
מונקי ביזנס. ביטוי אנגלי ("עסקי קופים"), שהתפתח מכינוי לתעלולי ליצנים לתחום העסקים והפוליטיקה. מקור הביטוי בשפה האנגלית, מימי שלטון האימפריה. אינו בשימוש נרחב בעברית.
מסחרה. מלה ערבית שמשמעותה "עניין לא רציני". על-פי וילי אליאס הערבים שאלו אותה מן האיטלקית, והיא שיבוש של "מסקרדה", נשף מסיכות. בסלנג העברי נדבקה בה האסוציאציה התכנית-פונטית מהביטויים "סחר מכר" או "סחר סוסים", ומכל אלה התגבש השימוש הרווח: עסקי ציבור לא כשרים.
מפוקפק. שם תואר תלמודי שמשמעותו "שיש להטיל בו ספק". נדבק למילים רבות ומטיל בהן רבב על פי עקרון הקלישאה הזוגית: "טיפוס מפוקפק", "עבר מפוקפק" ועוד. שמענו רבות על "עסקאות מפוקפקות", "גורמים מפוקפקים", וח"כ פלוני העלה רעיון לפסול בעתיד "חברי כנסת מפוקפקים".
עיסקה. הדיל העברי, מילה תלמודית נייטרלית, הזוכה לקונוטציה שלילית או חיובית על פי ההקשר או התוספת בנוסח "עיסקאות מפוקפקות".
פוילע שטיק. ביטוי ביידיש שנעלם כמעט לגמרי, במשמעות עסקים לא כשרים או "טריקים". פוילער הוא גם עצלן וגם רקוב, ובמילה "שטיק" השתמשו גם בסלנג העברי במשמעות "מעשה נכלולי". משמעות הביטוי היא ככל הנראה "עניין רקוב".
פרשייה. הדרך המשטרתית-תקשורתית להציג אירוע שיש בו חשד לפלילים בלי לנקוט עמדה או לחרוץ דין.
פרשה. אירוע בעל השלכות רחבות, בדרך כלל שליליות. "הפרשה" בה"א הידיעה התרחשה בשנות השישים בין בן גוריון ולבון, אבל היא לא היתה האחרונה. לשימוש הזה הד מקראי-מסורתי, "פרשת השבוע".
קבלני קולות. הקבלן התלמודי שעסק בעיקר בחקלאות התפשט בימינו לתחומים רבים, כשעל סדר היום הציבורי דווקא "קבלני כוח אדם". עירוב הקונוטציה העסקית עם הפוליטיקה בשילוב "קבלני קולות" נחשב איום על הדמוקרטיה.
קומבינה. מילה בתפוצה מתגברת, סידור עניינים בערמומיות אך בהסכמה, קיצור של המילה הלועזית "קומבינציה", בהשפעת המילה הזהה בלדינו, והמילה היידית קומבינע. נפוצה בצה"ל, ויש טוענים שהיא נגזרה מהשורש קב"ן (קצין בריאות הנפש), הנקרא גם "קמב"ן" ומסייע לצעירי ישראל להימנע משירות צבאי. מילה נגזרת: קומבינטור. פועל: לקמבן.
קנוניה. מילה תלמודית טעונה מאוד, בשימוש לא רב היום. נכתבת בתלמוד כמעט תמיד בא': קנוניא, אבל קיבלה את ה' הנקבה בעברית החדשה. גם כאן המקור חף מכל עוון: קוינוניא ביוונית פירושו שותפות.
רשימות חיסול. עוד דוגמה לחדירת שפת עולם הפשע והמלחמה בטרור לפוליטיקה.
שחיתות. 'השחית' פירושו במקרא השמיד, אך בכמה הופעות הוא משמש במשמעות המוסרית ("השחיתו והתעיבו עוול"), וכן 'מושחת' ("ונודר וזובח מושחת לאדוני"). מושחת הוא מכאן "מת מבחינה מוסרית", או לפחות "מקולקל מידות באופן קיצוני". 'שחית' במשמעות המוסרית היא מילה ארמית מקראית, וכמוה 'שחיתה' בתלמוד. המילה 'שחיתות' נוצרה בימי הביניים במשמעות צרה ומצוקה, ובעברית החדשה קיבלה משמעות מוסרית.
תככים. מונח נפוץ לעסקים פוליטיים כשרים-אך-מסריחים, שמקורו במקרא במשמעות מעשי עושק וגזל, על פי הפסוק במשלי "רש ואיש תככים נפגשו". בעברית החדשה המילה יוחדה לעסקים פוליטיים אפלים, וממנה נגזרה צורת היחיד "תכך", למרות שבמקרא הצורה היא "תוך". יאיר לפיד כתב בשעתו על חיים רמון: "אין תכך ואין סכסוך שהוא לא היה מעורב בו".
תכמנות. עסקים לא כשרים אך מעין-לגיטימיים, על גבול השובבות. נגזרה מהמילה 'תחמון' (או תכמון), שנוצרה בחיל האוויר בשנות החמישים, כראשי תיבות של "תכנון מכמונת".
תרגיל. עוד מלה נייטרלית המשמשת לצבא, לספורט ולחינוך, שחדרה לתחום האפור במשמעות מהלך הונאה ערמומי, בביטויים כמו "עשה לו תרגיל". בפוליטיקה נודע לשמצה "התרגיל המסריח", שהוא מונח שטבע יצחק רבין כשזעם על מהלכו של פרס לפירוק ממשלת האחדות ב-1990, אבל מעטים זוכרים את המונח הסרקסטי "התרגיל המבריק", שנטבע כאשר פירק רבין את ממשלתו הראשונה, והביא למהפך 77'.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
הפוילע שטיק לא נעלם והלופט גשעפט מככב.מי שנעלם אלו האשכנזים שהם חיה נכחדת
אהבתיLiked by 1 person
מסכימה עם אילן פרידלר…
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם אילן ונטע ואוסיף – בניגוד ליצורים אחרים הזוכים להגנה מפני הכחדה, החיה הזאת אינה זוכה לכך. היה זה פרידריך שילר שכתב "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת", במחזה "קשר פיאסקו" משנת 1783.
אהבתיLiked by 1 person
לענין "מסחרה", יש טעם רב לסברה [על פי וילי אליאס], שמילה זו שאולה כנראה מ"מסקרדה" האיטלקית. תימוכין לכך ניתן למצוא במילים " חג המסכות" [בערבית " עיד אלמסאח'יר"], ככינוי לחג "פורים" שלנו. עם זאת ראוי להוסיף, כי בערבית קיים הפועל "סח'ר", שמשמעותו היא: ללעוג, לקלס, לשים מטרה לבדיחה וכו'. סביר להניח כי "מסחרה" נגזרה מפועל זה ולא להיפך, בתקופה מאוחרת יותר, והשימוש בה הורחב בהתאם.
אהבתיLiked by 2 אנשים
שלוש הערות אחת הבריז והכניס שטוזה שניהם קשורים לצנרת והחלו כשיבוש של המילה שטוצר שעליו מבריגים ברז ובעברית נקרא זקף ומכאן הקונוטציה המינית כמו דפק
שניים הביטוי הערבי טלחאס טיזי פירושו המילולי שק בתחת
שלישית הפרשה היא הארועים שקרו במצריים על ידי המחתרת היהודית ואילו המחלוקת בין בן גוריון ללבון היתה על הדרך לחקירת אותה פרשה תפקידנו לדייק לא רק במילים גם בעובדות
אהבתיאהבתי
"תלחס טיזי" = "תלקק את..", שימוש נפוץ של העתיד במקום הציווי ("תשתוק" במקום "שתוק")
אהבתיאהבתי
"תלחס טיזי" = "תלקק את…", שימוש נפוץ של העתיד במקום הציווי ("תשתוק" במקום "שתוק")
אהבתיאהבתי
הייתי מוסיפה את המילה "פרייר" לא במובן הנוכחי ("קורבן של רמאות ושחיתות") אלא במובן המקורי: "שנורר, מנצל תמימות של אחרים כדי לקבל משהו בחינם." אם אני טועה, בואו בטענות לסבא וסבתא שלי ולדורות שנולדו בירושלים או בצפת תחת השלטון הטורקי על סילוף של יידיש.
אהבתיאהבתי
לרוביק
אסקימואים או אסקימוסים
?
אהבתיאהבתי
אין כל בעיה עם הצורה המקובלת והנוחה להגייה אסקימוסים, המשמשת גם בשמות ספרים וסרטים ובעיתונות. יש אמנם טענה שזהו ריבוי כפול, אך הס' משמשת כאן כעיצור מקשר לנוחות הגייה ובוודאי אינה טיעון לפסילת ההגייה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
לעניין מסחרה: המילה האיטלקית לתהלוכה/נשף מסכות היא
מסקרטה =MASCHERATA
אהבתיאהבתי
מילה שימושית נוספת בתחום: שירקעס (=קומבינה).
אהבתיאהבתי
"הי – רוביק ! – אצלי יש גם : "שטיק-נְבֵילֶה"… / חתיכת-נבילה. /" 26.8.16. אלגל.
שבת-שלום ! –
אהבתיאהבתי
1) מקור ה"פראייר": הסבר מקיף כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8
2) "שירקעס" – מקורו בערבית:
شركة ("שִרְכָּה") – פירושה: חברה, שותפות
אהבתיאהבתי
מה עם לעשות שירקס?
אהבתיאהבתי
"שטיק" היא מילה גרמנית (stück), שמשמעותה (בין היתר) היא גם "הצגה". יכול להיות ש"פוילע שטיק" הוא העברה ליידיש של faule tricks או faule stück שמשמעותo "מונקי ביזנס".
אהבתיאהבתי
ד"ר רוביק שלום אם תכנס באתר שלי,תדע מי אני. אני מתיחס לביטוי "ניטל" כידוע לך שבליל יום הולדתו של יזוז לא לומדים לימודי קודש, כדי שלא יזכה לעלוי נשמתו . אני היום בן תשעים עברתי את השואה בשני גירושונג
כתבתי ספר על תלאותיי בתקופת השואה אשר תורגם בגרמנית,אנגלית ובהןנגרית.במידה ואקבל את המייל שלך אוכל להעביר את כתב ידי שלמה גרבר
אהבתיאהבתי
לצערי לא השלמתי את משמעות ניטל, הגירסה שידוע לי השם ניטל בא מהמילה ליטול כלומר ליטול את הזכות לעילוי נשמתו . מה דעתך? שלמה גרבר
אהבתיאהבתי
"טלחס-טיזי-גשפט" T.T.G שלושת האותיות הלועזיות הללו הודפסו על דפי הדרכונים תוצרת בית של האסירים שברחו ממחנות המעצר באריתריאה. ראו ספרו של יעקב מרידור "ארוכה הדרך לחרות"
אהבתיאהבתי
אהבתי
חשבתי שפוילע שטיק הוא שיבוש מגרמנית fallstrik שזה מלכודת trap
אהבתיאהבתי