נגה פורת / עושים סדר
מרץ 31, 2016 על-ידי ravmilimteam
בימים אלה רבים מתחילים לנקות ולסדר את ביתם לקראת חג הפסח, ששיאו בליל הסדר. מה הקשר בין המשמעויות השונות של השורש סד"ר?
המילה סֵדֶר מופיעה במקרא רק פעם אחת, כאשר איוב (י', פס' כב) מתאר ארץ אפלה שיש בה "צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים". מילה זו מופיעה אפוא רק בשלילה, בתיאור מצב מפחיד של חושך וכאוס. השורש סד"ר כמעט שאינו מופיע במקומות אחרים במקרא. יש הגוזרים את המילה 'מסדרון' (שופטים ג, פס' כג) משורש זה, אך לדעת אחרים, מקורה אינו ברור. כמו כן, נהוג לקשר את המילה שְׂדֵרָה לשורש זה, בחילופי סמך וש' שמאלית. משמעותה הבסיסית של מילה זו היא 'שורה' או 'טור'; המילה "הַשְּׂדֵרוֹת" (מלכים ב, יא, פס' ח) מציינת טורים של חיילים.
בלשון חז"ל מתרחב השימוש במילה 'סֵדֶר' ומילים אחרות נגזרות מהשורש סד"ר, כמו: סִדֵּר, סֻדַּר, הִסְדִּיר, סדיר ועוד, בין היתר בהשפעת השורש המקביל בארמית. כך אפוא בלשון חז"ל שורש זה מקביל במשמעותו לשורש המקראי ער"ך (שורש מעניין בפני עצמו הראוי לדיון נפרד). בשם 'סֵדֶר' כונה כל אחד מששת חלקי המִשנָה (שישה סִדרֵי משנה). בתלמוד נטבע הביטוי משנתו סדורה (תענית ח, ע"א), שפירושו: הוא יודע וזוכר היטב את מה שלמד; דבריו ערוכים כהלכה.
לאחר מכן נגזרו מילים נוספות משורש זה, כמו הפועל הסתדר, שפירושו הוא גם נערך בסדר מסוים וגם בא על מקומו, התיישב, נפתר. המילה סִדרה ציינה בעבר פרק או חלק בספר, ובעיקר – את פרשת השבוע. בימינו יש לה משמעויות רבות בהקשרים שונים. ההקשר המוכר ביותר הוא תחום הטלוויזיה.
המילה 'סדר' מתארת מצב פיזי שבו כל דבר מצוי במקומו, וגם ארגון של חפצים ברצף מסוים, בזה אחר זה. משמעות פיזית זו התרחבה לציון רצף פעולות בזמן – פעולות המתבצעות זו אחר זו, כמו בביטוי סדר יום. המונח 'ליל הסדר' (או 'סדר הפסח') מציין את רצף הפעולות המתבצעות בליל הפסח. כמו כן, המילה סִדּוּר מציינת גם את הפעולה שעושה מי שמניח חפצים במקומם, וגם את סידור התפילה, הספר שבו מופיעות התפילות השונות לפי הסדר שבו יש להתפלל. סדר היום שלנו כולל לעיתים גם סידורים – עניינים מנהליים ובירוקרטיים שיש לטפל בהם. למילה 'סדר' יש משמעות מופשטת יותר המציינת את המצב החברתי התקין, מצב שבו נשמרים החוקים או כללי ההתנהגות המקובלים, כמו בביטויים חֹק וָסֵדֶר, הַסֵדר הציבורי והפרת סדר. צורת הריבוי 'סדרים' משמשת גם במובן חוקים וכללים, בין היתר בביטוי סדרי עבודה. הביטוי סדרי בראשית (המבוסס אף הוא על התלמוד: שבת נג, ע"ב) מתאר את חוקי הטבע, וגם משמש ככינוי לנהלים ולדרכי פעולה המקובלים זה זמן רב בלא שינוי.
לא בכדי אין סדרים בתיאור הבלהות של איוב. הרתיעה מאי-סדר משקפת את השאיפה האנושית לסֵדֶר ולסדירות – למצב שבו אנו יודעים היכן כל דבר נמצא, כאשר הדברים חוזרים על עצמם בסדר קבוע, באותו רצף. אנו מצפים שדברים יפעלו כְּסִדְרָם (באופן תקין), כלומר שהכול יהיה בְּסֵדֶר (ואפילו בסדר גמור). רובנו מנסים להימנע ממצב שבו אחרים יחשבו שאנחנו לא בסדר, כלומר לא מתנהגים כשורה.
פורסם בנגה פורת | מתויג ארגון, ביטויים, במקרא, הסדר, הסתדר, הקשר, חפצים, ליל סדר, לסדר, לקשר, מילה, משמעות, נהוג, סדר, סדרי עבודה, סידור, ספ"ר, עושים סדר, פעולה, רצף, שדרה, שורש, שישה סדרי משנה, תלמוד, תפילה | 12 תגובות
יפה, אפשר להגיד שבנושא הזה עני מסודר…
אהבתיאהבתי
איפה התחיל השימוש בהוראה זו – ליל הסדר ?
אהבתיLiked by 1 person
לראשונה אצל המהרי"ל באשכנז במפנה המאות 14-15. ראה ד, הנשקה, ליל הפסח בתלמודם של חכמים, נדפס לפני כחדש בהוצאת מאגנס, עמוד 1 הערה 1.
אהבתיאהבתי
שלום ציון,
מקובל לראות את המופע הראשון של המילה 'סדר' במובן ליל פסח בספר האורה של רש"י, ראה למשל כאן: http://www.safa-ivrit.org/writers/shalom/seder.php.
אהבתיאהבתי
יש מלה חדשה במערכת החינוך שקוראים לה סדירות/סדירויות
הערה נוספת: לאחרונה העלה פרופ' דוד הנשקה בספרו על ליל הפסח שהשם ליל הסדר הוא מאוחר לתקופת חז"ל
אהבתיאהבתי
..ובל לנו לשכוח את הבטוי הצברי-ילדותי (משנות תרפפ"ו?) "הכל בסוודר"
אהבתיאהבתי
…ואל לנו לשכוח את הביטוי הצברי-ילדותי "הכל בסוודר" (משנות תרפפ"ו?)
אהבתיאהבתי
באמת מדהים שהיום שזמן של חופש וחרות מתואר כזמן של סדר
אהבתיאהבתי
ן"מסודר" יהיה אחד שסידרו אותו
אהבתיאהבתי
"הי – נוגה ! – ותודה. / יש גם "ישיבות-הסדר" קדם צבאיות – לחיות על-חשבון
הציבור-החילוני … / הסדר = גם פשרה. /" חג שמח ! – /" 3.4.16. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
המיסדר יעבור לדום!
כלומר עמדו בשורות ותשתקו.
אהבתיאהבתי
כדוברת עברית ילידת הארץ לא כל כך מעניין בעיני לקבל כתבה על משמעויות מובנות מאליהן של מושג.
היה יותר מעניין להתעכב על משמעויות של שורשים או מילים החושפים איזו השקפת עולם תרבותית שמקופלת בהם או שלא מובנת או תמוהה. למשל ע.ר.צ הקשר בין הערצה ועריצות הוא מעניין. אבל מדוע ׳ערוץ׳ נגזר משורש זה, לא מובן לי.
עוד דוגמא הקשר בין רחם לרחמים בעברית
לעומת הקשר בלטינית בין Histeria לבין Histo
או הזוגיות והמשמעות של אדם- אדמה
בשונה מאיש – אישה
אהבתיאהבתי