נגה פורת / סִמְכוּ עלינו!
פברואר 18, 2016 על-ידי ravmilimteam
רבים מתלוננים על 'תרבות הסְמֹךְ' הרווחת בארץ. למילה סְמֹךְ, צורת הציווי של הפועל סָמַךְ, יש משמעות סלנג מיוחדת: 'אל תדאג, יהיה בסדר'. מילה זו היא קיצור של הצירוף 'סְמֹךְ עליי/עלינו'. מהו מקור המשמעות של הפועל סָמַךְ בצירוף זה, ואיך הוא קשור למילים אחרות הנגזרות מהשורש סמ"ך?
המשמעות הפיזית, הראשונית של הפועל סָמַךְ היא 'השעין, הניח', למשל: "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר" (עמוס ה יט). מכאן נגזרת משמעות של תמיכה וחיזוק כדי למנוע נפילה: "סוֹמֵךְ ה' לְכָל-הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה יד). משורש זה נגזרו שמות העצם סוֹמְכָה במובן משענת וסוֹמֵךְ במובן דבר המשמש לתמיכה, לחיזוק או למשענת, לדוגמה: "הגנן קשר את השתיל הרך לסומך". בדומה לכך, משמעותו הראשונית של הפועל נִסְמַךְ היא 'נשען על משהו, נתמך בו', לדוגמה: "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה… אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו" (ישעיהו לו ו). בלשון חז"ל מופיע הפועל נסתמך במשמעות דומה, למשל: "והיה מסתמך במקלו והולך" (ספרי במדבר קלא).
בפסוקים האחרונים של התורה מסופר כיצד הכשיר משה את יהושע לשמש לו מחליף: "כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו עָלָיו " (דברים לד ט). על-פי מילים אלה, משה אכן הניח את ידיו על יהושע, ומחווה גופנית זו סימלה את התהליך שבו העביר ליהושע את סמכות ההנהגה. תהליך ההכשרה המקראי הזה הוליד את המשמעויות המיוחדות של סמיכה (מילה המשמשת גם במובן של הישענות פיזית, בעיקר בצירוף שכיבות סמיכה, תרגיל שבו האדם שָעוּן על כפות ידיו ועל אצבעות רגליו( והסמכה: מתן היתר לאדם לעסוק במקצועו, כגון: מורה מוסמך. מכאן נתגלגלה גם משמעותו של הניב סָמַךְ (אֶת) יָדוֹ (על משהו): 'הסכים לו; הביע ביטחון או אמון בו'.
הפועל 'נסמך' מופיע במקרא גם במשמעות מופשטת: 'בָּטַח במישהו, האמין לדבריו', למשל: "וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה" (דברי הימים ב, לב ח). גם בלשון ימינו הפועל הזה והפועל 'הסתמך' משמשים במשמעות מופשטת: 'התבסס על משהו, הביא אותו כמקור או כראיה לשם חיזוק טיעוניו, הצדקת דבריו ועוד'. גם משמעותו המקורית של הפועל 'התבסס' היא 'נשען (על משהו)'; פועל זה נגזר מהשורש בס"ס, מהמילה בָּסִיס השאולה מיוונית (כמו basis באנגלית), וגם הוא משמש במובן מופשט יותר, לדוגמה: "המחקר מתבסס על ניסויים חדשניים". כפל המשמעות במילים אלה משקף את התפיסה המטפורית שלפיה טיעונים ותיאוריות הם בניינים הזקוקים ל'יסודות' ולתמיכה כדי שיעמדו יציבים. הדבר משתקף גם בביטוי עַל סְמַךְ (צורת הנסמך של המילה סֶמֶךְ, שפירושה 'משען, תמיכה') ובביטויים נרדפים: עַל בְּסִיס, בְּהִסְתַּמֵּךְ עַל, עַל יְסוֹד. השורש סמ"ך קיים גם בארמית, וממנו נגזרו המילה אסמכתא והביטוי בר-סמכא – מי שניתן לסמוך עליו ועל ידיעותיו. ואכן, כאשר דבריו והתנהגותו של אדם נתפסים כיציבים ונכונים, אפשר לסמוך עליו, כלומר 'להישען עליו' ולבטוח בו.
במשמעות המקורית, כאשר משעינים חפץ (כמו קורה) על חפץ אחר, מקרבים בין שני החפצים. הפועל 'סָמַךְ' מופיע פעם אחת במקרא במשמעות 'התקרב': "סָמַךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶל-יְרוּשָׁלִַם" (יחזקאל כד ב). בלשון חז"ל החלו להשתמש בפועל זה גם במובן 'קירב שני דברים זה לזה', למשל: "אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע [מין צמח]" (משנה, כלאיים ב ח). פועל זה מתאר גם הצגה של שתי פרשיות במקרא בזו אחר זו: "למה סָמַךְ הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה?" (ירושלמי יומא א, א). כתוצאה מכך, לתואר סָמוּךְ יש שתי משמעויות: האחת- 'שעוּן, מבוסס, מושתת', לדוגמה: "מבנה הסמוך על יסודות איתנים אינו מתמוטט בנקל"; והשנייה – 'קרוב'. משורש זה נגזר המונח הדקדוקי סמיכות: 'צירוף של שני שמות עצם או יותר בלי חציצה של מילת קישור ביניהם, כגון 'משפחת הילד'. השם הראשון בצירוף הסמיכות נקרא 'נסמך', והשני – 'סומך'.
למילה 'סמיכות' יש משמעויות נוספות: סמיכה לרבנות וכתב סמיכה דיפלומטי. כמו כן, כאשר מדברים על "סמיכות של מרק", מילה זו משמשת כשם העצם המופשט הנגזר מהתואר סָמִיךְ: 'שיש בו מעט נוזל; צפוף, מלא'. תואר זה מבוסס על המילה 'סמיך' בארמית תלמודית: "חמרא [=יין] סמיך" (סוכה מח ע"ב). כאשר הרבה אובייקטים סמוכים זה לזה, נוצרים התנאים לצפיפות ולעובי.
לסיכום, השורש סמ"ך מעלה הרבה תסמיכים (אסוציאציות) של מילים ומשמעויות, וניתן למצוא סימוכין לקשרים בין המשמעויות השונות של השורש.
פורסם בנגה פורת | מתויג אל תדאג, אמון, ביטוי, הביע ביטחון, הניח, הסכים לו, השעין, יהיה בסדר, להישען עליו, מבוסס, מוסמך, מושתת, משמעות, נסתמך, סְמֹךְ, סִמְכוּ עלינו, סָמַךְ, סימוכין, סמיך, סמיכה, סמכות, פועל, שורש, שעוּן, תמיכה, תסמיכים | 13 תגובות
סמיכה לרבנות מקורה בפעולה שבה הרב מניח את ידיו על ראש התלמיד ולוחץ, כמו שמתואר בפוסט עם משה ויהושע. כך האדם מעביר באופן סימלי את האחריות הלאה.
כשאדם הביא קרבן הוא היה צריך לסמוך את ידיו על ראש הקרבן כדי 'להעביר' את האשמה לקרבן. אם לא סמך כמו שצריך, לא התכפר לו.
אהבתיאהבתי
ולא נשכח את המסמך,חידושו של אליעזר בן יהודה שהסתמך על המובן המקורי של המילה Document מלשון docere – ללמד, להראות (ומכאן גם הדוקטור והדוצנט), "שיעור, משהו שמשמש כעדות, הוכחה", ובקיצור, משהו שאפשר להסתמך עליו.
אהבתיאהבתי
איך מתקשר לכאן שם האות ס- סמך?
אהבתיאהבתי
https://en.wikipedia.org/wiki/Samekh
כפי שתראי, יש סברה שבמקור האות ציינה סוג של יתד שסומך/תומך את האוהל, והצורה הארמית/סורית אכן מזכירה יתד.
יש גם סברה שהמקור הוא המילה ערבית סמכ = דג, מכיוון שהצורה הפניקית של האות מזכירה אידרת דג
אהבתיאהבתי
…ואל לנו לשכוח "סומך נופלים", סלנג קלסי לחזייה.
אהבתיאהבתי
לכבוד חודש אדר וחג הפורים המתקרב, אפשר להזכיר את הביטוי "סמוך ונראה".
את פורים חוגגים בי"ד באדר, ובערים שהיו מוקפות חומה חוגגים בט"ו בחודש.
לחגיגה זאת, שאנו מכנים "שושן פורים", מצטרף כל איזור שהוא "סמוך ונראה" לעיר, כמו השכונות החדשות בירושלים.
אהבתיאהבתי
"הסכים לו"?!
האם זו הגדרה שנכתבה ע"י בני נוער?
ממש פצע בעין, קלקל לי את כל הסקירה המצוינת.
מצרפת את דבר האקדמיה ללשון בנושא ("הסכים ל"):
http://hebrew-academy.org.il/2014/01/12/%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%99/
אהבתיאהבתי
חלה אי-הבנה. הכוונה אינה "הסכים לו (=למישהו, הרשה לו לעשות משהו)" כמו השימוש הדיבורי "אני לא מסכימה לך", אלא "הסכים למשהו, לרעיון". יש דוגמה קרובה לכך במאמר של האקדמיה מלשון ימי הביניים: "כדעת רש"י, והסכימו לו התוספות" (ט"ז אורח חיים רלג, ב)
אהבתיאהבתי
השם "סומך" נשתמר כשם משפחה עתיק וייחודי בקרב יוצאי בבל מזה דורות. בהקשר זה ראוי להזכיר את איש החינוך והמשורר רוני סומק. לפי ויקיפדיה "כשהיה בן 17 התפרסם לראשונה שיר שלו בעיתון. בשם המשפחה שלו נפלה טעות כתיב – סומק במקום סומך – ומאז דבק בשם החדש".
אהבתיאהבתי
"הי – נוגה ! – ותודה מיוחדת על 'תסמיכים' = אסוציאציות ! – השבוע חיפשתי להן מילה עברית. / 1. במחשבה שנייה : המצלול לא-מקבל את התסמיכים. הם יורדים אל הסומך – והאסוציאציות – צצות-ועולות ! – מכל-דבר. צַצָּנִיוֹת… ולא-גבריות./ 2. ס = הוא סמל של הראש. וכך המילה 'סוס' = שני ראשים : של הסוס ורוכבו. בסמיכות של 2 ראשים. סומך-ונסמך./ 3. גם בברכה – מניחים את הידיים על הראש – או על כפות-הידיים. " 24.2.16. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
[…] כתבתי כאן על המשמעות המטפורית של הפעלים 'הסתמך' ו'התבסס' בהקשר של […]
אהבתיאהבתי
Thanks for posting tthis
אהבתיאהבתי
תודה לנוגה על הרשימה המרתקת ועל כך שהזכירה כי "רבים מתלוננים על 'תרבות הסמוך' הרווחת בארץ'. בהקשר זה יהא ראוי להזכיר את נאום המופת של יצחק רבין ז"ל בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל בשנת 1992, על "תרבות הסמוך" ועל שתי המלים "יהיה בסדר".
אהבתיאהבתי