ד"ר רוביק רוזנטל / או לה לה, איזה דקולטה
אוקטובר 29, 2015 על-ידי ravmilimteam
שפות רבות תרמו את תרומתן לשפה שבה אנחנו מדברים כאן, במולדת העברית החדשה. התרומה היא ישירה, באמצעות מילים המשמשות בשיח היומיומי, בתקשורת ובתחומים השונים; ובאמצעות תרגום. בין השפות האלה בולטות גרמנית, אנגלית, ערבית, רוסית ויידיש. היכן הצרפתית בכל אלה? אפשר היה לצפות שהשפה הזו, שמעמדה התרבותי גבוה, תשפיע מאוד על שפת הישראלים. אלא שמשהו קרה לצרפתית במעלה הדרך. לישראלים החדשים היא נשמעה מוזרה, הצליל המיוחד שלה לא נקלט על ידי הדוברים, כמעט שלא היתה עלייה מצרפת בימי היישוב שבהן עוצבה העברית, והיו סיבות נוספות.
תקופת הזוהר של הצרפתית בישראל היתה בכל זאת בשנות החמישים והשישים, כאשר פריז קרצה לישראלים, וצרפת היתה ידידת נפש של המדינה הצעירה. בשיח היומיומי אפשר היה לשמוע מילות נימוס צרפתיות נוסח 'סיל-ווּ-פְּלֶה' במקום 'בבקשה', 'פרדון' במקום 'סליחה', וגם 'פרדון מיי פרֶנץ' במקום 'סליחה על הביטוי'. קריאת ההתפעלות הצרפתית ווּאלה, במלרע, התחרתה עם ואללה הערבית, במלעיל. בחורה שעברה ברחוב זכתה לקריאות 'אוֹ לה לה'. אנחת השלמה לוותה בביטוי 'סֶה לָה וי' – אלה החיים, ובמקום 'ככה ככה' נשמע ברחובות הערים הביטוי 'קומסי קומסה'. בשימוש רווח יותר אפשר למצוא את 'אָ לה', כמו בשידור של מאיר איינשטיין: "בעיטה א לה ברקוביץ", וכמובן 'אפרופו', הנתפסת כמילה בינלאומית למרות שהיא צרפתית פָּאר אֶקְסֶלָאנס.
א-פרופו פאר אקסלאנס, דווקא בתחום מילות השבח יש לצרפתית נוכחות נאה. הטובים ביותר הם 'הקרֶם דֶלָה קרֶם', התנהגות הזוכה להערכה היא 'בון טון', למי שמצליח במשימתו אומרים 'שאפּו', שפירושה כובע, כלומר: אני מוריד בפניך את הכובע. ביטוי מעודכן וחביב הוא תואר הפועל 'בַז'וֹנגלֶר'. ז'ונגלר פירושו בצרפתית להטוטן. מן האירוויזיון לקחנו את דבר השבח האולטימטיבי 'דוּז פּוּאָה', שתים עשרה נקודות. יש גם מילות זלזול. מה שעבר זמנו הוא 'פּאסֶה', מופע או אישיות שאינה מעוררת כבוד זכתה לתוספת הדו-לשונית, צרפתית-יידית: דֶה לה שמאטה, ואחיזת עיניים היא 'קאמופלאז'. זה המקום לציין שיש מילים לא מעטות הקיימות באותה הגייה באנגלית, ששאלה אותם מהצרפתית. הצליל הצרפתי המובהק של המילים האלה אינו משאיר מקום לטעות באשר למקור.
לא מעט ביטויים המתארים את המבנה החברתי ואת חיי הציבור לקוחים מצרפתית, חלקם כאמור בתיווך האגלית. קבוצה סגורה שבה יד רוחצת יד היא קליקה, והמועמד לעבודה או המתייצב לבליינד-דייט מתבקש להציג רֶזומֶה מרשים. אם הצליח הוא יעבור לעיתים סטאז'. הצבעה פה אחד היא הצבעה אָן-בלוק, הפיכה צבאית קרויה קוּ-דֶ-טָה, והתפיסה הליברלית של השוק החופשי שהתגלגלה גם לתחומי החינוך וההתנהגות החברתית היא 'לֶסֶה פֶר': הנח לעשות. זה שזכה ומניחים לו לעשות ככל העולה על רוחו מקבל 'קארט בלאנש', מילולית: נייר לבן. מי שאתרע מזלו והגורל התנכל לו מדווח על פורס מאז'ור, כוח עליון.
הצרפתית נחלה הצלחות לא מעטות בתחום ההתנהגות האנושית וחיי הנפש. מי ששומר, לפחות כלפי חוץ, על בטחונו העצמי 'מחזיק פאסון'. מי שמגלה אדישות למתרחש הוא טיפוס נון-שאלאנטי השוכב כל היום על הפלאז'ה, היא חוף הים, והעצבני חוטף קריזה, או בצרפתית piquer sa crise. הצורה הצרפתית המקורית, קריז, שמורה להתקף בעקבות צריכת סמים. זה שחווה דבר מה ונזכר בחוויה דומה בעברו מדווח על כך ש'היה לו דז'ה וו'. ביטוי המוכר בשפת הפסיכולוגים הוא 'פוֹלי א-דֶה' – שיגעון בשניים, המתייחס לזוג אנשים שאחד מהם נדבק בשגעונו של השני.
כאמור, שנות החמישים היו בישראל שנות פריחה לצרפתית, וזו התבטאה גם במשחקי הילדים. ספירה לצורך הגרלה נעשתה באמצעות נדנוד הידיים מעלה מטה וספירה. זו נקראה בהכרזה הקצובה 'קומ-פנ-יון', ואחריה הגיע אן-דה-טרואה, אחת שתיים שלוש בצרפתית. כאשר שני ילדים גילו שהם לובשים אותו בגד או השתמשו באותה מילה בבת אחת, התקיימה תחרות ספונטנית. הראשון שמגלה את הכפילות צובט את חברו וקורא "צמבל בלי להשיב לעולמים". 'צמבל' זכה לראשי תיבות: 'צביטה, מכה, בעיטה לטיפה', או 'צביטה מכה בלי להחזיר', אבל המקור הוא צרפתי; semble, דומה, וכן ensemble, יחד. כאשר ילד ביקש להפסיק משחק במהלכו הוא נהג לקרוא 'פּוּס', והמשחק נפסק. המקור הוא בנוהג הצרפתי להרים אגודל במקרים דומים. אגודל בצרפתית: pouce.
כל זה אינו אלא הקדמה לשני תחומים שבהם הצרפתית מולכת. הראשון בהם הוא תחום האופנה. גם כאן היה שיא זוהרה של שפת האופנה הצרפתית בשנים עברו, ועם הזמן זינבה בה האנגלית הגלובאלית. בחנויות הבגדים, שחלקן כונו בשם הצרפתי המפתה 'בוטיק', אפשר היה לרכוש מכנסי סן טרופז או מכנסי פדלאפון; בצרפתית: רגלי פיל. חצאית הקלוש התנפחה כלפי מטה, וחייטים מקצועיים טרחו לעצב את השמלה בקפלים בנוסח פְּלִיסֶה. החולצה הרחבה והרפויה נקראה בלוּזון, השרוולים עוטרו במנז'טים, על החולצה לבשו ז'קט, בהגייה הצרפתית המלרעית. נשים נהגו לחטב את הופעתן באמצעות קורסֶט, מחוך, ואפילו קורסָז' שהגביה את הכתפיים. שמלות או חולצות הנשים עוצבו לעיתים בנדיבות בדֶקולטֶה, הוא המחשוף, שזכה בעידן הגלובאלי לכינוי חלופי: עמק הסיליקון. ועל הראש חבשו קסקֶט, מילה צרפתית שמקורה רוסי, או בֶּרֶט. לימים החליף אותם הקפוצ'ון, גם הוא מצרפתית, ואפשר גם סתם כובע צמר עם פומפון. אלה שהלכו עד הסוף הוסיפו ללוק הצרפתי פפיון, עניבת הפרפר. ז'וז'ו חלסטרה, הזמיר המשתקם, אהב לקשט את עצמו בגורמֶטים: תכשיטים, צמידים ושרשרים.
מילת המפתח, שזוהרה לא הועם גם מפני שאומצה לאנגלית, היא 'שיק', שפירושה אופנה, אך היא הפכה שם נרדף לזוהר ולטעם טוב. מכאן התגלגלו סוגות אופנה שונות, חלקן פרובוקטיביות כמו גֶטו שיק, ולֶסבו שיק ואפילו הירואין שיק. אופנת העילית המקומית שמרה על השם הצרפתי: הוֹט קוּטוּר. הייצור ההמוני של הבגדים המוכנים זכה לשם המזלזל פְּרֶט אָ פּורטֶה, מילולית: מוכן ללבישה. גם ביטוי האופנה "הצעקה האחרונה" מתורגם מצרפתית: le dernier cri. בלילה מתכסים בשמיכת פיקֶה.
במספרה אפשר היה להסתפר 'אָ לה גַרסוֹן', תספורת נערית לנשים, או 'קארֶה', תספורת בקו הסנטר, עם אפשרות לגמישות: קארֶה ליבֶרל. אגב, השיער השאטני מקורו בצרפתית: chatain והוא צבע הערמונים, ולכן זכתה דינה ברזילי בתיק הצבאי ל"צבע שיער: ערמוני". ערמונים קרויים בצרפתית chataigne, גלגול של המילה הלטינית castanea, שממנה התגלגל גם השם האנגלי לערמון chestnut, השמות הלטיניים לבלוטת הערמונית, והקסטנייטות.
ברשימה הבאה: מהו התחום השני שבו הצרפתית שולטת, ואילו צירופי לשון מתורגמים הורישה לנו.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אָ לה גַרסוֹן, אוֹ לה לה, אפרופו, בוטיק, בון טון, בלוּזון, בשפה, דֶקולטֶה, דוּז פּוּאָה, דז'ה וו, הקרֶם דֶלָה קרֶם, ווּאלה, ז'ונגלר, ישראל, לֶסֶה פֶר, נון-שאלאנטי, סֶה לָה וי, סיל-ווּ-פְּלֶה, עברית, פְּלִיסֶה, פּאסֶה, פּוּס, פאסון, פאר אקסלאנס, פורס מאז'ור, פרדון, צירופי לשון, צרפתית, קארֶה, קארֶה ליבֶרל, קומסי קומסה, קסקֶט, קריז | 15 תגובות
אני מאד אוהב את הפוסטים של רוביק רוזנטל ומחכה להם בקוצר רוח. הנה כמה הערות קטנות לפוסט המהנה הזה:
1. מן הראוי להוסיף את הביטוי רזון ד'אטרה (raison d'etre) שזה זכות הקיום או הצדקת הקיום.
2. "פרדון מיי פרנץ'" זה ביטוי אמריקאי במקורו. התנצלות אירונית על קללה או ביטוי גס.
3. צמב"ל – בבאר שבע עיר ילדותי (שנות ה-50), ראשי התיבות פורשו כ: צביטה, מכה, בלי להחזיר.
אהבתיאהבתי
נפלא.
שאלה:
מה מקור שם השפה "פא-טווה", הניב המדובר באיי הים הקריבי (שמשלב מספר שפות, כולל ספרדית והרבה צרפתית)? בצרפתית זה נשמע כמו "לא אתה", אבל לך תדע…
אהבתיאהבתי
"פא-טווה" (patois) הוא שם כללי לדיאלקטים מקומיים שונים שמדוברים בצרפת ומחוצה לה, והם מוגבלים מבחינת השימוש החברתי והגיאוגרפי שלהם ולרוב לא משמשים היכן שנמצא שימוש בשפה סטנדרטית (בתקשורת, באירועים רשמיים וכו').
לפי CNRTL -Centre National de Ressources Textuelles et Lexicale מקור המילה patois [פאטווה] בצורה patoi – המוספית -s על דרך סימון שמות שפות שונות ומשונות, ז'רגונים ועוד (כך גם צרפתית במקור françois, וזה לא המקום להרחיב על אופן ההגייה במקור). לפי אחת ההצעות, הצורה patoi היא שם עצם שמקורו בפועל patoier (פאטווייה) – "לבצע מחוות באמצעות הידיים" כדי להעביר מסר. לפי אותה הצעה, ממובן של "חיווי" התגלגל מובן של "התנהגות" או "התנהגות פראית", וממנו "לשון מסוג מסויים" (למשל, קשקושים של ילדים, תקשורת בין ציפורים, שפה מלוכלכת), ומכאן בעצם המובן השלילי של דיאלקטים מקומיים (הפאטווה) בניגוד לשפה הסטנדרטית הצרפתית. מעניין םג לציין ש-patoier ("חיווי באמצעות הידיים"), קשור בתורו ל-patte* – "כף", שעליה הולכים בעלי חיים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מקור הביטוי "פאטווה" הוא בצרפתית עתיקה ופירושו "לטפל בצורה מגושמת, לא עדינה"
אהבתיLiked by 2 אנשים
עוד ביטוי, שילוב של צרפתית ויידיש/פולנית: דון ז'ואן דה לה שמאטע.
אהבתיLiked by 1 person
אני מניח שהתחום שבו תעסוק הכתבה הבאה הוא מונחים לשוניים בתחום המטבח… וזה קצת מוזר בעיני שדוקא המטבח הצרפתי היוקרתי והפלצני השליט את מושגיו על השיח הישראלי, ולא המטבח האיטלקי העממי והקרוב הרבה יותר לרוח הישראלית…
אהבתיאהבתי
מעולה כרגיל!
דרך אגב, ד"ר רוביק, תוכל לעזור לי לוודא שמועה ששמעתי פעם שאף המילה "סבבה", מקורה מצרפתית מעוותת – ca va bien, שפירושו "הכול בסדר"?
אהבתיLiked by 1 person
רק נובורישים משוויצים בצרפתית.
אהבתיאהבתי
האם לא הגיע הזמן "לחסל" את הבטוי הנוראי "חפים מפשע" המופיע בכל פעם שנפגעים אזרחים שהזדמנו למקום.
אהבתיאהבתי
דה ז'ה וו – גם נפוץ מאוד
אהבתיאהבתי
" הי – רוביק ! – תודה ! – לאן נעלם הפְרֶאנְק – הלבוש בגלביה ותרבוש – עם ג'קט ?! – / או הצפרדע – כינוי-גנאי לצרפתי .. //" 30.10.15. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
שלום רוביק, אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך. כיוון שאני חיה בפריז, ברצוני לתקן כמה דברים: בארץ משתמשים במונחים או מילים צרפתיות הרבה פעמים בצורה לא נכונה. אתה מדבר על "רזומה" שפרושו בצרפתית סיכום ולא תולדות חיים כפי שבארץ משתמשים בו. יכול להיות שזה מגיע מארה"ב. אומרים בחור סולידי ומתכוונים למישהו רציני ועדין ואילו בצרפתית סוליד פירושו יציב. אומרים בגג' על תא המטען באוטו. בגג' פירושו מזוודה. אומרים קוליסות ומתכוונים לקרשים שמאחורי הבמה. בצרפתית קוליס פירושו מאחורי הקלעים.
בברכה
נירה
אהבתיLiked by 1 person
בארץ, כשאומרים רזומה, לא מתכוונים לקורות החיים כפי שכתבת, אלא לגמרי לסיכום.
או לסיכום ( בקצרה) של קורות החיים. כשמתכוונים ממש לקורות חיים אומרים c.v (קוריקולום ויטה)
אהבתיLiked by 1 person
עד תחילת שנות השישים היה רן דה וו. (עיין ערך "משעמם" של התרנגולים בתכניתם השניה.) מאז החליף הפנטום את המיראז', יש לומר דייט.
אהבתיLiked by 2 אנשים
איזה כיף של כתבה !!
תודה
אהבתיאהבתי