ד"ר רוביק רוזנטל / לעשות אהבה, צבא ותשובה
אוגוסט 20, 2015 על-ידי ravmilimteam
ברשומה הקודמת הוצגו המקורות של השימושים המגוונים ב'עשה', מהתנ"ך והתלמוד ועד האנגלית והיידיש, ללמדך שגם אבות אבותינו וגם הגויים באשר הם ראו בפועל הזה את פועל הפעלים, ועשו בו כראות עיניהם. ברשומה הזו רצוי להתעכב על עולמות התוכן שבהם פועֵל 'עשה' ועושה את מעשיו. המשפט האחרון הוא רמז לכך שמן השורש נגזרו גם מילים גנריות כגון 'מעשה', 'עשייה', 'מעשייה' ו'תעשייה'.
הישראלי החדש עושה כל דבר, מי ש'עושה שוק' מבקש ש'יעשו לו מחיר', ביום העצמאות וסתם שבת אנחנו 'עושים על האש', הרשלנים 'עושים צחוק מהעבודה', והיהודים מן התפוצות 'עושים עלייה', ביטוי שיש לו מקבילה דו לשונית באנגלית: make Aliyah. ומה אומרים הגששים במערכון 'קסיוס קליי נגד חלפון': "פעם באלף שנה נולד לנו צ'מפיון כזה שעושה שקשוקה מאזולאי". 'עשה שקשוקה' מושפע מביטוי שמקורו באנגלית ובגרמנית דווקא: 'עשה ממנו קציצות'.
ילדים בכל הדורות יצרו שימושים נרחבים ב'עשה', והם מוכרים כבר מהמחצית הראשונה של המאה הקודמת. שיטת הבחירה המועדפת, בוודאי בעבר הלא רחוק הייתה 'לעשות אֶן-דֶן-דינוֹ', הגירסה המלאה: "אן דן דינו/ סו פה לה קטינו/ סו פה לה קטי קטו/ אליק בליק בום". כשרבים עם ילד אחר 'עושים ברוגז', וטוענים שהוא 'עשה בכוונה'. במשחק הפרסים והזהבים, במלעיל, 'עושים החלפות', במלעיל, וכששני ילדים לובשים אותו בגד 'עושים צמבל'. ואין לשכוח את משחק הילדים שגם הפך שם לספרם של דוד טרטקובר ואמנון דנקנר: "שלום אדוני המלך! שלום, בני היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?"
ענייני הגוף חברו מאז ומתמיד ל'עשה'. ההפרשות, תחום רגיש למדי, הן תמיד משהו ש'עושים'. חנוך לוין כותב באחד משיריו על פלוני: "הוא קם בבוקר ותיכף עשה". יורם טהרלב כותב על צרכים מעודנים יותר ב"משק יגור טיוטה": "אפילו אם דבורקה כועסת, אני עושה מן הקצה של המרפסת". המקור בלשון חכמים: "לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי" (ת"ב פסחים קט ב), וכאן בהוראת יחסי מין. מן הגרמנית אנחנו 'עושים פיפי', ומן היידיש 'עושים במכנסיים', אירוע מביך שהפך דימוי למי שנבהל ברגע האמת. חנוך לוין כתב גם: ”תקענו לה אחד בַפָּנים, והעליונים עשו בתחתונים", ובשיר ילדים שרנו "שתיתי מיץ, עשיתי פליץ". יש גם הפרשות דרמטיות פחות בנוסח 'עשה אפצ'י'.
תחום המין אוהב מאוד את 'עשה'. בסלנג המאצ'ו 'עשה' הוא גם שגל, ומקורו באנגלית: to do him/her. המתעלסים 'עושים סקס', וכמובן 'עושים אהבה'. מקור הניב באנגלית והוא מופיע לראשונה בעבודה של הסופר ג'ון לילי משנת 1590, ושימש למגוון פעילויות, משיחת אוהבים ועד מזמוטין. יש לו גם גילוי עברי מפתיע, בפיוט-חידה משנת 1773 מאת שלמה לוצינה על שיר חתונה: "כל הרים ובקעות הם מטרתנו/ ועל פני השדה ריפדנו ערשנו/ ובקולי קולות עשינו אהבתנו/ ופרינו ורבינו לעין כל רואינו". בהיבט התוצר של הפעילות המינית בני האדם 'עושים ילדים'. ומה עושה מי שאין לו פרטנר? עושה ביד, או באמצעות פועל גנרי אחר, 'מביא ביד'.
הטיפול בטיפוח הגוף מתאפיין גם הוא בצירופי 'עשה'. המקור מן התנ"ך, בספר דברים על אשה יפה שנשבתה: "וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ". הגברים (וגם נשים בעידן החדש) עושים כושר. הנשים (וגם גברים בעידן החדש) עושים גבות, שעווה להסרת שערות, וכדברי לימור ב"רק בישראל": "אני הולכת לעשות גבות, שפם ושחי".
נוכחות 'עשה' במקורות הכשירה את הקרקע לשימוש נרחב בשיח הדתי-חרדי העכשווי בצירופי 'עשה'. מי שמרגיש שחָטָא 'עושה תשובה', מי שפועל במסירות 'עושה השתדלות' (ובאשכנזית, במלעיל: השתדלֶס). כשמזמינים אדם שלישי לברכת המזון 'עושים זימון', המחזיר בתשובה מזמין את הכופרים 'לעשות אצלו שבת', והמאוננים, רחמנא ליצלן, 'עושים צניעות'.
בשפה הצבאית 'עושים' כל דבר, כל הזמן. בַכללי 'עושים צבא'. תחילה 'עושים טירונות', שבמסגרתה 'עושים שמירות', 'עושים מטבחים' ובמסדרים 'עושים הקשב'. באימונים 'עושים פזצטא', בהמשך המסלול 'עושים קו', 'עושים פטרולים', 'עושים שטחים', ובעבר הלא רחוק 'עשו לבנון'. הפשלונרים 'עושים פאקים', המתקשים 'עושים נפקדות'. מי שנענש 'עושה פק"לים', הלא הם שכיבות סמיכה, ובמקרה הגרוע 'עושה שבת', נשאר בבסיס בסוף השבוע. ומה עם הטבחים והאפסנאים? להם יש סידור מיוחד: 'עושים שבוע שבוע'. חייל שסרח בעיני חבריו זוכה לכך ש'עושים לו שמיכה'.
במעבר לא ממש חד, גם עולם העבריינים אוהב את הפועל, וגם שם עושים כל דבר. קודם כל הורגים, כלומר, 'עושים אותו'. גם כאן יש שאילת משמעות מסלנג הפושעים האמריקני, to do. גם מעשני הסמים הכבדים 'עושים', למשל 'עושים קוק', וגם זה תרגום מאנגלית. מכאן גם 'עשה שורות', צרך סמים באמצעות שאיפה דרך האף.
הסיפור העברייני בסדרת סיפורי 'עשה' נכנס לפרטים. 'עשה אותו צֶבַע': בייש אותו. 'עשה אתו פנים': התעמת עם עבריין אחר כדי להוציא ממנו את האמת. 'עשה לו פִּיקָאסוֹ': חתך את פניו. 'עשו לו הליקופטר': שכבו עם עבריין אחר בעל כורחו, ו'פתחו לו את השושנה'. כשמקליטים עבריין ומצלמים אותו לצורך הפללתו נאמר ש'עושים עליו סרט', ובגירסה למתקדמים 'עושים עליו פילם'.
כך השתלט 'עשה' על חיינו, בדומה למה שהוא עושה (!) לשפות אחרות. ונשאלת השאלה המרחפת, האם זה טוב או רע? מצד אחד, זה עושה (!) את החיים פשוטים יותר. מצד שני זה מרדד את השפה, מנוון את היכולות הלשוניות שלנו ומאפשר לנו לוותר על המאמץ למצוא מילים מדויקות למגוון מצבים שונים. למה למרוט גבות אם אפשר לעשות אותן? למה לחלוט תה אם אפשר לעשות תה? למה לצלות אם אפשר לעשות על האש? האמת נמצאת היכן שהוא באמצע, ונתונה לכל דובר ודובר. כדאי עם זאת לשוב ולשנן לזכותו של הפועל החבוט הזה: 'עשה' הוא פועל הפעלים, ובלעדיו העולם יקפא על עומדו.
עוד רשימות, טורים, מאמרים ושאלות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג make Aliyah, אן דן דינו, יעשו לו מחיר, מעשה, מעשייה, עושה שוק, עושה תשובה, עושים, עושים אהבה, עושים ברוגז, עושים החלפות, עושים טירונות, עושים סקס, עושים על האש, עושים עלייה, עושים צבא, עושים צחוק מהעבודה, עושים שבוע שבוע, עושים שמירות, עשה, עשה בכוונה, עשה ממנו קציצות, עשה שקשוקה, עשייה, תעשייה | 23 תגובות
ג'ימבו ג'יי עשה את זה
אהבתיאהבתי
עשיתי חיים נהניתי מאד.
אהבתיאהבתי
'עשיתי' הנאה גדולה מכתבה זו, הקיצר, נהניתי!
ועוד שאלה הרווחת בתרבות הישראלית: "כמה ילדים יש לכם?" והמשיב (בדרך כלל זה הגבר שבמטותא לא נדרש לשאת את העובר כך וכך חודשים ברחמו, להניקו ועוד אבל בכל זאת, חש שעבד קשה ולכן ישיב בגאווה: "עשינו חמישה ילדים" אגב, כיום הלוחמים והלוחמות "סוגרים /סוגרות שבת" , ייתכן שמשרתי היומיות, הג'ובניקים בלעז, הם שעושים שבת (וגם זה אחת לכמה חודשים…).
תופעה דומה ומתמיהה היא להשתמש בפועל "לשים" לפעולות גוף שונות: שמתי נעליים, שמתי חולצה, שמתי צמודונים (מעולם לא נשמע ביטוי כזה, סביר יותר: "שמתי טייץ וגם שמתי עלי סוודר שלא יהיה לי קר במזגן.") , "שמתי את התאומות מהר במשפחתון ומיהרתי לאוניברסיטה כי היתה לי הגנה על התיזה"…[עוד מסטרנטית כזו ואבדנו…]
"אמא, למה את לא שמה עלייך קצת אודם?" את רצינית בתי המתבגרת, איפה לשים, בארנק, בכיס, על הלחיים או למרוח על השפתיים?
אהבתיאהבתי
עשית לי את היום
אהבתיאהבתי
מה זה עושה מטבחים??? נער הייתי וגם זקנתי ופירחה כזאת לא שמעתי אבל בכללי זה מגניב.חסר לי עושה פלוץ ואולי לא שמתי לב על עשה לביתו(כל הרמאים אחרי שפרשו מהכנסת)
אהבתיאהבתי
עושה פלוץ קיים בכתבה (…עשיתי פליץ).
עושה לביתו אינו סלנג. מופיע בתנך (בראשית ל' ל')
אהבתיאהבתי
'עשה לביתו' הופיע בכתבה הקודמת שעשה רוביק.
והרמאים רק עשו לעצמם כסף עשו לנו צרות אז שלא יעשו לביתם?
אהבתיאהבתי
עשינו אהבה ואהבתי את מעשה כתיבתך עד מאוד
אהבתיאהבתי
להשכלה כללית:
"צמב"ל"= צביטה מכה בלי להחזיר
"פזצטא"= פול-זחל-צפה-טווח-אש
אהבתיאהבתי
מפתיע שבעבר (1773!)כבר כתב מישהו "לעשות אהבה", בעוד שהנביא הושע, קרוב ל-2500 שנה לפניו, טבע מטבע לשונית נהדרת :"הִתְנָה אהבים" (הושע 8:9). כדאי להחזיר עטרה ליושנה.
אהבתיאהבתי
ומה עם "לעשות צימעס" ממשהו?
אהבתיאהבתי
"צמבל" – דורש הסבר – כאשר למשל לובשים אותו בגד. למיטב ידיעתי זה נכתב בראשי תבות:
צמב"ל, כשהמשמעות היא "צביטה, מכה, בלי להשיב". זה סוג ה"כאפה" וה"כיף" שהיה נהוג לפני שמונים עד חמישים שנה. הכיפים הגיעו מהסרטים, כנראה. וכיף לא "עושים" אלא "נותנים"!!
אהבתיאהבתי
הגששים: מה הוא עושה לה, מה הוא עושה???
מלשן בגן: אפי שוב עשה.
אהבתיאהבתי
טמנו לפלוני פח – עשו לו כיפה אדומה
אהבתיאהבתי
"עשה עושר ולא במשפט" (אברהם מאפו, אהבת ציון)
אהבתיאהבתי
ומהיכן לקח זאת מאפו? ראה ירמיהו י"ז י"א
אהבתיאהבתי
עשיתי לייק לכתבה המחכימה הזו
אהבתיאהבתי
אחרי שעשיתי צבא, ועשיתי את הנהג של המג"ד, עשיתי עם החברה הסכם שאנחנו עושים קצת כסף ואז עושים טראקים במשך שנה. בסוף עשיתי בקושי את חוצה ישראל.
אהבתיאהבתי
כרגיל רוביק, אתה עושה מלאכתך נאמנה.
אהבתיאהבתי
ובעשורים האחרונים גם עשים טיול אחרי צבא שם עושים את הודו או עושים את דרום אמריקה ועושים כל מדינה, עיר, פארק או טרק. יש גם שעושים את שביל ישראל
אהבתיאהבתי
שלום רוביק,
טור מאלף.
אפשר להוסיף את "לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח ועוד הרבה), "עשות חסד" (תהלים קט ועוד), "עושה שלום במרומיו".
בזמנו גילו הלשונאים הסתייגות מה"עשה" והשתדלו להימנע ממנו. כיום יש לגיטימציה מוגזמת לשימוש בו, עד שברדיו – המעוז הטהרני הנוקשה עד כדי גיחוך לעתים – כבר אומרים "לעשות פיגוע" במקום "לבצע פיגוע". צורם, צורם מאד.
אצלנו בביתר עדיין אומרים "לעשות", אבל לא על פיגועים.
אהבתיאהבתי
אופס, שכחתי.
אצלנו בביתר עושים הרבה רעש והרבה בלגן. בתקשורת אוהבים לעשות מזה עניין גדול, אבל אנחנו לא עושים מזה דאגה. אם היינו עושים סמטוחה מכל מקרה שבו עיתונאי עושה טעות – היינו לא היינו מצליחים לעשות לזה סוף. אז אל תעשו סיפור מכל דבר. כולנו עושים שטויות וחאלס.
אהבתיאהבתי
"הי – רוביק ! – כמה-טוב – לעשות כלום – ואחר-כך לנוח ! – / סגרתי את הפער. / בתודה – באהבה – ושנה-טובה – לכולם ! – //" 3.9.15. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי