נגה פורת / מלב אל לב
יולי 23, 2015 על-ידי ravmilimteam
בחודש אב מרבים לעסוק בענייני הלב. בתשעה באב קוראים במגילת איכה (ג', פס' ס"ה) על מְגִנַּת הלֵב, כלומר על שברון הלב בעקבות החורבן; רק לאחר כמה ימים עוברים לחגיגת הלבבות של ט"ו באב.
שנים רבות ידוע לכול שהרגשות אינם שוכנים בלב, אלא במרכז העֲצַבִּי במוח. ולמרות זאת, גם בעברית וגם בשפות אחרות, עדיין מדברים על הלב כעל מרכז הרגשות, בניגוד ל'ראש' המייצג את הרציונליות. גם הצורה המקובלת שבה מציירים לב מסמלת בעיקר אהבה ורגשות אחרים, וקשה להאמין שהיא תוחלף אי פעם בצורה של ראש או מוח.
מעבר לכך, בעת התרגשות אנו מכירים את התחושה הגופנית של פעימות לב מואצות, וזו כנראה הסיבה להרגל הלשוני והתרבותי לזהות את הרגשות עם הלב. הדבר מתבטא בצירופים כמו לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה.
הדיכוטומיה בין ה'ראש' הרציונלי ל'לב' הרגשי אינה קיימת בלשון המקרא. המילה 'לב' והמילה הנרדפת מאותו שורש לֵבָב מופיעות במקרא מאות פעמים; בין היתר, לעיתים הן מציינות את מקומם של הרגשות השונים, למשל: "וַיַּעֲלֹז לִבִּי" (תהלים כ"ח, פס' ו'), "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב-אֱנוֹשׁ" (תהלים ק"ד, פס' ט"ו), " גַּם-בִּשְׂחֹק יִכְאַב-לֵב" (משלי י"ג, פס' י"ד), "מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד" (דברים כ"ח, פס' ס"ו), "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ" (קהלת י"א, פס' י'). במקרים אחרים המילים האלה מציינות את המיקום של המחשבות, הדעת והשכל: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב-אִישׁ" (משלי י"ט, פס' כ"א), "וְלֹא-נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים כ"ט, פס' ג'), "וִידַעְתֶּם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם" (יהושע כ"ג, פס' י"ד), "כִּי-תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ" (משלי ב', פס' י') ועוד.
המילה לִבָּה נגזרת אף היא מהשורש לב"ב. היא מופיעה לראשונה במקרא כנרדפת ל'לב': "מָה אֲמֻלָה [=אומללה] לִבָּתֵךְ" (יחזקאל ט"ז, פס' ל). בימינו היא משמשת במשמעות החלק האמצעי או המרכזי בדברים מסוימים, כמו אחת המשמעויות של המילה 'לב'.
המילה 'לב' היא 'שיאנית הצירופים' במילון רב-מילים: היא מופיעה בכ-300 צירופים. בעקבות השינויים שחלו במושג 'לב' מתקופת המקרא ועד לימינו, גם חלק מהביטויים שמקורם במקרא שינו את משמעותם. למשל, במקרא אדם חסר דעת או טיפש מכונה חסר לב, לדוגמה: "אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף" (משלי י"ז, פס' י"ח), ואילו בלשון ימינו מכנים כך אדם חסר רגשות. הביטוי 'רוחב לב' מציין במקרא שכל רב: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב" (מלכים א, ה', פס' ט') ; בימינו הוא מציין נדיבות. כמו כן, בימינו 'טוב לב' הוא כינוי לאדם טוב, ואילו במקרא ביטוי זה מתאר אדם שמח, למשל: "וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד" (מלכים א, ח', פס' ס"ו). מכאן נשתמר הביטוי המליצי שמח וטוב לב.
במקומות שונים במקרא הלב מתואר ממש כאדם. חז"ל מסכמים זאת במדרש יפה: "הלב רואה, הלב שומע, הלב מדבר, הלב יודע, הלב עומד, הלב נופל, הלב מהלך, הלב צועק, הלב שמח, הלב מתנחם." (פסיקתא דרב כהנא, "נחמו") ; והם ממשיכים ומביאים דוגמאות מהמקרא למילה לכל אחד מהפעלים האלה לצד המילה 'לב', למשל: "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי […] וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" (קהלת א', פס' ט"ז), "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" (מלכים א', ג', פס' ט'), "הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם-תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ" (יחזקאל כ"ב, פס' י"ד), "אַל-יִפֹּל לֵב-אָדָם עָלָיו" (שמואל א', י"ז, פס' ל"ב)" וכן הלאה.
ודאי שמתם לב לכך שהתייחסתי כאן רק לחלק קטן מאוד ממגוון המשמעויות והצירופים של המילה 'לב'. נקבל את תגובותיכם על צירופים נוספים בחפץ לב.
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אַל-יִפֹּל לֵב-אָדָם עָלָיו, בחפץ לב, הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ, וְרֹחַב לֵב, חסר לב, לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה, לֵב לָדַעַת, לֵב שֹׁמֵעַ, לֵבָב, מְגִנַּת הלֵב, מלב אל לב, שברון הלב, שמח וטוב לב, שמתם לב | 18 תגובות
בר-לב כשם נעוריי; וללב העניין, מעניין לגלות לדברייך שהמקרא מתייחס ללב כאדם. לא נתתי לבי על כך עד כה, אבל נשמע הגיוני לאור העובדה שהלב נקרע/ נשבר/ בוכה…מעניין אם הוא יודע שהוא כזה לבבי הלב.
😀
אהבתיאהבתי
קודם כל יש לומר: 'כתוב כאן את תגובתך' ולא 'רשום כאן את תגובתך'. השימוש במילה לרשום בכל הזדמנות – הוא עברית עילגת. רשום בעתון, רשום בשלט. רשום בספר. לרשום זה רק במקרה של הערה קטנה, או מספר טלפון או רשימה למכולת. יש לעקור את השימוש במילה לרשום בכל מקום שהיא באה במקום לכתוב.
בסוף הפוסט כתוב "ודאי שמתם לב". שגיאה. יש לכתוב (לא לרשום !!!) בוודאי שמתם לב.
כל טוף
אהבתיאהבתי
שלום אורי,
ראשית, הטקסט 'רשום את תגובתך' אינו בשליטתנו; זהו הטקסט בפלטפורמה (מַסֶּדֶת) של אתר הבלוגים wordpress.
שנית, המילה 'ודאי' תקנית בדיוק כמו 'בוודאי', והיא מופיעה כבר בלשון חז"ל, לדוגמה: "אמרה להם ודאי כך התנה עמי" (תוספתא, כתובות, ד,ז). גם באתר האקדמיה ללשון העברית משתמשים במילה זו: http://hebrew-academy.org.il/?s=ודאי.
אהבתיאהבתי
הטקסט הגיע גיבריש.
אהבתיאהבתי
יש לצרף לכאן גם את השימוש המוגזם בשנים האחרונות במלה "להגיע" "הגיע" במקום "לבא" "בא"
אהבתיאהבתי
לאורי אלוני
בסוף התגובה כתבת "כל טוף". שגיאה. יש לומר כל טוב. 🙂
אהבתי את התיקונים שציינת . חשוב.
תודה
אהבתיאהבתי
יש להניח שהוא הטלוצץ….
אהבתיאהבתי
"לב אבן" = נוקשות, אכזריות, בניגוד ל "לב בשר" = רחמנות "לב אריה" (שמואל ב י"ז י) עם התרגום המילולי באנגלית lion heart
אהבתיאהבתי
תודה לך אורי אלוני בעניין לרשום, בוודאי שמתי לב להערתך!
אהבתיאהבתי
"שנים רבות ידוע לכול שהרגשות אינם שוכנים בלב, אלא במרכז העֲצַבִּי במוח".
ידוע לכול?
זוהי טעות של המדע המודרני שאינו מבחין אלא במה שניתן לראות בעיניים. המונח "חשיבת הלב" מוכר למי שבקיא בתורות אזוטריות, מדעיות לא פחות, והוא, כמו גם השימוש התנכי במונח הזה, אינו מתייחס ללב הפיזי אלא לחלק נפשי אנרגטי שנמצא סביב הלב הפיזי. חומר רב נמצא בכתבי רודולף שטיינר ומקודשים גדולים אחרים ולכן מה שידוע לכול אינו בהכרח מציאות מוכחת.
אהבתיאהבתי
אולי אני טועהת אבל לא מצאתי את ״כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה״ מ״התקוה״ כמובן.
אהבתיאהבתי
קח את לבי, הוא לא נחוץ לי יותר….
אהבתיאהבתי
כמדומה, הביטוי המליצי "שמח וטוב לב" נשתמר עמנו ממגילת אסתר (ה' ט) ולא מספר מלכים.
אהבתיאהבתי
"עם כל חייל שנספה, הלב באימה / פוסח על-פעימה – ושולח אותה / שתהייה-לך עוד-אחת לידך, / על כל צרה. //"(מתוך מכתב 9, ע' 21. "רק לא טנק", 1998. ///" הי – רוביק , לא הבנתי מה זה "לינור 31" , שצוין אצלך כמקור, ל "לבו החסיר פעימה" / האם פימה – היא עודף-פעימות ?! … //" הפעם היו גם תגובות שאהבתי, אבל הלייק לא הגיב… /" 31.7.15. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
אולי כדאי לציין שצורת הרבים של לב הינה לבבות (לב= המילה הנרדפת מאותו שורש לֵבָב ) ומילת הרבים 'ליבות' איננה בשימוש יומיומי כאשר מתכוונים לצורת הרבים של לב.
אהבתיאהבתי
[…] באותה משמעות: "וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ" (פרק ב, פס' כב). כזכור, במקרא הלב מסמל גם את מקום המחשבות. המילה 'רעיון' […]
אהבתיאהבתי
שלום, בני ואני ניסינו להתחקות אחר התפתחות המילה ובפשטות: מי ומתי המציאו אותה. האם הגיעה משפה אחרת? האם מופיעה לפני "יצר לב האדם רע מנעוריו"?
נשמח למידע על הנושא,
תודה!
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
שלום, בני ואני ניסינו להתחקות אחר התפתחות המילה ובפשטות: מי ומתי המציאו אותה. האם הגיעה משפה אחרת? האם מופיעה לפני "יצר לב האדם רע מנעוריו"?
נשמח למידע על הנושא,
תודה!
אהבתיאהבתי