ד"ר רוביק רוזנטל / הקודקוד יגיע עוד חמש קטנות
יולי 9, 2015 על-ידי ravmilimteam
לשפת הקשר הצבאית הישראלית אפשר להעניק את התואר "השפה החשאית הגלויה ביותר בעולם". היא אמורה לשמש כשפת קוד מוצפנת בשיחות קשר בעת קרב, כדי שהאויב לא יבין את השיחה. בפועל השפה הזו גלויה לכל, מוכרת על ידי כל מי שקרוב לשפת הצבא, מתוארת בספרים וצצה בשירים, ופרושה בחלקים שונים שלה באינטרנט באתרים שונים כולל בוויקיפדיה ובאתר צה"ל. בצה"ל אין להשיג מילון של השפה הזו, אבל כל טירון יכול לדקלם אותה. שמה הרשמי הוא נדב"ר: נוהל דיבור ברשת, והיא אכן משמשת ברשת, אך תפקידה העיקרי הוא אחידות בדיווח ואפשרות לנהל שיחות קצרות ויעילות.
השיטה הנהוגה בקשר היא מילות קוד המייצגות אובייקט לשוני כלשהו, כגון 'עגולה' במשמעות שעה או 'קודקוד' במשמעות מפקד. בשיטה אחרת, ששימשה במקביל, יוצגו אותיות באמצעות מילים. המילה, שהיא בדרך כלל שם פרטי, ייצגה את האות העברית בה היא נפתחת: 'הגר' היא האות ה', למשל. בדרך כלל שימשה שיטה זו לצורכי איות, כדי למנוע קליטה לקויה של מילה או שם, אך היו לה גם שימושי הצפנה. השיטה נלמדה מן הצבא הבריטי, והייתה נהוגה בהגנה. כך נפתחו שידורי הרשת המחתרתית של ההגנה במילים 'תלם שמיר בועז', שהצפינו את שם התחנה: "תחנת שידור במחתרת".
בסלנג הצבאי נוצרו בעקבות שיטה זו כמה ביטויים. כשרצית להקטין ציפיות אצל מישהו היית אומר 'הגר משה' שפירושו "היית מת', וברגע של ייאוש זעק החייל השבוז 'נשבר הזאב' שפירושו 'נשבר הזין'. שריד לשיטה ניתן לראות בביטוי הקשר 'אלף נון אלף נון' במהלך מבצעי: אין נזק, אין נפגעים. שריד נוסף הוא הקריאה לשלבים במבצע על פי ארצות לפי סדר האלף בית, כגון אנגליה לראשית מבצע, בלגיה לשלב ב' ועוד. וכך שמענו בסרט "מבצע סבתא" את המשפט "שירלי, קבלי אנגליה". המבצע היה כזכור הבאתה של סבתא לקבורה מהירה בקיבוץ.
אז מה יש לנו בשיטת הקשר הקיימת? שפת הקשר נחלקת לשתי קבוצות: מילות תפקיד ומילות תוכן. מילות התפקיד משמשות ליצירת מבנה קבוע של העברת הודעה בקשר. המתקשר מודיע, למשל, 'כאן קודקוד לוף', והתשובה היא 'היישר', מילת אישור שהוראתה 'קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה'. 'עבור' מסמנת את המשך השיח. לעיתים קרובות מצורפת להודעה בקשה לאישור שההודעה נקלטה והובנה במילה המפורסמת 'רות': "כאן מברגיית הקטור רות עבור" (מתוך ספרו של יורם יובל "הלנה על הגג"). השימוש במילה רות הוא שריד מהשימוש בשיטת האותיות. רות מייצגת בלוח הצפנים את האות ר'. היא משמשת בתפקידה בתהליך העברת המסרים בעקבות המילה המקבילה בשיטה זו באנגלית: roger, המצפינה את receive, קַבֵּל.
במהלך השיחה ייאמר לעיתים 'עד כאן', או 'האם עד כאן?' כלומר, האם הכול הובן עד לנקודה זו. מילות קשר אחרות הן 'חיובי' לאישור ו'שלילי' לדחייה. אלה הפכו נכס צאן ברזל של השיח הישראלי, וזלגו לשפה האזרחית. להעצמה ניתן לומר גם 'חיובי בזנ"ט' או 'שלילי בזנ"ט', וכן 'שלילי חזק'. 'מוקי' פירושו בלשון הקשר מוכן: "מוקי ליֶרי"; "מוקי בעמדה".
ביטוי קשר פופולרי בימים עברו היה 'חמש!' או 'חמש חמש!' אישור שהתנאים לביצוע משימה טובים. הוא שימש בעבר בהרחבה ביטוי של שביעות רצון, שם למחזה וסרט על ההווי הצבאי, ונזכר בשיר הצ'יזבטים של יחיאל מוהר: "כשנגמר מבצע קדש/ ישבו הי"דטים/ מעגל סביב לאש/ צ'יזבטו חמש חמש/ עד שחקים אדמו מרוב צ'יזבטים".
רובו של מילון הקשר מכיל מילות תוכן, מילים המתייחסות לפעילות מבצעית, מפקדים, כלי רכב, כלי נשק, ענייני מרחב וזמן ועוד. לעיתים בחירת המילים זהה או קרובה מאוד למשמעות המילה המוצפנת. 'מיוערת' היא סביבה טבעית, 'מיושבת': סביבה עירונית. 'קודקוד' הוא מפקד בכיר, 'משנה' או 'משנה קודקוד' הוא סגנו. קודקוד הפכה מילה אזרחית לכל דבר, וכל מנהל בכיר או זוטר הוא כבר 'קודקוד'. בצבא יש פיתוחים: 'קודקוד עולם' הוא הרמטכ"ל, 'קודקוד אלוהים': הרב הצבאי הראשי.
שלישייה מסורבלת משהו בשפת הקשר היא 'נוזלים אדומים' (דלק בגירסה קדומה), 'נוזלים שקופים' (מים) ו'נוזלים שחורים' (קפה). 'פטיש' הוא פשוט תרגום מאנגלית: רכב מטיפוס האמר.
לעיתים המילה בקשר נבחרת כמעין דימוי. בראשית הצבא נקראו חיילים חדשים בצבא 'אפרוחים', היום נקראים קצינים צעירים בחיל השריון 'גורים'. במקרים אחרים מושמטת מילה בתהליך סמנטי הקרוי אליפסה. 'עגולה' היא שעה עגולה, 'קלה' היא אש קלה, אש מירי נשק קל.
לא תמיד יש הסבר לקביעת מונח קשר, והוא נראה שרירותי. 'פרח' הוא פצוע ו'דרדר' הוא מסוק, כמו בסרט בופור: "יש כאן פרח רציני, צריך דרדר במיידי". הרוג הוא 'הרדוף', אולי בעקבות שתי האותיות הראשונות של המילה. כך גם בשמות כמה בעלי תפקידים צבאיים. 'זרזיר' הוא רב סמל פלוגתי, 'כספית' הוא קצין קשר ו'כספיתון' הוא הקַשָר. רופא הוא תורֶן. למה? ככה. הכרתי כמה רופאים צבאיים נמוכים למדי.
הדרך הרווחת ביותר לקביעת מונחי הקוד בקשר היא מטונימיה. מטונימיה היא הרחבת משמעות של מונח בעקבות מרכיב מסוים במשמעות המקורית. כך 'כבד' הוא טנק, כי הטנק הוא כלי כבד, נגמ"ש הוא 'חצי כבד', 'קטנה' היא דקה ו'קטנטנה' היא שנייה. יש כאן הקבלה למקורה של המילה בלטינית: מינוטה, קטנה. 'ארוך' הוא קילומטר ו'קצר': מטר. כלי רכב קרוי 'גלגלים', וחיילת – 'חצאית', למגינת לבן של הפמיניסטיות, ככתוב בספרו של יורם יובל: "לקח לאסרף פחות מעשר דקות להתיידד עם כל חמש החצאיות שבבניין".
גם הצבעים לוקחים חלק במשחק המטונימיות. הים הוא 'כחול', הכביש 'שחור', ודרך העפר 'לבנה'. מטונימיות נוספות דורשות הסבר מורכב יותר. חייל פשוט הוא 'גפרור', ברמז לגפרורים רבים בתוך קופסה. 'מברג' הוא קצין מבצעים, אולי מפני שהוא אחראי להרכבת מבצעים יחדיו. סמל המבצעים הוא מברגון, ומשרד הקמב"ץ: מברגייה. בספרו של נדב בן-תור נאמר בקשר: "קבל שלא השגתי לכם אישור הרטבה". 'הרטבה' היא ירי חי, בעקבות 'תרגיל רטוב', בהנגדה ל'תרגיל יבש'.
קבוצה חביבה היא המטונימיות האירוניות, שבהן נוספת לקשר בין הצופן למוצפן עקיצה קלה. כך קרויים מגורי החייל 'מכלאות', המזון הצבאי 'חמים וטעים' (ובגִרסה חתרנית: קריר ומגעיל). החובש, על פי ספרו של סשה זיידמן הוא 'וטרינר', המטווח הוא 'חגיגה', מטען הוא 'מתנה', 'סוכריות" הן תחמושת, כנאמר בסרטו של רוני דניאל על בה"ד 1: "קבל, סוכריות נופלות במסגרת שלך איפה שאתה ממוקם עבור". הנהג אינו אלא 'עגלון', והרב הצבאי 'עוקץ'. האויב זוכה לשמות ישירים יותר: 'מלוכלך', 'מנוול', מכונית אויב היא 'לכלוכית', ונערי הארפיג'י נקראו בעת מלחמת לבנון בעקבות סדרה מצוירת 'קטקטים'.
שפת הקשר החדירה לשפה הצבאית תופעה מרתקת של הגבהה משלבית. בצבא לא מחכים, אלא 'ממתינים', לא זזים, הולכים או נוסעים אלא 'נעים', לא מפסיקים אלא 'חודלים', כנאמר 'חדל קשקשת ברשת'. רמז לאופייה הייחודי והיצירתי של השפה הצבאית באשר היא.
עוד רשימות, טורים, מאמרים ושאלות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג דיבור ברשת, חיובי, חייל, מוצפנת, מוקי, עד כאן, פרח, צבא, צבאי, קבל, קודקוד, קצין, רות עבור, שלילי | 18 תגובות
הערה משריונר ותיק: "גורים" אינו כינוי לקצינים צעירים. בחיל שריון יש בכל מחלקה 3 טנקים: טנק המ"מ (שהוא קצין בדרגת סג"מ או סגן) ושני טנקי "גור" בפיקוד מש"קים (בדרגת סמל או סמ"ר). הכינוי "גורים" מתייחס, איפוא, למפקדי טנק שהינם מש"קים.
אהבתיאהבתי
טנק גור הוא כל טנק שהוא לא טנק פיקוד
טנק פיקוד הוא מרמת סמ"פ ומעלה
אהבתיאהבתי
תענוג כרגיל😀
אהבתיאהבתי
האלף בית הפונטי (הגר משה) לא נועד להצפין אלא דווקא למנוע בלבול בהקראת אותיות או איות מילים שנשמעות דומה ברשת קשר רועשת. כך אפשר בקלות לשמוע ב' כשמהצד השני של הקשר אמרו למעשה ט' אבל קשה יותר להתבלבל כשאומרים 'טיח' לעומת 'בועז'.
כלומר זו לא הצפנה אלא קידוד (למעשה הפוך מהצפנה). השימוש ה"מוצפן" והילדותי של תלם-שמיר-בועז הוא החריג.
כמובן ששפה, כדרכה של שפה בשימוש גם מתפתחת ונוספים לה שימושים יצירתיים מעבר לכוונה המקורית (ע"ע הגר משה).
"מוקי" זה לא מלשון מוכן אלא מלשון ממוקם (זה תמיד בהקשר גיאוגרפי). "קבל מוקי", כלומר אני ממוקם במקום שקבענו.
והערה קטנונית אחרונה – הצבא מחלק "מילוני" נדב"ר.
אהבתיLiked by 1 person
נדב"ר הוא נוהל דיבור בקשר רדיו (ואני למדתי באוניברסיטת ג'וליס, { ביה"ס לשיריון} לא
פחות ) ולא כפי שנאמר.
חסרה הפנינה המיתולוגית הגדולה בתחום זה : בנדב"ר אומרים "אמור שנית" כאשר לא שומעים היטב ולעולם לא "חזור" ויש איזו אגדה על אחד שהסתובב וחזר על עקבותיו בטעות.
יש לעשות הפרדה בין הנדב"ר המשעשע והפתטי לעיתים לבין ה א"ב הפונטי החשוב מאד. זה האחרון הינו רשימת מילים שנבחרו כך שהגייתן לעולם תבטיח הימנעות מטעות בהבנה. כאשר משוחחים עם מאן דהוא, דהיא, בטלפוןאו בקשר ורוצים להעביר כתובת דוא"ל הכוללת שם פרטי למשל מר הלמוט, אין צורך לצעוק ולחזור פעמים רבות על כל אות, פשוט אומרים הגר, לאה, משה, וו, טיח. בתקן הברית הצפון אטלנטית, Bergman יאמר כ BRAVO, ECHO,ROMEO, GOLF, MIKE, ALFA, NOVEMBER . והערה למספר שלוש, רק גור אחד במחלקה, כלומר מפקד, סמל וגור.
משה
אהבתיאהבתי
בוקר טוב,
המייל שלך הגיע בג'יבריש (מה המילה העברית לזה?)
אנא שלח מחדש. בנדב"ר – שְנֵה!
בברכה,
יורם שרת
מנהל אתר האינטרנט
העמותה למורשת משה שרת
http://www.sharett.org.il
050-5303384
_____
אהבתיאהבתי
תודה, נהניתי.
הרכב האמר נקרא למעשה באנגלית נוהם (Hummer) ולא פטיש.
אבל, נדמה לי שכבר היתה כתבה שלמה רק על התרגומים המוזרים מאנגלית ומשפות אחרות שאנחנו נוהגים לעשות.
אהבתיאהבתי
האלף-בית הפונטי, הוא לאו דווקא צבאי וממש לא מוצפן.
במרשמי טיסות אזרחיות, למשל, שמות המטוסים מורכבים תמיד מצירוף של אותיות ומספרים. כאשר הטייסים רוצים להזדהות בקשר מול המגדל או הבקרה האזורית, הם מקריאים את שם המטוס לפי האלף-בית הפונטי וזאת כמובן על-מנת למנוע בלבול בין אותיות בעלות מצלול דומה ובאנגלית יש המון כאלו.
אהבתיאהבתי
קודקוד רוזנטל. קבל חיובי חזק. עבודה יפה!
אהבתיאהבתי
ד"ר רוביק רוזנטל היקר
אם זכרוני אינו מטעני המושג הוא: נאדב"ר = נוהל אלחוט דבור .
אות ראשונה של שתי המילים הראשונות ושלש אותיות מן המילה האחרונה.
סא"ל בגימלאות – רפי חתוכה
אהבתיאהבתי
ועוד משהו: בסלנג הצבאי, לאו דווקא בנוהל הקשר, דרך לעולם תהיה "ציר" וכלי רכב לעולם יהיו "רכבים".
ולעניין נוהל הקשר חייל הוא "גפרור" וחובש הוא "משנה תורן" (אני יודע, כי הייתי כזה) ולמה פצוע הוא "פרח"? ראשית, בגלל האות פה אבל גם כי פציעה נראית כמו פריחה של פרח (עם כל ההבדלים המתבקשים).
אהבתיאהבתי
מהנה כרגיל לקרוא את רוביק רוזנטל.
כ"כספית" לשעבר, חשוב לי לציין כי חלק מהמושגים המוזכרים בכתבה הם סלנג צבאי שבוודאי נוסחו בשטח (שחור, גפרורים, חמים וטעים, מכלאות, וכו') וחלקם רשמיים, כמו
כינויי סוגי בעלי תפקידים שונים – קודקוד, משנה (מסבירים את עצמם), אולר (קצין אג"ם – כינוי סמכותי למדי, לא?) . מעניין לבדוק אם יש משמעות לכינויי תפקידים אחרים. אלה הומצאו אחרי מלחמת ששת הימים כדי לאפשר אחידות בין כל סוגי היחידות – שריון, חי"ר, תותחנים – ובכל הרמות – ממחלקה ועד אוגדה. לפני כן ננקטו מספרים – 10 מג"ד, 11 סמג"ד , 20 מח"ט, 21 סמח"ט וכו'.
זה היה קצת מבלבל את האויב (לחמש דקות) שלא ידע באיזו רמה מדובר.
איני חשוב שאני מגלה כאן סוד ש"דרדר" הוא אות קריאה רשמי כללי לכל כלי טיס של חיל האוויר ששימש (איני יודע מה היום) בשביל "הירוקים" שלא יכולים לדעת מה אות הקריאה של הכוח האוויר שחובר או מסייע להם.
אהבתיאהבתי
נהניתי מכל מילה
אהבתיאהבתי
לגבי ה"חמש" או "חמש חמש", מקורו באנגלית Five by five, ונועד לציין את איכות הקליטה בסולם מ-1 עד 5. הוחלף בצבא ב"היטב, בינוני, גרוע" שהוליד תשובות מבודחות כמו:
"תפוח כאן אגס, איך אני נשמע, עבור?"
"אגס כאן תפוח, כמו שאתה נראה, סוף."
ואם זה בשריון אתה חוטף גערה "כאן קודקוד, רק אני אומר סוף!"
הא-ב הפונטי הבינלאומי באנגלית משמש את כל הגורמים שמדברים ברדיו – בעיקר בים ובאוויר.
וכשאני מתעצבן על מישהו קרוב אלי אני אומר לפעמים foxtrot uniform והמבין יבין.
אהבתיאהבתי
יפה!
רק הערה קטנה:
"קלה" היא לאו דווקא אש קלה, אלא הטלת שתן, לעומת "כבדה" שהיא, ובכן… יש שיכנו אותה "מספר שתיים"…
אהבתיאהבתי
מובן ששפת הקשר לא נועדה למנוע מהאוייב להבין את המדובר. הרי כל מי שמבין עברית ברורה לו הכוונה וההקשר של מילותיה.
כששירתתי בצבא הטרידה אותי השאלה בשביל מה צריך לדבר בשפה המצחיקה הזאת. הנימוק של אחידות גם הוא לא נראה סביר. אפשר לשמור על אחידות גם בשימוש בעברית תקנית.
המסקנה שלי היתה, שהסיבה האמיתית היא מניעת דיבור חופשי ברשת הקשר. עצם העובדה שאנחנו מדברים לא בשפה הרגילה וצריכים "לתרגם" מילים שימושיות למילים אחרות עוצרת אותנו מדיבור חופשי וגורמת לנו לחשוב על מה שאנחנו אומרים.
אהבתיאהבתי
" הי – רוביק ! – לא-ידעתי – כמה שאני לא-יודעת ! … / ושוב באיחור. / נשארו לי רק שתי הערות. 1. 5 (חמש) – היה הציון הכי גבוה בתעודת-הבגרות בגימנסיה העברית בקובנה, ליטא. ונראה לי, שזה המקור לחמש – כמושלם, בסלנג הצבאי העברי, והזר. הציון של בי"הס. / 2. הכינוי גפרור/גפרורים – לחילים. נראה לי שזה נכנס לשפה מהשיר של חנה סנש – "אשרי הגפרור", שהיה מאוד פופולרי בתקופה של הקמת-המדינה. / בתודה – ושנה-טובה ! -//" 2.9.15. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
גפרורים -ע"ש הגפרורים שהיו מיצגים חיילים בארגזי החול?
אהבתיאהבתי